נוסח שלישי: שמע ישראל

יז

בעזרה"י. ליל ש"ק פ' נח, תקס"ואו לפ"ק

ליל ש"ק פ' נח

שמע*1 ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד1* וגו'. להבין הטיב ענין ק"ש בכללה דהנה נאמר בזוהר2 ע"פ ויקח רמ"ח בידו דא רמ"ח תבין דק"ש, עוד מ"ב תיבין דיחודא בפ' ראשונה דק"ש מואהבת עד ובשערך הוא כנגד שם מ"ב, וע"ב3 תבי"ן דיחודא שבוהיה אם שמוע כו' פ' שניה דק"ש הוא כנגד שם ע"ב. ולכאורה הוא דבר פלאי כי הלא פ' ראשונה דק"ש היא נגד מדת החסד דאצי' ויהי' נרמז בה מ"ב תיבי"ן דש' מ"ב שהוא ממדת הגבורה כנודע, ופ' שניה דק"ש שהיא כנגד מדת הגבורה וגם מבואר בה בחי' גבורה וחרה אף ה' בכם וגו' יהי' נרמז בה ש' ע"ב שהוא מספי' החסד עליון כנודע כלפי לייא. אך התירוץ מבואר בע"ח, כמ"ש בזוהר לאכללא שמאלא בימינא4 דאחלופי דוכתי כו', שאור הגבורה נכנס ומתלבש בכלי החסד ואור החסד נכנס ונתלבש בכלי הגבורה שלפעמים מתחלפים האורו' ועי"ז

יח

נתכלל שמאלא בימינא כו' שלפי"ז יתורץ הטיב שפ' ראשונה דק"ש שהיא כלי החסד נתלבש אור הגבורה שזהו ע' בחי' הכונה דמ"ב תיב"ן שהוא כנגד ש' מ"ב שהוא ממדת הגבורה כנ"ל, ובפ' שניה דק"ש שהיא בחי' כלי הגבורה נתלבש אור החסד שזהו הכונה דש' ע"ב שנרמז בע"ב תבין שבה עד ושמתם כו'.

אך לבאר הדבר היטב לקרב אל השכל מצטרך תחלה לבאר ענין יחודא עלאה ויחודא תתאה שב"ך5 כו'. דהנה הוי'6 אלקינו הוא בחי' יחוד או"א דאצי' שהם תרין ריעין דלא מתפרשין7 דזיווגייהו תדיר ולא פסיק לעלמין, כי בטובו מחדש בכל יום8 מעשה בראשית מאין ליש ממש וכמו שלמטה בהנפעלי' הגשמיים הנראי' בעיני בשר שמתחדשי' בכל שעה ובכל רגע מאין המוחלט ליש גשמיי הנראה לעין כל, כי אין הדבר עושה א"ע ואלו הי' נפסק החיות מהם רגע אחת מיד הי' חוזרי' לאין ואפס כקדם כמ"ש (בלק"א ח"ב9). כך ממש למעלה מעלה בהנפעלי' הרוחניים שמתחדשים בכל יום ובכל רגע מאין ליש ממש והיינו כי החכמה דאצי' מאי"ן תימצא שנובעת בתמידיות בלי הפסק ממקורה אי"ן האמיתי וממנה מקבלת כלי הבינה10 דאצי' שנק' רחובת הנה"ר עליון שהוא בחי' י"ש כמ"ש להנחיל אוהבי יש11 וגו' מצד שהיא כלי הבינה והשגה ממש שנתפס אור אין סוף בכלי השגה והבינה ממש משא"כ סקירת החכמה שמאי"ן תמצא שלמעלה מגדר השגה שהוא כמשל מעיין הנובע מן הארץ שמאי"ן תימצא שלא ניכר מאין נובע המעיין כו' וממנו יומשך רחובת הנהר בשטף מים רבים כו' כך למעלה כתיב ונהר יוצא מעדן12 וגו' שזהו בחי' ההתחדשו' מאין ליש בתמידו' שהחכמה שמאין תימצא תחי' את כלי הבינה שנק' בחי' יש ולא פסקא מימו לעלמין מצד שהם מקור כל סדרי ההשתלשלות כולן שקיומם הוא מהיחוד תמידי דאו"א דאצי' שמתחדש השפע בתמידות מאין ליש כנ"ל. אך בהיות ידוע שעצמות המאציל ב"ה מרומם לבדו ומתנשא מימות עולם עד שאין ערוך אליו כלל אף ע"ס הנאצלי' כמאמר אליהו אנת הוא חד13 ולא בחושבן שאיננו בחשבון ומנין הע"ס <יג>

