מז א

ע"פ שוש אשיש וע"פ כי כארץ תוציא צמחה בנין י"ג מדה"ר שהם ממלאים כל הפגמים כו' וע"פ תורה צוה דממש"ש אפשר שיש ראיה לפי' זה):

ה וענין כחותם על זרועך הוא תש"י וזהו ענין ק"ש ושמו"ע שאמרו בזהר פ' במדבר (דק"כ ע"ב) שצלותא דמיושב לקבל תפלה של יד והיינו עד שמונה עשרה. לבתר צלותא דמעומד דהיא לקבל תפלה דרישא ודא כגוונא דדא כו' פי' כי ק"ש וברכותיה הוא תפלה מיושב שהוא בחי' נוק' באשה קראה מושב כו' וישב ה' מלך לעולם בחי' מלכות דאצילות שמתלבשת בבי"ע (ועמ"ש מזה סד"ה מי כהוי' אלקינו המגביהי לשבת ועיין מ"ש בד"ה ואהיה אצלו אמון בפי' ממושבותיכם תביאו כו') והיינו האהבה שממטה למעלה בבחי' ובכל מאדך הוא בבחי' בליטה והר שיש מי שאוהב כו' נמשך מזה מלמעלה בחי' הר ההר היינו המשכת ההר עליון לפי ערך העלאת ההר מלמטה והיינו התלבשות אור א"ס ב"ה בע"ס בחי' כלים דאצילות ואור א"ס מלובש ומכוסה בתוך כלים דאצי' וזהו ענין המשכת ובנין רמ"ח איברים דמלכא ז"א דאצילות ע"י רמ"ח תיבין שבק"ש שיש ג"כ תשעה בראש (כנזכר במשנה ספ"ק דאהלות) והיינו כל בחינת זעיר (ועמ"ש מענין זה דרמ"ח תיבין שבק"ש הם בנין והמשכת רמ"ח איברים דמלכא בד"ה צאינה וראינה) ולכן נק' המשכה הנ"ל תפלה של יד שכתוב בה והיה לך לאות ולא לאחרים לאות מפני שהאורות מכוסים ומלובשים בתוך הכלים בבחי' שקיעה. משא"כ שמו"ע בחי' ביטול היש שהוא ענין כריעות והשתחוואות ולכן הוא בלחש מחמת שע"י הביטול נתקרב כו' והוא כמשל המדבר עם הקרוב אליו בלחש ונמשך מזה בחי' בליטה גילוי אור א"ס שלמעלה מי"ס דאצי' והוא תפילין שבראש בבחי' גילוי וזהו שמאלו תחת לראשי בחי' ק"ש ותש"י ואח"כ וימינו תחבקני תש"ר כנ"ל. (והנה בכ"ז מתורץ מה שהקשה הרמ"ז ס"פ במדבר וז"ל שלפי הנזכר תפילין אלו הכל הוא באצי' והנה הרב ז"ל מסר לנו בפי' שתפלה של יד הוא בבריאה ותש"ר הוא באצילות וכן מוכח מכאן כו' עכ"ל. ועמ"ש במ"א בד"ה עיין בע"ח שמ"ט דתש"י בבריאה היינו שהתקון נעשה לדחות החיצונים מג"ת דבריאה ע"ח המשכת האור מאצי' כו' ע"ש אכן לפמש"כ לק"מ דמ"ש דתש"י הוא בבריאה היינו ממש מ"ש בזהר שם צלותא דמיושב לקבל תפלה של יד. וצלותא דמיושב הוא בבריאה והרי לא אמר רק דהוא לקבל תש"י. ור"ל שצלותא דמיושב הוא העלאת מ"ן המעורר וממשיך המשכה דתש"י וכנ"ל. דצלותא דמיושב הוא בחי' רצוא שהוא חותם בולט שמלמטה. וזהו ודאי בחי' בריאה ששם שייך בחי' הרצוא והתשוקה ליכלל באצי'. אבל ההמשכה שעי"ז מלמעלה שהיא בחי' חותם שוקע שמלמעלה דהיינו תש"י הוא ודאי באצילות המשכת אור א"ס בכלים דאצי' כו' וכנ"ל. ומ"ש דתש"ר הוא באצילות היינו מ"ש בזהר שם לבתר צלותא דמעומד דהיא לקבל תפלה דרישא. ור"ל שגם מה שהוא בחי' לקבל תפלה דרישא דהיינו ההעלאת מ"ן הגורם המשכת חותם בולט דתש"ר שזהו פי' לקבל תפלה דרישא הנה בחי' זו הוא באצילות. וזהו ענין שמו"ע שהוא בחי' אצילות שהוא בחי' ביטול כי אצילות הוא חכמה בכלל שהיא בחי' ביטול יראה בושת כו' חותם שוקע שמלמטה בחי' שוב ואולם ההמשכה שעי"ז הוא תש"ר דמארי עלמא חותם בולט שמלמעלה גילוי אור א"ס שלמעלה מע"ס דאצי' כנ"ל ועיין מ"ש בפ' ויחי בד"ה יהודה אתה יודוך דק"ש ואמת ויציב הם בחי' המשכות מאור א"ס ב"ה לבחי' ממלא כל עלמין. אבל בחי' שמו"ע שהוא בחי' יהודה הודאה וביטול והתכללות באור א"ס ב"ה הסוכ"ע כו' ועמ"ש בד"ה השמים כסאי כו' אך אי זה בית כו' המשכת מקיפין מבחי' סובב כ"ע הנמשך ע"י תפלת שמו"ע וממש"ש יובן ג"כ ענין חותם שוקע הנזכר כאן