לא א

בס"ד

עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח עבודה היא בחי' העלאה ותורה וגמ"ח הן בחי' המשכות:

ד והנה מבואר למעלה בפנים איך כי גדול ורב כח של העלאת וביטול הנפש בישראל מבמלאכים כו' שלא נמשך ונתגלה בחי' אדם שעל הכסא עד שנתגלה בחינת בכל מאדך כי אדם הוא אותיות מאד והענין כי סיבת היות ההשפעה מהמדות בבחי' גבול אינו מפני שהספירות והמדות עצמן הם בבחינת גבול כי זה אינו שהע"ס הם בבחי' א"ס רק שההשפעה מהמדות היא בבחי' גבול מחמת ההרכבה והתכללות החסד מגבורה והגבורה מחסד לכן עם היות שבחי' חסד מצד עצמה הוא בבחי' א"ס והיתה מתפשטת עד אין קץ רק לפי שיש בחי' המנגדת לזה היא בחינת גבורה המצמצמת אותה ומונעת התפשטות החסד בלי גבול כו' להיות שאמר לעולמו די. וז"ש ביריעות המשכן ארבע באמה שמנה ועשרים באמה ולא כתיב ארבע אמות שמנה ועשרים אמות אלא שהיריעות מצד עצמן הם בבחינת בלי גבול רק יש בחי' אמה המודדת ומצמצמת עד פה יהי' חסד ועד פה גבורה. שעי"ז נעשו בבחי' מדות והוא ענין קו המדה וקנה המדה שביחזקאל. וכמ"ש בזהר פ' פקודי (דרל"ג ע"א) וזהו שבחינת אדם היינו בחי' מאד ממש ואעפ"כ נקרא אדם (ויין מ"ש בפ' יתרו בד"ה להבין ביאור ענין האבות הן הן המרכבה מש"ש וצ"ל הלא שם מ"ה כו' אך באמת הא בהא תליא כו' ומשם יובן ג"כ ענין אדם אותיות מאד בע"א והוא שכדי לעשות בחי' אדם זה שיהי' בהתכללות כו' הוא ע"י המשכה מבחי' מאד ממש שבלי גבול שנמשך בבחי' אדם כו' ע"ש והיינו ע"י בכל מאדך בק"ש כו'):

וזהו לבבתני שהקב"ה אומר לכנס"י שאתה עושה אותי לבחי' לב כי הנה כל חיות וקיום ומזון של כל האיברים שבאדם והגוף בכללו הוא תלוי ונמשך מן הלב כי הלב הוא משכן לנפש החיונית וכמ"שש כי הדם הוא הנפש שבהדם שבלב נקשרה ונתלבשה הנפש החיונית. והלב הוא המחלק החיות והדם לכל האיברים אך מאין יהיו הדמים בלב אינו מצד עצמו לבד כי מצד עצמו אין בו רק רביעית דם לבד ואין בו כדי התפשטות והילוך הדם בכל האיברים רק שמוסיפים בו תמיד דם ע"י המאכל אשר יאכל האדם שמתעכל עד שנעשה לדם ונוטל הכבד ריבוי הדם והפסולת ושולח המובחר ללב. וכך הנמשל שע"י העלאת נה"ב בעבודה שבלב זו תפלה שנק' לחמי לאשי נעשה בחי' המשכת החיות בבחי' לב. דהיינו שע"י הבירורים דבי"ע ששרשם מעולם התהו ניתוסף האור והחיות באדם דאצילות ועי"ז נמשך ממנו התפשטות החיות בהעולמות ועמ"ש מזה ע"פ אני ישנה ולבי ער וזהו לבבתני שאתה עושה אותי לבחי' לב. והנה בלב יש ב' חללים חלל הימיני וחלל השמאלי חלל השמאלי הוא משכן הדם וחלל הימיני הוא מלא אויר ורוח שהוא עיקר הרוח חיים כי הדם בעצמו לא הי' יכול להתפשט ולהלוך בכל האיברים זולתי הרוח חיים שמוליכו וגם עוד נוסף ברוח החיים שממשיך אל המוח ומחבר אתץ המוח אל הלב שבמוח אין שם הילוך הדם רק האויר ורוח חיים שבלב הוא המקשר ומחבר הלב למוח ומן המוח חוזר ושב אל הלב כנודע וכך למעלה לבבתני היינו ב' בחי' שבלב. חלל הימיני וחלל השמאלי והיינו שהחיות הנמשך ומתפשט מאצילות לבי"ע להחיות נשמות ומלאכים זהו כמו בחינת התפשטות החיות מחלל השמאלי לכל אברי הגוף והמשכת האור והחיות מעצמות א"ס ב"ה שאינו בגדר ספי' כלל להיות נמשך התהוות החכמה דאצי' אנת חכים כו' היא כמו התפשטות והמשכת החיות מחלל הימיני שבלב שהוא מלא רוח שממשיך ג"כ אל המוח וכך הוא ההמשכה להיות בחי' חכמה כו' (ועיין בפי' הרמ"ז בזהר פ' אמור (דצ"ג ע"ב) ע"פ לך אמר לבי בקשו פני כו' שהאריך שם בענין לב ושאור