יט ב

והיינו בכח הבירורים מעולם התהו כו' דוגמת שנת"ל בענין והחיות נושאות כו' והנה מבואר במ"א ע"פ רני ושמחי בת שבחי' בת שהיא בחי' מל' דאצי' היורדת בבריאה תעלה ביתר שאת ולהיות אשת חיל עטרת בעלה כי יהיה גדול כח המתברר שהוא משם ס"ג כו' והיינו שתעלה אפילו למעלה מבחי' אימא וכמ"ש במ"א ע"פ הזהר פ' שלח דקע"א ע"פ והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים שהיא בחי' מל' חצים אל הים הקדמוני שהיא בינה כו' והטעם מצד הבירורים דניצוצים דכח"ב דתהו שהמל' מבררת בבי"ע כו'. ועוד כי נעוץ סופן כו' וסוף מעשה כו' ולכן המל' היא בחי' כתר כו' בע"ס דאו"ח וכמבואר במ"א ע"פ הראיני את מראיך כו' ולכן מה"ט יש יתרון ג"כ לנשמות הנולדים ממל' דאצילות היינו מזיווג זו"נ על נשמות שמבחי' אימא הנק' נוני ימא שהם הנשמות היוצאים מיחוד או"א ועוד זאת גם מצד ז"א דאצילות (ואפילו בנשמות דאצילות ממש שמבחינת זו"נ שייך יתרון זה כמובן) עפמ"ש באדר"ז דרצ"ב או"א מהאי מוחא נפקי כו' ז"א בעתיקא קדישא תלייא ואחיד שהז"א שהוא מדות דאצי' הוא בשרשו למעלה משרש או"א אלא שנמשך למטה. וכמו עד"מ המדות באדם אף שנולדו ונתגלו מן השכל כו' מ"מ עיקר המדות בשרשן נלקחו מלמעלה מן השכל. ולכן יש במדות התגברות יותר ממה שהי' בשכל המולידן. וכמשנ"ת בביאור ע"פ שימני כחותם בענין הרצועות שבתפילין כו' ועמ"ש בביאור ע"פ אלה מסעי וע"פ התוספתא שבזהר בפ' בשלח ד"נ ע"א גבי תלת רוחין דכלילן בתלת כו'. ולכן ארז"ל האבות הן הן המרכבה והאבות הן חג"ת דאצילות הם בחי' מרכבה להעלות את האדם הוא בחי' חכמה דאצי' ע"ד הנ"ל במרכבתא דבריאה לגבי אצילות כו' וכמבואר ענין זה באריכות בד"ה להבין ביאור ענין האבות הן הן המרכבה בפ' יתרו ועמ"ש במ"א ע"פ הזהר פ' חיי שרה דקכ"ג ע"א בענין מאה שנה כו' ג"כ ענין יתרון שיש לז"א על או"א כו' ע"ש. ולכן גם מה"ט הנשמות שמבחי' שור הבר מעלים את לויתן הנשמות דאו"א ע"ד שחג"ת דאצי' מעלים החכמה באור א"ס שלמעלה מהחכמה כו' והמדות דאצי' לגבי החכמה נמשל עד"מ כמו הבהמה יש לה גבורה יותר מהאדם משום שבשרשה נלקחה ממקום עליון כו'. כי בהמה היינו בחי' מדות ואדם בחי' חכמה כו'. ועיין במק"מ בפי' הזהר פ' שמיני דל"ח ע"ב ע"פ ושור ואיל כו' דפי' שור ביסוד ז"א כמ"ש ביוסף בכור שורו הדר לו. וכ"ש דשייך כ"ז מצד שרש הנשמות שמהנוק' מל' שמבררת מבי"ע מעולם התהו כו' ועיין מ"ש בביאור ע"פ שחורה אני ונאוה. שבחי' זו של המל' שיורדת לבי"ע עי"ז דוקא נעשה העלייה הגבה מאד נעלה וכ"ז שייך כאן לבחי' הנשמות שנק' שור הבר. וכמובן. וזהו ענין שארז"ל בהמות נותץ ללויתן בקרניו כי הנה איתא בגמ' רגלי החיות כנגד כולן כו' עד הבחי' היותר גבוה הוא קרני החיות כנגד כולן. כי רגלי החיות הוא בחי' נה"י וקרני החיות הן בבחי' כתר שהן צומחי' מהגלגולת כו'. וזהו ענין הנ"ל שהמל' שנק' בהמה רבה היא בחי' כתר ממטה למעלה ועי"ז יגביהו את לויתן שמבחי' חו"ב באור הכתר שלמעלה מהחכמה כו'. והיינו כענין מ"ש במ"א בפי' רמה קרני כו' דוד שנמשח בקרן כו' בד"ה הנה להבין שרש ענין מתן תורה בפ' יתרו ועיין מזה בספרא דצניעותא ספ"ה בזהר ס"פ תרומה דקע"ט סע"א. וזהו פזר נתן לאביונים כו' קרנו תרום בכבוד שע"י קיום המצות מעשיות יהיה בחי' תרום קרנו וכמ"ש בזהר בפ' בהעלותך דקנ"ג סע"ב קנ"ד א' וע' בזהר בפ' וירא דצ"ו א' ובפ' צו ל"ד א' מענין בקרן בן שמן כו'. וזהו בכור שורו כו' וקרני ראם קרניו וכמ"ש ותרם כראם קרני בלותי בשמן רענן וע' בזהר ס"פ במדבר דק"ך ע"א בענין ובא לו לקרן כו'. ועוד יובן ענין העלאה זו דשור הבר יעלה ג"כ את הלויתן אע"ג שדרך כלל נוני ימא הם נשמות היותר עליונים מבחי' נשמות הנק' ע"ש ארץ בהמת הארץ דכה"ג הוא ג"כ בענין ים ויבשה