ספריית חב"ד ליובאוויטש

י א

אחעט"ב וזהו בת קמה באמה והיינו ג"כ ענין וכלה בחמותה וע"ד מ"ש בפ' שלח דקע"א ע"פ והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני). והענין כמ"ש (בישעיה סי' ס"ה כ') הנער בן מאה שנה ימות פי' שבחי' הנער יתעלה כ"כ עד שיהיה בן מאה שנה שהוא למעלה מבחי' ומדרגת זקנה ושיבה דעכשיו שהוא בן ע' שנה דהיינו ז"ת דכתר, אבל בן מאה שנה היינו גם ג"ר דכתר עם ז"ת שהם ע"ס דכתר הכלולים מעשר וכמ"ש בפ' חיי שרה דקכ"ג ע"א קב"ה דאתכליל מאתר עילאה סתימא דכל סתימא במאה ברזא דמאה ברכאן כו' וא"כ יהיו אז בחי' נערים למעלה מבחי' זקן דעתה שהוא בחי' ז"ת דמו"ס. ועיין פע"ח שער חג השבועות פ"א מש"ש בפי' משנה זו בן ה' שנים כו' עד בן ע' שנה כו' הוא כשעולה הז"א בדיקנא דא"א כו' וא"כ מובן דבן מאה שנה הוא בחי' גבוה יותר הרבה והיינו כנ"ל ושם יהיה עליות ומדרגת בחי' הנער כו'. וזהו שאמרו קנה חכמה קנה בינה ב"פ קנה גימטריא יש, והנה יש הוא חצי מתר"ך אורות דכתר ופי' חצי היינו כי הכתר שבכל ספירה נחשב הוא לבדו נגד כל הט"ס שבהספירה ע"ד רגלי החיות כנגד כולן כו' וכן גם בכתר עצמו שכלול מע"ס הנה הט"ס שבו מחכמה עד המל' נחשבים למחצה, והכתר שבכתר הוא לבדו כנגד כולן ולכן אמר דשרש חו"ב נק' קנה חכמה קנה בינה שהוא גימטריא יש והיינו חצי התחתון דכתר אבל העלייה דלע"ל שיתעלה הנער להיות בבחי' בן מאה דר"ל לבחי' הכתר שבכתר כנ"ל א"כ יתעלה גם בבחי' חצי העליון דכתר שלמעלה מעלה מבחי' חצי התחתון שהוא שרש בחי' ומדרגת זקנים עתה. ופי' ב' חצאין אלו היינו כי הכתר הוא הממוצע בין המאציל לנאצלים ויש בו ב' בחינות הבחי' התחתונה שבו הוא מה שהוא שרש וראש הנאצלים. והבחינה העליונה שבו היינו הארת אור א"ס בחי' תחתונה שבמאציל כו' וכמ"ש בביאור ע"פ שחורה אני ונאוה ובד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת. והיינו כי בחי' נער הוא בחי' יוסף שהוא יסוד ז"א יתעלה ביסוד דעתיק וגם למעלה יותר וכמ"ש הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד אותיות אדם בחי' א"ק. וזהו והיה אור הלבנה כאור החמה כי חמה ולבנה הן בחי' ב' נערים הנ"ל כי יהושע בן נון נער ופני יהושע כפני לבנה ויוסף שהוא יסוד נק' ג"כ חמה וכמו שהחמה משפיע ללבנה כך יוסף הוא המשביר כו'. ובפ' שמות ד"ג ע"ב שמש דא הוא ברית קדישא כו', וגם נאמר והנה השמש והירח כו' משתחוים לי ולעתיד תתעלה המל' שהיא בחי' לבנה שעכשיו לית לה מגרמה כלום רק שמקבלת מאור החמה הנה לעתיד תתעלה להיות כאור החמה שיהיה לה אור עצמי כמו אור החמה ואור החמה יסוד ז"א יתעלה ביסוד דעתיק ולמעלה יותר (ביסוד דא"ק כו') עד שיהיה שבעתים כאור שבעת הימים פי' אור שבעת הימים היינו ג"ר דעתיק כמש"ל והוא יתעלה שבעתים כאור שבעת הימים וכנ"ל בפי' וגבה מאד ובפי' והיה אור הלבנה כאור החמה יש ב' פירושים א' שאור הלבנה יהיה כמו אור החמה דעתה הב' שגם אור הלבנה יהיה כמו אור החמה דלעתיד שהוא שבעתים כאור שבעת הימים. (ועיין בפע"ח סוף שער הפורים במ"ש וז"ס צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם כו' וז"ש והיה אור הלבנה כו' ויהיו שוין כו' וזה לימות המשיח כו' ע"ש):

ענין שבעת ימי המילואים הנה לכאורה אינו מובן איך בחי' אור החמה קאי על בחי' הנק' נער עליון דאצילות, שהוא למטה מבחי' חתן כמש"ל והלא מקרא מלא כתיב לשמש שם אהל בהם והוא כחתן הרי דשמש הוא בחי' חתן וכמ"ש ר"פ בהעלותך קמ"ח ב'. אך הענין דשמש הוא בחי' ז"א והרמ"ז