מט א

תיקון המל' וע"י ועשה טוב ממשיך בחי' סוכ"ע. וזהו ענין לעבדה ולשמרה. ודקדוק לשון ויניחהו בג"ע הענין עפמ"ש בזח"א ר"פ נח (דנ"ט ע"ב) ונהר יוצא מעדן כו' ועייל לגנתא ואשקי ליה משקיו דלעילא ועביד ליה נייחא כו' ופי' הרמ"ז שזהו ענין המתקת הגבורות בחסדים ועמש"ש ומבחי' נייחא ותענוג זה נמשך ג"כ לאדם וזהו ויניחהו וכן פי' במדרש דלעיל ויניחהו כד"א וינח ביום השביעי כו' ועיין בזח"א תולודת (קמ"א א' ב') ע"פ ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך כו' ויניחהו בג"ע כו'. ויותר י"ל כי הנה בקרבנות כתיב לריח ניחוח להוי' אשר פי' ניחוח לשון נחת רוח וגם לשון חות דרגא והמשכה זו היא מעצמותו ית' לשם הוי' וזהו ניחוח להוי'. והיינו ענין מקדשי שמך שממשיכים מבחי' אתה קדוש לבחי' שמך כו' וזהו ענין לעבדה ולשמרה ומבחי' זו נמשך ג"כ לאדם וזהו ויניחוה המשכת תענוג שמבחי' ניחוח להוי' כו' ועיין עוד מענין לעבדה ולשמרה ברע"מ פ' ואתחנן (דרס"ג ע"א) ובזח"ב ויקהל (דר"י ע"ב) גבי דא עדן עילאה כו' דאיהו ידע לנקודה תתאה כו' הנק' גנתא שהוא ההמשכה מאור אבא במל' הנק' ג"ע וגם אבא מקבל מאריך ועתיק עד א"ס כמ"ש במק"מ שם ובאדר"ז (דר"צ ע"א הנ"ל) נמצא המשכה זו היא מעצמותו ית' ועמ"ש מענין פי' מוחין ע"פ והנצח זו ירושלים דלשם נת' שהמשכה זו באה מלמעלה מסדר השתלשלות ממו"ס ורדל"א ומזה יובן פי' ענין לעבדה שנת"ל שהוא המשכת מוחין דז"א כו'. ועמ"ש בד"ה במדבר סיני גבי מאין מאת ולאן אתה הולך כו' ועיין עוד בזח"ב תרומה (דקמ"ב) דהאי נשמה סלקא גו נביעא דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין כו' ואמנם איך יוכלו הנשמות שהם נבראים לקבל גילוי אור שבבחי' א"ס אך זה א"א כ"א ע"י הלבושים שנעשו להם מתומ"צ וכמ"ש באגה"ק בד"ה אחעט"ב שמבחי' אור זה תשתלשל כו' עד שיברא ממנה לבוש אחד כו'. ודרך לבוש זה כו' ויבא משה בתוך הענן כו' ועמ"ש מזה בת"א פ' חיי שרה בד"ה ואברהם זקן ובפ' מקץ בד"ה ת"ר נר חנוכה בש"א יום ראשון מדליק שמונה כו' שהוא כענין המשל שבו ועל ידו עומדים על השכל כו' ע"ש באריכות. ומזה יובן שעד"ז הוא ענין השמים כסאי דלקמן שהוא ענין הפרסא שבין אצילות לבריאה שבה ועל ידה דוקא נמשך האור עליון בג"ע כו' כמו המשל שבו ועל ידו נמשך השכל כו':

קיצור ג"ע זיו השכינה וע"י לעבדה ממשיכים אור בג"ע מעצמותו ית'. ובהג"ה שזהו ענין באתי לגני מבחי' אתה קדוש לשמך קדוש המשכת יחוד זו"נ שרשו ממו"ס עדן עילאה לעבדה ולשמרה מוחין דזו"נ ע"י עשה טוב וסור מרע ויניחהו נייחא וינח ונחך ה' כו' ואיך יוכלו לקבל זהו ע"י הלבושים):

ב והיכולת הזה להמשיך מעצמותו ית' תוספת אור בג"ע הוא דוקא כשהנשמה מלובשת בגוף שמפני שהגוף מחשיך ומסתיר עי"ז מתעורר בתשובה בכח גדול בחילא יתיר אשר ע"ז ארז"ל במקום שבע"ת עומדים כו' כי בצדיקים האהוי"ר הן לפי ערך ההשגה אם אין חכמה אין יראה אבל הבע"ת שנמשך לו הרעו"ד מצד המנגד הוא למעלה מכח ההשגה וכמשל המים העוברים דרך עפר הארץ שעי"ז נעשים צלולים יותר ונק' מים חיים כמ"ש במ"א או כמשל המים שמעכבים אותם שכשהם גוברים על העיכוב אזי הולכים בכח גדול יותר ועמ"ש בד"ה עלי באר ובד"ה ראה ריח בני והנה תשובה זו אינו דייקא על עבירות כ"א על הריחוק כו' ורעו"ד זו היא ליכלל בעצמותו יתברך ממש. ועמ"ש מענין רעותא דליבא בד"ה וישב יעקב ובד"ה מי מנה עפר יעקב ושם נת' בענין אף עשיתיו שבעשיה דוקא יוכלו להגיע לבחי' רעות' דליב' שלמעל' מהשכל ולהמשיך עי"ז גילוי רצון עליון בחי' כתר עליון שלמעלה מהחכמה כו' ע"ש באריכות והנה לזאת תיקנו אכנה"ג התפלה קודם הלימוד מפני שהתפלה היא בחי' תשובה עילאה וזהו סולם מוצב