חנוכת הבית לדוד

רח

(ע"כ43 ד"ק במש"ק דחנוכה ושייך לכאן)

חנוכת הבית לדוד כתי' חנוך44 לנער עפ"י דרכו וגו' פי' ענין החינוך של הנער עד"מ כשמחנכי' אותו ללמוד התורה שמצטרך האב לעשות לו איזה דבר

רט

חדש נוסף על הלימוד בכדי להרגילו להלימוד מאחר שזה דבר חדש אצלו לזאת מצטרך להנהיגו ולהמשיכו שילך אל הרב ללמוד, והדבר חדש הנוסף הוא שהאב מראה לו חיבה יתירה שהולך ג"כ עמו ומוליכו לבית הספר או שנותן לו מעדנים מיני מתיקה וכדומה בכדי לשעשע אותו שעי"ז ימשיך לבו שילך לבית הספר וילמוד שזה נק' חינוך בלה"ק שממשיכו לדבר הלימוד ההוא ע"י תוספת דבר אחר שמראה לו חיבה יתירה וכדומ' כנ"ל, כך עד"מ למעלה ענין חנוכת המזבח שהחנוך הוא ע"י תוספת ד"א יתר על המדה הראוי' בכדי לחנכו בזה שישכון כבוד ה' בחי' שכינתו ית' בבית הזה שבנה שלמה המלך ע"ה ובהיות ידוע שעצמות אור א"ס ב"ה מרומם לבדו ואין ערוך אליו כלל לזאת הוא באמת ירידה גדולה שישפיל א"ע לשרות בעה"ז בק"ק בין בדי הארון (וכמ"ש שלמה המלך ע"ה בעצמו בחנוכת הבית הן45 השמים ושמי השמים לא יכלכלוך וגו') ולכן בתחלה נצטרך לחנכ"ו כביכול שירד ה' ב"ה לשרות בבהמ"ק והחינוך הוא הבקר והצאן אשר הקריב שלמה כמ"ש בד"ה ויזבח46 המלך שלמה את זבח הבקר עשרי' ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית האלקי' וגו' שהקרבנות האלו הם רק בשביל חנוכת הבית בכדי להמשיך תוספת אורו' עליונים יתר על המדה שהי' אח"כ מצד שהוא התחלת החנוכ"ה שמצטרך להמשיך תוספ' אורו' עליונים שיומשך עי"ז גילוי השכינה בק"ק שהיא ירידה גדולה באמת וכנ"ל במשל, וכן בחנוכת47 המשכן שהקריבו הנשיאים ככתוב בתורה שהי' חנוכת המזבח שנאמ' ביום48 הראשון כו' נחשון בן עמינדב וקרבנו קערת כסף אחת כו' כף אחת עשרה זהב משקלה כו' ולזבח השלמי' כו' ביום49 השני נתנאל בן צוער כו' זאת50 חנוכת המזבח ביום המשח אותו כו' שמאחר שנצטרכו להמשיך גילוי כבודו ית' על המזבח כו' נצטרכו לחנכו בקרבנות הנשיאי' להמשיך תוספת אורות עליונים כנ"ל, וכן בחנוכה קוראין פרשת הנשיאי' מפני שבחנוכ"ה הי' הנס שגברו יד חשמונאי' על היונים ונצחום שהיונים עשו בו <קה>

י"ג פרצות כו' (וטמאו51 אבני המזבח כדאי' בגמ') לכך אח"כ כשגברו החשמונאי' עליהם נצטרכו לחנך52 המזבח מחדש מאחר שנסתלק ממנו כו' ולכך קוראי' בפ' נשיאי' ולכן53 מפורש בתורה בפ' נשיאים כל קרבן של כל נשיא בפ"ע אף שהי' שוין כולן

רי

ולכאורה הוא פלאי דהל"ל וכן עשה השני וכן עשה השלישי ולמה מפרש כל חד וחד באנפי נפשי' כו', אך הענין הוא בהיות ידוע ששרש הי"ב שבטים למעלה הם מחולקי' בשרשן זמ"ז שלכך נק' בשם שבטי' כמשל הענפי' הנמשכי' מהאילן שזה פונה לכאן וזה לכאן ואין שרשו ועיקרו של זה שוה עם עיקרו של זה כך עד"מ השבטים מחולקי' בשרש המשכותן שהם י"ב מיני אבוקות שונות זמ"ז ולכן כל שבט ושבט המשיך תוספת אור בחי' אבוקה שלו משרשו ע"י הקרבת הקרבן של הנשיא שלו כו'. והנה התורה היא נצחיות שנכתב כאו"א מפורש בפ"ע בכדי שע"י הקריאה בתורה בהקרבת הקרבן של כל שבט ושבט בפ"ע ימשיכו בחי' י"ב אבוקות שונות ממקורם ושרשם של י"ב השבטי' ולכך קוראי' בחנוכה בפ' נשיאי' בכל שבט ושבט איך שהקריב הקרבן בפ"ע כמפורש בתורה כנ"ל וזהו מזמור שיר חנוכ"ת הבית וד"ל.

