למה נסמכה פ' מיתת מרים לפ' פרה

קמא

בעזר"ה

למה1 נסמכה2 פ' מיתת מרים לפ' פרה אדומה לומר לך מה פרה מכפרת אף מיתת צדיקים מכפרת כו', הנה בדרש הזה יש לדקדק הרבה דמ"מ מה זו סמיכה שסמך דוקא [לפרה3 אדומה הנעשה חוץ לשלש מחנות ולא נסמכה] לפ' חטאת שנעשי' בפנים שנעשי' לכפרה ע"ג מזבח ממש ופ' פרה לא נאמרה בפי' לכפרה אלא רק דחטאת4 קרי רחמנא, ודרש זה אינו אלא ללמד שמיתת צדיקים מכפרת, א"כ הי' לו לסמוך דוקא לפי שנאמר בה קרבן חטאת שנעשי' בפנים לכפרה ע"ג המזבח כו'.

קמב

אך5 הנה נודע סוד6 הקרבנות מהאריז"ל7 שהן בחי'8 העלאות מ"נ מנה"ב ששרשו נלקח מבחי' ד'9 חיות המרכבה הנושאות10 את הכסא פני שור ופני נשר כו', ועי"ז נמשכים11 ויורדים בחי' מ"ד מאדם13 העליון שעל הכסא14 הנק'1516 מלכא וגם נק' ז"א12 כידוע.

וביאור17 הדברים ידוע להיות שנאמר האכל18 יאכל וארז"ל בב'19 אכילות הכתוב מדבר א' באכילת מזבח וא' באכילת אדם כו', והיינו מה שהבהמה הגשמי' ששרשה מבחי' פני שור שבמרכבה דבי"ע נשרפת ונכללת באש שלמעלה ע"ג המזבח שלמטה זה נק' אכילת מזבח ומה שהכהנים20 אוכלים ובעלים מתכפרין זהו הנק' אכילת אדם ואין אכילת אדם מכפר אלא לאחר כפרת המזבח כשנזרק הדם ונקטר

קמג

האימורים כידוע וכך הדוגמא מזה יובן במזבח העליון ששם יורד21 בחי' אש שלמעלה ג"כ ואוכל הקרבנות היינו מה שבחי' הגבורות עליונות דנוק' דז"א כו' שהוא בחי' מל' דאצי' אוכלת וכוללת בעצמה מכל מיני בהמות וחיות שנמשכו בד' חיות שבמרכבה פני שור ופני נשר כו' בכלל מפני שמתבטלים ונכללין במקור חוצבם כו' זהו הנק' אכילת מזבח העליון, ומהם הנעשה אח"כ הוא בחי' העלאת מ"נ בכלל כלפי מעלה דהיינו לגבי בחי' אדם עליון שעל הכסא הנק' ז"א כו' ואכילת אדם זהו עד"מ שיאכל אדם מאכל אחר שהוכשר ונתברר מכל סיגי כו' ומה שיתחזק שכלו ולבו מזה המאכל עד"מ זהו הנק' בחי' המשכת מ"ד דהיינו מוחין חדשים שנוספים למעלה בבחי' ז"א ע"י אכילת הקרבנות שנק' אכילת אדם ע"ד דוגמא של אכילת הכהן למטה שהוא בחי' המשכת שפע עליונים וכמ"ש במ"א באריכות ע"פ כי הוא יברך הזבח כו' וזהו שאמרו בכתבי האריז"ל דרך כלל שהקרבנות מפני נשר ופני שור כו' הן בחי' העלאת מ"נ, ועי"ז נמשכים ויורדים בחי' מ"ד מז"א שנק' אדם שעל הכסא כידוע והיינו משארז"ל על ענין רעייתי23 פרנסתי ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים וכמ"ש לחמי24 לאשי כו' וכמ"ש באתי לגני25 כו' אכלתי יערי כו' ייני עם חלבי כו' שהוא ענין כללות הקרבנות ובפרט יש כמה פרטי מדריגות בכל קרבן לפי מה שהוא ומעלה מ"נ וממשיכים מ"ד כו' והן חטאת ועולה ושלמים מפני שמחולקים במדריגת הכפרה כו' כידוע וד"ל.

ואמנם הנה כ"ז דוקא בקרבנות הנעשי' בפנים לכפרה ע"ג המזבח כנ"ל אבל בשריפת פרה אדומה שנעשי' בחוץ ענין מעלה ומדריגה יתירה הי' בה מכל הקרבנות שנעשו בפנים כו'.

