לז ד

בד"ה והניף הכהן אותם על לחם הבכורים בפ' אמור. ובד"ה צו את בנ"י כו' את הכבש אחד תעשה)) והנה על ידי שעלו מן הרחצה אזי נעשים הג' עדרים הנ"ל כולם בבחי' עדר אחד וזהו כעדר הרחלים. כעדר אחד כי כשהם בבי"ע הם בחי' ג' עדרים שמתחלקים לג' בחי' כנ"ל אבל כשעלו מן הרחצה אז נקראים עדר אחד והיינו לפי שמקבלים המ"ד ממים עליונים שמלמעלה מהשתלשלות ששם הוא למעלה מגדר ההתחלקות השוה ומשוה קטן וגדול שהוא הנק' קדש העליון שהוא למעלה מבחי' קדוש בוי"ו (שהויו מורה על המשכה היא המשכת קדושתו ית' להיות ממכ"ע וסכ"ע שהוא המשכה והארה בעלמא כו' משא"כ קדש בלא וי"ו אינו בגדר עלמין כלל והוא למעלה מעלה מבחי' ממכ"ע ומבחי' סכ"ע כו' וכמש"ל ע"פ צאינה וראינה) ונקרא הרחצה ששם נרחץ כל פשע ועון לפי ששם אין הפגם תופס מקום וזהו וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם כו'. והנה קדוש נאמר ג"פ שהוא ג' המשכות לג' עולמות בי"ע משא"כ קדש בלא וי"ן לא נאמר כ"א פ"א ולא ג"פ מפני שהוא למעלה מגדר ההתחלקות. ולכך גם המלאכים ונשמות כשעלו מן הרחצה. שמתעלים לקבל מבחי' מים עליונים שבעבר הנהר שהוא בחי' קדש העליון אז גם הם נכללים כולם בהתכללות אמיתי ונעשים עדר אחד. וזהו שכולם מתאימות כתאומ ים שנולדו בבת א' ממש. כך הג' עדרים כשמתעלים לרחוץ במים העליונים דבחי' קדש העליון הם מתאימות כתאומים ממש בהתכללות אמיתי בלי שום התחלקות כלל ולכך נקרא אז עדר הרחלים שנכללים כאחד בעדר אחד. וז,ש בזהר דמקדשין ליה כולא כחדא. דהיינו ההעלאת מ"ן של קדוש דמלאכים ושל ישראל שלמטה. אף שהם למטה מחולקים בבחי' התחלקות עדר עדר לבדו לפי שאין העלאת מ"ן דעשייה דומה כלל להעלאת מ"ן דיצי' כו' שזהו מבחי' חיצוניות וזהו מבחי' פנימית מ"מ התחלקות זו הוא רק מצד ההעלאת מ"ן ולכן אומרים ג"פ קדוש נגד ג' מיני העלאת מ"ן הנ"ל. אבל ע"י שעלו מן הרחצה שהוא בחי' קבלתם המ"ד שהוא מבחי' קדש העליון שהוא למעלה מבחי' התחלקות אזי נעשים גם הם כעדר א' ומתאימות. ולכן מקדשי ליה כולא כחדא. וז"ש באדרא (דקל"ו ע"ב) ע"פ רוחצות בחלב בחוורא דלעילא כו' שהוא מבחי' ע"י כו' ע"ש. והענין הוא כמבואר לעיל בביאור ע"פ ואלה המשפטים שבבחי' יושר הוא דשייך התחלקות ראש ורגלים משא"כ בעגולים סוכ"ע שאין בו מעלה ומטה כו' ומשם הוא ההמשכה ע"י משה דעת עליון כו' שע"כ אפשר לנשמת משה להמשיך הדעת אפילו לבחינת בי"ע בחינת בהמה כשיתבונן ויעמיק מחשבתו בגדולת ה'. לפי שממשיך מבחי' סוכ"ע שאין שייך שם מעלה ומטה ראש ורגל ואדם ובהמה תושיע ה' ששניהם שוין. והנה מה שבי"ע הם נחלקים לג' בחי' עדרים זהו ג"כ מבחי' יושר שיש בו ראש וגוף ורגל חב"ד חג"ת נה"י אשר חב"ד מתגלים בבריאה ושם בחי' שרפים וחג"ת ביצירה וזהו בחי' חיות ונה"י בעשייה וזהו בחי' אופנים אבל ע"י המשכה מבחי' עגולים סכ"ע שאין בו מעלה ומטה הרי אפילו אדם ובהמה שוין קמיה כ"ש בי"ע עצמן ולכן ע"י שעלו מן הרחצה שהוא בחי' המשכה דמשה מן המים משיתיהו כו' עי"ז נקראים עדר אחד. וכיוצא בזה נתבאר ע"פ את שבתותי תשמרו בענין שביעית שנאמר לך ולעבדך כו' ולהבמתך ולחיה כו' שתלה הכתוב אדם בחיה שכל זמן שחיה אוכלת מן השדה כו' והיינו מחמת שבשביעית הוא עליות העולמות לבחי' המקיף וסובב דאדם ובהמה תושיע כו' כע"ל בשער היחודים קרוב לסופו כתב שעלו מן הרחצה הוא ר"ת משה ועש". ועמ"ש במ"א בביאור ע"פ מים רבים בענין רבקה של שלש בקר כו' בחינת דעת עליון שממשיך המדות מהכתר ושם אין שייך התחלקות כלל כו'. עוי"ל בפי'