מב ב

הלימוד הוא המשכת סוכ"ע אני המשנה המדברת בפיך כנ"ל (ועמ"ש מזה ג"כ בד"ה וידבר משה אל ראשי המטות כו' גבי פי' לאמר זה הדבר כו' ובפ' יתרו בד"ה החדש השלישי כו') והנה ז"ש לאמר אנכי הוי' אלקיך פי' שע"י עסק התורה בבחי' זו יהיה אנכי הוי' אלהיך שיומשך מבחי' אנכי מי שאנכי סוכ"ע להיות אלקיך שלך ממש והוא יחוד קוב"ה ושכינתיה הקב"ה שונה כנגדו וה"ע דירה בתחתונים. ולכן יהיה בכל יום כחדשים כמוכ אז בשעת מ"ת מאחר שהגילוי יהיה מבחי' אנכי סכ"ע וכנ"ל. ואזי יהי' בחינת תמתי פי' תמתי שישראל גורמים התמימות והשלימות יחוד קוב"ה מה שהוא קדוש ומובדל ואינו יכול לבוא בהתגלות תוך עלמין הנה ע"י כל הנ"ל בעסק התורה יומשךש ויתגלה להיות יחוד ותמימות ממש אחרי שמסרו נפשם בבחי' ביטול ממש שעי"ז יוכל להיות הגילוי כו' והיינו ג"כ מארז"ל תמתי תאומתי כו' ברה היא ליולדתה מלשון ברה כחמה היא בחי' אתהפכא חשוכא לנהורא כו' וזהו נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן. ראוהבנות ו יאשרוה מבואר בזהר ויחי (דרמ"ה סע"ב) והוא כענין המבואר במ"א בפי' אשר קדשנו במצותיו. אשר הוא בחינת תענוג עליון כו':

הנה ענין מדלג על ההרים הוא עד"מ שההפרש בין הילוך לדילוג שמי שהוא הולך כדרכו הרי רגליו עומדות על הארץ ממש ואף בשעה שהוא הולך הוא מגביה רק רגלו אחת אבל רגלו השנית עומדת על הארץ ואף מי שהוא רץ במרוצה היינו רק שהוא מגיה רגלו במהירות גדול אבל מ"מ רגל אחת ימין או שמאל עומדת על הארץ ורגלו השני' באויר אבל הדילוג הוא שמגביה כל גופו ושני רגליו מן הארץ ונעשה חלל ומקום פנוי ואויר בין רגליו לארץ עד שאח"כ עומדות רגליו על הארץ. ועד"ז יובן הנמשל ענין מדלג כי הנה כדי שיהיה התהוות עולמות אבי"ע מאור א"ס ב"ה לא היה יכול להיות על ידי השתלשלות עילה ועלול כי מאחר שהוא א"ס איך יכול להתהוות מזה עולם ע"י השתלשלות שהרי העלול יש לו ערך לעילתו משא"כ העולמות לגבי א"ס ב"ה ולכן היה צ"ל צמצום ומקום פנוי כמבואר בתחלת ספר ע"ח דהיינו שמתחלה צמצם אורו לגמרי שנסתלק ונכלל האור במקורו במאור ונעשה חלל ומקום פנוי ואח"כ נתגלה קו וחוט והארת הקו הוא ממלכות דאור א"ס ב"ה ולא מעצם אור א"ס ב"ה דאם היה הגילוי מעצמותו ית' הי' חוזר לקדמותו בלי שום עלמין וז"ש מלכותך מלכות כל עולמים שמבחי' מלכותך הי' התהוות כל העלמין ע"י קו"ח (וענין מלכות דאור א"ס עיין בע"ח (שמ"א פ"ג) וז"ל וכאילו נאמר דרך משל שהוא בחינת מלכות שבמלכות ואע"פ שאין כן כי אין שם דמות וספירה ח"ו רק לשכך האוזן נדבר כך עכ"ל):

ועל זה נאמר קול דודי כו' מדלג כי הנה אורייתא מחכמה נפקת וההתגלות וההמשכה מאור א"ס ב"ה לבחי' חכמה בא בבחי' דילוג דוקא שהרי צריך להיות מקודם חלל ומקום פנוי ואח"כ נמשך הקו ה"ז בחי' דילוג כמשל הדולג שקודם נעשה חלל ומקום פנוי ואויר בין רגליו לארץ (ועמ"ש סד"ה קול דודי גבי מדלג ומקפץ) ואח"כ יעמדו רגליו על הארץ משא"כ בהילוך וכך הוא למעלה שההמשכה מא"ס ב"ה לחכמה נמשך שלא ע"י דרך וסדר ההשתלשלות כי לשון ההשתלשלות הוא כמו שלשלת אשר טבעת זה אחוז ואדוק בזה בלי שום הפסק בינתיים משא"כ בהתגלות הנ"ל והתהוות העולמות מא"ס ב"ה היה צריך להיות תחלה הסתלקות האור לגמרי והגבהתו למעלה ואח"כ בא ההתגלות לחכמה דרך קו וחוט זהו בחי' הדילוג וכ"ז הוא בההמשכה מא"ס ב"ה לאצי' אבל כל המשכות בעולמות אבי"ע אפילו מאצי' לבי"ע לא נק' בחי' דילוג כי הוא דרך השתלשלות והגם שבאצי' איהו וחיוהי וגרמוהי