ולהבין זה הנה תחלה יש להקדים שרש ענין מעשה שריפת פרה אדומה, דהנה ענין נתינת מים26 החיים לתוך אפר פרה נק' במשנה27 קידוש מי חטאת כידוע,

קמד

והטעם שנק' בשם קידוש הענין הוא משום דשרש מים חיים הללו הוא בבחי' קדש העליון על כל הקדושו' העליונות שבאצי', והיינו בחי'28 טלא דבדולחא, כמ"ש בזוה"ק29 ע"פ הזה עליהם מי חטאת שיורי טלא דבדולחא כו', וענין טלא דבדולחא ידוע שהוא בחי' ח"ס, ונק' מ"ס דא"א ולכך היא בחי' קדש העליון על כל הקדושות, להיותה בחי' מקור ושרש הראשון להתהוות מציאת החכ' באצי' הנק' בשם קדש כידוע, והנה ענין נתינת מים על אפר הפרה היינו לברר בירורי רפ"ח ניצוצין שנפלו בשבירה, והוא האפר דפרה אדומה ששרשה מבחי' גבורות דב"ן דתוהו כמ"ש במ"א. ולהיות כי בחכ'30 אתברירו, הענין הוא בבחי' ח"ס31 דא"א הנק' טלא דבדולחא, והוא משום דעלה הוא דאתמר דוקא בכמה דוכתי בזוה"ק בחכמה אתברירו כו', ומטעם הנ"ל דהוא שרש ומקור החכ' ע"כ עיקר הבירור במים, במים החיים שנותנים על אפר הפרה והוא הנק' קידוש מי חטאת, וענין הבירור הוא לאהפכא32 חשוכא לנהורא

קמה

כידוע, והיינו לברר ולתקן מה שנפל*32 מעולם התהו בבי"ע, והוא הנק' חשוכא שמתהפך לנהורא, היינו שיהי' בבחי' התיקון שנק' נהורא, והוא ע"י בחי' מ"ס דא"א הנ"ל שמברר ומתקן בחי' התוהו כידוע וד"ל.

ולזה הטעם הזאת מי חטאת דאפר הפרה מטהרת טמאין אפי' הטמאין בטומאת מת שהוא אבי33 אבות הטומאה, דהיינו למטה מטה גם מקליפת נוגה, דקליפת נוגה מעורבת טו"ר כידוע ואבי אבות הטומאה הוא בחי' מקור הטומאה שמג' קליפות הטמאות לגמרי כו', להיות כי שרש התהוות החשך והרע הגמור שהן ג' קה"ט לגמרי הוא מסיבת השבירה דז' מלכים מעולם התוהו שמתו וכידוע שירדו ונפלו עד למטה מטה ומזה הוא התהוות המיתה גשמי הנק' אבי אבות הטומאה כו', ואין תיקון ובירור הטומאה דאבי אבות כו' כ"א במקור ושרש של החכ' הנק' מוחא סתימאה דא"א, אבל לא מאור החכ' שנאצל באצי', הגם שנאמר בה והחכ'34 תחי', אבל שתחי' גם המת אין ביכולתה, והוא ענין הנ"ל דלאהפכא חשוכא לנהורא אין ביכולת רק בבחי' מו"ס דא"א ועלה הוא דאתמר דוקא בחכ' אתברירו כו' וכמ"ש הטעם במ"א דלכך אמר שלמה על מעשה פרה אמרתי35 אחכמה והיא רחוקה ממני מפני שהבירור הוא ממקור כל הבירורי' דהיינו מבחי' מו"ס דא"א שלמעלה מבחי' גילוי אור החכ' כו' וד"ל. ובכ"ז יובן ענין המעלה ומדריגה יתירה שבמעשה פרה אדומה יותר מקרבנות הנעשות בפנים שהרי בקרבנות הנעשות בפנים הגם שהן נעשים ע"ג המזבח לכפרה כנ"ל, מ"מ אין בחי' הבירור שלהן כלל ברפ"ח ניצוצין שנפלו בנוגה משבירת הכלים דתוהו כו' אלא רק בירור בחי' נוגה עצמה בד' חיות שבמרכבה פני נשר פני שור כו' שהיא מעורב טו"ר ואינו רע גמור משא"כ בירור שע"י מי חטאת דפרה הוא בירור רפ"ח שנפלו למטה מטה מקליפת נוגה לאהפכא חשוכא ממש לנהורא כו' כנ"ל וד"ל.

