לא ג

עץ הדעת טוב ורע הוא בחינת דעת דנה"ב ועץ החיים הוא דעת וחכמה דנה"א כו' הגם שבמ"א נתבאר שגם בנה"א שייך בחי' עץ הדעת וכמ"ש ע"פ מקושש עצים. מ"מ אינו נק' כלל עץ הדעת טוב ורע ח"ו וכמ"ש בפרדס בערך עץ. אבל עיקר עה"ד טו"ר ממש היא ק"נ שמשם נמשכה הנה"ב וע' מזה בד"ה ברע"מ פ' נשא והמשכילים יזהירו כו' והנה כשהאדם מגביר החב"ד של הנה"א על השכל שבנה"ב שמעמיק בשכלו ומחשבתו בהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בק"ש ותפלה אזי יתבטל דעת ושכל הנה"ב ויתכלל בדעת של הנה"א ואזי גם המדות הנולדות מהשכל הגשמי לתאוות עולם הזה יתבטלו במדות הנולדות מהדעת של נפש אלקית לדבקה בו ית' בדביקה וחשיקה וחפיצה בבחי' אחותי או בבחי' כלה כלתה נפשי כו' נמצא התפלה שהיא בירור הנה"ב גורם ביטול והעלאת דעת תחתון שבאדם בדעת עליון שהוא בחי' בירור והתחברות עץ הדעת בעץ החיים ולכן עי"ז מעורר וממשיך ג"כ מלמעלה המשכה מדעת עליון הסוכ"ע בדעת תחתון וממכ"ע שנקראים ג"כ עץ החיים ועץ הדעת לפעמים וכה,ג איתא דיצ"ט ויצה"ר שרשן מב' חללי הלב דז"א כדפי' הרמ"ז פ' אמור (דצ"ג) הנ"ל. וז"ש לא הביט און ביעקב כו' וכ"כ למה כי ה' אלקיו עמו דהיינו ע"י שממשיך האדם אלקות בנפשו שהשכל ומדות של נה"ב הנק' עה"ד טו"ר יתבטלו לגבי שכל ומדות של נפש האלקית הנק' עץ החיים הן שהביטול בבחי' אחותי הן שהביטול בבחי' כלה עכ"פ הכל ביטול נה"ב והתכללותה בנה"א שהשכל ומדות דנה"ב ג"כ מסכימים לאהבה זו. לכן עי"ז מעורר מלמעלה בחי' דעת עליון שלמעלה בא"ס ב"ה שהוא בחי' סוכ"ע והמדות הנמשכים ממנו הן ורב חסד חסד דלגאו ועי"ז לא הביט און ביעקב כו' כי המעט שמלמטה מעורר הרבה למעלה וכמ"ש בסש"ב ח"ג (ספי"ב) ולכן הקרבנות מכפרים וזהו לבבתני אחותי כלה:

ו לבבתני באחת מעיניך. באחד כתיב עיניך הם עיני העדה שתורתם אומנתם והם בבחי' דמסתכלין ביקרא דמלכא אך יש בהם ב' בחינות. הא' שהם בבחי' הביטול דיחו"ת ביטול היש שהוא יש רק שבטל ומשתחוה והב' בחי' יחו"ע שאין עוד מלבדו ממש והוא ביטול האמיתי והן ב' בחינות אבינו מלכנו וזהו ענין באחד ובאחת יחו"ע היא בחי' באחד כתיב עולם המחשבה שהיא עלמא דאתכסיא ויחו"ת באחת קרי עולם הדבור עלמא דאתגליא. ומכל א' משני בחינות אלו גורמים בחי' לבבתני:

באחד ענק מצורניך. ענקק תכשיט של אבנים טובות ומרגליות שהם דומם ואעפ"כ מאירות ונאות להתקשט בהן וכך מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה בחי' אותיות הדבור שהן בחי' דומם שתי אבנים בונות כו' ואעפ"כ נמשך בהן אור א"ס הסוכ"ע והן בחי' ענקים לגרגרותיך לפי שהן מאור העליון ועמש"ל ע"פ צוארך בחרוזים. וכלל הפסוק שלבבתני בין בבחי' אחותי ובבחי' כלה שבשעת התפלה ובין בבחינת עיניך שהוא הביטול לכל היום בעיני העדה ובחי' ענק הוא בחי' אותיות התורה לבעלי עסקים שאינן יכולים להיות בביטול כל היום ואזי אפילו פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית כו' וזהו באחד ענק כו' כנ"ל:

ועוי"ל בפי' לבבתני בסגנון אחר קצת והוא ע"פ משנ"ת בד"ה מי מנה עפר יעקב בענין יחד לבבי דפנימית הלב היא בחי' יחידה שלמעלה גם מחב"ד והוא ענין רצון העליון בחי' כתר ועד"ז נתבאר ג"כ במ"א ע"פ והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול דאורייתא מחכמה נפקת ואורייתא מתקשראה בקב"ה והקב"ה נק' צור לבבי והיינו כי פנימית הלב הוא למעלה מהחכמה דלב היינו בחינת מל' ולמטה מהחכמה כמ"ש בזהר פ' שלח (דקס"א ב') ובפ' תרומה (דקכ"ח ב')