לז ג

ובכל נפשך ובכל מאדך זהו ג' בחינות העלאת מ"ן הנ"ל וג' בחי' אלו י"ל שזהו כענין ג' בחי' מזון לבוש בית המבואר במ" כי מזון היינו א"פ. ולבוש זהו מעשה המצות והוא העלאת מ"ן דחיצוניות. ובית זהו בכל מאדך כו' כמ"ש סד"ה השמים כסאי) נמצא יש ג' מדרגות בהעלאת מ"ן היינו בחי' מקיפים ופנימים וחיצוניות והן דרך כלל ג' עולמות בריאה יצירה עשיה כי יוצר אור ובורא חשך שיצירה נקרא אור פנימי ובריאה נקרא חשך ר"ל בחי' מקיף שאינו מושג ביצירה וכך הוא סדר ההשתלשלות שמהמקיף נמשך אח"כ הארה להיות בבחי' א"פ ועצם האור נשאר בבחי' מקיף. ואח"כ מהא"פ נעשה מקיף למטה בעולם תחתון שנחשב האור מקיף התחתון בחי' חיצוניות לגבי הא"פ שלמעלה ממנו כו'. וזהו בחי' עשייה [ומ"מ עשייה שרשו לעילא כנ"ל שהחיצוניות שרשו גבוה מהא"פ כו' וכמ"ש ג"כ ע"פ יביאו לבוש מלכות איך התהוות העשייה גשמיות הוא דייקא מבחי' סכ"ע וכמ"ש בזהר וירא (קט"ו א') עשייה איהו לעילא כו' וכ"ה בפ' בהר דק"ח ע"ב]. וזהו ענין ג' העדרים ששלח יעקב מנחה לעשו אחיו שהוא העלאת מ"ן לעולם התהו שמשם נפלו הכלים ונשברו ונתהוה מזה עשו וכמ"ש בד"ה ויקח מן הבא בידו וג' עולמות בי"ע הן שנתהוו משבה"כ לכן העלה מ"ן ג' עדרים שהן ג' בחי' הנ"ל מקיפים ופנימיים וחיצוניות. ונקרא כל א' עדר בפ"ע שהוא בחי' ומדרגה משונה ומובדל מזולתה. כמו החילוק בין נשמות שבגופים לגבי המלאכים. וכן חילוק מדרגת המלאכים שהם בגופות רוחניים לגבי הנשמות שהם בלי גוף כלל. וז"ש עדר עדר לבדו כו' ויצו את הראשון כו' ויצו גם את השני גם את השלישי כו' הרי חלקם לד' מדרגות ממש. אף שדרף פרט גם בכל מדרגה מג' מדרגות הללו שי בה כמה ריבוא רבבות בחי' ומדרגות שונות זה מזה מ"מ כולם בבחי' סוג א' כמו העלאת מ"ן דחיצוניות נקרא דרך כלל העלאת מ"ן דעשייה וזהו כמשל העדר א' אף שבעדר זה יש ג"כ כמה מדרגות יש שעיקר עבודתם בצדקה וגמ"ח ויש שעיקר עבודתם בעסק התורה ויש שעיקר עבודתם בתפלה ויש בתענית וכיוצא בזה ועכ"ז כללותם קומה אחת וכמו עד"מ בעדר אחד יש כמה שינויים בצאן זה מראהו וקומתו וטובו כך וזה כך מ"מ הכל עדר א' והעלאת מ"ן דפנימית הוא בחי' וסוג אחר כו' ולכן נק' עדר בפ"ע כו' והעלה יעקב מ"ן מכל ג' בחי' אלו להמשיך עי"ז מ"ד משרשן ומקורן בעולם התהו:

ד והנה ע"ז נאמר כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה. כי העלאת מ"ן הנ"ל צריך ליבון ורחיצה וכענין ליבון הלכתא. ורל שכל ההלכות שהם שיתא סדרי משנה צריכים ליבון ורחיצה וכן במעשה המצות כו' והכל ע"י משה רעיא מהימנא. והיינו כי במשה כתיב כי מן המים משיתיהו דהיינו מבחי' ים החכמה העליונה וכל התורה אינה אלא כד מן הים ותמלא כדה כו' ונקרא בחי' זו ג"כ בעבר הנהר למעלה מבחי' הנהר נהר הוא מלשון המשכה שנמשך דרך השתלשלות מעילה לעילה לפי ערך כמ"ש ונהר יוצא מעדן ומשם יפרד כו' ועבר הנהר הוא למעלה מההשתלשלות. ומשם נמשך המשכת מיין דוכרין שמרחיץ ומלבן את המ"ן כו' (ועמ"ש ע"פ ואלה שמות מענין ליבון הלכתא ובד"ה אסרי לגפן בענין כבס ביין לבושו ובד"ה לא תהיה כו' את מספר ימיך אמלא. ועמ"ש עוד בפי' מן המים משיתיהו בד"ה אלה מסעי ושם נת' פי' וגם דלה דלה לנו שממשיך בחי' הביטול דיחו"ע בנש"י שהוא כביטול הטפה בים כו' וזהו ענין הריחוץ והכיבוס של הלבושים ע"י ביטול דיחו"ע. וזהו שנמשלו כעדר הרחלים דוקא שעלו מן הרחצה. דלבושים הנעשים מתומ"צ נמשלו לצמר רחלים. כדכתיב לבושי' כתלג חיור וכתיב הנותן שלג כצמר וגם כתיב ושער רישי' כעמר נקא כו' וכמ"ש במ"א (ועמ"ש מענין רחלים