והנה לפ"ז מובן ממילא ענין העיקר ושרש יתרון מעלת ומדריגת מצות פרה הוא מפני ששרש בחי' המ"ד שבא לברר בירורים שלמטה מנוגה הוא בא ממקום עליון הרבה יותר מבחי' המ"ד שבא לברר בחי' נוגה בקרבנות שנעשו בפנים כו', כי הנה מבואר למעלה דבחי' מ"ד שירד בקרבנות שנעשו בפנים הוא מבחי' ז"א דאצי' הנק' אדם כו' ושרשו מבחי' מוחין דאור אבא בלבד כידוע אבל בחי' המ"ד שמברר גם למטה מנוגה במצות פרה אדומה הוא בא מלמעלה הרבה גם מבחי' מוחין דאור אבא שהרי הוא מבחי' מזל ונוצר שהוא תיקון הח' ממזלות דא"א שרש יניקות אור אבא, וכידוע בכמה דוכתי דאבא36 יונק ממזל הח' כו', ופי' יונק הוא רק בבחי' צמצום האור

קמו

והשפע מאד, אבל כשמאיר ומתגלה אותו תיקון ונוצר חסד כמו שהוא בבחי' מו"ס דא"א עצמה אזי נק' רצון דבחי' המ"ד שנמשך משם יוכל לטהר גם המת אבי אבות כו' שלמטה מנוגה מטעם שהוא למעלה מבחי' המיתה ששרשה אינו אלא מן השבירה דרפ"ח כו', והוא הנק' טלא דבדולחא והיינו הטל שעתיד להחיות המתים לע"ל כמ"ש כי37 טל אורות טלך כו', משום דלגבי אור זה דטלא דבדולחא נאמ' גם חושך לא יחשיך ממך כו', וזהו פי' מחי' מתים בר"ר כו', וכידוע38 הכלל שכל שהוא גבוה גבוה יותר במעלה ומדריגה יוכל להשפיל א"ע יותר ע"כ מבחי' מ"ס דא"א יכול לברר גם מה שלמטה מנוגה ובזאת יתרון מעלת מצות פרה אדומה על כל הקרבנות והגם שנעשות לכפרה ע"ג המזבח אבל טהרת מי חטאת דפרה גבוה מבחי' כפרה דמזבח מטעם הנ"ל וד"ל.

וזהו למה נסמכה פ' מיתת מרים לפ' פרה לומר לך מה פרה מכפרת אף מיתת צדיקים מכפרת כו', דהנה ידוע דנשמות הצדיקים במס"נ39 בעבודה שבלב בק"ש שחרית וערבית בחייהם הן מעלים מ"נ לאו"א כמ"ש40 בע"ח ועי"ז יורד ונמשך בחי' מ"ד מתיקון ונוצר חסד במזל הח' דמ"ס דא"א כנ"ל, והנה זאת היא יתרון מעלה ומדריגה במיתת צדיקים כמארז"ל גדולים41 צדיקים במיתתן יותר מבחייהם כו', במה שמתגלה ומאיר עליהם בעת פטירתם בבחי' גילוי אור ביותר מלמעלה למטה, וענין יתרון הגילוי היינו שמבחי' תיקון ונוצר שהיו מעלין מ"נ לשם בחייהם הוא שמתגלה ומאיר באותיות רצון שהאותיות רצון הוא בחי' הפנימי' של אותו תיקון הי"ג דמזל ונוצר כו', כי ונוצר אותיות צינור הוא כמו בחי' צינור דק בלבד להשפיע לאור אבא, וכענין הנ"ל דאבא יונק ממזל הח' כו', אבל אותיות רצון הוא מ"ש בזהר42 בכמה דוכתי כד אתגלי רעוא דכ"ר כו', וגם בנשמה האלקי' לפעמים מתגלה בה מבחי' רצון זה שהוא בבחי' הפנימי' דמ"ס דא"א והוא מ"ש במגילת אסתר אשר43 חפץ בה המלך ונקראה בשם כמ"ש במ"א וד"ל, ולהיות כי בחייהן היו מעלין מ"נ לשם הענין הוא משום דמעמל האדם בכל אשר יעמול תחת השמש בעוד הנשמה בגוף הנה יעלה אותו העמל והעבודה האלקי' למעלה ותאיר שם בבחי' ההעלם והסתר אם הייתה עמלו בחכ' והשגה אלקי' בידיעת והשגת התורה בנגלה ונסתר יעלה אותו העמל בבחי' העלאת מ"נ לאו"א דאוריי' מח"ע נפקת וכמו שעמל האדם במס"נ בק"ש מעלה מ"נ לאו"א וה"ט משום שהוא במס"נ בבחי' היחוד בפסוק ראשון כידוע, ואם הייתה עמלו במדת אהוי"ר יעלה לבחי' ז"א כו', ועד"ז בכל פרטי העמל, אך זה הכלל דבעת פטירת האדם מתגלה ומאיר על נפשו מאותו אור הנעלם ונסתר שהי' מוסתר ונעלם למעלה

