נוסח שני: וידבר גו' קדש לי כל בכור

רא

בעזה"י, יום א' ערב חנוכה (בסעודת מצוה בפדיון הבן הנ"ל)

וידבר1 ה' אל משה לאמור קדש לי כל בכור2 פטר כל רחם בבנ"י באדם ובבהמה לי הוא וגו' ונאמ' להלן והי'3 כי יביאך וגו' והעברת4 כל פטר רחם הזכרי' לה' וגו' וכל5 בכור אדם בבניך תפדה וגו'. להבין כ"ז הטיב ענין פדיון הבן הבכור ע"י ה'6 סלעי' שנותנים לכהן דוקא שמאחר שהבכור לה' הוא כמ"ש כי7 לי כל בכור וגו' מה שייך זה לכהן, ועוד מה תלוי הקדושה של הבכור ביצ"מ דוקא. והענין דהנה ידוע שבתיקון דאצי' נתחלקו הספי' לג'8 קווין ימין ושמאל ואמצע שהמה כהנים ולוים וישראלים, כהנים נמשכים מקו ימין חח"ן והיינו כמארז"ל הרוצה9 שיחכים ידרים כו' דהא בהא תלי' שהחסד10 נמשך ונסתעף מבחי' החכמה שהיא ראשית הנאצלי' ולכך הרוצה שיחכי' ידרים וזהו שרש הכהנים דאתו מסטר ימינא דכתי' ראשית11 עריסותיכם תרימו כו' וכן

רב

ראשית הגז שמגיע לכהנים כל בחי' ראשי"ת, מצד ששרשם מקו ימין דאצי' שמצד שהחסד נסתעף מהחכמה לכך נשפע אלי' בחי' ראשית חכמה דאצי' ולכך כל ראשית מגיע להכהנים, והרוצה שיעשיר יצפין כי מצפון12 זהב יאתה זהו שרש הלוים שנמשכי' מקו שמאל בג"ה דאצי', וקו האמצעי הוא דעת"י זהו שרשן של ישראלי', ולכך מגיע הבכור לכהן מפני שהבכו"ר14 העליון הוא בחי' ראשית חכ' דאצי' שהיא ראשי' הנאצלי' ששייך לכה"ן חסד עליון כנ"ל, וז"ש יורו15 משפטיך ליעקב וגו' מצד שכל בחי' הראשית חכמה נשפע אליהם דייקא לכך הם יורו משפטיך ליעקב דווקא שמצד שכל השפעת הראשית חכ' עליונה נשפע אליהם דייקא שהם מקבלים תחלה השפע כנ"ל לכך נעדר השפעת החכמ"ה מישראל שמקו האמצעי שהם נוטלים הראשית תחלה כנ"ל.

ב) אך המאציל חפץ לזכות את ישראל שיגיע אליהם ג"כ שפע החכמה מבכו"ר העליון לזאת צונו לפדות הבן הבכור מהכהן בה' סלעי' כסף והיינו <צט>

בהיות ארז"ל ישראל1316 עלו במחשבה פי' ששרשן הגבה למעלה מבחי' המחשבה וחכמה עליונה בכור עליון רק שעלו במחשבה מלמעלה מהמחשבה כו' מפני שהם מקו האמצעי ששרשן הגבה למעלה מאד נעלה מב' קוין ימין ושמאל כנודע (שדעת"י עולה עד הכתר) לכך יכולי' לפדות הבן הבכור מהכהן בה"ס כסף דהיינו שממשיכי' ממקורם שלמעלה מהמחשבה עליונה את בכור העליון שפע החכמה עליונה לתוך קו האמצעי של ישראל דוקא ונוטלי' זאת מהכהן שנמשך מקו ימין העליון ע"י שממשיכי' ממקורם שלמעלה מהחכמה טרם התפשטותה לתוך קו ימין שלא תגיע לקו ימין זולתי יהי' נמשכת לקו האמצעי של ישראל דוקא ותמורת זה נותנין לכהן ה"ס כסף דהיינו שממשיכי' לו משרשם הנעלה חלוף זה ה"ח לקו ימין שרש הכה"ן כי זהו עיקר סדר התיקון דאצי' שיתחלפו האורות דוקא כנודע לכך עושין החליפין להמשיך הבכור"ה לקו אמצעי וחילוף זה ממשיכי' ה"ח לקו ימין שרשו של הכהן וזהו הה"ס כסף פדיון הבכור שנותנים להכהן שעי"ז נפדה הבכו"ר העליון שיומשך לקו אמצעי דישראל וכ"ז מצד שרשן של ישראל שעלו במחשבה ושרשן הגבה למעלה מהמחשבה כנ"ל.

