אני הנה בריתי אתך

צז

שנת תקסואו בעזרה"י, יום חמישי פ' תולדות

יום חמישי פ' תולדות

תורה ברבים, בסעודת מצוה, בברית מילה1

אני*1 הנה בריתי אתך***1 והיית לאב המון גוים, ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך.

איתא2 במדרש בשאלת ההיא מטרוניתא אם הי' מצטרך להיות הולד נמול היה נולד מהול ומפני מה נברא בערלה ומשנין סדר הבריאה למולו כו' והתשובה הי' לה כהאי תורמסא3 דצריכא מיתוק עד דשלקי לי' ז"פ כו' ע"ש.

והענין דהנה כתיב כי4 בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלקי' לעשות5 פי' לתק"ן דהיינו שעד"ז הי' הבריאה של כל מלאכתו אשר ברא בעולמו שיצטרכו ישראל אח"כ לעשות פי' לתק"ן מצד שלא גמר מלאכתו בשלימו' אלא הניח להם לישראל שיגמרו ויתקנו מלאכתו אשר ברא בשלימות והיינו כהאי תורמסא שנברא מר וע"י שילוקו ז' פ' מתמתק וכן המילה שהולד נוצר בערלה ולאחר שנולד מתקנין ישראל בהכרתת הערלה שזהו גמר מלאכתו בשלימות כנ"ל.

ובאור הענין הנה נאמר ובטובו6 מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, מחדש ממש מאין לי"ש תמיד בכל יום ובכל עת ובכל שעה, והיינו <נו>

דכמו שהי'

צח

במקדש שלמטה בחי' פרוכת7 המבדילות בין קודש לקודש הקדשים ובהיכל ובדביר כו' שתרגומו של פרוכ"ת הוא פרס"א כו' כך עד"מ בדוגמא זו למעלה בחי' ירידת השפע עליונה של אור אין סוף לצורך חיות וקיום העולמות כולן שעוברת השפע דרך מסכים רבים שנק' בחי' פרסות המבדילות בין קודש לק"ק כו' והיינו דכמו הפרוכת המסך המסתיר אור הנר כדומה והאור זורח הוא שם דרך מעביר המסך שאז נשתנה האור המגיע להאדם שאחורי הפרוכת מכמו שהי' מקדם הפרוכת, שאינו מאיר כ"כ מצד הסתרת הפרוכת, כך עד"מ למעלה בירידת השפע עליונה אל הנבראים דרך פרגודי' ומסכים רבים שעי"ז נשתנה השפע המגיע אל הנבראי' מה שלאחר הפרגוד מכמו שהי' מקדם באופן ההגשמה שלה שנעשו מהו' אחר ממש מחודש באופן הגשמתה מה שלא הי' מעולם באופן ההגשמה זו מקדם העברתה דרך הפרגוד ומסך הנ"ל שזה גרם השינוי שלה בחי' הסתרת הפרסא ומסך הנ"ל שמדי עברה בה נשתנה לגריעותא למהו' י"ש מחודש מה שלא הי' מקדם כלל באופן זה כנ"ל, וזהו ענין התחדשו' הנבראים מאי"ן ליש מחודש שנתהוו מבחי' השפע עליונה שעברה דרך הפרס"א המבדלת בין קודש לק"ק שע"י עברה דרך הפרסא נשתנה למהו' יש מחודש מה שלא הי' מקדם שבחי' השפע שקודם הפרס"א נק' לגבה בחי' אי"ן, וזהו ובטובו מחדש דוקא מאי"ן לי"ש מחודש מעשה בראשי"ת היינו כדכתיב כולם8 בחכמה עשית וראשי"ת חכמה מאי"ן תימצא כנודע, וכ"ז ההתחדשו' מאי"ן ליש הוא מצד הפרסו' המבדילות כנ"ל אבל לולא זאת אם היתה השפע יורדת דרך סבת ההשתלשלות מעילה לעלול בלי מסכי' ופרסו' כלל לא הי' נק' זה בחי' התחדשות כלל כי מאחר שהשפע עליונה כמו שהי' למעלה בהעילה היא יורדת למטה אל העלול הגם שנתמעטה במיעוט אחר מיעוט אעפ"כ מאחר שלא הי' מסך מבדיל בין העילה להעלול אזי לא נשתנה השפע ממהותה הראשון למהו' אחר מחודש ממש כ"א כמות שהיא בהעילה כך היא במהותה ואיכותה בהעלול (רק במיעוט וצמצום מעט כו'), ולכך נעשו הפרסות להבדיל בין קודש לק"ק כו' בכדי שיתחדשו הנבראי' המחודשי' מאי"ן לי"ש מחודש ממש כנ"ל, וז"ש במשכן והבדילה הפרוכת לכם בין קודש לקודש הקדשים כו' בהיות במשכן ובמקדש הי' עיקר השראת השכינה בבחי' גילוי ממש בהיכל ק"ק ששם היה הארו"ן וכרובי' פורשי כנפי' למעלה כו' שההיכל ק"ק שלמטה במקדש הי' הכלי ומכון לשבתו ית' שנעשה בדוגמא דלעילא שיש למעלה ג"כ בחי' היכל ק"ק שבו עיקר גילוי השראת השכינה ב"ה ולזאת הבדילה הפרוכת בין קודש ובין ק"ק דכדי שהמשכת השפע דזיו השכינה ב"ה מהיכל ק"ק מצטרך להיות דרך מעבר הפרוכ"ת שתרגומו פרס"א כו' וכנ"ל וד"ל.