כ"א מרומם לבדו זולתי הוא משפיל להתלבש בע"ס הנאצלי' שהוא בחי' שפלות וירידה גדולה לגבי', וזהו אנ"ת בחי' עצמו' אור אין סוף מתלבש בחכים ולא בחכמה ידיעא14 מבין ולא בבינה ידיעא אבל לאו דאית לך צדק ידיעא כו' ולאו ביה מאינון מדות כלל וכמ"כ לאו בי' מכל התוארי' הללו דחב"ד כלל כ"א פשוט בתכלית הפשיטות מרומם לבדו ומתנשא מימות עולם. ולזאת מצטרך להמשיך באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא שיומשך השפע מעצמות אור אין סוף ב"ה ולהתלבש בכלים דע"ס הנאצלי' כי מתחלת האצלת הנאצלים הי' חפץ חסד בלתי אתערותא דלתתא כלל כמ"ש בזוהר בריש הורמנותא דמלכא15 גליף בגליפו כו'

יט

טהירא עלאה כו' שכך עלה ברצונו הפשוט ית' אבל עתה מצטרך להיות ההתעוררו' מלמטה בהעלא' מ"ן להמשיך מ"ד מבחי' אור אין סוף ב"ה שיתלבש בכלים דנאצלי' שיקרא חכים ולא בחכמה ידיעא מבין ולא בבינה ידיעא כו'.

וז"ש שמע ישראל שב' תיבות אלו מורי' על בחי' ההעלאו' מ"ן שמלמטה למעלה להמשיך התלבשו' אור אין סוף ב"ה בכלים דאו"א דאצי' שזהו מ"ש אח"כ הוי' אלקינו שהוא יחוד או"א עלאין כו' כנ"ל והיינו כי שמ"ע16 הוא בחי' שם ע' רבתי, שזהו בחי' ההעלא' מ"ן דב"ן דתיקון עם המתבררין דרפ"ח ניצוצין דתה"ו שנפלו דרך שבירה בו דכאשר הם מתבררי' ונכללי' בש' ב"ן דתיקון להיותו מעלה מ"ן בהם אז נק' בחי' שם שרפ"ח עם ב"ן גי' ש"ם שזהו בחי' היחוד דב"ן עם רפ"ח ניצוצין המובלעי' בו להיותו מעלה מ"ן בהם למעלה מעלה כנ"ל. ועוד שלכך נק' בחי' ש"ם מצד שרש שרשם של רפ"ח ניצוצין דתה"ו ודש' ב"ן דתיקון הוא הכל מבחי' שמ"ו ית' בלבד היינו בחי' מלכות דאין סוף ב"ה שרש כל הנאצלי' דתה"ו ותיקון שהשבירה והתיקון הי' הכל בבחי' שמו ית' הוא בחי' מל' דא"ס ראשית הארת הקו כו' משא"כ מהותו ועצמותו של המאציל מרומם ונשגב לבדו ומתנשא מימות עולם עד שאין בו שום שינוי והתפעלות בין קודם שנאצל כל העולמות דעקודי' נקודי' וברודים ובין אח"כ ובין קודם השבירה ובין לאחר השבירה ובין בזמן הברו"ר ובין לאחר גמר הברור שכל השנויים הם רק לגבי הנפעלי', אבל לגבי מהותו ועצמותו ית' אין שינוי והתפעלות כלל מאחר שמרומם לבדו ומתנשא מימות עולם וכ"ז נעשה בבחי' שמו הגדול ית' בבחי' מלכות דאין סוף שהוא רק בחי' הודו וזיו בעלמא ממנו כנודע וזהו אנ"י ה' לא שניתי היינו כמ"ש אנ"י17 ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקי"ם פי' אנ"י הוא ראשון קודם השבירה ואני אחרון לאחר גמר הברורין שיחזור להיות כמקדם השבירה שזה יהי' לע"ל בימות המשיח ומבלעדי אין אלקי' הוא באמציעתא בזמן הגלות שעתה שהוא זמן הברורין שכל העתי"ם הללו שוי' קמי' בלי שום שינוי והתפעלות כלל זולתי השינוי הוא אל הנפעלי' דוקא, וכמשל אור השמש המאיר על הארץ ולדרים עלי' דכאשר השמש יצא על הארץ להאיר ולהזריח עליהם וטהר יומא מעננים ועבי' שאין מסתירי' אורה שאז נראה ונגלה הארתה וזריחתה על כל הארץ או כאשר יכסה שמים <יד>

