כה ב

היוצאים לחוץ ושאז שם נעשים בחוץ בחי' נגעים וע"י הראותו אל הכהן גורם למעלה שאותם האורות יחזרו למקומן כו' בבחי' מטי ולא מטי יוצא לחוץ וחוזר ונכנס ומתדבק במקורו ועי"כ לא יהיה כח אל החיצונים להתאחז בהם כו' עכ"ל. וביאור הענין בעבודת ה' דהנה עם היות שסיבת הצרעת והנגעים הוא מחמת הסתלקות מוחין דאבא שהוא בחי' הביטול והשוב שמחמת זה נמשך יניקת החיצונים מבחי' הרצוא וההתלהבות דמוחין דאימא. והיה עולה על הדעת שתיקון המעוות הוא די ע"י העבודה בהמשכת מוחין דאבא לבד דהיינו בחי' השוב בעסק התורה שהיא המשכת מוחין דאבא בהאותיות והכלים כנ"ל. שע"י החזרת מוחין דאבא בז"א כמקדם יתוקן הדבר כי אור אבא דוחה יניקת החיצונים כנ"ל. אך באמת אי אפשרלהמשיך המוחין דאבא בז"א. בלתי שיתחיל מתחלה לתקן המעוות בפגם שהיה במוחין דאימא. כי תשובה באותו מקום ואז אח"כ ימשיך המוחין דאבא. והיינו שצריך לעורר בחי' הרצוא וההתלהבות הנמשך ממוחין דאימא ואח"כ יתחברו לבחי' הביטול דמוחין דאבא בחי' ואם רץ לבך שוב לאחד. וזהו ענין תשובה תשוב ה' לגבי יו"ד כי הה"א עילאה היא בינה שבחטאו פגם בה שנפרדה מן היו"ד שהוא הביטול דח"ע ועי"ז נמשך יניקת החיצונים ממוחין דאימא שזהו ענין הנגעים כנ"ל. וע"י שמתעורר בתשובה מעומקא דליבא ממעמקים קראתיך ב' עומקים דיסודות או"א יחד דהיינו בבחי' רצוא ושוב שהוא בחי' אהבה רבה והביטול שלמעלה מהאהבה עי"ז נעשה תשוב ה' לגבי יו"ד. אבל קודם התעוררות הרצוא שממוחין דאימא א"א להמשיך המוחין דאבא. ועיין במ"ש בד"ה צאינה וראינה בענין ויין ישמח כו' להצהיל פנים משמן. ועד"ז נאמר ועבד הלוי הוא שעבודת הלוים להמשיך מוחין דאימא וזהו ענין השיר ועי"ז אח"כ יומשך מוחין דאבא והוא ענין הכהנים משא"כ כהנים בלא לוים אי אפשר כו'. וז"ש בע"ח שאותן האורות יחזרו למקומן כו' בבחי' מטי ולא מטי כו' שהוא בחי' רצוא ושוב. (ועיין מ"ש מענין רצוא ושוב בד"ה וכל העם רואים את הקולות כו'). ובזה יש לפרש פי' ו הובא אל הכהן ואח"כ ויצא הכהן. והובא אל הכהן. היינו ענין התעוררות הרצוא הנמשך ממוחין דאימא ושיבוא הרצוא ויוכלל בבחי' ביטול דמוחין דאבא. ע"ד תשוב ה' לגבי יו"ד. וזהו ענין שמע ישראל שם גימטריא ב"ן ורפ"ח יוחזר ויוכלל לשרשו ע' רבתי ז"ת דאימא ויוכלל בישראל סבא כו'. ואח"כ ויצא הכהן. היינו המשכת השוב להתלבש בכלים ואותיות והוא בחי' שיסוד אבא בוקע יסוד אימא ונמשך ומתפשט לחוץ וכנודע מענין אך יצא יצא יעקב כו'. ועוד יובן ענין זה ממ"ש במ"א בד"ה ראה אנכי בענין נחל איתן היינו חיבור בחי' י"ה תרין רעין. ונחל איתן הוא ההמשכה מבחי' איתן שנמשך ומתפשט בו"ה שהוא בחי' המדות והלבושים מחשבה דבור ומעשה כו'. ועד"ז יובן כאן ענין והובא אל הכהן ואח"כ ויצא הכהן כו' ועי"ז והנה נרפא כו'. ועד"ז יובן ג"כ ענין זאת תהיה תורת המצורע היינו שכאשר והובא אל הכהן כו' בחי' תשובה תשוב ה' לגבי יו"ד אז אח"כ תהיה תורתו שלימה שהיא המשכת יו"ד לגבי ה' וגם בו"ה מלמעלה למטה משא"כ מקודם התשובה. והנה לזאת עיקר עבודת האדם להיות אחר הרצוא בחי' שוב שהרצוא אינו אלא התחלה לעורר הנפש אבל העיקר הוא ההמשכה בכלים רבים דאותיות התורה ובמצות. ועמ"ש בד"ה כי כאשר השמים החדשים דכמו שהארץ אינה רק כגרגיר חרדל לגבי השמים כך ערך בחי' הרצוא לגבי השוב כו' ע"ש. וזהו שארז"ל ספ"ק דע"ז לעולם ליגרס אינש ואע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמר שנאמר גרסה נפשי לתאבה. והיינו משום שעיקר העבודה לעשות כלים רבים לגילוי והמשכת האור והם אותיות של התורה שיגרוס וילמוד כו' ואז