והנה כ"ז הוא בחי' הפרוכ"ת המבדילות בין קודש לקדש הקדשי' וכמו במקדש9 שני היו י"ג פרוכת כדאמרי' בגמ' כך ממש למעלה ימצא כמה וכמה

צט

פרסאות ומסכי' המבדילות בין עולם העליון לעולם התחתון <נז>

ועולמות אין מספר כלל שכ"ז הוא באלקות וקדושה ממש להבדיל בין קדושה שבעולם העליון לקדושה שבעולם התחתון ממנו שזהו והבדילה הפרוכת בין קדש ובין קדש הקדשי' שאף מה שלאחר הפרוכ"ת נק' קד"ש ורק שאינו קדש הקדשי' כו' כנ"ל.

אך לאחר רבוי ההשתלשלות ומסכי' רבים ההם אזי בתכלית כל סדרי ההשתלשלות עלה שהוא עולם העשי' שהוא תכלית וסוף כל דרגין שלמעלה שאין למטה הימנו במדרגה, ימצא עוד בחי' פרוכת ופרס"א המבדי"ל בין קודש לחול וכמ"ש בהבדלה10 דמ"ש המבדיל בין קודש לחול כו' ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי כו' שזהו מסך עב וגשמיי יותר שכמוהו לא הי' לפניו בכל סדרי ההשתלשלות בהפרסו' המבדילות בקדושה עצמה בין קודש לקודש הקדשים כו' מפני שהפרסות והמסך העב הזה מבדיל בין קודש לחו"ל, בכדי שיוכל להתמשך בחי' קליפת נוג"ה דעשי' הם כל המאכלי' היתר דעשי' ותדשא11 הארץ דשא עשב וזריעת תבואות12 השדה היוצא שנה בשנה כי אין13 לך עשב כו' שאין לו מזל כו', ויש עוד פרסא עב וגשמיי מהראשונה בכדי שיתהוו ע' שרים דקליפה ממש דכתיב רם14 על כל גוים ה' שאל מסתתר מהם בבחי' התנשאות והתרוממו' עד דקרו15 לי' אלהא דאלהא והם בעצמם בחי' נפרדי' ממש וכדכתיב הודו16 לאלקי האלקי' כל"ח שזהו גורם הפרסא והמסך העב הזה להסתיר גילוי כבודו ית' מהם שיהי' רם על כל גוים דקרו לי' אלקי האלקי' בלבד וכדכתיב ואתה17 מחי' את כולם שאין לך דבר שחוץ ממנו ית' רק החיות שלהם הוא ע"י מסכים עבים וגשמיים הנ"ל וכדכתיב אלביש18 שמים קדרות ושק אשים כסותם וגו' שזהו המסך העב הגשמיי הזה שנק' בחי' לבוש ש"ק כנודע.

