כט ד

הוא אור א"ס ב"ה ממש. וזשארז"ל כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב שנאמר הליכות עולם לו. א"ת הליכות אלא הלכות שההלכות הן הליכה והמשכה מאור א"ס ב"ה הסוכ"ע מעולם ועד עולם. וזהו הליכות עולם לו. שהן הליכותשלו בעולם. לכן אמרו מובטח לו שהוא בן עוה"ב. כלומר שהוא נולד ונמשך מבחי' עוה"ב עלמא דאתכסיא כו' כי שם חביון עוזו מבחי' סוכ"ע. אלא שעכשיו בזה הזמן הוא בהעלם ובחי' זריעה אור זרוע לצדיק. אבל לע"ל מצמיח ישועות ולכן אמרו עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש. שיהי' גילוי אור א"ס ב"ה למטה דוקא ואז יקויים הפסוק כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה כו' שלא יהיה השמים והארץ גשמיים המעלימים ומסתירים אור ה' הוא אור א"ס ב"ה הסוכ"ע וקדושתו רק שמים חדשים כו' להיות בחי' אור א"ס ב"ה הסובב כל עלמין בבחינת גילוי למטה:

קיצור. ישראל מפרנסין וכמ"ש את קרבני לחמי. והיינו שע"י הקרבן עולה נפש הבהמה לשרשה פני שור ועי"ז והחיות נושאות כו' ונעשה העלאה עד רום המעלות עד שעי"ז אח"כ ניחוח להוי' פי' נחות דרגא והמשכה וזהו ענין הלחם. ועכשיו תפלה במקום קרבנות העלאת נה"ב ע"י התבוננות בק"ש וברכותיה אמוי"צ כו' וחביב ונחמד כו' ע"ד ועמך לא חפצתי. ופי' ניחוח להוי' כי יש ב' בחי' סוכ"ע וממכ"ע והיום לעשותם להמשיך מסוכ"ע להיות לע"ל עין בעין כו' והיינו ע"י ההעלאה וביטול רצון שעולה החיות בסוכ"ע ואח"כ ההמשכה ויש בזה ב' בחי' ב' שמות הוי' שבפסוק ראשון דק"ש בחי' סוכ"ע וההמשכה שמסכ"ע בממכ"ע וזהו ניחוח להוי' והיינו בא"י שבשמו"ע המשכה ממקור הברכות שהוא ברוך בעצם לבחי' אתה את קרבני וזהו אכלתי יערי כו'. אך ארז"ל על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח (ע' סד"ה אני דפ' ציצית) ועבודה נת' שהוא הקרבנות אך תורה כתיב זאת התורה אדם י רמ"ח מ"ע רמ"ח איברים המשכות מסוכ"ע בבחי' כמראה אדם (ע' בד"ה זכור ושמור בדבור אחד שממשיך מבחי' כי לא אדם בבחי' אדם א"נ עפמ"ש במק"מ משפטים (קכ"ב א') אדם הוא א"א כמראה אדם ז"א) ונק' לכך לחם (ועמ"ש סוף ביאור ע"פ ואהיה אצלו אמון בענין ממושבותיכם תביאו לחם כו' ע"ש והא דלעיל נת' שהקרבנות נק' לחם י"ל הקרבנות יסוד האש הקרבן עצמו והתורה ג"כ לחם בחי' נסכים סולת ושמן כו' סולת דעת מחבר כו' המשכת אור א"ס בחכמה וחסד כו' אך הלחם צ"ל לחמי לאשי. רשפי אש. מאדך מאד אותיות אדם א' דם וכ"ז ע"י הכהן אהרן ונחנו מה. בכל לבבך בכיי' וחדוה (ניסוך היין לשיתין כמ"ש בפ' שלח גבי נסכים):

ביאור על פסוק לבבתני הנה תחלה יש לבאר ענין סובב וממלא. כי הנה נודע ענין ההשתלשלות שהוא ענין שיורד ונמשך החיות מרוחניות לגשמיות כגון האור שנברא ביום ראשון היינו שנמשך ויורד בו הארה מבחי' אור הרוחני ונשתלשל להיות אור גשמי (וכמו ע"ד אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר לו גדל נמצא גידול העשב והפרי הגשמי הוא ממזל שלמעלה שהוא רוחני והמזלות מקבלים מע' שרים כו' וכך עד"ז הוא השתלשלות וירידת ההארה בהאור הגשמי מבחי' האור הרוחני) ולכן נברא האור ביום ראשון למע"ב שהוא בחי' מדת החסד והחכמה היא מקור חהסד והיא בחי' אור. דכמו שפעולת האור הגשמי שעל ידו יכולים לראות הדבר משא"כ בחשך. כך הוא פעולת בחי' החכמה ברוחניות שע"י החכמה רואה ומשיג הדבר (ועמ"ש במ"א גבי