קמז

כל ימי היותו מעלה מ"נ לשם כל ימי חייו כו' וד"ל. וא"כ בבחי' גילוי אותו האור הנעלם שבאו"א ה"ז בודאי יתרון מעלה ומדריגה הרבה מאותו האור שהי' נשאר בהעלם מחמת העלאת מ"נ בחייו כו', והיינו ענין גילוי בחי' רצון מתיקון ונוצר, כי בהגלות נגלות האור צריך שיתגלה משרש ומקור של אותו האור, והיינו הנק' בחי' עת רצון שהוא בפנימי' במ"ס דא"א כנ"ל, והוא המתגלה ומאיר מלמעלה למטה דוקא בעת פטירתו של נשמת הצדיק, מפני שאז מתגלה ומאיר בו בגילוי כל מה שנשאר בהעלם והסתר מכל עבודתו שעבד במס"נ בכל ימי חייו כו', וע"כ ארז"ל דגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן כו' (ומטעם זה נק'44 אצלם בשם הילולא כו' כמ"ש במ"א וד"ל).

וז"ש למה נסמכה פ' מיתת מרים לפ' פרה כו', דהנה ארז"ל דמיתת צדיקים מכפרת על עון הדור כידוע, והרי בכלל עון הדור נכלל בודאי גם העבירות החמורות ששרשם מג' קליפות הטמאות לגמרי שלמטה מטה מקליפת נוגה כנ"ל, ומיתת צדיקים מכפרת גם עליהם וע"כ אמר שלזה הטעם נסמכה פ' מרים לפ' פרה דוקא, כי במצות פרה מטהרת גם הטמאים מאבי אבות הטומאה מטעם ששרשם מהמים חיים בעפר, הוא מבחי' מ"ס דא"א שבבחי' הפנימי' שהוא בחי' עת רצון שבמזל ונוצר כנ"ל, וע"כ גם למטה מטה מנוגה ג"כ מהפך מחשוכא לנהורא כו'. והרי גם במיתת צדיקים להיות שמתגלה בהם אז מבחי' פנימי' דמזל ונוצר דהיינו עת רצון ג"כ כנ"ל, ע"כ מכפרת על עון הדור הגם שהוא מג' קליפות הטמאות לגמרי וא"כ בהכרח לומר שנסמכה פ' מיתת מרים לפ' פרה דוקא שנעשי' בחוץ לטהר גם הטמאים כו' ולא לפ' חטאת הנעשי' בפנים, כי בקרבנות הנעשות בפנים אין45 מבררין אלא על השגגות כנודע ולא על הזדונות, והוא לפי שענין הקרבנות אינו אלא אתהפכות חשוכא לנהורא בבחי' קליפת נוגה בלבד בדברים המותרים ולא בדברים האסורים לגמרי כנ"ל קליפות הטמאות כו' וד"ל. והטעם מבואר למעלה דפני נשר פני שור כו' הן המעלין מ"נ בקרבנות וכמ"ש בלק"ת46 בפ' ויקרא אבל בחי' הרע הגמור שנפל בשבירה למטה מטה מנוגה כמו הזדונות של עבירות אין הקרבנות מכפרים אלא דוקא ע"י בחי' מו"ס דא"א מקור כל הבירורים ומשם יוכל להיות ענין הבירור שלהם והיינו לאתהפכ' חשוכא לנהורא פי' מתהו שנק' חשוכא לנהורא הוא בחי'47 התיקון כנ"ל וד"ל. ובכ"ז מתורץ הקושי' הנ"ל למה א' לפ' פרה דוקא, כי דומה לגמרי למצות פרה דוקא, וע"כ א' מה פרה מכפרת

קמח

כלומר גם על הטמאים לגמרי כך מיתת צדיקים מכפרת גם על הזדונות שיהיו כזכיות כי ע"י גילוי מזל ונוצר באותיות רצון כנ"ל שמאיר ומתגלה בפטירתו מאיר חסד ה' מעולם ועד עולם48 על יריאיו ופועל49 ישועות בקרב הארץ לכפר50 על עון הדור גם על הזדונות ומטעם הנ"ל וד"ל. והנה בילקוט51 הגירסא כך היא מה מי חטאת וכו'.