והנה יש ב' בחי' ומדריגות שונות בבחי' החו"ל עצמו, והיינו החול דישראל אף שנבדל מן הקדש כמ"ש המבדיל בין קדש לחול שהמבדי"ל הוא הפרסא העב הנ"ל, אעפ"כ נבדל הוא מהחול דאוה"ע דהיינו שהחול שלהם הוא למטה יותר עד שיש עוד פרסא המבדיל בין הטמא לטהור שבחול עצמו, והענין שבחי' החו"ל דישראל נק' בחי' חולי"ן19 שנעשו על טהרת הקודש כו' בחי' חולו של מוע"ד והיינו שנמשך להם מקדושת שבת שלעבר לג' יומין קמייתא הארת שבת ותלת יומא בתריתא הם הכנה לשבת הבאה וכמאר"ל מי20 שטרח בע"ש יאכל בשבת ופי' שכל

ק

ל"ט מלאכות שאסורי' בשבת ומותרי' בחול הוא בחי' עבודת האדם בחול21 במלאכת הברורין לאתהפכא מחשוכא לנהורא וממרירו למיתקא ע"י המעשה של האדם אשר יעשה האדם בכל ל"ט מלאכות בזריעה וחרישה וקצירה כו' וחי בהם לפרנס א"ע ואח"כ יתפלל בכח האכילה ההיא וכדומה שעי"ז יתהפך מחשוכא לנהורא וממרירו למיתקא ולהעלותן כולו לה' אחד ב"ה, ולזאת נעשה הפרוכת היא הפרסא המבדיל בין קודש לחו"ל, בכדי שיהי' חו"ל ויוכלו ישראל לעבוד עבודה זו של ששת ימי המעשה דכתיב22 ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך דייקא וכתיב יגיע23 כפיך כי תאכל יגיע כפך דיקא בכדי שיחדש האדם דבר בעצמו ע"י מלאכתו <נח>

