נ ג

משיח שאז יתגלה בחי' עתיק מה שאפילו ח"ע נחשב כעשייה ממש נגד גילוי זה ולכן דוד בקש במזמור בהיותו במדבר יהודה כן בקדש חזיתיך שיזכה לבחי' זו כמו שיוכל לבוא לבחי' צמאון מבחי' מדבר כו' כך גם בקדש יהיה בחי' זו והיינו נגד קדה"ק או נגד בחי' קדושתי שלמעלה כו' וזה יומשך רק ע"י משיח וכמו אלו לא ח טא אדה"ר היה תשובה עד"ז והנה מעין זה יש בעשי"ת שגם הצדיקים גמורים והנביאים שאין בהם שום חטא צריכים לתשובה אז ועמ"ש סד"ה שובה ישראל בענין מ"ש יעקב אם יהיה כו'. א"כ אין השמים והארץ שהם תשו"ע ותשו"ת או רו"ש באים מצד ההיפך כמו מחמת הסתר כו' כ"א כעין שמים וארץ חדשים והיינו ע"י את פניך הוי' אבקש ושבת שבתון שאפילו שבת חשוב נגדו כימות החול כו' גילוי רעוא דכל רעוין וזהו דרשו ה' בהמצאו היינו עשי"ת גילוי עשר עמקים כו' מבחי' ע"ס הגנוזות במאצילן כו' וכך באדם בכל השנה העבודה ע"י חו"ב אבל בעשי"ת ע"י עומק הרצון שלמעלה מהשכל כנז' בדרוש שובה ישראל (השני) ועוד י"ל דהנה הרמ"ז ר"פ תולדות פי' שענין הנשמות כמו שיהיו לע"ל בתחה"מ יהיו מבחי' יצחק ועמ"ש מזה בד"ה אלה תולדות יצחק כי יצחק הוא ענין צחוק ותענוג שיתגלה לעתיד כו'. והנה ר"ה הוא ג"כ מבחי' יצחק בסוד שמאלו תחת לראשי. וכמ"ש בזח"ג פנחס (דרי"ד ב') ע"פ חשף ה' את זרוע קדשו. ועמ"ש במ"א ע"פ כי כארץ תוציא צמחה כו' כן אד' הוי' יצמיח צדקה כו' דקאי על ר"ה ויוהכ"פ שאזי אד' הוי' יצמיח צדקה ותהלה יעו"ש וצמיחה זו זהו כעין בחי' שמשים החדשים והארץ החדשה שכמו"כ בר"ה בריה חדשה כנ"ל. ובחי' כי כארץ תוציא צמחה כו' זהו האתעדל"ת והאתעדל"ע מקיום המעשה המצות שבכל השנה כולה וזהו ע"ד מ"ש כי כאשר השמים החדשים כו' כן יעמוד זרעכם כו' וכנ"ל:

ביאור ע"פ כי כאשר השמים כו'. הנה השמים בחינת תשובה עילאה כסאי הוא השפלת הגוף והמדות. הנה איתא בתיקונים שבאצילות איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון. הנה נפש רוח נשמה יש להם בחי' כלים היינו שהם בחי' אור פנימי שמתלבש בכלי נשמה במוח ורוח בלב כו' ובחי' חיה יחדה אין להם בחי' כלים כ"א הם בבחי' מקיף לבד והם ב' מקיפים למ"ד מ"ם דצלם. ויובן עד"מ באדם אנו רואים שיש בחי' אור וכלי בחכמה שבמוחו וגם לבוש דהנה כח השכלי המשכיל על כל דבר חכמה אינו מעצמות הנפש ממש כ"א הוא בחי' התפשטות הנפש ולכן יש בו שינויים פעם הוא בגדלות ופעם לא כן שמוחו ושכלו אינו זך וצלול כ"א מבולבל כו' והנפש עצמה אין שייך בה שינויים אלא שכח השכל הוא בחי' כלי שמקבל השפע הנמשך לו מהנפש והנפש היא האור המאירה בתוך הכלי שהוא כח השכל (ומזה י"ל שיובן ענין אוירא שלמעלה ממו"ס שי"ל שזהו האור המאיר לכח הכל וכמ"ש במ"א בענין אויר ואור) והדבר חכמה שמשכיל הכח השכלי כמו חכמת התכונה ודומיה מה שמבין איזה דבר פרטי זהו רק בחי' לבוש שמלביש את כח השכל וכמ"כ עד"מ בענין המדות כח האהבה מה שמתאוה לאיזו דבר וכן כח החסד הוא בחי' כלי להנפש ע"ד הנ"ל בכח השכל וחיצוניות המדה מה שגומל חסד והיא השפעת החסד זהו בחי' לבוש (וכח החסד נק' חיצונית הכלי לגבי כח האהבה שהיא פנימית הכלי כמ"ש במ"א) אף שלכאורה נראה שהתהוות המדות הוא רק מהשכל כי לפי שכלו יהולל איש באמת זה אינו דמ"מ הם ג"כ כלים להנפש ואור מהנפש נמשך ומאיר בהם רק שהם רחוקים יותר מהנפש ומקבלים מהנפש ע"י אמצעות חב"ד שדרך המוחין נמדד ונמשך השפע ואור הנפש להכלים שהן המדות כו'. נמצא כלל העולה שכל עשר בחינות הנפש חב"ד ומדות הם רק כלים של הנפש והיא הנפש היא האור המאיר בתוכן אך בענין השכל יובן הדבר היטב יותר ממה שיובן בענין המדות וכנ"ל. וכמ"כ יובן עד"מ למעלה ענין חיוהי וגרמוהי