מה ד

מאחוריו כך תהיה וימינו תחבקני אפי' בבחי' אחוריים דהיינו כשפונה אנה ואנה מפני שכנס"י היא בחי' כלי וכמ"שנושאי כלי ה' שבשעת התפלה הוא בבחי' ביטול ולכן דייקא אשתאר להיות הלואי שיתפלל אדם כל היום כנ"ל (ועיין בזהר ויחי דף רמ"ד סע"ב ודף רמ"ה ובמשפטים דף קי"ד ע"א) וזהו אשה כי תזריע וילדה זכר וארז"ל אשה מזרעת תחלה יולדת זכר פי' כשההעלאה ממטה למעלה הוא בבחי' שקיעה כי יסוד דנוק' שוקע והיא בחי' היראה כענין ותתצב אחותו מרחוק ועי"ז יולדת זכר שנמשך מלמעלה בחי' חותם בולט. וזהו וצאצאיו חתם באות ברית קדש. ועמ"ש בפ' ויקהל ע"פ קחו מאתכם תרומה בענין אתכפיא ואתהפכא איך שע"י אתכפיא בבחי' נפשי כעפר מעורר אתעדל"ע מבחי' סוכ"ע למעלה ממה שמעורר ע"י בחי' אתהפכא כו' ע"ש וזהו ג"כ ממש כענין המבואר כאן. ועמ"ש בפ' בחקתי ע"פ ואפו עשר נשים כו' דר"ל שעשר כחות שבנפש יהיו בחי' נוק' דהיינו שידע שבאמת הטוב שיש בו הוא מקבל זה מלמעלה שבעל האמת נותן לו האמת ע"ד וה' יגיה חשכי כו' וזהו ג"כ ענין אשה כי תזריע כו':

(עוי"ל בענין שימני כחותם שהם תפילין כי הנה ענין הקב"ה מניח תפילין היינו מה שנמשך אא"ס ומאיר בחכ' ובינה כו' ולכן בפ' ראשונה נאמר כי מי גוי גדול כו'. ומי גוי גדול. כי היא חכמה עילאה ובהתלבשות אא"ס בחכמה עילאה דאורייתא מחכמה נפקת אזי ישראל נראים גוי גדול וכמש"ש בד"ה כי עמך מק"ח בענין השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל כו' יעו"ש. והנה החכמה נק' חותם כמ"ש בד"ה אלה מסעי בענין ויכתוב משה כי חותמו של הקב"ה אמת וזהו מדרגת החכמה. (ועיין בסש"ב פרק ל"ה בהג"ה). וזהו שימני כחותם שבתפילין דמארי עלמא שהן חותמו של הקב"ה מה כתיב בהו כי מי גוי גדול כו' אף כי עכשיו אותותינו לא ראינו זהו לפי שההמשכה מבחי' חותם שוקע ועמ"ש סד"ה ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה. אך לע"ל כי עין בעין יראו זהו ענין חותם בולט והיינו לפי שיהיה גילוי בחי' חכמה עילאה סתימא דכל סתימין כו' וזהו כחותם על לבך וימינו תחבקני בחי' חסד דלגאו הנק' חסד דקשוט (באד"ר קל"ג ב') בחי' מקור האמת שהוא ית' אחד האמת ואין זולתו כו'. ועפ"ז אפ"ל מ"ש בגמרא (פ"ק דתענית דף ד') שני דברים שאלה כנס"י שלא כהוגן והקב"ה השיב כהוגן. א' ויבא כגשם והקב"ה השיבה אהיה כטל כו'. הב' שימני כחותם כו' והקב"ה השיבה הן על כפים חקותיך ובשה"ש רבה בפסוק שימני כחותם מבואר הענין באריכות יותר והנה ענין ויבוא כגשם זהו ענין אתעדל"ע הבאה ע"י אתעדל"ת ואד יעלה כו' אבל אהיה כטל הוא אתעדל"ע שנמשכה מאליה שלא ע"י אתעדל"ת מבחי' שאין אתעדל"ת מגעת שם כמ"ש במ"א בד"ה האזינו השמים. ועד"ז יובן ג"כ ענין שימני כחותם כי הנה עד"מ החותם הוא עשיה גשמיות שחוקק שמו על החותם רק שמ"מ הוא קיום על כל דבר. והוא ענין חכמה עילאה שנקרא חותמו של הקב"ה אמת והחכמה נקרא עשייה אצלו ית' כמ"ש כולם בחכמה עשית ויש בזה חותם בולט וחותם שוקע ח"ע וח"ת כנ"ל. וכוונת הבקשה בזה כי בהתלבשות א"ס בחכמה דאורייתא מחכמה נפקת שם נראה כנס"י לדבר חשוב מאד נעלה שבכל התורה נאמר דבר אל בני ישראל צו את בנ"י כו' אבל בבחי' שלמעלה מהחכמה כתיב אם צדקת כו'. ולכן בקשה שימני כחותם דוקא. והקב"ה השיבה כהוגן הן על כפים חקותיך כי בקשתה זו שימני כחותם הוא נקרא עדיין שלא כהוגן שהרי החותם הוא עדיין עשייה גשמיות ודבר נבדל מהעצמות וכך אור א"ס ב"ה מרומם רבות מדרגות אין קץ למעלה מהחכמה כמ"ש בסש"ב ח"ב ספ"ט ואף בחי' הנקרא חותם