לג ב

מענין זה דריח בד"ה אלה מסעי כו' בענין ירדן יריחו ובד"ה וישלח יהושע מן השטים כו'). וזהו וירח את ריח בגדיו לבושים שהוא מקיף וגם בגדיו לשון בוגדיו כמ"ש במדרש שהוא מן ההיפוך כמשל דברים החריפים כשממתיקים אותם נעשים מוטעמים ביותר כך ע"י המתקת הגבורות נעשה הריח כי הגבורות שרשן גבוה משבירת הכלים עקודים נקודים כו' והיינו על ידי תיקון שם מ"ה כו' (ועמ"ש מזה בפ' תולדות ע"פ ראה ריח בני כו') ועד"ז נאמר לע"ל על יצחק כי אתה אבינו שכעת הוא מדת הדין ואח"כ נמתק ע"י ישראל כו' (וע' בלק"ת בישעי' ע"פ ולא בכסף תגאלו כו') ומורי. הוא סור מרע. ובשמי. הוא ועשה טוב כו'. (וע' מ"ש בד"ה ויושט המלך לאסתר מענין ששה חדשים בשמן המור וששה חדשים בבשמים כו' ועוד מענין מור בד"ה חייב אינש לבסומי בפוריא (ולקמן) ובד"ה נשא את ראש בני גרשון. גבי ענין מררי):

אכלתי יערי עם דבשי. יערי כל עץ נחמד כו' מלאכים שהנשמות מקבלים מהם ביוצר אור ובאהבה כו' כמשל אימת המלך מפני שרואה שרים רבים נופלים ומשתחוים לפניו ואהבתו מפני התקרבותו. כך אהבת עולם אהבתנו חמלה גדולה ויתירה כו' וקרבתנו לשמך הגדול ישראל עלו במחשבה והמלאכי' מרוח פיו כו' והכל כמשל האכיל' שמחיה את האדם וגם המאכל יש לו תיקון ועלייה ע"י האדם שמדומם צומח חי נכלל בבחי' אדם כך הנה הנשמות מקבלים מהמלאכים ומ"מ עי"ז גם המלאכים מתתקנים ונק' עבודה שמתעלים ג"כ בבחי' מ"ן ברחם הנוק' ע"י הנשמות ונמשך מ"ד ומברר את המ"ן והיו לבשר אחד. (ועיין בהרמ"ז בזהר פרשה אמור ד"צ ע"א בד"ה מאן ביתה ונפקדים בתוך יסודה כו' ע"ש):

שתיתי ייני עם חלבי. ייני מוחין דאימא. חלבי מוחין דאבא המלובשי' במוחין דאימא (כעין מ"ש במ"א בפי' מקרא קדש) והיינו מוחין ליניקה לגדל הולד כי ז"א כשהוא בבחי' עיבור הוא תלת כלילן גו תלת. ואח"כ בחי' לידה. ואח"כ בחי' יניקה שהמדות דז"א מקבלים מחו"ב ועי"ז מתגדלים איבריו בבחי' ע"ס כו' אך אינו פרצוף אבא עצמו רק המלובשים בז"א ממש (ועמ"ש מזה בד"ה ע"פ השמים מספרים) ואינו מוחין דאימא. והכל שתיתי ייני עם חלבי שנבלע במקורו למעלה כו' (ועמ"ש במ"א בביאור מאמר הזהר פ' שלח (דקע"א ע"א) ומסגיאו חלבא דיניק כו' איך ע"י המשכת החלב במדות דז"א שעי"ז מתגדלים המדות ומתכללים להיות החסד כלול מע"ס עד"מ עי"ז נשפע ג"כ למטה בבי"ע רבוי ההשפעות מבחי' החסד כו' ועמ"ש מענין חלב בפ' שלח בד"ה ויאמרו כו' טובה הארץ גבי פי' זבת חלב ודבש ובפ' ויחי ע"פ ולבן שנים מחלב. ובפ' תרומה בד"ה מי יתנך כו'. ובד"ה וארא אל אברהם כו' גבי פי' באל שדי מלשון ברכות שדים כו' ושם נת' ענין עיבור ולידה ויניקה בעבודת ה' ועיין בפרדס בערכי הכינויים ערך חלב ובשער ח' פ"ו ובזהר משפטים (דקכ"ב ע"ב) בענין רחוצות בחלב ובאדרא רבא דקל"ו ע"ב):

אכלו רעים. נשמות ישראל נקראו רעים לז"א כמ"ש למען אחי ורעי והענין הוא כי למוד התורה לשמה להמשיך אור א"ס ב"ה למטה. תורתו אומנתו פטור מתפלה. מפני שהוא המשיך אור א"ס ב"ה ממש. כי ואהיה אצלו אמון כו' ושעשועי את בני אדם שהם טעמי מצות שהם בחכמה וחכמה הוא עדן שהוא תענוג הגם שלא נתגלה למטה וזהו ודברי ממש אשר שמתי בפיך ונמצא אור אס ב"ה שוה ממש למטה בנפש כמו למעלה ובכל בי"ע בכולם נמשך אור א"ס בה עד למטה בנפש האדם ומעורר ע"י אתעדל"ת התלבשו' אא"ס ב"ה בחכמה כי כולם בחכמה עשית ולכן גם נשמות דצדיקים הם כמו רעים דלעילא:

שתו ושכרו דודים. פי' דודים הם זו"נ כמ"ש בזהר (ויקרא דף