יח א

ולפיכך היתה חכמת מצרים יותר מכל העולם כו' שהרי גבי שבח דשלמה נאמר ותרב חכמת שלמה כו' ומכל חכמת מצרים (במ"א סי' ה). והיינו לפי ששרש הנהר הנ"ל נמשך מנהר היוצא מעדן שהוא חו"ב כו' וזהו שאמרו אית מיא מגדלין חכימין כו' (ועיין ברבות ס"פ בלק יש מעיינותכו' וע' בהרמ"ז פ' חיי שרה שם) וע' במא"א אות ד' סכ"ה ד' נהרות הם או"א זו"נ פישון באבא לשון פושו וסגו כי רבוי השפע יורד מהחכמה כולם בחכמה עשית כו'. (ועי' מזה בת"ז תיקון נ"ד דצ"א ע"א). אך עכ"ז מאחר שנאמר בהם ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. א"כ הם מקור עולמות הנפרדים וכמ"ש בזח"א ויצא (קנ"ח א') ומשם יפרד כו' טורי דפרודא כו' וזהו שנקרא לשון ים מצרים פי' מצרים לשון מיצרים וגבולים. שהן בחי' בעלי גבול כמו מן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה הן בגשמיות והן ברוחניות הוא בחי' מיצר וגבול כו' וע"כ נק' ומשם יפרד להיות נראה ליש ודבר בפ"ע כו' דהיינו שהם מקור השפע להתהוות בי"ע כו' כי הם מקבלים מבחי' הדבור והדבור באדם יוצא לחוץ להיות בבחי' דבר נפרד ממנו. והגם כי למעלה אין שייך דבר שחוץ ממנו ית' היינו קמי' ית' אבל לגבי הברואים יש צמצומים רבים עד כאלו הן בבחי' דבר נפרד כו' ועמ"ש בד"ה וספרתם לכם בענין פי' וכנפיהם פרודות כו' דחיות המרכבה כו' לפי שנמשכים מארבעה מוצאות הדבור כו'. אבל לע"ל שנא' ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר (בישעיה סי' מ) (ועיין מזה ברבות פ' ויקרא פ"א זח"ב ס"פ משפטים קכ"ו א' ובת"א פ' לך לך בד"ה ולא יקרא עוד שמך אברם) דהיינו שיהי' גילוי בחי' הדבור עליון כמו שהוא אצלו ית' שאין הדבור