רבת את ריבם

ריא

בעזה"י בלילה1 ההיא הנ"ל

רב"ת2 את ריבם, וכמ"ש בתפלה ומלך3 גבור לריב ריבם פי' הנה נאמר בזהר4 ע"פ ויאמר אל עמו הבה נתחכמה וגו' שנאמ' ויאמר סתם מאן אמר דא שרו של מצרים דאיהו יהיב אינון מחשבתי' בלבהון, והיינו כנודע שהשר של האומה ההוא המשפיע להם כל החיות וכל המחשבות שלהם נשפעים הכל מהשר וכל תבואות הארץ של מדינתו כי אין5 לך עשב שאין לו מזל כו' והוא מקבל מקדושה מבחי' אחוריי' כנודע והנה השר הוא בחי' קליפה ממש שהוא שונא לישראל מחמת הקנאה שרואה למעלה מאן חשיב ישראל אשר בהם בחר מכל העמים לעם סגולה ואף כשהם בגולה לא מאסתים ולא געלתים כו' כי שמו נקרא עליהם כמשל בן יחיד של המלך שנתרחק מאביו המלך אעפ"כ בן המלך נקרא, שאין לו אחר זולתו בנו יחידו זה כו' ואלמלא ניתן להם רשות הי' ח"ו מחריבי' לשונאי ישראל אך שומר ישראל ה' והם לא יוכלו לעבור את פ"י ה' כלל (כמו שנאמר יפול6 מצדך אלף כו') וארז"ל אלמלא ניתן רשות לעין לראות כו' ואעפ"כ אינם עושים מאומה בלתי רשות כו' וכמ"ש אם7 תגביה כנשר משם אורידך כו' וכמ"ש בת"ז8 שאו' לס"ם ירא שמים יראת בושת כו' והנה השר של יון התנשא אז לעלות לירושלים וגברה יד ישראל על

ריב

העליונה ועשו מה שעשו, אך על להבא שלא יתנשא עוד לזאת נאמר רבת את ריבם שהוא הרוגז והחימה שיצא עלי' מלמעלה לגעור בו בנזיפה שלא ירים ראשו עוד, וכן הוה שק"ג שנה אח"כ הי' מנוחה לישראל, ואף אח"כ לא ממנו יצא הרעה של חורבן בהמ"ק בעו"ה כ"א מהרומיים כו', וזהו ומלך גבו"ר לריב ריבם כי הקב"ה הוא רב חסד והטוב והמטיב לכל, אך נתלבש במדת הגבורה לריב ריבם להשפיל השר ההוא וכמ"ש יפקוד9 על צבא המרום במרום ואח"כ על מלכי האדמה באדמה וכמ"ש בזוה"ק ע"ש וד"ל.

<קז>


1) בלילה ההיא: ליל א' דחנוכה. הנחת ר' משה בן אדה"ז. נעתק מכת"י 1042 (רלו, א).

2) רבת את ריבם: נוסח ועל הניסים.

3) ומלך גבור לריב ריבם: תפלת שחרית.

4) בזהר ע"פ ויאמר אל עמו. . מאן אמר דא שרו של מצרים: ראה זהר שמות יז, א. יח, א.

5) אין לך עשב שאין לו מזל: ראה בראשית רבא פ"י, ו. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמח, וש"נ.

6) יפול מצדך אלף: תהלים צא, ז.

7) אם תגביה: עובדי' א, ד.

8) בת"ז שאו' לס"ם ירא שמים יראת בושת: ת"ז בהקדמה ה, ב. ת"ז תכ"ח. וראה ברכות לג, ב. שבת לא, ב. וראה תו"א וישב כז, ב.

9) יפקוד על צבא המרום במרום: ישעי' כד, כא.