להבין ענין מ"ש בתיקונים דקוב"ה ושכינתי' יגערו בס"מ

פו

בעזר"ה

להבין2 ענין מ"ש בתיקונים1 דקוב"ה ושכינתי' יגערו בס"מ כו' ויריבו בו ובגערה ונזיפה זו יפול מרשעתו כו' ע"ש. וזהו ענין ומלך גבור לריב ריבם וכן בחנוכה או' רבת3 את ריבם כו'. דהנה עיקר שרש4 השנאה שיש לכל שר ושר מאוה"ע בישראל למטה עד שתשוקתם נפלאה להרע להם בכל היכולת בגשמיות הוא רק מפני בחי' הקנאה שמתקנא מאד השר ההוא למעלה בראותו עוצם חיבת ישראל למעלה והפלאת עוצם קדושתם, ודרך כלל זו היתה בחי' הקנאה5 של נחש

פז

הקדמוני באדה"ר ואשתו, ומשם נמשכה הקנאה שלו בכללות הע' שרים שמקבלים ממנו ע"י שבא נחש על חוה6 והטיל בה זוהמה ולא פסקה זוהמה זו מע' שרים, אך ישראל שעמדו בהר פסקה מהן בחי' זוהמא זו כו', כמ"ש במ"א7.

וביאור הדבר וענין הקנאה הזאת אעפ"י שלמטה בגשמיות לא יתכן לומר שיתקנא האומה הגשמי' בעוצם מעלת ישראל בתורתם ועבודתם שהרי אין נחשבים בעיניהם כלל, ואדרבא מתלוצצים מהם כו', אך למעלה בהיות השר שלהם בעל חומר וצורה הוא מבחי' נפש ורוח דחיצוניי' הכלים די"ס דעשי' כידוע, ובבחי' החומר שלו הוא גשמי מעורב טו"ר בתכלית עד שיוכל להיות באיזה מדה רעה בתכלית כמו מפני כח רוחניות התאוה או הרציחה שנמצא בשר של ישמעאל למעלה דלכך נמצא תאוות ורציחות גשמיו' באומה של ישמעאל וכיוצא כו', אבל בבחי' הצורה שלו הוא מכיר את בוראו ואומר שירה וכמו שאנו מוצאים בשרו של עשו כו' אלא שיוכל למרוד לפרקים לומר לי יאורי ואני עשתיני8 כו', וע"כ בראותו עוצם חיבת ישראל למעלה מתקנא מאד על שהוא עומד בריחוק מקום כו' ומזאת הקנאה הוא שנמצא באומה שלו השנאה לשנוא את ישראל בלא טעם ודעת כו'.

והעצה להסיר קנאתו אינו אלא הגערה והנזיפה בו שכאשר יגער בו ה' ויריב בו ממילא יפול מקנאתו ושנאתו וכמ"ש יגער9 ה' בך השטן כו'. והטעם לזה יובן עד"מ ממלך ב"ו שיש לו בן חכים לו ביותר, ועבדו המושל בכל אשר לו מתקנא לפרקים באהבת וחביבת האדון לבנו, ומקטרג עליו להפילו ממדריגת האהבה כו', שאין עצה למלך כ"א להשפיל העבד הזה בגערה ונזיפה לזכור לו שהוא עבד ושאין לו ערך אליו להתקנא בו, כי כלום מתקנא אלא כמו חכם בחכם בדבר שהוא מערכו כו', ואז ממילא תפול הקנאה שלו ולא יקטרג עוד עליו, וכך הנמשל למעלה שהקב"ה יגער בשטן וישפילנו בגערה ובנזיפה שיכיר ערכו ולא יתקנא בישראל וממילא יסור מעמו השנאה למטה מישראל ויתהפך לאוהב כו', וזהו שא' בתיקוני' דקוב"ה ושכינתי' יגערו בס"מ ויריבו כו'. וזהו מלך גבור לריב ריבם וכמ"ש בחנוכה רבת את ריבם כו' כי אין עצה להסיר הקנאה שלו כ"א בגערה ונזיפה בלבד מטעם הנ"ל. וזהו שהי' עונש הנחש הקדמוני ג"כ רק בבחי' השפלות והוא מ"ש לו על10 גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך שאינו אלא כדי שלא יתקנא עוד כו' וד"ל כנ"ל וד"ל.


2) להבין ענין מ"ש בתיקונים דקוב"ה ושכינתי' יגערו בס"מ: ראה ת"ז ת"ח.

1) להבין ענין מ"ש בתיקונים: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. נעתק מכת"י 1156 (עא, ב).

3) רבת את רבם: נוסח על הניסים.

4) שרש השנאה שיש לכל שר משר מאוה"ע: ראה ג"כ ספר הליקוטים דא"ח לכ"ק אדהצ"צ ערך שר.

5) הקנאה של נחש הקדמוני באדה"ר: ראה סנהדרין נט, ב. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רלא. תו"ח בראשית לג, א. שם טז, א ובהנסמן לשם.

6) שבא נחש על חוה: שבת קמו, א. זח"א נב, ב.

7) ישראל שעמדו בהר פסקה. . כמ"ש במ"א: שבת וזהר שם. וראה תו"א עו, ד. ובכ"מ.

8) לי יאורי ואני עשתיני: ראה מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' ערה. לקו"ש חכ"א ע' 40, וש"נ.

9) יגער ה' בך השטן: זכרי' ג, ב.

10) על גחונך תלך: בראשית ג, יד.