1) למה נסמכה פ' מיתת מרים: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. נעתק מכת"י 1156 עו, ב.

מאמר זה הוא ביאור על אגה"ק סי' כח. וראה שיעורים בס' בתניא. ליקוט פירושים — חיטריק על סימן זה. (איזה הערות ומראי מקומות כאן נעתקו מליקוט פירושים).

באגה"ק שם כתוב: מה שכתב למחותנו הרב הגאון המפורסם איש אלקים קדוש ה' נ"י ע"ה פ"ה מו"ה לוי יצחק נ"ע אב"ד דק"ק בארדיטשוב לנחמו על פטירת בנו הרב החסיד מו"ה מאיר נ"ע.

2) למה נסמכה פ' מרים לפ' פרה לומר לך מה פרה מכפרת וכו': מו"ק כח, א. הובא בפרש"י חוקת כ, א. וז"ל הגמרא שם: ”למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה לומר לך מה פרה אדומה מכפרת אף מיתתן של צדיקים מכפרת", בתוס' רוצים לבאר שזה קאי על מעשה העגל, אבל בחי' מהרש"א דוחה ומפרש וכתב: ”דאע"ג דמוכח בכמה דוכתין דפרה קדשי בדק הבית היא מ"מ חטאת קרייה רחמנא גם שהיא נקחית מתרומת הלשכה כמו שאר קרבנות". ע"ש.

וראה לקו"ש חי"ב ע' 36: שכשם שענינם של מי חטאת הוא לטהר טומאת מת ”אף שהוא אבי אבות וכו' ולמטה מטה מנוגה", כך מיתת צדיקים ”פועל ישועות בקרב הארץ לכפר על עון הדור אף גם על הזדונות שלמטה מנוגה". תורת מנחם כרך א' ע' 142.

3) [לפרה אדומה. . נסמכה]: שורה זו ניתוספה כאן מאגה"ק שם..

4) דחטאת קרי רחמנא: ע"ז כג, ב. וראה דרך מצותיך קיא, ב.

5) אך הנה נודע: בהבא לקמן ראה בארוכה לקו"ת ר"פ חוקת (הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע לאגה"ק שם).

6) סוד הקרבנות: מבואר בכמה מקומות בדא"ח, ומהם ראה תו"א כו, ד. עא, סע"א. לקו"ת ויקרא שה"ש כח, ג. מובא גם באוה"ת יתרו ע' א'לה. סה"מ תקס"ז ע' רפט. מובא גם באוה"ת ויקרא כרך ב ע' תקעא. כרך ג ע' תשכט. פנחס ע' א'פז. שה"ש כרך א קסב.

נזכר בלקו"ת מסעי צב, ג. ראה אוה"ת בראשית כרך א קפט, א. כרך ז' תתשפב, א.

7) מהאריז"ל: לקו"ת להאריז"ל פרשת ויקרא. שם באגה"ק: מזוה"ק [ח"א סד, ב] והאריז"ל.

ע' ע"ח ש"נ שער קיצור אבי"ע סוף פ"ב — (לקוטי הגהות לתניא ע' פב).

8) בחי' העלאת מ"נ: נתבאר בסה"מ תקס"ה כרך א ע' קסג. דרך מצותיך צא, א-ב שצריכים ענין העלאת מ"ן כדי להמשיך ממנו ית' בבחי' ההארה שבהשתלשלות בסוד תוספת מרובה על העיקר. ראה אוה"ת שמות כרך א ע' שי.

ראה לקוטי הגהות לתניא ע' פג בשם הצ"צ: ע' פ' נשא בביאור מעט ע"פ זאת חנוכת [לקו"ת נשא כט, ג: ”והנה מבואר במ"א באגה"ק ד"ה למה נסמכה פ' מרים שע"י העלאת מ"ן של הקרבנות שע"ג המזבח נמשכים ויורדים מ"ד מבחי' אדם שעל הכסא הנק' ז"א דאצילות"]. ע' פ' פנחס ע"פ את קרבני לחמי קיצור לאות ג' [לקו"ת פנחס עז, ב] קרבן עיקרו המשכת מ"ד מז"א. ע' פ' מסעי [לקו"ת מסעי צב, ג: ”וכמ"כ הוא ג"כ בענין הקרבנות שהן בחי' העלאת מ"ן מנפש הבהמית שבנוגע כו' ועי"ז נמשכים ויורדים מ"ד (עיין באגה"ק בד"ה למה נסמכה"] בביאור אלה מסעי אות ב' העלאת מ"ן.