בעבים שנתקשרו בעבים וסכותה בענן את אור השמש שנסתרה מבני האדם שלמטה שיש שינוי והפרש גדול ביניהם, שכ"ז השינוי הוא אל המקבלים הארתה למטה שיש שינוי גדול בין התגלות האור להעדר הגילוי כו' אבל לגבי עצמות מאור השמש אין שום שינוי והתפעלות כלל שמאירה אורה בשוה זולתי שהעבים מכסים עליה להסתירה מבני האדם שלמטה שלא יגרום בזה בה שום שינוי והתפעלות או מיעוט וחסרון כלל כנ"ל.

כך עד"מ למעלה דכתיב אני18 הוי"ה הוא שמ"י כו' שכל סדרי ההשתלשלות כולן מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין נמשכו הכל מבחי' שמו ית' בלבד ששרש

כ

הכל הוא בחי' מל' דא"ס ב"ה ראשי' הארת הק"ו כו' שהוא רק הארה בעלמא מעצמות ית' כמשל שם האדם כו' כנודע ולזאת אין בו ית' שום שינוי והתפעלות ח"ו, והשינויים שנפעלו בסדר ההשתלשלות בין קודם השבירה ובין לאח"כ כו' ובין לאחר גמר הברורין ושלימות התיקון שכ"ז הוא השינוי אצל המקבלים האור ממנו ית' שיש שינוי בין קודם השבירה ובין אח"כ ובין זמן הברורין לגמר ותכלית הברורין שיתגלה הארתו בגילוי יותר אשר19 עין בעין יראו כו' אבל לגבי' ית' אין שינוי כלל מאחר שסבת מקור כל ההשתלשלות הוא בחי' מלכות דא"ס שהוא בחי' שמו ית' בלבד בחי' הודו על הארץ ושמים וכביטול זיו השמש במאור השמש כנ"ל. ולכך כולם בשם יקרא אף בחי' העולמו' דעקודים נקודי' שלפני האצי' שמקור שרשם הוא בחי' שמו הגדול ית' בחי' מלכו' דאין סוף ב"ה כנ"ל. וזהו שמ"ע ש"ם ע' רבתי שזהו בחי' רפ"ח ניצוצין דתה"ו עם שם ב"ן דתיקון שנתחברו יחד בבחי' העלא' מ"ן מלמטה למעלה שהם גי' ש"ם ועוד מצד שרשן מבחי' שמו מל' דא"ס ית' והיינו שההעלא' מ"ן דב"ן עם המתבררין דרפ"ח ניצוצין מתעלה לשרש שרשם אל בחי' ע' רבתי שהם ז"ת דאימא ששרשן מז' נקודות דתהו, ולכך נק' בשם ע' רבתי בהיות ידוע שיש בחי' אתווין20 רברבין ואתווין זעירין שהאותיו' הם הכלים של המדות עליונו' שאם המדות עליונות הם בבחי' הגדלה והרחבה בהתפשטות מאד אזי האותיו' הם הכלים שלהם ג"כ רחבים והם אתווין רברבין משא"כ כשהמדות הם בבחי' צמצום וקטנות אזי האותיו' הם הכלים קטנים והם אתווין זעירין, והיינו שבחי' ז"ת דאימא הם המדו' עליונו' שהם בהגדלה והרחבה מאד בבחי' התפשטות מאחר שעדיין הם נכללין באימא דאצי' שלא נתפשטו בהכלי' דז"א להתצמצם בהכלי' דז"א שמתפשטים שם בהרחבה מאד להיות כאו"א מז' מדות כלולה מעשר הרי עולה ע', וזהו בחי' ע' רבתי ששם שרש אתוון רברבין מאחר שהמדות שם בהגדלה והרחבה מאד משא"כ כשמתלבשי' בהכלי' דז"א דאצי' שמתצמצם בהן בבחי' צמצום וקטנות אזי שם שרש בחי' אתוו"ן זעירי"ן שהם הכלים קטנים שלהם, ומטעם זה נק' בשם21 זעיר אנפין שאנפין של המדות המלובשי' בכלים קטנים דז"א הם בבחי' קטנות כנ"ל ששם שרש אתווין זעירין, ומבשרי אחזה עד"מ בנפש המשכלת בגדולת ה' ב"ה ותתפעל מזה במדות אהוי"ר כו' שכאשר המדות נכללים ונעלמי' עדיין בעמקות ההשכלה ההיא אזי הם <טו>

