ספריית חב"ד ליובאוויטש

ט ג

אין אופן כו'. או י"ל עפמ"ש ס"פ בחקתי דקט"ו ע"ב והוות דיירי בשוקא דבורסקי כו' וכמ"ש סד"ה חייב אינש לבסומי בפוריא דלכך אין שום שם במגלת אסתר והיינו שאין קול חתן וכלה בגילוי עכשיו כ"א מלובשים בהעלם כו' ע"ש) ולע"ל יתגלה קול מצהלות חתנים ב' חתנים הנ"ל (וזהו עת לחשות ועת לדבר שעכשיו עת לחשות והיינו מצד חש דחשמל המסתיר ולע"ל שיתברר ק"נ יהיה עת לדבר וזהו מל):

ב וגם בבחי' נערים ממשתה נגינתם ב' בחי' נערים הא' הוא יוסף שנק' נער כמ"ש והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו כי גם בני בלהה שהם בחי' שוקין וירכין גד שוקא ימינא כו' לבר מגופא כו' עכ"ז הם מנשי אביו בחי' בקיעה הנ"ל. ולכך נאמר באשר וטובל בשמן רגלו שאע"פ שהוא בבחי' רגלו מ"מ טובל הוא בשמן בחי' חכמה, וכמארז"ל תקוע אלפא לשמן ואשה חכמה התקועית ותקוע הוא מנחלת שבט אשר ולכן נאמר ביוסף והוא נער את בני בלהה כו' וזהו בחי' נער עליון דאצילות (כדפי' בפ' וישב דקפ"ב ע"ב. וענין בחי' נער זה היינו ע"ד כרוב אחד מקצה מזה הוא קצה אא"ס שבז"א ונק' כרוב ואנפי זוטרי שזהו בחינת נער והיינו כשנתצמצם השפע בבחי' נה"י דז"א להתלבש אח"כ במל'). ויש בחי' נער ב' ויהושע בן נון נער פני יהושע כפני לבנה חנוך לנער ע"פ דרכו הוא מט"ט בעולם הבריאה ויצירה כו' ועמ"ש מזה בד"ה בכ"ה בכסלו, שכ"ז יהיה בבחי' גילוי לע"ל בחי' חתנים ובחי' נערים הנ"ל והיינו ע"י בחי' השמחה גילוי הש"ע נהורין יאר ה' פניו אליך כו' וארוכתך מהרה כו' בבחי' צמיחה כו'. וענין חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם חופתם הוא בחי' מקיף מבינה דהיינו בעבודת ה' ע"י התבוננות בגדולת א"ס ב"ה עצמו (ר"ל שמההתבוננות עצמה נולדה ונמשכה האהבה וא"צ לנגינה ושירה לעורר עי"ז התפעלות המדות, רק ע"י ההתבוננות עצמו יתפעל מאד. וא"כ מצהלות חתנים היינו השמחה וההתפעלות נמשך מהחופה והמקיף עצמו שהוא בחי' ההתבוננות שהבינה נק' מקיפים כמ"ש בביאור ע"פ וקבל היהודי' ולקמן ע"פ והניף את העומר, או י"ל כשההתבוננות בגדולת א"ס ב"ה עצמו הסוכ"ע אז נק' התבוננות זו בחי' מקיף וכמ"ש ע"פ טוב לחסות, וכשההתפעלות נמשך מזה זהו ענין מצהלות חתנים מחופתן). והוא בחי' שמחה גילוי פנימית אם הבנים שמחה גילוי הש"ע נהורין שלמעלה מהשתלשלות או שע"ה נהורין. וזהו וישם לך שלום שלום בגימטריא שע"ו שהם שע"ה עם הכולל והוא הגורם להיות בחי' החתנים להיות בחי' יעקב יבקע כו'. וזהו קול מצהלות חתנים מחופתן שמצהלות חתנים נעשה מחופתן עצמן דהיינו מבחי' גילוי סכ"ע עצמו (ועמ"ש בד"ה לסוסתי בענין כחתן יוצא מחופתו ובד"ה משמח חתן) ובעבודת ה' מבחי' ההתבוננות עצמו. אבל בעת שהם ב' בחי' נערים הנ"ל יוסף והוא נער ויהושע בן נון נער כו' ממשתה נגינתם נגינה הוא בחי' שירה שהיו הלוים משוררים לעורר את האהבה והיינו כשהאהבה נמשכה ונתלבשה למטה צריך לעוררה בבחי' שירה, (כענין מ"ש פ' בשלח דמ"ה ע"א לענ נבואה זיני תושבחן הוו קמייהו דנביאי למישרי עלייהו רוח נבואה וכו' כנגן המנגן וכו' בר ממשה וכו' ע"ש ועיין בפ' ויחי דרי"ו ב'. ומזה נלמוד ונשכיל ג"כ בעבודת ה' לענין גילוי אור האהבה והיראה בלב האדם שיש מי שצריך לשיר וקול המעורר הכוונה שעי"ז דוקא תתעורר גילוי האהוי"ר, ויש מי ששכלו ומדותיו גדולים יותר וא"צ כלל לזה אלא שע"י ההתבוננות במוחו תתעורר האהוי"ר בלבו. וזהו ג"כ ענין יבל הוא היה אבי יושב אהל כו' ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תופש כנור כו', כי יושב אהל זהו בחי' לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יוצא מחופתו שמצהלות חתנים הוא מחופתן מהאהל והמקיף עצמו וא"צ לכנור ושיר ומנגן כו' אבל בחי' יובל הוא למטה