מב א

תמיד מאין ליש וכמאמר אתה קדוש וכו' וקדושים הם המלאכים יהללוך סלה שההילול שלהם הוא סלה בלי הפסק מחמת התבוננות שלהם בבחי' שמך קדוש המהווה ומחיה אותם כנ"ל. והנה ע"י התבוננות כל אחד ואחד לפי ערכו בכל פסוקי דזמרה וקריאת שמע וברכותיה ע"ד מ"ש בהעמקת הדעת לאסתכלא ביקרא דמלכא יקבל יחודו ית' בתוך תוכו לאמתו ויבא מזה לבחי' ואהבת כו' בכל נפשך אפילו נוטל את נפשך וכמ"ש אליך ה' נפשי אשא. כי זה יכול כל אדם להיות לו מס"נ כי נשמת ישראל שרשה למעלה מעלה כמאמר נשמה שנתת בי טהורה היא מבחי' טהירו עילאה ומשם נמשכה ע"י השתלשלות רבות אתה בראתה וכו' עד שנפחת בי והירידה צורך עליה ואתה עתיד ליטלה כו' ולהחזירה וא"כ אליך ה' נפשי אשא עכשיו. ומחמת ששרש הנשמה גבוה מאד נעלה לכך יש בכח כל איש למסור נפשו ע"י התבוננות בהעמקת דעתו שעי"ז יאיר בו אור נשמתו. לכך אחר שאמר שמע ישראל וכו' לשון הסכת ושמע היינו שהתבונן והאזין וקיבל היטב במוחו ותבונתו יחודו ית' שהוא הוי' אחד ושהוא אלקים ממש כי ברא כרעא כו'. ועי"ז נתגלה אור נשמתו בגופו שלא יסתיר שום דבר ואזי גם נפש השכלי' תסכים ע"ז שלא יהיה מניעה משום דבר. ואח"כ אומרים בכל מאדך בכל ממונך כי יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו. מה גם כי כל המס"נ אינו בפועל ממש רק הסכם ורצון על מס"נ אכן כשנותן אח"כ צדקה אזי הוא מקיים בפועל ממש מעין בחינת מס"נ שנותן מיגיע כפיו מה שעמל ויגע בהם בגופו ונפשו ונותן מחמת מצות ה'. ומה לי קטלי' כולא כו'. והנה אחר שקיבל יחודו ית' בתוך תוכו להיות ואהבת בכל נפשך ומאדך וזהו בחינת אחת היא יונתי היינו שמקבל מבחינת אחד. אזי אומרים אח"כ בק"ש והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום. שהוא להיות המשכת אור א"ס הסכ"ע למטה שיתגלה בעולמות ע"י עסק התורה שעי"ז ממשיכים להיות יחוד קוב"ה ושכינתיה כנ"ל באריכות בענין ששים המה מלכות כו' משא"כ בעסק התורה לבד בלי קדימת בחינת מס"נ הנ"ל לא ימשיך כ"כ גלוי אור א"ס ב"ה הסכ"ע כו' (ועמ"ש בביאור ע"פ הראיני את מראיך השמיעני את קולך כו' ומ"ש בד"ה והנה מנורת זהב בענין כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואחר כך יקבל עליו עול מצות) ולכן דוקא ע"י בחי' אחת היא יונתי שהוא המס"נ והעלאה ממטה למעלה ולהיות יחודו ית' בתוכיות הלב אזי יוכל להיות אח"כ ההמשכה למטה ע"י עסק התורה מבחינת סכ"ע להיות קול דודי הנה זה בא מדלג כו' כנ"ל. (ועד"ז יובן ענין הזאת כה"ג ביוהכ"פ אחת למעלה בינה ושבע למטה חג"ת נהי"מ וכך היה מונה אחת כתר אחת ואחת חו"ב כו' עד אחת ושבע בינה וחג"ת נהי"מ והיינו כי אחת למעלה הוא המס"נ דכנ"י שע"ז נאמר אחת היא לאמה היינו שעי"ז עולין לשרשן ישראל עלו במחשבה ע"ד המבואר בד"ה יונתי בפי' קומי לך רעיתי כו' וע"י העלאה זו נמשך גילוי אור א"ס מלמעלה למטה בח"ע עד מל' דאצילות מקור דבי"ע וזהו שגם בכל השבע שלמטה הוא מונה עמהם אותה אחת שלמעלה כי ההעלאה דאחת היא יונתי הוא הגורם שיומשךש האור מבחי' סכ"ע בכל השבע שלמטה כו'). וזהו אשר אנכי מצוך היום ענין היום היינו בכל יום יהיו בעיניך כחדשים ואף שהתורה ניתנה מכבר זה יותר משלשה אלפים שנה. אך הואיל וע"י מס"נ ממשיך מבחי' אנכי מי שאנכי בחי' סוכ"ע שאינו בגדר זמן ומקום וא"כ בכל יום הם כחדשים ממש שהרי נמשך מבחי' שלמעלה מהזמן לגמרי. ובזה יובן פי' וענין תיבת לאמר שבתחלת עשרת הדברות דלכאורה אינו מובן פירושו כנזכר לעיל. אך הענין והפי' לחזור ולאומרו בכל זמן ולדוררות דהיינו גם עכשיו כשאדם לומד יהיה ממש כמו שהקב"ה בעצמו אומר ומדבר כמו בשעת מ"ת כי כך הוא באמת