אשר עשה בו' ימי החול להזריע זרע בארץ וימצא אח"כ מאה שערים שתתחדש תבואו' השדה חדשי' הבא מכח עבודת האדם דוקא ואח"כ יהפך אותם לקדושה ממרירו למיתקא ולזאת א"א להיות זולתי הפרסא המבדיל בין קדש לחו"ל דאל"כ הי' כולו קדושה והי' נגלה כבודו ית' בבחי' גילוי לעיני כל עם הארץ ואז בלתי אפשר הי' להאדם לעבוד מלאכתו בכל ששת ימי המעשה ולעשות צרכיו מחמת גודל עוצם הביטול לפני כבודו ית' עד שלא יוכל להרים יד במלאכת צרכיו זולתי יהי' בבחי' הביטול תמידי לפני כבודו ית' וכמו עד"מ במלך ב"ו כשהעבד עומד ורואה פני המלך אזי אם ירים יד במלך או יעשה איזה מלאכה לפניו מתחייב ראשו למלך כדאי' במדרש במעשה שהרים ידו לפני המלך וקטע ידו כו' וגם לא יוכל האדם לחדש דבר מעצמו מאחר שניכר פעולתו ית' שממך הכל ואפס זולתו כו' כנ"ל וד"ל)24 והיינו וכמו תפלת25 ש"ע שאסור להרים יד כו' כ"א יעמוד בביטול אמיתי בכריעו' והשתחוואו' דח"י ברכאן כו' וכן בשבת26 הוא בחי' מנוחה, כדכתיב וביום27 השביעי שבת להוי' אלקיך לא תעשה כל מלאכה וגו' מצד התגלות כבודו ית' למטה שמצטרך להיות בחי' הביטול אמיתי לשבות מכל מלאכה ולא לקבל חיות משום דבר בעולם זולתי יהי' נזון מכבודו ית' שאף האכילה לא הותרה אלא המוכן מע"ש כו' משא"כ בחול שמצטרך האדם לעבוד בכל מלאכתו בכדי לאהפכא ממרירו למתיקא ושיהי' האדם מחדש דבר מעצמו לכך נעשה הפרסא להבדיל בין הקדש לחול בכדי שיהי' נסתרה דרכי ה' ויתראה העולם ליש ודבר בפ"ע ויוכל האדם לעבוד ויעשה כל מלאכתו כו' כנ"ל וזהו אשר ברא אלקים לעשות פי' לתק"ן לאתהפכא ממרירו למתיקא שזהו המצוה28 של העבודה בו' ימי המעשה שזהו בחי' חולין שנעשו על טהרת הקודש בחי' חולו של מועד מפני שעיקר הכונה בעובדין דחו"ל לעשות את29 שמי שטרח בע"ש יאכל בשבת שהעובדי' דחול בההתהפכו' ממרירו למתיקא הוא לצורך השבת

קא

בכדי שיתעלה אח"כ השפע עליונה של הקב"ה מה דלא סגי בלא"ה כדכתיב ששת30 ימים תעבוד כו' וביום השביעי שבת לה' אלקיך לא תעשה כל מלאכה שכ"ז מציאות הביטול שבשבת בבחי' מנוחה בא ונסתעף מעובדי' דחו"ל כו' כנ"ל ולכך נק' חולו של מועד חולי"ן שנעשו על טהרות הקדש וכנ"ל וד"ל. משא"כ החול דאוה"ע שהוא חו"ל גמור כדכתיב אשר31 חלק ה' אותם לכל העמים כו' שהם בחי' יש ודבר נפרד גמור ולא יסתעף מהם אח"כ ההתהפכו' לקדושה עד עת קץ שיבולע32 המות לנצח ורוח הטומאה יעבר כו' לכך יש עוד פרסא המבדיל בין ישראל לאומות כו' ובין הטהור לטמא וכמארז"ל בשבע הבדלות והבדלתם33 בין הטמא כו' וד"ל.

וזהו ענין בחי' המילה שקודם המילה נק' אב34 רם ולאח"כ אברה"ם כי35 אב המון גוים נתתיך כו' והיינו כי הנה כתיב נעשה36 אדם בצלמינו <נט>

