ל ד

המדרגות עד שנותן כח ועוז בחיות הקדש להיות נושאות ונשואות עם הכסא שמתעלים מבי"ע אל מקור שרשם בעולם התהו שהאורות בו מרובים והיינו ע"י בחינת הכהן כי כשם שלמטה העלאת החיות מן הבהמה הוא ע"י הכהן איש החסד שהוא בחי' ימין מקרבת להעלותה למעלה כן למעלה כהן הוא חסד. אך אית חסד ואית חסד. דהיינו חסד דלגאו וחסד דלבר. והנה בחי' חסד דלגאו ורב חסד הוא בחי' כהן עליון שלמעלה מאצילות (ע' מ"ש בפ' תצוה ע"פ ועשית בגדי קדש ובפע"ח שי"ב פ"ח וע' עוד בזהר ר"פ יתרו דס"ז ע"ב בענין אית מלך לעילא כו' ותחותיה אית כהן כו' ובפי' הרמ"ז שם) והוא המעלה את המלאכים דבי"ע בשרשם הנ"ל והם נושאות את הכסא וגם דמות כמראה אדם שעל הכסא הם מגביהים להיות העלי' מאצילות ששם הכלים מרובים בלמעלה מהאצילות אשר שם האורות מרובים וזהו ענין שרפים עומדים ממעל לו פי' כביכול שהם מעלים בחי' האדם שעל הכסא כי זהו ענין המרכבה כמו הסוס שנושא את רוכבו למקום אשר לא יוכל לילך בעצמו וזהו שנאמר בקרבנות לחמי לאשי פי' כמו שהלחם מחיה את האדם שעם היות שמדרגת האדם הוא למעלה מן הלחם שהוא בר של והלחם צומח מ"מ הלחם ומזון מחיה אותו והיינו לפי ששרשם נעלה ממנו כי באדם נאמר אחור וקדם צרתני אחור למע"ב כו' שדצ"ח קדמו לו לפי שהם מבחי' עולם התהו הגבוה מעולם התיקון ולכן ירדו למטה יותר ע"י שבה"כ לכן יש כח בבירור שנברר מהלחם באצטומכא וכבד להיות חיות להאדם לחבר הנפש עם הגוף וזהו כי על כל מוצא פי הוי' יחיה האדחם פי' מוצא מקור כמו מוצא מים דהיינו מקור ושרש פי הוי' שלמעלה מהאצילות כו' שישנו בהלחם כו' וכמ"כ עד"ז נק' הקרבנות לחמי לאשי אשי הם השרפים שהם לאחר הבירור דהיינו שהם בבחינת ביטול מיכאל ביטולו באהבה וכלות הנפש וגבריאל ביראה זעות מחיל כסא כו' ומ"מ הם בבחינת גבול כי גם במלאכים יש אורות וכלים והכלים מגבילים ולכן קדוש שהם אומרים פועל בהם כלות הנפש ד' שעות ולא יותר ואח"כ צריך לומר עוד פעם שני קדוש לעורר האהבה והכלות הנפש והביטול כו' ולכן בי"ב שעות היום אומרים ג"פ קדוש. ולכן הקרבן שמקריבים הבהמה גשמיות שהיתה תחלה קודם הבירור שהוא למטה מטה מבחינת המלאכים שכבר נבררו וגם הבהמה גשמיות היא בחי' לחמיט לאשי הם המלאכים השרפים ע"י שמתבררת ע"ג המזבח דהיינו שגורם עליי' המלאכים במקורם ושרשם שמעולם התהו שלמעלה מהכלים המגבילים. וע"ד שהלחם גשמי מחיה את האדם שהוא לפי שבשרשו גבוה יותר מהאדם שלכן נפל למטה יותר. כן הבהמות גשמיים שנלקחו מבחינת השמרים שלא הובררו הנה בשרשן בחי' זו נלקחה מעולם התהו מבחי' עליונה יותר משרש חיות המרכבה עצמן ולכן דוקא נפלו למטה יותר וכנודע ממשל נפילת החומה שממקום גבוה יותר נופל למטה יותר. לכן כשמתבררים נעשי' בחי' לחם וחיות לבחי' אשי הם השרפים כו':

ועתה התפלה היא במקום קרבנות כי הנפש אלקית אף שאינה צריכה תיקון מ"מ אהבתה מוגבלת לפי שנלקחה מבחי' גבול כי גם עולם הבריאה שמשם נמשך בחי' נשמה הוא בעל גבול וכ"ש רוח שנמשך מיצירה ונפש דעשי'. וא"א להנשמה להגיע לבחי' בכל מאדך בלי גבול כ"ע ע"י בירור נפש הבהמית דוקא שהוא קודם הבירור ושרשה מתהו כו' וע"ד הנ"ל בפי' לחמי לאשי דקרבנות כו' וזהו ענין ריח ניחוח להוי' ריח הוא העלאה ממטה למעלה וכמשל הריח שעולה ומשיב את הנפש והיינו בחי' ק"ש ועי"ז אח"כ ניחוח חות דרגא להמשיך מלמעלה למטה להוי' וזהו בחי' שמו"ע ברוך אתה ה' המשכת אור א"ס למטה וכן התורה היא בחי' המשכת אור א"ס וזהו על שלשה דברים העולם