9) ד' חיות המרכבה: יחזקאל פ"א.

10) הנושאות את הכסא: בחיי תרומה כה, י. ובכ"מ.

11) נמשכים ויורדים בחי' מ"ד: ראה זח"ג ריז, סע"א. אוה"ת יתרו ע' תתקנז. ויקרא כרך ג ע' תשכט. נזכר באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתסד. בסה"מ תרס"ג ע' נב. אוה"ת תצוה ע' א'תשס.

13) מאדם העליון: מובא באוה"ת בראשית כרך א קפט, ב: ”ועיין באג"ה סי' כח ד"ה למה נסמכה מובן כמ"ש שהקרבנות להמשיך האור בבחי' אדם העליון". ובכרך ה תתקצז, ב.

14) מאדם. . על הכסא: ראה יחזקאל א, כו.

15) הנק' מלכא: ראה זח"ג י, א.

16) נק' ז"א: ראה זח"ג סו, ב. ושם רכו, א.

12) ויורדים. . ז"א: מובא באוה"ת משפטים ע' א'קעא: ”בד"ה זאת חנוכת המזבח [כנראה הכוונה ללקו"ת נשא כט, א] משמע שההמשכה רק מבחי' ז"א כמש"ש שזהו"ע כן לב האדם לאדם, וכן מבואר באג"ה סי' כח". וקודם לזה מביא מלקו"ת שה"ש כח, ג דשם מבאר שהקרבן עולה עד אוא"ס ע"ש.

17) וביאור הדברים: בהבא לקמן — ראה גם אוה"ת בראשית כרך ז תתשפב, א ואילך. סה"מ ה'ש"ת ע' סב ואילך.

18) האכל יאכל: צו ז, יח.

19) בב' אכילות הכתוב מדבר: זבחים יג, ב. וראה לקו"ת ר"פ צו. שלח מא, ג. סה"מ תקס"ה ע' קסג ואילך. דרך מצותיך צ, ב ואילך.

20) שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים: פסחים נט, ב. רמב"ם הל' מעשה הקרבנות פ"י ה"א.

21) יורד בחי' אש שלמעלה: ראה תו"א כב, ד. סב, ב. לקו"ת אמור לח, ד. ובכ"מ.

22)וכמ"ש במ"א. . ע"פ כי הוא יברך הזבח: ראה סה"מ תקס"ה ע' קסב ואילך.

23) רעייתי פרנסתי ישראל מפרנסין: שה"ש א, טו. וראה זהר ויקרא ז, ב.

24) לחמי לאשי: פינחס כח, ב.

25) באתי לגני: שה"ש ה, א.

26) מים החיים לתוך אפר פרה: ראה אוה"ת חוקת ע' תשצז: ענין פרה אדומה פי' בפנ"י על התשובה [ראה שם ע' תשעא: ”בחי' בע"ת שזהו אפר ע"ג מים", שם ע' תשעד, תשעו, ושם ע' תת: ”אפר פרה כענין העלאת האבק עד כסה"כ והוא ענין בע"ת". פי' הפנים יפות — נתבאר באוה"ת שם ע' תשעו], (וכ"מ באגה"ק סי' כח בד"ה למה נסמכה פ' פרה כו' יעו"ש), והיינו כי הזאת מי חטאת הוא ע"ד וזרקתי עליכם מים טהורים כו' וכן ע"ד ואת רוה"ט אעביר כו'. . וע"י התשובה מחזיר הניצוצות שנפלו לג"ק לקדש ממש, וכ"ה בענין טהרת הטמא ע"י עפר הפרה כמ"ש באגה"ק סי' הנ"ל.

נתבאר באוה"ת חקת ע' תשפז. תשצו. תתג. סה"מ תרכ"ט ע' רסד. ענין מים חיים נתבאר בלקו"ת חוקת ס, ג. באוה"ת בראשית נג, ב. ושם בדף נד, א. בהקיצור ”ונשרף עד שנעשה אפר, וע"י המים חיים. זהו ענין שלום לרחוק שנעשה קרוב וממשיך מבחי' אחכמה והיא רחוקה ממני, לטהר מטומאת מת זמ"ל דתהו". ע"ש.

באוה"ת מג"א ע' ב'שעב מבאר: ”דכדי להיות אתהפכא חשוכא לנהורא צ"ל נמשך ממקום גבוה יותר כן נתבאר בענין מים חיים דאפר פרה", ע"ש. נזכר באוה"ת ויקרא כרך א ע' שיד. נ"ך כרך א ע' תרסג. ובאוה"ת דרושים ליוהכ"פ ע' א'תקצד. סה"מ תרכ"ז ע' ריג.

