יח ב

הגשמיות אלא ע"י עבודה רוחניות של הצדיקים הנ"ל והם נקראים נוני ימא כדגים אלו שהים מכסה עליהם כך הם מבחינת עלמא דאתכסיא וישנם בכל דור ודור שהם צדיקים שבסתר כו' והם המחברים העולמות לא"ס ב"ה (וע"ד שאמרו דוד היה מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה) וזהו ענין לויתן שהוא לשון התחברות כמו הפעם ילוה אישי אלי כו' (הג"ה (עיין פ"ק דע"ז ד"ג ע"ב רביעית יושב ומשחק עם לויתן שנאמר לויתן זה יצרת כו' ועיין בשמות רבה פט"ו דקל"ב ב' מענין לויתן זה כו' ובזח"א ויחי דרמ"ז א' שמות י"א ע"ב בשלח ד"נ ע"ב אחרי דנ"ח ע"א שלח קע"ד א' ועיין בעמה"מ שי"ד פי"ד דפ"ד ע"ג) והנה בג' שעות רביעיות הוא נקרא סמוך למנחה כדאיתא בגמ' ר"פ ערבי פסחים ויצחק תיקן תפלת המנחה וידוע דיצחק הוא לשון צחוק ושחוק כמ"ש צחוק עשה לי אלקים וכמ"ש מזה בד"ה ושבתי בשלום. ולכן אז יושב ומשחק עם לויתן כו' ועמ"ש בפי' מנחה בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה כו' גם כי יצחק חפר בארות שהוא ענין העלאת מ"ן ועיין בפ' תולדות (דקמ"א סע"א), והנה מבואר במ"א ענין הנזכר בגמרא (רפ"ו דברכות) דפ' והיה אם שמוע לא נקרא עדיין עושים רצונו של מקום כדבעי (ע"ש בתוספות) והיינו לפי שלא נאמר בה בכל מאדך כמו בפ' שמע דהיינו שלהיות ההמשכה והגילוי מסוכ"ע בממכ"ע שזהו הנקרא עושין רש"מ. זהו דוקא ע"י בכל מאדך בלי גבול כו' וזהו הבחינה הנזכר כאן שלהגיע ולהמשיך בחינת הפעם ילוה כו' זהו ע"י העבודה הרוחניות של הצדיקים הנקראים נוני ימא משא"כ בלא בחינת בכל מאדך אף שנאמר והיה אם שמוע תשמעו כו' כנ"ל. ועד"ז ארז"ל פ"ק דע"ז (שם) משחרב בהמ"ק אין שחוק כו' וכמ"ש בפ' תרומה (קס"ו ב) בענין ונהר יחרב ויבש ובבראשית (ד"ו ע"ב) ומ"ש הרמ"ז שם (ד"ו א') גבי לרחוק דא יעקב. ועוי"ל בזה עפמ"ש* בכהאריז"ל שע"י תומ"צ ממשיכים יחוד זו"נ אבל להמשיך יחוד או"א שהוא המשכת אור חדש מא"ס ב"ה הוא ע"י מס"נ