כדמותינו שנברא האדם בצלם ודמות העליון, לכך נברא בערלה המכסה על הברית בהיות אבר זה המשפיע שימצא בו בחי' המוליד מצטרך להיות נברא בערלה המכסה עלי' ואח"כ יתתקן ע"י ישראל להעביר ולכרות הערלה כו' מפני שהוא בדוגמא שלמעלה שהערלה למעלה הוא בחי' הפרסא המכסה על ברית קדישא בחי' צדיק עליון המשפיע החיים לכל הנפעלי' שנאמר ובטובו מחדש בכל יום מע"ב מחדש דוקא מאין ליש מצד הסתרת המסכי' והפרסו' שהאור הנולד מבחי' הפרסא נק' אור התולדה שהוא בחי' התחדשות גמורה מאין ליש ממש עד שבההשתלשלות רבות ומסכים רבים נסתעף למטה בחי' הפרסא המבדיל בין קדש לחו"ל עד שיסתעפו בחי' התהוות הגויים שיהי' רם על כל גוים הוי' דקרו לי אלהא דאלהא כדכתיב הודו לאלהי האלהים וגו' כנ"ל, וזהו בחי' א"ב ר"ם פי' א"ב37 הוא בחי' החכמה עליונה שמאין תימצא שהיא בחי' ראשית הגילוי מעצמו' אור אין סוף ב"ה שהוא מקור החיים שלמטה שהוא עיקר המשפיע החיים לכל הנפעלי' לחדש חדשים מאי"ן ליש ממש כמאמר ובטובו מחדש בכל יום מעשה בראשית דוקא וכתיב ראשית38 חכמה שנק' ראשית שמשם מקור ההתחדשות מאין לי"ש כנודע, ור"ם הוא מצד הפרסא המבדיל בין קדש לחול עד שיסתעפו בחי' אוה"ע שהם בחי' יש נפרד ממש דקרו לי' אלהא דאלהא כי רם על כל גוים ה' ולכך נברא אאע"ה בערלה בדוגמא דלעילא שאז הי' נק' א"ב ר"ם מצד שרשו הנעלה שהוא בחי' הח"ע לכך נק' א"ב ומצד הערלה החופה על האבר המשפיע שלמעלה בכדי שיהי' רם על כל גוי"ם נק' ר"ם. אך לאח"כ כשנצטוה על המיל"ה להעביר הערלה הוא הפרסא המבדיל בין קוד"ש לחו"ל אזי נק' אברה"ם39

קב

כי אב המון גוים נתתיך להוסיף גרים מאוה"ע, שקודם לכן בלתי אפשר הי' שיתגיירו מאוה"ע מאחר שרם על כל גוים ה' והם לאחורי הפרגוד והפרסא הוא הערל"ה המכסה על הברי"ת עליון איך ישובו ויתכללו בקדושה שקודם הפרסא אך לאחר שנמול א"ב ר"ם ונק' אברה"ם40 בחי' אב"ר מ"ה שמתגלה מאבר המשפיע דצדיק עליון בחי' מ"ה הוא תכלית הביטול דקדושה שלמעלה בלי שום מסך מבדיל, אזי נדיבי41 עמי' נאספו עם אלקי אברה"ם להתוסף גרים מאוה"ע שיוכל אף הגוי להתגייר ולהכנס תחת כנפי השכינה ב"ה מצד שאין שום מסך המבדיל ביניהם שכבר נכרתה הערלה בבחי' המיל"ה ואח"כ הפריע"ה שמילה הוא לשון התגלות42 שהוא כמו שנאמר והוא43 יושב ממולי פי' לנגדי שדבר הנראה ומתגלה נק' בחי' ממולי כו' ולזאת בחי' הדבו"ר נק' בחי' רוח44 ממללא כתרגומו דנפש חי' כו' מצד שהדבור מגלה הנעלם לזולתו וז"ס מיל"ה45 צירוף אותיו' מ"ל י"ה דהיינו שי"ה הוא בחי' חו"ב שלמעלה שהי' תחילה בבחי' העלם והסתר מצד הערל"ה המכסה ומבדיל בין קדש לחול שז"ס א"ב ר"ם כנ"ל אבל עתה לאחר שנמו"ל אבר"ם נק' אבר מ"ה אז מל י"ה שנתגלה השפע עליונה דחו"ב שהחכמה שמאין תימצא שהוא בחי' א"ב המוליד חדשות מאין ליש כמאמ' ובטובו מחדש בכל יום מעשה בראשית דוקא נתגלה בבחי' גילוי בבחי' הדבור עליון בלי שום מסך מבדיל שזהו מ"ל י"ה שי"ה נתגלו בבחי' הדבור עליון שנק' בחי' ממללא וכמו עד"מ <ס>

