כ ג

שאף גם כשהיא בבחינת עקרה אלא שהאתעדל"ע מקדים לבוא לעורר אתעדל"ת אעפ"כ יהיה קבוץ בניה דהיינו שתהיה יולדת זכר, ואיך יהיה זה, לזה אמר בשמחה שע"י השמחה של מצוה יוכל להיות בחי' זו, דאע"ג שאיש מזריע תחלה עכ"ז תהי' יולדת זכר. והענין דהנה כתיב תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ועבדת את אויביך וגו'. דלכאורה משמע אע"פ שעובד אלקים רק שאין העבודה בשמחה וטוב לבב אזי יומשך העונש ועבדת את אויביך, וזה אינו מובן כי מפני מה יהי' העונש המר הזה מחמת חסרון השמחה לבד. אך הענין כמ"ש כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ומחמת זה נמשך העונש ואעפ"כ אילו הי' עובד את ה' בשמחה של מצוה הי' גדול כח שמחה זו שמעורר השמחה למעלה כביכול והיא מבטלת הדינים כו' כי באור פני מלך חיים כו' (וע' בזהר פ' תצוה דף קפ"ד ע"ב), משא"כ תחת אשר לא עבדת בשמחה כו' נמשך העונש על העוונות אשר אין צדיק בארץ כו' כנ"ל. ועד"ז יובן גם כאן כי הנה כל הנ"ל מה שיש הפרש ביןאשה כי תזריע שאז יולדת זכר ובין איש מזריע תחלה שאינה יולדת אלא נקבה, זהו דוקא כאשר אור א"ס ב"ה נמשך בדרך וסדר הדרגת ההשתלשלות שע"פ מאמר קו המדה שכך היא המדה שאם אשה מזרעת תחלה ואכשור דרי שיש אתעדל"ת יומשך אתעדל"ע מבחי' עליונה עד שתהי' יולדת זכר בחי' אה"ר, משא"כ כשלא אכשור דרי וליכא אתעדל"ת אזי המדה שנמשך האתעדל"ע רק מבחי' חיצוניות עד שאינה יולדת אלא נקבה. משא"כ ע"י שמחה של מצוה שמעורר בחי' שמחה העליונה שהשמחה גורם הגילוי והוא שהאור בא ונמשך מעצמות המאציל בתוספות ועילוי רב שלא כדרך וסדר ההדרגה ע"ד דוגמא בחי' השמחה במלך ב"ו שיוצא אז חוץ לגדרו והגבלת המדות ולכן יוכל להתגלות לקטן כמו לגדול בשוה ממש, כמ"כ למעלה ממש בבחי' התגלות שמחה עליונה, הנה אז מתחברים ומתערבים ומתכללים יחד כל האורות עליונים עד שאין שום הפרש בין מעלה ומטה ימין ושמאל כו'. ואזי נמשך שאף עקרה תקבץ בניה דהיינו שאע"פ שהיא בבחי' עקרה ואיש מזריע תחלה עכ"ז תהיה יולדת זכר כו' וכמ"ש בד"ה רני ושמחי בת כו' שזהו ענין איש ואיש יולד בה כו' ע"ש. וזהו שאנו מבקשים שוש תשיש ותגל העקרה כו' שע"י השמחה של מצוה מלמטה שהעקרה היא כנ"י תשיש ותגל בעצמה בשמחה של מצוה עי"ז מעוררים גילוי שמחה עליונה (וכמ"ש במ"א ע"פ שוש אשיש בהוי' ע"ש), ועי"ז אתה תשיש ותגל העקרה והוא ענין משמח ציון בבניה כו'. ולכן ע"י השמחה ג"כ לא יהי' בחי' ועבדת את אויביך שכל בחי' שינו יים והנפילה מעבודת ה' מגדלות לקטנות גם הנפילה בתאוות שזהו ענין ועבדת את אויביך כ"ז הוא רק תחת אשר לא עבדת בשמחה כ"א בבחי' יש מי שאוהב ומשיג שהוא בחי' לגרמיה ומזה נמשך הנפילה כו' אבל ע"י השמחה בה' לא יהיו שינוים אלו כו' (ועיין בפ' ויחי דרכ"א ובפ' אמור דק"ז בענין אתר דמשתני והיינו בחי' אהבה זוטא שמבחי' נשים דעתן קלות בבחי' לגרמיה לכך יש בה שינויים וכמ"ש ע"פ חכלילי עינים משא"כ בבחי' אהבה רבה שמבחי' דכר אין בה שינויים ונק' עץ חיים וכמ"ש בד"ה מקושש עצים והשמחה בה' מרחקת ג"כ מן התאוות כמ"ש בד"ה ה' לי בעוזרי. ועמ"ש בביאור ע"פ צאינה וראינה מענין זה ועמ"ש ג"כ פ' בשלח ע"פ ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים וע"פ אסרי לגפן כו' שהשמחה צ"ל כלולה ביראה וביטול כו' (ועמ"ש עוד מזה בשה"ש בביאור ע"פ צאינה וראינה)):

וביום השמיני ימול וגו'. למנצח על השמינית על מילה שניתנה בשמיני. שבמרחץ ראה