לו ד

שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכולם מתאימות. הנה פי' כעדר הרחלים הוא ע"ד מ"ש במ"א בד"ה אלה המשפטים בפי' מ"ש וזרעתי את בני ישראל זרע אדם וזרע בהמה. שנשמות דאצילות נקרא אדם ונשמות דבי"ע נקרא בהמה וכן המלאכים נק' בהמה פני אריה פני שור כו' וע"ז נאמר ונתתי עשב בשדך לבהמתך שהוא המשכת הדעת והיינו ע"י משה רעיא מהימנא וזהו ענין קדוש ג"פ דישראל ומלאכים מקדשי ליה לעילא ותתא כחדא שעי"ז נמשך הדעת כו' כמ"ש בפע"ח שער עשירי פ"ד וספ"ג וע"ש שער ז' פ"ב והנה ע"ז נאמר כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה. כמשל הרועה שמרחיץ צאנו ע"ש גבי שש שנים יעבוד כו'. ולהבין מהו ענין שעלו מן הרחצה וענין שכולם מתאימות יש להקדים ענין ג"פ קדוש. דהנה עצמות המאציל ית' הוא רם ונשא וכל סדר השתלשלות דאבי"ע כלא חשיב קמיה וכמו משל ביטול טפה א' בים אוקיינוס ויותר מכן כי אין ערוך כלל אליו ית' וזהו אני הוי' לא שניתי אתה הוא קודם שנברא העולם אתה הוא משנברא העולם ואין העולמות פועלים בו ח"ו שום שינוי בהבראם מאחר דכלא ממש חשיבי ולכן ההשפעה הנמשכת ממנו ית' להחיות הע"ס וכל העולמות מכונה בשם שערות וכמ"ש באד"ר (דקכ"ח סע"ב) ת"י נימין דשערי כחושבן קדוש כי פי' קדוש לשון הבדלה שהוא ית' מרומם לבדו ואינו נתפס ומתלבש בעולמות כ"א הוא סובב כולא עלמין בשוה. השוה ומשוה קטן וגדול ומה שנמשך ממנו בתוך העולמות זהו רק כמשל הארה היוצאת דרך נקבי וחלל השערות שאינו נוגע כלל להעצמיות ולכן קדושה תליא בשערא דדוקא מבחי' סכ"ע שהוא קדוש ומובדל משם א"א שיומשך ההשפעה רק בבחי' שערות משא"כ למטה בהשתלשלות עילה ועלול כו' וז"ש בנזיר קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו שהנזיר עולה למקום גבוה ידמה לעליון. ולכן ממשיך השפע משערות דא"א שהוא בחינת קדוש אשר החכמה מאין תמצא היינו מבחינת שערות הנ"ל ונקרא אבא יונק ממזלא כו' ועמ"ש מזה בד"ה ונקדשתי בתוך בנ"י וזהו שאמרז"ל גבי נזירות הריני מסלסל פי' שמסלסל וממשיך מבחי' שערות דא"א שיתהוה מזה חכמה דאצי' כו' וזהו פי' קדוש קדש ו' שהוי"ו מורה על המשכת השפע מבחי' קדש העליון דרך השערות שהם כמו בחי' ווי"ן וביאור ענין כינוי ההשפעה בשם שערות (מבואר בד"ה ולא אבה וע"פ ועשית בגדי קדש בענין זקן אהרן כו') שהשערות הן חלולין ויונקים מהמוחין שבראש ועכ"ז אין להם ערך ויחוס כלל עם המוחין כו' וכן הוא בחי' האותיות דבורי הרב שבהם עובר השפעת השכל כו' ע"ש. אכן באמת גם משל זה אינו דומה להנמשל שבהנמשל הר י עיקר ושרש התהוות החכמה הוא ע"י ההשפעה הנמשכת מבחי' שערות הנ"ל שהם בחי' האותיות משא"כ בהמשל בדבורי הרב לתלמיד שהתלמיד יש בו כח השכל מקודם רק שמבין שכל הרב ע"י עברו דרך האותיות כו' ולכן השגת התלמיד יש לה ערך לגבי השגת הרב שהרי לא מהאותיות של הרב נתהוה עצם שכלושכ כי אם מנפשו המשכלת ולולי זה לא הי' מבין מאומה ע"י דיבורי הרב ואעפ"כ לא קאים אינש אדעתי' דרביה עד ארבעין שנין מאחר שעברה ההשכלה דרך צירופי אותיות הדבור כו' אבל למעלה בהנמשל שהתהוות עצמיות חכמה דאצילות מהמאציל ית' הוא רק ע"י ההשפעה העוברת דרך אותיות הנקראים שערות ע"כ אין החכמה ערוך כלל לגבי למעלה מהחכמה כו':

ב והנה המשכת השפע מן המזלות דא"א לחו"ב הוא ע"י העלאת מ"ן מהבירורים דבי"ע שע"י אתעדל"ת מעורר אתעדל"ע המשכת מ"ד מהמזל השמיני ונוצר חסד. וזהו ענין שאומרים המלאכים וישראל קדוש להעלות מ"ן להמשיך מ"ד כו'. והנה עד"מ שמביאין