בנפש האדם שכאשר החכם מופלא טרוד בעומק ההשכלה נפלאה בינו לבין עצמו אזי נעלמה מעין כל חי משא"כ כשמדבר החכמה ההיא בפיו לזולתו אזי נתגלה החכמה לזולתו אל השומעי' מפיו, כך ממש עד"מ למעלה שכאשר נכרתה הערלה המכסה על הברי"ת עליון הוא האבר המשפיע השפע עליונה אל הנפעלי' אזי מתגלה בחי' י"ה בבחי' הדבור בבחי' גילוי ממש בלי שום מסך מבדיל והסתר כלל וז"ס מיל"ה מל י"ה, וזהו ענין החשמ"ל שראה יחזקאל הנביא ע"ה כדאמרי' בגמ' מאי46 חשמ"ל תנא עתים חשות ועתים ממללות פי' שהחיות47 רצוא ושוב כמראה הבזק שלפעמים הם חשות בבחי' ביטול האמיתי דחכמה עלאה שארז"ל סיג48 לחכמה שתיקה בחי' העלם והתכללות, ולפעמים ממללות בבחי' הדבור בבחי' גילוי ממש מצד שהם בבחי' רו"ש בתמידיו' כנ"ל, אך כ"ז הוא עתה בזמן הגלות שימצא השינויי' אלו דרו"ש מ"ל שעתים חשות ועתי' ממללות וכן יחזקאל ראה בזמן הגלות בבל על נהר

קג

כבר וכמ"ש ואני49 בתוך הגולה וגו' אבל לע"ל דכתיב אז50 אהפוך אל עמים שפה ברורה וגו' ויהי' נגלה כבוד ה' אשר עין בעין יראו ולא יכנף עוד מוריך כו' ואת51 רוח הטומאה יעבור מן הארץ אז נאמר וראו52 כל בשר יחדיו כי פי ה' דב"ר דהיינו שיתגלה השפע דחו"ב שלמעלה בבחי' הדבור עליון בבחי' גילוי ממש בלי שום מסך מבדיל שלא יכנף עוד מורי"ך וז"ס המילה מ"ל י"ה שעיקר הגילוי יהי' לע"ל כנ"ל.

והפריעה53 היא בחי' התגלות יותר כי מל54 ולא פרע כאלו לא מ"ל והיינו כמ"ש דאתפריעו כל נהורין כו' וד"ל. וזה ענין התשובה לההוא מטרוניתא כהאי תורמסא דצריכא מיתוק כו' כך המילה שנברא55 האדם בצל"ם ודמות העליו"ן בערל"ה המכסה על הברית שזהו למעלה בחי' הפרס"א המבדיל56 בין קדש לחול שעיקר הכונה של התהוות החו"ל שיתתקן ע"י עבודת האדם דוקא לאהפכא57 מחשוכא לנהורא וממרירו למיתקא שנ' ששת58 ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך כו' ר"ל שזהו ענין חולי"ן59 שנעשו על טהרת הקדש שמי60 שטרח בע"ש יאכל בשבת וזהו כהאי תורמסא דצריכא מיתו"ק לאהפכא ממרירו למיתקא ע"י עבודת האדם דוקא וכמ"ש אשר ברא61 אלקי"ם לעשו"ת פי' לתקן כנ"ל וד"ל. ולזאת בהבדלה דמ"ש לא נאמר רק המבדיל בין קדש לחול ולא נזכר ההבדלה בין הטמא לטהור שנאמר בגמ' במנין ז' הבדלות מפני שא"צ בחי' ירידה גדולה כזו לעשות פרסא העב להבדיל בין טמא לטהור כו' כ"א די בהבדלה זו שיהי' חולין שנעשו ע"ט הקדש וכו' וד"ל.