27) במשנה קידוש מי חטאת: מס' פרה פ"ו. באוה"ת חקת ע' תשצ מבאר: שע"י שהחטאת נשרף ונהפך לטוב נמשך מים חיים". ובאוה"ת בראשית נד, א בשם המק"מ פי' מי חטאת פי' המים מתקנים חטאת שהיא ק"נ.

28) בחי' טלא דבדולחא: נזכר באוה"ת חקת ע' תתג. וראה בארוכה באוה"ת — מארז"ל וענינים ע' נט שכן משמע בזהר ח"ג דף מט דבחי' טל ומי חטאת ענין א' הם. בדרך מצותיך מצות תפילין יז, א מבאר למה נק' קדש.

באוה"ת ויקהל ע' ב'קלה כ': ”טלא דבדולחא היינו גבורה דעתיק המלובש במו"ס שמשם מקור ושרש המשכת מ"ד ע"י המ"ן מהבירורים עיין באגה"ק ד"ה למה נסמכה פ' פרה. ועיין בסידור ע"פ ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים". ע"ש. ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' שלח.

29) כמ"ש בזוה"ק: זח"ג קכח, ב. שם קלה, ב. וראה זח"ג מט, א.

30) בחכ' אתברירו: עיין ע"ח שנ"ג שער מוחין דצלם פ"ח במחשבה אתברירו, וע' של"ט שער מ"ן ומ"ד דרוש א' המחשבה עליונה שהיא ח"ס דברישא דע"ק כו', ובשער י"ט רפ"ח ניצוצין פ"ה במחשבה אתברירו בשם זהר פקודי.

ע' תולדות יעקב יוסף בראשית י, ע"א במחשבה אתברירו, וע' בשמונה שערים שער ז דף ג ע"א כולא אתברר במחשבה כנזכר בהיכלות דפקודי שכל הש"ך נקודות אתברירו במחשבה — (לקוטי הגהות לתניא ע' פג).

31) ח"ס דא"א: באוה"ת מארז"ל וענינים ע' נט כ' שכאן מבאר ההפרש בין מ"ד דקרבנות למ"ד דפרה שזהו מז"א וקידוש מי חטאת ממזלות דא"א. וראה גם באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תקסב.

וענין חכמה סתימאה דא"א מבואר בביאה"ז להצ"צ כרך א ע' שלח: ”שהיא למעלה מחכמה הנגלית שהיא מקורה".

נזכר בלקו"ת שה"ש מח, ב (ונעתק גם בסה"מ תרכ"ז ע' סג). באוה"ת מג"א ע' ב'שעא-ב. כי תצא ע' תתרכ בסופו. בראשית כרך ו תתרצו, ב (”שלכן נק' קידוש מי חטאת לפי שהוא המש' ממו"ס כו'").

ע' פ' חוקת ע"פ ויקחו אליך אות ב' [לקו"ת חקת ס, ג: ומים חיים הוא מקור החכמה שנק' מים חיים בחי' מעין וכמ"ש והחכמה מאין תמצא והוא מבחי' טלא דבדולחא מקור החכמה סתימאה כידוע (ומבואר בזהר פ' תזריע דמ"ט ע"א, ועיין בזהר תרומה דקע"ח סע"ב בספרא דצניעותא פ"ה. וע' מ"ש באגה"ק ד"ה למה נסמכה פ' מרים כו')]. ע' פ' בלק בביאור ע"פ מי מנה אות ב' [לקו"ת בלק סט, ג: ”ומקור הבירורים הוא ע"י מו"ס דא"א וכמ"ש באג"ה בד"ה למה נסמכה פ' מרים"]. ע' בביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה אות ב' [לקו"ת שה"ש מח, ב: מו"ס הוא מקור כל הבירורים כי מ"ש בחכמה אתברירו שרשה מן מו"ס הנעלם ששם עיקר הבירור (כמ"ש בד"ה למה נסמכה כו'')]. ע' פ' בהעלותך בביאור ד"ה הנה השמן [לקו"ת בהעלותך לא, א: ”ועיקר הבירורים הוא במו"ס דהיינו בירור עולם התיקון מעולם התהו ושבירת הכלים שנפלו לבי"ע כו' כמ"ש באגה"ק סי' כ"ח"].