בהרחבה והתפשטות מאד משא"כ כשמתפשט בכלי הלב להתלבש בה עד שנרגשים בבחי' הרגשה ממש בכלי הלב אזי נתמעט אורם בצמצום וקטנות יותר מכמקדם בעודן נעלמים בעמקות ההשכלה מצד שכלי הלב אינו מספקת להכיל המדות ההם שבשכל פי' שכפי חיוב השכלי שמחויב בההשכלה ההיא איך יאתה22 לאהבה וליראה כו' שזהו בחי' המדות שבשכל בחי' התפעלות השכל כו' לעולם לא יהי' באפשרי להמצא בכלי הלב כ"כ להיותה יוצאי' ידי חובתו של השכל מצד שהיא קטון מהכיל המדות הגדולי' ההם של השכל מפני שכלי הלב היא

כא

מוגבלת בצמצום וגבול משא"כ המדו' שבשכל שהם מופשטי' מגדר כלי המגביל שמתפשטי' מאד בהרחבה והתפשטות משא"כ כשמתלבשי' בכלי הלב אזי מתמעט אורם להיות כלי הלב מגביל אותם ומצמצם אותם כו' כך ממש עד"מ למעלה בהמדות עליונות כשגנוזות עדיין בבחי' אימא דאצי' אזי הם בבחי' הגדלה והרחבה מאד שאז הם אתווין רברבין משא"כ כשמתצמצם בכלי' דז"א דאצי' שאז הם אתווין זעירין כו'.

וזהו שמ"ע שבחי' ש"ם שהוא ההעלאו' מ"ן דב"ן עם הברורין דרפ"ח ניצוצין מתעלה אל מקור שרשו בחי' ע' רבתי שהם ז"ת דאימא ששרשם מבחי' ז' נקודות דתהו כנודע. וכמ"כ ממש למטה בעבודת האדם בל"ט מלאכות דחו"ל שהמה הכל בחי' ברורין שמברר האדם שלמטה ע"י המאכלים ומלבושי' שמעלה אותן אח"כ לקדושה ע"י העבודה שבלב זו תפלה23 וזהו בחי' שמע ש"ם ע' רבתי כנ"ל וד"ל.

ישראל פי' זהו עלי' השניה שיתעלה ונכלל בחי' שמ"ע בכללו בחי' השם עם הע' רבתי בבחי' ישראל סבא24 שהוא למעלה אפי' מבחי' ע' רבתי כי ישראל עלה במחשבה25 כו' והוא בחי' חכמה עליונה הקדומה כמ"ש בזוהר שא"ל הוא נהירו דחכמתא26 כו' וזהו יש"ר אל27 שבו מתעלה בחי' שמ"ע בכללו כנ"ל וד"ל (וכן למטה בעבודת האדם כשאומר שמ"ע ישראל ומבין בכל זה ומאמין באמונה שלימה שכן הוא עי"ז מתעלה נשמתו עם הברורי' שבירר בל"ט מלאכות בישראל דלעילא).