וזהו הנסתרות להוי' אלקינו62 והנגלות לנו ולבנינו פי' שקודם שנמול אברהם אע"ה הי' נק' א"ב ר"ם ואז הנסתרות להוי' אלקינו הם חו"ב עלאין שהם בבחי' הסתר והעלם מצד הערל"ה המכסה על הברית עליון ולזאת <סא>

אברם63 אינו מוליד כו' והנגלות לנ"ו ולבנינ"ו זהו לאחר המילה שעיקר הגילוי הוא לבנינ"ו בבחי' ההולדה וההשפעה לזולתו שמ"ל י"ה וזהו אברהם מוליד כו' כנ"ל וד"ל ולכך אף כשנוסף ה"א באברהם לא נתבטל הרי"ש כי הוא ר"ם כמקודם רק שמתגלה בבחי' גילוי שהוא בחי' אב"ר מ"ה וד"ל (וזהו ה"ה דבה"י ברא"ם באברהם כו' כנודע).


1) בברית מילה: ברי"מ של כ"ק ר' ברוך שלום בן כ"ק אדמו"ר הצ"צ. וראה לקמן ע' קצח, רא.

*1) אני הנה בריתי אתך: הנחת ר' משה בן אדה"ז. נעתק מכת"י 1042 (קפז, א). הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי ממאמר זה נדפס בסידור קמה, א. הנחה אחרת נדפס בתו"א יב, א.

המאמר עם הגהות נדפס באוה"ת בראשית כרך ד תשטו, א. וראה שם תשיז, א. תשיג, א. וראה מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' עדר ואילך.

**1) אני הנה בריתי אתך: לך יז, ד.

2) איתא במדרש בשאלת ההיא מטרוניתא: ראה ב"ר פי"א, ו.

3) תורמסא. . ז"פ: ראה ברכות לח, ב.

4) כי בו שבת מכל מלאכתו: בראשית ב, ג.

5) לעשות פי' לתקן: ראה פרש"י לב"ר יא, ז. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתסח. דברים ח"ד ע' א'רט.

6) ובטובו מחדש בכל יום תמיד: ברכת יוצר.

7) פרוכת המבדילות בין קדש לקודש הקדשים: ראה תרומה כו, לג.

8) כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

9) במקדש שני היו י"ג פרוכת. . בגמ': יומא נד, א.

10) בהבדלה: ראה דרך מצותיך מצות מילה ז, ב.

11) ותדשא הארץ דשא: בראשית א, יא.

12) תבואות השדה היוצא שנה בשנה: דברים יד, כב — תבואות זרעך היצא השדה שנה שנה.

13) כי אין לך עשב כו': ראה ב"ר פ"י, ו. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמח. וש"נ. ע' תתעו ואילך.

14) רם על כל גוים ה': תהלים קיג, ד.

15) דקרו לי אלהא דאלהא: מנחות בסופה.

16) הודו לאלקי האלקים כל"ח: תהלים קלו, ב.

17) ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

18) אלביש שמים קדורות: ישעי' נ, ג.

19) חולי"ן שנעשו על טהרת הקדש: חגיגה יט, ב. וש"נ. וראה ג"כ תו"א משפטים עז, ד. לקו"ת פנחס עז, ב. דרך מצותיך ח, א. ס' המאמרים ה'ת"ש ע' 57. סה"מ תרכ"ו ע' א. לקו"ש חי"ג ע' 108 הערה 36.

20) מי שטרח בע"ש יאכל בשבת: ע"ז ג, א.

21) בחול במלאכת הבירורין: ראה לקו"ת תזריע כ, ד. תו"ח בראשית לא, ד. שמות [הוצאת קה"ת — תשס"ג] תיא, ג.

22) ששת ימים תעבוד: שמות כ, ט.

23) יגיע כפיך כי תאכל: תהלים קכח, ב.

24) וד"ל): בכת"י חסר התחלת המוסגר.

25) תפלת ש"ע. . יעמוד בביטול: ראה תניא פל"ט (נג, א).

26) בשבת הוא בחי' מנוחה: ראה פרש"י בראשית ב, ב. וראה הנסמן לעיל ע' ס.

27) וביום השביעי שבת להוי' אלקיך: יתרו כ, י.

