לה ג

וה' פקד את שרה דהיינו כשנמשך בחי' אחוריים קפ"ד פקד אבל בבחי' פנימית שרה אין לה ולד כי כשבא הארה מבחי' אחוריים דחכמה אזי יכול להיות נמשך ולד לשרה אבל מבחי' פנימית אינו יכול לבא בהשתלשלו' למטה להיות ולד לשרה וכמ"ש בלק"ת שם כי אין פנימית אבא עצמו יורד למטה רק מבחי' אחוריו נמשך בחי' פקד את שרה וכן פקד פקדתי את העשוי כו' שנמשך אפי' בבחי' מצרים כו' (וע' בע"ח שער הק"ש פט"ו מענין פנימית אבא וע"ז נאמר ופני לא יראו רק לע"ל יהיה גילוי בחינה זו וע"ז יאמרו ליצחק לעתיד דייקא כי אתה אבינו ועמ"ש בד"ה ואכלתם אכול):

ב פתחי לי. הנה ארז"ל פתחו לי כחודה של מחטה ואני אפתח לכם כפתחו של אולם כי כל השערים הי' להם דלתות חוץ משל אולם שהדלתות פמים נסגרים והם כנגד אתעדל"ע אשר לפי אתעדל"ת וכשיש אתעלד"ת נפתח הדלת כו' אמנם אתעדל"ת אינו יכול להגיע רק לבחי' חכמה ראשית ההשתלשלות וכולם בחכמה עשית ע"כ יכול אתעדל"ת להמשיך משם אתעדל"ע אבל למדרגת כתר אשר הוא למעלה מגדר ההשתלשלות (ועמ"ש בביאור ע"פ צאינה וראינה שאין הכתר ממנין ע"ס כו' וההתחלה הוא מחכמה וגם מכתר למדרגת חכמה בא דרך דילוג) איך יכול העלאת מ"ן לעורר משם מ"ד רק ההמשכה משם הוא בא מעצמו (ועמ"ש מזה בפ' בשלח בד"ה וה' הולך לפניהם יומם) וע"ז רומז פתחו של אולם אשר לא הי' לו דלתות כלל. רק הוא פתוח תמיד מעצמו. אבל עכ"ז אין הארה זו מהכתר נמשך ומתגלה רק אחרי שיש שלימות למטה דהיינו בבחינת השתלשלות מחכמה ולמטה אזי שורה ג"כ מה שלמעלה מהשתלשלות והיינו כשהאדם עושה כל מה שבכח נפשו בחכמתו ומדותיו אהוי"ר ואזי ממילא נמשך רצון העליון שאין כנגדו בכח נפש האדם ולכן גם לכנוס לתוך פתחו של אולם הי' צריך לילך דרך כמה שערים שהי' להם דלתות אלא שאז בהגיע אח"כ לפתחו של אולם עצמו א"צ לפתוח דלתות כי הוא פתוח ואין לו דלתות כו' ודוגמא זאת מצינו בהארת הכתר בחג השבועות שהוא שער החמשים מנש"ב וע"ז נאמר תספרו חמשים יום. והרי אין סופרין רק מ"ט ימים שהם המשכות מ"ט שערי בינה ע"י שסופרין היום יום אחד היום שני ימים כו' ויום החמשים אין סופרין בשבועות. והיינו כי לשם אין מגיע כלל מעשה התחתונים ואין בנו כח להמשיכו ע"י ספירה אלא הוא נמשך מאליו וממילא בלי ספירה שלנו. אלא שעכ"ז אינו נמשך אלא בהקדים תחלה ספירת העומר מ"ט ימים דהיינו אחר שיאיר ויומשך האתעדל"ע מה שבכח האדם להמשיך כי אחר שיש לו שלימות מלמטה ג"כ בבחי' ההשתלשלות אזי דוקא שורה ונמשך ג"כ ממילא מה שלמעלה מהשתלשלות ואתעדל"ת כו' ולכן נאמר תספרו חמשים יום כו' שמעלה עלינו הכתוב כאלו המשכנו יום החמשים הגם שאין שייך בו בעצם ספירה והמשכה שלנו אך לפי שיום החמשים והתגלותו שממילא תלוי ג"כ בספירת מ"ט ימים תחלה. ועד"ז הוא ענין פתחו לי כחודה של מחט כי כל ההשתלשלות נק' חודה של מחטה נגד רצון העליון כו' (ועמ"ש מזה סד"ה ויקח קרח והנה פתחו של אולם היה ארבעים אמה והוא ב' פעמים כ"ף דההה ההפרש בין אני לאנכי הוא הכ"ף כי אני הוא בבחי' מלכות אבל אנכי הוא כתר ולכן אנכי הוא בחי' התנשאות יותר מאני כענין מלך המלכים גם כ' ר"ת כתר וכן עשרים הוא גימי' כתר. והנה כתיב אנכי אנכי ב"פ אנכי היינו ענין כי גאה גאה ב"פ גאה והוא ענין ב' הבחי' שבכתר בחינה התחתונה שבמאציל ושרש הנאצלים וזהו שתוק כך עלה במחשבה כך היינו ב"פ כ"ף הנ"ל ע' בפע"ח שער נפ"א פ"ה ולכן ע"ז רמז פתחו של אולם שהיה גבוה ב"פ עשרים אמה והוא ענין מ"ש לע"ל הנה ישכיל עבדי כו' וגבה מאד וזהו ואני אפתח לך כפתחו של אולם גם אולם לשון כח וחוזק וגם