ספריית חב"ד ליובאוויטש

ט ב

כלה בהשוואה א' שלא יהיה מעלה ומטה כלל. ועיין בע"ח שער מיעוט הירח ספ"א ופ"ב אמנם הבחינה כו' ועמ"ש בביאור ע"פ ונקבצו בני יהודה ובנ"י יחדיו כו' ומ"ש מזה ג"כ סד"ה ויגש:

קיצור רחל נק' כלה ויעקב נק' חתן ע"ש אז יבקע וארוכתך ותצמח ג"כ מלמטלמ"ע בחי' ישועו' ביטול והתכללות אך התעוררות הבקיעה הוא ע"י עוז וחדוה במקומו וזהו כשמחך מקדם בלי הקדם אתעדל"ת ועכשיו משמח חתן ואח"כ כלה ולע"ל משמח חתן עם הכלה בשמחה אחת:

והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים וגו' (בישעיה סי' ל'). הנה כאור שבעת הימים פי' במדרש רבה סדר בא ס"פ י"ח כאור שברא הקב"ה בתחלה וגנזו בגן עדן, והנה* שבעת ימי בראשית הם ז"ת דעתיק כמ"ש הרח"ו הובא במק"מ ס"פ מצורע. ואור שבעת הימים פי' האור והחיות של ז"ת והיינו בחי' ג"ר דעתיק כי חכמה נק' אור וכמ"ש בביאור ע"פ לבבתני כו' והוא למעלה מבחי' שבעת הימים עצמן וע"ז נאמר המתנשא מימות עולם ימות עולם הם שבעת ימי בראשית שהם ז"ת דעתיק ועל הג"ר כתי' המתנשא מימות עולם. והענין דהנה אנו אומרים מהרה ישמע כו' קול חתן וקול כלה, כי האידנא ליכא קול כלה כמ"ש נאלמתי דומיה וכרחל נאלמה שאין לה בחי' דבור בקול והיינו שאין גילוי לבחי' דבור כי כל העולמות בי"ע אין ערוך לך והוא קדוש ומובדל ואין הדבור שהוא אלקות מתגלה בהם כמו שהוא באצילות בבחינת א"ס כו', (ועיין* בע"ח שמ"ט פ"ב וע"ז החשמל סובבו הנוגה הקליפה הרביעית קול דממה דקה בחשאי וז"ס חש מחשמל עכ"ל, והיינו שהסתר והעלם דק"נ גורמים שלא יתגלה בחי' הדבור עליון וזהו חש לשון שתיקה וכן קול דממה דקה כו' ועמ"ש ר"פ במדבר סיני שאז נק' דבר ה' בשם מדבר בתוס' אות מ' פתוחה כו' ועמ"ש בד"ה ושבתי בשלום בפי' וילך חרנה). ומה שהמלאכים מקדישים ומעריצים ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו הרי שנמשך גילוי כבוד ה' בבי"ע, אין זה כ"א כמ"ש ואתה קדוש יושב פי' בחי' ישיבה השפלה שמשפיל א"ע בחי' קדוש להיות יושב ונמשך למטה ע"י תהלות ישראל דוקא (וכמש"ל ע"פ לבבתני הנ"ל דאע"פ שנאמר והחיות נושאות את הכסא היינו הכסא דוקא אבל לא נמשך גילוי בחי' אדם שעל הכסא אלא ע"י בכל מאדך שבנש"י מאד אותיות אדם). והוא ענין יעקב יבקע צורים במדבר (תהלים ע"ח) שכל בחי' צורים אשר במדבר בוקע ויורד קו וחוט א"ס כו', (בפי' וענין צורים עיין פ' בשלח דס"ד ע"א ועיין מק"מ שם שהם בחי' גבורות, ופי' במדבר היינו כמש"ל). כי בבחי' יעקב כתיב ויזרח לו השמש שזרח ובא לו אור א"ס. והנה בשמש כתיב לשמש שם אהל בהם והוא כחתן שבחי' השמש דומה לחתן חות דרגא ובחי' חתן הוא ג"כ בחי' יעקב כי כמה בקיעות יש ביעקב ויבקע. יצא יצא יעקב כמה יציאות (עיין בע"ח של"א) וגם הכשבים הפריד יעקב כו' (עיין בלק"ת ס"פ ויצא ועמשל"ק בד"ה והניף הכהן אותם). ולכן אומרים קול מצהלות חתנים ב' בחינות חתנים כי בכל בחינה מעולם ועד עולם פרסא מפסקת ויעקב בוקע הפרסא כו' (ועמש"ל ע"פ שיר השירים ביאור ענין ב' בחי' חתנים). ובחי' כלה כלתה נפשי המקבלת אור א"ס היא בבחי' נאלמה בזמן הגלות שאין לה לפני מי לדבר ולהתגלות מפני גשמיות העולם לגבי אור א"ס שמעלימים ומסתירים. משא"כ לע"ל ונגלה כבוד ה' הוא אור א"ס הסוכ"ע שיהיה גילוי אור א"ס אזי יהיה קול כלה קול היא המשכה בבחי' גילוי וגם קול חתן יתגלה כי כעת גם קול חתן אינו בגילוי מאחר שאינו בא לבחי' גילוי באותיות הדבור כו' (ועיין בפרשה תזריע דמ"ב סע"א דלאו אורחיה ובמ"ש הרמ"ז שם ועוי"ל כו' דאע"ג כו' כי