לא ד

היינו בח'י חיצוניות הלב. וגם נודע דהמל' שרשה בכתר וזהו ענין איה מקום כבודו כי המל' נק' כבוד בגימ' ל"ב נתיבות חכמה שזהו ג"כ פי' ל"ב וזהו ענין ל"ב שמות אלקים שבמעשה בראשית ושרשן מכבוד עילאה ל"ב נתיבות הח"ע כמ"ש בפרדס ערך לב. ואיה מקום כבודו היינו שרש ומקור המל' בכתר וזהו בחי' אי" שאינו מושג כו' וזהו ענין מחשבה הקדומה שעלה במחשבה שיהיה מלך על עם וזהו ענין מלכותך מלכות כל עולמים ולכן נק' בחי' זו פנימית הלב כי לב היינו מחשבה ורצון וע"ז נאמר ולבי ער וכמ"ש באדרא (דקכ"ט ע"ב) שבא"א נאמר הנה לא ינום כו' אך הנה עצמותו ית' הוא למעלה מעלה גם מבחי' רצון וכמ"ש במ"א בד"ה צאינה וראינה שבחינת המשכת הכתר נק' למעלה ביטול רצון כו' שהוא ית' רם ונשא מרצון זה וכמ"ש אם צדקת מה כו'. והגורם המשכה זו הוא ע"י אתעדל"ת בעסק התורה בבחי' ביטול רצון כו' ע"ש וזהו לבבתני שאתה הוא הגורם לי שאהיה בבחי' לב והיינו ע"י אתעדל"ת דאחותי כלה כו' שעי"ז נמשך אתעדל"ע ב' בחי' לב כתר עליון שהוא מקור להתהוות אצי' ומל' דאצי' שיוצאת כנגד הלב דז"א שהיא מקור להתהוות בי"ע והיינו בחי' סכ"ע ובחי' ממכ"ע ולכן נאמר בפסוק זה לבבתני ב' פעמים וזהו כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם פי' לב האדם א"א לאדם ז"א והיינו ב' בחי' לב הנ"ל כי המל' מקבלת מהלב דז"אוע' בזהר בתרומה (דקמ"ו סע"ב) ועמ"ש ס"פ בראשית בד"ה צאינה וראינה בענין וביום שמחת לבו. באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים. (רבות נשא פרשה י"ג קרוב לר"פ ס"פ ואתחנן ובשה"ש רבה ע"פ זה ובפסוק מה יפו דודיך) פי' באתי לגני היינו גילוי אלהות שבג"ע התחתון בחצות לילה שאז הקב"ה משתעשע בנשמות הצדיקים שאחר שזוכר על החורבן ומקרקר כו' תהי' זאת נחמתו ושעשועו בנשמות הצדיקיחם ע"י עסק תורתם כמ"ש היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני. והנה ביאור ענין זה להבין מהו ענין השעשוע והנחמה של הקב"ה בעסק התורה הלא הכל היה כבר גלוי וידוע לפניו ית' וגם להבין למה בחצות הלילה דוקא ואחר שזוכר את החורבן. הנה כתיב ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה שעיקר תכלית בריאת האדם לעבוד את הג"ע דהיינו להמשיך גילוי אלהותו ית' ועמ"ש מזה בד"ה כי כאשר השמים החדשים. והנה ארז"ל גלו לבבל שכינה עמהם שכינה הוא בחי' עלמא דאתגליא דהיינו גילוי אלהותו ית' להוות עולמות עליונים ותחתונים הגם שגם בגלות עולם כמנהגו נוהג ועוד כל ימי הארץ זרע וקציר כו' וכמאמר המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית אך ההפרש הוא בבחי' גילוי והעלם שבזמן שאין ביהמ"ק קיים עלמא דאתגלייא היא בבחי' העלם והסתר פנים וכמ"ש ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא. פי' ביום ההוא בבחי'