ארוממך54 ה' כי דיליתני הנה במלת55 דיליתנ"י יש ג' פירושי' וכולם עולי' בקנה א' והיינו הפי' הראשון הוא לשון עילוי והגבהה כאילו הי' נאמ' הגבהתני והיינו העילוי וההגבה של כנ"י הי' בזמן בנין בהמ"ק שהי' גילוי כבודו ית' למטה במקדש כמ"ש ה'56 אמר לשכון בערפל כו' וכתי' ולא57 יכלו הכהנים לשרת מפני הענן וגו' והעילוי וההגבה זו של נשמות ישראל הוא מצד מקורם ושרשם שהם מפנימיו' העולמו' והם למעלה טרם ירידתן לגוף בלעדי חומריי' וכלי' כלל משא"כ המלאכי' ולכך דיליתנ"י נגד המלאכי' של מעלה אשר אמרו מה58 אנוש כי תזכרנו כו'. והשני הוא לשון דלות ועניות והוא נותן טעם לראשון שלכך הגבהתנ"י יותר מן המלאכי' עד שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים דוקא מצד שדיליתני בבחי' דלות ועניות שערומים הם נשמות ישראל בשרשן למעלה מופשטי' מגדר לבושי' וכלי' חומריי' לכך הגבהתנ"י להיות הגבה למעלה מהמלאכי' שאינם דלי' כמונו שיש להם חומריי' וגופי' הם הכלי' שלהם כנ"ל, והפי' השלישי הוא לשון שאיבה כמו וגם דלה59 דל"ה לנו והוא הנותן טעם לשני שזה גופא מפני מה שרש הנשמות הם מופשטי' מגדר לבושי' וכלי' שלכך הם למעלה מהמלאכי' שמצד זה יוכל להיות נמצא בהם בחי' הביטול האמיתי כנר בפני האבוקה משא"כ המלאכי' שהכלי מעכב ואם שיתבטלו בכלות הנפש מן הכלי אזי זהו עונשן שחזרו לאין ואפס ממש כמאר"ז הושיט60 אצבעו הקטנה ביניהם ושרפן אבל הנשמו' יכולי' להתקיים ואעפ"כ ימצא בהם הביטול כנר בפני האבוקה מצד שאין לה כלי' בשרשם למעלה לכך אף בהתלבשותן בגוף למטה ימצא בהן הביטול הזה כנ"ל וכ"ז הוא כי דיליתנ"י מים החכמה שלמעלה כמ"ש ותמלא61 כדה ותעל <קו>

וכמ"ש62 בזוהר שזה כ"ד ספרי דאוריי'

ריא

שדלה מים החכמה שלמעלה וזהו שרש כנ"י דקוב"ה63 ואורייתא וישראל כלא חד, ולזאת מאחר ששרש כנ"י הוא הגבה למעלה מאד נעלה משרש המלאכי' שהמלאכי' שרשן מבחי' מדת מלכותו ית' בחי' ממכ"ע בלבד אבל הנשמו' שרשן מים החכמה שלמעלה ולכך הם דלי"ם למעלה מבחי' החומריי' והכלי' שמופשטי' מגדר כלי כנ"ל וגם אף כשמתלבשי' בגוף למטה ימצא בהם בחי' הביטול האמיתי כנר בפני האבוקה וזה הי' עיקר בזמן בהמ"ק שהי' גילוי שכינה ב"ה וג"פ בשנה יראה כל זכורך את פני ה' להשתחוות לפניו ית' ולכך ולא שמחת אויב"י לי הם המלאכי' המקטרגי' שהודו אח"כ בבנין בהמ"ק כנ"ל וד"ל.


43) ע"כ ד"ק במש"ק: — עד כאן דברי קדשו במוצאי שבת קודש.

44) חנוך לנער על פי דרכו: משלי כב, ו. ראה גם סידור שער החנוכה רעז, א. לקו"ת נשא כט, א. ברכה צח, ב ואילך. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' תתקמו ואילך.

45) הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך: מלכים-א ח, כז.

46) יזבח המלך שלמה את זבח הבקר: דברי הימים-ב ז, ה.

47) חנוכת המשכן שהקריבו הנשיאים: נשא ז, י ואילך.

48) ביום הראשון כו' נחשון בן עמינדב: נשא ז, יב.

49) ביום השני נתנאל בן צוער: נשא ז, יח.

50) זאת חנוכת המזבח: נשא ז, פד.

51) וטמאו אבני המזבח כדאי' בגמ': ראה ע"ז נב, ב.

52) לחנך המזבח מחדש: ראה שו"ת דברי נחמי' חאו"ח השלמות לשו"ע דרז"ל סעת"ר ס"ב. ס"ג [נדפסו גם בשו"ע אדה"ז חאו"ח ח"ג-ד ע' תרפה]. לקו"ש כ"ד כסלו (כרך כ) ע' 449 הערה 26. חנוכה ע' 633 בהערה.

53) ולכן מפורש בתורה. . נשיא בפ"ע: ראה גם סידור שער החנוכה רעז, ב ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' רכ. תו"א בראשית ח, ב. לקו"ת ברכה צח, ג.

54) ארוממך ה' כי דילתני: תהלים ל, ב.

55) במלת דילתני יש ג' פירושים: ראה לקו"ת ברכה צח, ד. אוה"ת ואתחנן ע' שכא.

56) ה' אמר לשכון בערפל: דברי הימים ב ו, א.

57) ולא יכלו הכהנים לשרת מפני הענן: מלכים א ח, יא. דברי הימים ב ה, יד.

58) מה אנוש כי תזכרנו: תהלים ח, ה.

59) דלה דלה: שמות ב, יט.

60) הושיט אצבעו הקטנה ביניהם: סנהדרין לח, ב. וראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קסא. וש"נ.

61) ותמלא כדה ותעל: חיי שרה כד, טז.

62) וכמ"ש בזוהר שזה כ"ד ספרי דאורייתא: ראה תקוני זהר תכ"א (מו, ב). מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' ק, וש"נ.

63) דקוב"ה ואורייתא וישראל כולא חד: ראה זהר אחרי עג, א הנסמן במאמרי אדה"א קונטרסים ע' שלט.