28) המצוה של העבודה בו' ימי המעשה: מכילתא הובאה בדרשות ר' יהושע אבן שועב פ' וישב ובס' מנחה בלולה פ' יתרו כ, ט. לקו"ש ח"א ע' 189 הערה 8. חל"ג ע' 143 הערה 40.

29) את: בהכת"י חסר תיבה.

30) ששת ימים תעבוד: יתרו כ, ט.

31) אשר חלק ה' אותם לכל העמים: דברים ד, יט.

32) שיבולע המות לנצח: ישעי' כה, ח.

33) וכמארז"ל בשבע הבדלות והבדלתם בין הטמא: שמיני יא, מז. פסחים קג, ב.

34) אב רב: ראה זהר (סתרי תורה) לך עט, ב.

35) כי אב המון גוים נתתיך: לך יז, ד.

36) נעשה אדם בצלמינו: בראשית א, כו.

37) אב הוא בחי' החכמה: ראה זהר (אדרא זוטא) האזינו רצ, א. ראה תניא פ"ג. ביאורי הזהר ויצא טז, ג. בלק קג, ב. לקו"ת שה"ש יג, סע"ד.

38) ראשית חכמה. . שנק' ראשית: תהלים קיא, י. וראה זהר בראשית לא, ריש ע"ב. וראה גם פלח הרמון ר"פ בראשית.

39) אברהם. . להוסיף גרים מאוה"ע: ראה ב"ר פל"ט, יד הובא ברש"י לך יב, ה. וראה לקו"ש ח"ה ע' 143 הערה *16.

40) אברהם בחי' אבר מה: ראה זהר בהקדמה ד, רע"א.

41) נדיבי עמי' נאספו: תהלים מז, י.

42) שמילה הוא לשון התגלות: ראה תו"א יב, ב. לקו"ת במדבר יד, ד. פנחס עט, ג. דרך מצותיך יא, א.

43) והוא יושב ממולי: בלק כב, ה.

44) רוח ממללא כתרגומו דנפש חי': בראשית ב, ז ובתרגום אונקלוס שם.

45) מילה. . מ"ל י"ה: ראה ע"ח שער (לג) אונאה פ"ג. טעמי המצות (להאריז"ל פ' לך) סוד מצות מילה ופריעה. תו"א יב, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' פג. וראה ג"כ לקו"ת ראה יט, א. וראה סה"מ תרל"ג ח"ב ע' ת — בחי' מילה שפי' בת"ז מל י"ה.

46) מאי חשמל תנא עתים: חגיגה יג, ב.

47) שהחיות רצוא ושוב כמראה הבזק: יחזקאל א, יד.

48) סיג לחכמה שתיקה: אבות פ"ג י"ג.

49) ואני בתוך הגולה: יחזקאל א, א.

50) אז אהפוך אל עמים שפה ברורה: צפני' יג, ט.

51) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ: זכרי' יג, ב.

52) וראו כל בשר יחדיו: ישעי' מ, ה.

53) והפריעה. . התגלות. . דאתפריעו כל נהורין: ראה זהר ויגש רי, א.

54) מל ולא פרע כאילו לא מל: שבת קלז, ב (במשנה).

55) שנברא האדם בצלם: ראה בראשית א, כז. נח ט, ו.

56) המבדיל בין קודש לחול: נוסח הבדלה.

57) לאהפכא מחשוכא: ראה זהר בהקדמה ד, א.

58) ששת ימים תעבוד: יתרו כ, ט.

59) חולין שנעשה על טהרת הקדש: ראה לעיל הערה מס' 19.

60) שמי שטרח בע"ש: ע"ז ג, א.

61) אשר ברא אלקים לעשות פי' לתקן: בראשית ב, ג. וראה פרש"י לב"ר פי"א, ז.

62) הנסתרות להוי' אלקינו: נצבים כט, כח.

63) אברם אינו מוליד: ב"ר מד, יב. זח"א צ, ב.