ג) וזהו ובכורך17 ישראל גאלת שזהו הפדיון של הבכור העליון שיומשך לישראל אל קו האמצעי דוקא ע"י נתינת ה"ס כסף לכהן וכדכתי' בני18 בכורי ישראל וגו' וזה נעשה בצאתם ממצרים דוקא שאז נאמר קדש לי כל בכור פטר כל רחם וגו' וכל בכור בניך תפדה בהיות ידוע שבחי' הגלות19 הוא זמן העיבור דז"א בבטן אימא דאצי' שאז הוא בבחי' קטנות תלת כלילן גו תלת כו' ובחי' הגאולה הוא

רג

בחי' הלידה דז"א דאצי' שיוצא מרחם אימא דאצי' שאז נגדל אח"כ במוחין דיניקה ומוחין דגדלות לכך בצאתם ממצרים דוקא שאז הי' פטר רחם העליון דאימא דאצי' שהוא בחי' הלידה דז"א כו' נאמר קדש לי כל בכור כו' וכל בכור בניך תפדה להמשיך הבכור העליון המוחין דחכמה עליונה לתוך ישראל הוא ת"ת דז"א דאצי' קו האמצעי כו' ע"י נתינת ה"ס כסף לכהן כנ"ל וד"ל.

ולכך נאמר ועמך20 כמריבי כהן וגו' שהכהנים21 הם קפדנים בעניני גיטין כדאי' בגמ' בגט מקושר כו' ע"ש והיינו מאחר שכבר ניטל הבכורה מהם לישראל ע"י חלוף פדיון ה"ס כסף שהם ה"ח עליונים שממשיכים אליהם ישראל חלוף הבכורה כנ"ל לכך לענין גטי נשים הם קפדנים בהיות שרש הנשים הוא מה"ג עליונות ולגבי ה"ג חזקים יותר הה"ח של הכהן לכך מתגברים הה"ח של הכהן על הה"ג של שרש הנשים כו' ולכך לענין גיטין בלבד הם קפדנים ודו"ק.

<ק>

בעזה"י,


1) וידבר ה' אל משה לאמר קדש לי כל בכור: הנחת ר' משה בן אדה"ז. נמצא בכת"י 1042 (רכט, ב). הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס לעיל ע' קצח.

ברשימות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (נעתק במפתח ספרי לדרושי אדמו"ר מהוריי"צ) נרשם שמאמר זה נאמר על פדיון של הבן של כ"ק הרב"ש בן אדמו"ר הצ"צ.

וראה לעיל ע' צז.

2) וידבר ה' אל משה קדש לי כל בכור: בא יג, ב.

3) והי' כי יביאך: שם ה.

4) והעברת כל פטר רחם: שם יב.

5) וכל בכור אדם: שם יג.

6) ה' סלעים שנותנים לכהן: ראה קרח יח, טו-טז.

7) כי לי כל בכור: במדבר ג, יג.

8) לג' קווין. . כהנים. . ימין: ראה זהר לך פז, ע"א. פרדס ערך לוי. מא"א אות למ"ד סי"ד. לקו"ת נשא כב, ב.

9) הרוצה שיחכים ידרים: ראה בבא בתרא כה, ב.

10) שהחסד. . ונסתעף מבחי' החכמה: ראה זהר ואתחנן רסב, א. לך צד, א. תרומה קעה, ב.

11) ראשית עריסותיכם תרימו כו': שלח טו, כ.

12) מצפון זהב יאתה: איוב לז, כב.

14) שהבכור. . ראשית חכ': ראה פרדס שער (כג) ערכי הכינויים מערכת בכור. לקו"ת בהעלותך לג, א.

15) יורו משפטיך ליעקב: ברכה לג, י.

13) וקו האמצעי. . ישראל: ראה אוה"ת בשלח ע' שנה.

16) ישראל עלו במחשבה: ראה בראשית רבה פ"א, ד.

17) ובכורך ישראל גאלת: תפלת שחרית (עזרת).

18) בני בכורי ישראל: שמות ד, כב.

19) הגלות הוא זמן העיבור דז"א: ראה זהר (תוספתא) בשלח נ, סע"א. ע"ח שער הכללים פ"ב. ביאוה"ז בשלח מז, ג ואילך.

20) ועמך כמריבי כהן: הושע ד, ד.

21) שהכהנים הם קפדנים. . בגמ' בגט מקושר: ב"ב קס, ב.