יא ג

יבטלו מדות נה"ב כהמס דונג כו' וזשארז"ל ע"פ עלי עשור שכנור דלע"ל יהי' של עשרה נימין כי נר הוי' נשמת אדם נק' כנור נר כ"ו פי' כ"ו הוא מספר שם הוי' שמתגלה בהנשמה הנקרא נר. ע"ד כל הנקרא בשמי כו' ואתם הדבקים בהוי' כו' ושיהי' הכנור של עשרה נימין שיהיו ע"ס מאירים בגילוי בקביעות בנשמת אדם להיות ומלאה הארץ דעה כו' וכתיב ומל ה' את לבבך כו' וכמ"כ למעלה בבחי' כנס"י יהיה בה ע"ס בקביעות בחינת אהל בל יצען וכמ"ש בלק"ת בזכריה ע"פ ביום ההוא יהיה כו' ע"ש. וזשארז"ל כך אין נגאלין אלא בגואל מלא כו'. ועד"ז יובן ענין ימי המילואים להיות וימלא כבוד ה'. להמשיך הברכה וההמשכה בבחי' מלכות. אשר לא תחסר כל בה כו' וזהו ענין מרוב כל. והיא נק' כלה שמקבלת מבחי' כל כו' וזהו ע"ד והיה אור הלבנה כאור החמה. כי מיעוט הירח היינו ג"כ הסתלקות הט"ס מהמלכות כמ"ש בע"ח שם ולע"ל שתהיה בבחי' אהל בל יצען זהו כאור החמה. שיש בו האור תמיד בקביעות בלי שינויים כו' ומעין זה היה ענין ימי המילואים כו' ועיין זח"ב פקודי דף רל"ה ע"א וזהו סיום הפסוק ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא. פי' שבר עמו הוא ענין אמלאה החרבה כנ"ל וזהו נמשך ע"י מ"ש כי שתים רעות עשו עמי אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות בארת נשברים (בירמי' סי' ב' י"ג) ועיין מזה ברבות כי תשא ס"פ מ"ב ובשה"ש רבה בפסוק אל תראוני שאני שחרחורת שעשו רעה אחת שקשה כשתים כו'. והנה פי' בורות נשברים היינו ההפך מבחי' באר מים חיים המבואר במ"א ע"פ עלי באר כו' כ"א ההתקשרות בתאוות גשמיות ע"כ נק' בורות נשברים שהתאוות משבה"כ ועיין בזח"ג פ' ואתחנן דרס"ו א' ובהרמ"ז שם שהאריך ועיין במא"א אות ב' סעיף י"א ומזה נמשך כי שתים רעות עשו היינו שגרמו במעשיהם הרעים בחי' שנתמלאה צור מחורבנה של ירושלים וה"ז רעה אחת שקשה כשתים. וזהו ענין שבר עמי הנמשך ממה שחצבו להם בורות נשברים. והנה לע"ל נאמר ביום חבוש ה' את שבר עמו. ומבחי' שבר ושבירה יתהפך לבחי' שבר ותקוה. וכמ"ש ברבות מקץ ר"פ צ"ט ע"פ כי יש שבר במצרים והיינו כמשארז"ל סוכה נ"ב א' ע"פ ואת הצפוני ארחיק מעליכם זה יצה"ר כו' שהוא הוא הגורם שבר עמו לחצוב להם כו'. ואזי ומחץ מכתו ירפא. וארז"ל ברבות בראשית פרשה יו"ד דקאי על בנות שוח כו' ע"ש ובמשנה רפ"ה דשביעית. והענין כמ"ש הר"ש רפ"ק דדמאי דאמרינן גבי עץ שאכל אדה"ר דקרו ליה בנות שוח לפי שגרמו שוחה לעולם כו' ע"ש ופי' שוחה יש לפרשו לשון חפירה ובור כמו שוחה עמוקה פי זרות (במשלי כ"ב י"ד) והוא ענין לחצוב להם בארות נשברים הנ"ל גם יש לפרשו לשון הכנעה ושפלות כמו וישח אדם וישפל איש דהיינו שנתמעטה קומתו של אדה"ר והוא ג"כ ע"ד הנ"ל בענין אמלאה החרבה. וז"ש כי שחה לעפר נפשנו כו' ועש"ז נקרא עה"ד בנות שוח כו' ומשם שורש נה"ב הגורם שפלות לנה"א כו' להמשך אחר תאוות נה"ב וכנ"ל. ולעתיד יתוקן עץ הדעת ויתחבר עם עץ החיים. ואזי בנות שוח יהיו עושין פירות לשעתן שיהיה הגילוי למטה כמו למעלה וכמ"ש בועליך עושיך אלקי כל הארץ יקרא שבכל הארץ הלזו הגשמיות יהיה גילוי אלקות וכתיב יעננו ביום קראנו. וזהו עושין פירות לשעתן ועמ"ש ע"פ והיה בן הבכור לשניאה. ואזי והיה אור הלבנה כאור החמה כו':

להבין מ"ש בהגדה מצה זו שאנו אוכלים ע"ש מה ע"ש שלא הספיק כו' כי גרשו כו'. דמשמע הא אלו לא גורשו והספיק להחמיץ היו אוכלים חמץ, והלא כבר נצטוו בעשור לחדש הזה כו' על מצות ומרורים יאכלוהו. וגם לדורות נצטוו שבעת ימים שאור לא ימצא