ל ג

עי"ז הוא מקיים אותו כמ"ש לך ה' הגדולה והגבורה כו' שבחינת הגדולה והגבורה שהן ו"ק הנמשכים מהדעת תחתון הן בבחינת לך הוי' שיש בהן הארת אור א"ס ואיהו וחיוהי וגרמוהי חד. ועד"ז בנשמת האדם אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי. פי' אתה נפחת' בי. הוא חלק הנשמה המתלבשת בתוך הגוף שלא כל הנשמה מלובשת בתוך הגוף רק הארה ממנה. ועיקר הנשמה הוא בבחי' מקיף ואינ' מתלבשת בכלי הגוף ואעפ"כ עיז הוא ואתה משמרה בקרבי שע"י המקיף תתקיים הנשמה שבפנימית ועי"ז נשמרת בקרבי. וכך יובן ג"כ בענין ב' בחינות דעת הנ"ל שהד"ת הוא נשמת המדות עליונות ומתלבש בפנימיותן והד"ע הוא בחי' ואתה משמרה כו' וזהו כי אל דעות הוי' שב' בחי' דעת אלו מתאחדים יחד. שלא נדמה שהם ב' בחי' נבדלות זמ"ז כיון שזה מתלבש במדות ועולמות וד"ע אינו נתפס בכלי כלל קמל דמ"מ הם דבר א' ממש שהד"ע ובחי' סוכ"ע מאיר תמיד בד"ת וממכ"ע והכל א' (וכמש"ל גבי פסח בענין ויוציאנו ה' אלקינו) וכמ"ש בע"ח שהמקיף מאיר בפנימי כו'. והנה כ"ז הוא עתה אבל לעתיד יהיה גילוי סוכ"ע היינו שבחינת דעת עליון יאיר ויומשך בבחינת גילוי ממש והיינו לפי שרוח הטומאה יבוער מן הארץ ובלע המות כו' אז יהיה באפשרי לקבל גילוי זה. (וכמובן מדברי האריז"ל במבוא שערים שם שלעתיד היהי הגילוי מבחינת דעת דע"י ועי"ז תהיה ומלאה הארץ דעה. כי לגבי בחינת סוכ"ע אין שום התחלקות ומעלה ומטה שוין ועמ"ש בד"ה וידעת היום ומה שכתוב ע"פ שניך כעדר הרחלים כו'):

ג ועתה נבוא לענין הקרבנות (איך שבהן ועל ידן הוא המשכת והתגלות סכ"ע) והכהן דוקא מקריב וכתיב ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר אך זה הוא משום שצ"ל המתקת הגבורות והיינו ע"י שהכהן איש החסד עוסק בהבערת האש והוא להיותו בכוונת רחמים וחסד ולכן היה בבקר דוקא בעת שהחסד מתעורר וכמ"ש כ"ז בזהר פ' צו (דכ"ז ע"ב) וכהנא יסדר עליה אשא בבקר בבקר כו' בגין לבסמא עלמא ולבסמא דינין וכדפי' הרמ"ז שם. אך זהו רק ענין סידור שני גזרי עצים (ואפשר לומר שני גזרי עצים כנגד ב' בחינות מיתוק הגבורות הא' הוא ענין אור החסד שבכלי הגבורה הב' אור הגבורה שבכלי החסד וכנז' בהרמ"ז שם ובמ"א נת' ענין ב' בחי' אלו שזהו ענין שם מ"ב שבפ' שמע ושם ע"ב שבפ' והיה אם שמוע כו' ועיין בזהר בפ' בשלח דצ"ח ע"ב) אבל ענין הקרבנות שני כבשים בכל יום ומוספין הם כוונה וענין אחר. והוא מ"ש את קרבני לחמי לאשי פי' לאשי אשים שלי הם השרפים שהם תמיד בבח' רשפי אש והקרבנות הם לחם לאשים הללו ולבאר זה צריך להקדים ענין תהו ותיקון כי הנה בבחי' התהו הי' האור גדול והכלים קטנים שלא יוכלו להכיל את האור ולכן נשברו ונפלו ופי' כי הנה האור הוא המשכת אור א"ס הנמשך בעולמות כדי להיות בחי' חכמה וחסד כו' והכלים הוא החכמה והחסד ושאר המדות שמקבלים ומגבילים את האור והי' האור ההוא הנמשך לבחי' המדות גדול כ"כ עד שלא יכול להתהוות ממנו בחי' המדות חג"ת כו' ולכן נשברו הכלים ונפלו בבי"ע והנה לאחר הבירור נתהוה מהם מלאכים מיכאל וגבריאל פני אריה ופני שור שכחם רב ועצום ומהם הוא שנמשך החיות גם לבהמות וחיות ועופות גשמיים שבעה"ז דכמו שג' שותפין באדם כן הוא בבהמה אלא שבאדם הקב"ה נותן בו נשמה ובבהמה נמשך הנפש מחיות המרכבה כי נפש כל החיות הוא מבחי' פני אריה שבמרכבה ונפש כל הבהמות הוא מבחי' פני שור ונפש כל העופות הוא מבחי' פני נשר אלא שהבהמו' וחיות ועופות גשמיי' נלקחו מבחי' השמרים שלא נבררו עדיין וכשמקריבין חלב ודם ע"ג המזבח ומתעלים באש שלמעלה נתעורר כן למעלה בכל