32) לאהפכא חשוכא לנהורא: ראה זח"א ד, א. וראה תקו"ז תכ"א.

*32) שנפל מעולם התהו בבי"ע: מובא בסה"מ תרכ"ז ע' רעט ובסה"מ תרכ"ט ע' קצג שהניצוצים שנפלו בשבירה נקראים בשם טמא מת, ע"ש.

33) אבי אבות הטומאה. . מקליפת נוגה: באוה"ת מארז"ל וענינים ע' ס: להיותו מקור בחי' שבה"כ וימלוך וימת כו' זהו מקור כל התהוות הקליפות כו'.

ההפרש בין טומאת מת לשארי הטומאות נתבאר בלקו"ש ח"ח ע' 326.

נזכר בביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתקצא. בסה"מ תרכ"ז ע' ריג. סה"מ תרנ"ט ע' קסד.

34) והחכמה תחי': קהלת ז, יב.

35) אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני: קהלת שם, כג.

36) דאבא יונק ממזל הח': ע"ח שעה"כ פ"ה. שם שער יג ספ"ט. שער יד ספ"ג ופ"ח, ועוד.

37) כי טל אורות טלך: ישעי' כו, יט.

38) וכידוע הכלל שכל שהוא גבוה: ראה שערי אורה שער הפורים נח, א. סה, א. תו"ח בראשית כה, א.

39) במס"נ. . בק"ש: ראה זח"א קכד, ב (מדה"נ). תקו"ז י, ב. פע"ח שער ק"ש פי"ב. ב"ח טואו"ח ריש סי' סא.

40) כמ"ש בע"ח: ראה ע"ח שער הכללים פ"א. וראה זח"ג נו, ב.

41) גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן: חולין ז, ב. וש"נ.

42) בזוהר בכמה דוכתי כד אתגלי רעוא דכ"ר: ראה זח"ג קלז, ב.

43) אשר חפץ בה המלך: ראה אסתר ו, ו.

44) נק' אצלם בשם הילולא כו' כמ"ש במ"א: ראה אגרת הקודש של אדה"ז ח"א ע' צח-ט, וש"נ. וראה ד"ה להבין ענין הילולא דרשב"י תרנ"ד (סה"מ תרנ"ד ע' רסא ואילך).

45) אין מבררין אלא על השגגות: נזכר באוה"ת ויקרא כרך ג ע' תשכט. במדבר-חקת ע' תשפז. שם בהוספות ע' 27. המשך תערב כרך ג ע' א'רנב. ראה סה"מ תקס"ח ע' רפט. אוה"ת קדושים ע' תקעא. מטות ע' א'רסה. דרך מצותיך קיא, א.

ומה שאשם בא על המזיד (לפי גירסת ילקוט שמעוני יביא אשם ויתכפר לו) זהו דוקא כשעושה תשובה, וע"י תשובה זו נעשים הזדונות כשגגות ואז מהני קרבן — (לקו"ש ח"ח ע' 158 הערה 58. וראה בדרך מצותיך מצות עגלה ערופה קיא, ב (מובא בלקו"ש שם).

46) בלק"ת בפ' ויקרא: לקו"ת להאריז"ל.

47) בחי' התיקון: וזהו ועתה פון ישלח ידו ולקח מעץ החיים היינו כיון שלא ימות לא יתכפר הזדונות של העולם וזהו וירד עד איש העדלמי — (לקוטי הגהות לתניא ע' קלה).

48) עולם על יריאיו: ע"פ ל' הכתוב תהלים קג, טז.

49) ופועל ישועות בקרב הארץ: ע"פ לשון הכתוב תהלים עד, יב.

50) לכפר על עון הדור: זח"ג נו, ב. מו"ק כח, א. ויק"ר כ, יב. בלקוטי הגהות לתניא ע' פג: ע' פ' מסעי ד"ה ביאור ענין מוצאיהם ד"ה וענין פרה.

51) בילקוט הגי'. . מי חטאת: ילקוט שמעוני רמז. .. שם מובא המאמר, ובמקום ”מה פרה מכפרת" הגי' שם ”מי חטאת". זה מתאים יותר למה שהוסבר לעיל, שענין הפרה המכפרת ופועלת על ג' קליפות הטמאות — הוא הרי ענין קידוש מי חטאת שבפרה (לא שריפת הפרה, שברוחניות הענינים היא ענין על העלאה — כי אם ”קידוש מי חטאת" שהוא המשכה מ”קדש העליון" עד ”חכמה סתימאה" מקור הבירורים) — (שיעורים בספר התניא).