יט ד

שבו והאם שהיא מגבורה משפעת מבחי' החסד שבה ולכן יכולים להתחבר יחד אבל אילו היה האב משפיע מחסד שבחסד והנקבה מגבורה שבגבורה באמת לא היו מתחברים כלל. ומעתה יובן ג"כ ענין הנ"ל דאשה מזרעת תחלה יולדת זכר כו' שהרי השפעתה הוא מבחי' חסד דוקא לכן יולדת זכר שהוא מחסד משא"כ איש מזריע תחלה הרי השפעתו מבחי' גבורה לכן יולדת נקבה. וא"כ יהי' לשון הפסוק ניחא כפשוטו שאשה כי תזריע תלד היא עי"ז ממש זכר ולא כפי' הפלסופים מחמת שזרע הזכר בא לבסוף כו' שאין זה במשמע לשון הפסוק כלל. וע"פ קבלה הזכר הוא נמשך משם מ"ה והנקבה משם ב"ן (וכמש"ל סד"ה קול דודי בענין האבות והאמהות) והנה מ"ה כלול ג"כ מב"ן וגם שם ב"ן כלול ממ"ה והשפעת הדכר הוא בחי' ב"ן דמ"ה ולפי שהשפעה זו הוא בחי' שם ב"ן לכן יולדת נקבה. ואמנם אשה שהיא שם ב"ן מזרעת ומשפעת בחי' מ"ה הכלול בב"ן ולפי שהוא בחי' מ"ה לכן יולדת זכר (ועיין מענין אשה כי תזריע בזח"ג פ' תזריע מ"ב ב' מ"ג ב' מ"ה ב'):

עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת במחיצה (בב"ב דף כ"ה סע"א). הנה בדרום הוא תוקף החום ולכן הכושים שחורים וגם אינו מיושב. אבל בצפון הם אנשים לבנים ובו עיקר הישוב של ע' אומות. והנה דרום הוא חסד וצפון גבורה מצפון תפתח כו' כי מזרח נק' פנים קדמה ומערב אחור ודרום ימין וצפון שמאל. ונודע שחו"ג מתכללים זמ"ז ויש גבורה בחסד וחסד בגבורה ולכן הדרום שהוא חסד יש בו גבורה היינו תוקף החום [שהוא קשה לאדם ע' בגמ' פי"ח דשבת דקכ"ט א' וע' בתוס' פ"ג דכתובות דף ל' ד"ה הכל בשם המדרש רבה גבי תשתזיב משרבא] והוא בא מסיבת