הוי"ה אלקי"נו פי' דכאשר נתעלה ההעלא' מ"ן דרפ"ח ניצוצין שבשם ב"ן למעלה הגבה מאד נעלה עד בחי' ישראל סבא שהוא עלה במחשבה קדומה אזי נמשך המ"ד משם להיות היחוד דאו"א עלאין דאצי' ע"י התלבשו' אור אין סוף בכלי החכמה דוקא והבינה מקבלת השפע דאור א"ס כמו שהוא מלובש בכלי החכמה מפני שאין אור אין סוף יוכל לשרות זולתי בכלי הביטול שהיא כלי החכמה28 כ"ח מ"ה דוקא משא"כ הבינה היא בחי' י"ש כמ"ש להנחיל29 אוהבי י"ש לכך מקבלת ע"י אמצעות החכמה המתמצע ביניהם ולא ממנו בעצמו כנ"ל, וכן מעולם ועד עולם בכל סדרי ההשתלשלות דאבי"ע עיקר השראת אור אין סוף ב"ה הוא בכלי החכמה כ"ח מ"ה שהיא כלי <טז>

הביטול מכון לשבתו וע"י החכמה דווקא יתחבר אור אין סוף ב"ה עם כל הנפעלים כו' כמשנת"ל ע"פ עוטה אור כשלמה30 שהוא לבוש המחבר אור אין סוף עם כל הנפעלים כנ"ל. וזהו הוי"ה אלקי"נו בחי' היחוד דאו"א דאצי' תרין רעין דלא מתפרשין דזיווגייהו תדיר ולא פסיק לעלמין כי בטובו מחדש בכל יום ובכל

כב

שעה מע"ב מאי"ן ליש דהיינו החכמה31 מאין תימצא ומתלבש' בכלי הבינה שנק' יש כמ"ש להנחיל אוהבי יש וד"ל.

הוי"ה אח"ד הנה ידוע מארז"ל שאחד הוא כולל ד' רוחות וז' רקיעים והארץ32 ועל כולם הוא אלופו של עולם שע"ז מורה הא' דאחד וכמ"כ למעלה מעלה בהמדות דז"א דאצי' דכתיב לך הוי' הגדולה33 והגבורה והת"ת כו' שכולל ט"ס שזהו א"ח דאחד והד' רבתי הוא בחי' פרצוף לאה שמאחוריו כו' והיינו כי אחד לא יתכן לקרות זולתי על שני בחי' ומדרגו' המתחברים יחד דוקא דה"א שהם שנים לזאת אומר שהם אחד ומיוחד בתכלית היחוד בלי פירוד כלל, משא"כ על דבר אחד המיוחד ואין שני לו להחבירה לא יתכן לכנותו בשם אח"ד כ"א בשם יחיד34 כנודע. והיינו בהיות המדות דז"א דאצי' יש בהם בחי' התחלקות המדריגו' שונות עד שהם הפכיי' ומנגדים זל"ז שהחסד הוא המנגד אל הגבורה כו' וה"א שיש ח"ו בחי' פירוד ממש ולזאת קמל"ן קרא דמלת אח"ד דאיהו וגרמוהי9 וחיוהי כולי חד בהון ממש, הגם שהכלי' דז"א הם הפכיים ומנגדים זל"ז אך כאשר יתלבש בהן בחי' אור אין סוף ב"ה המרומם לבדו אזי יתבטלו במציאות הכלי' דז"ת ולהתיחד כולם כאחד בתכלית היחוד (כמ"ש במ"א ע"פ עושה שלום במרומיו35 כו' ע"ש). וזהו הוי"ה שהוא בחי' ז"א דאצי' שהם המדו' עליונות דאצי' אח"ד ומיוחד בתכלית היחוד מצד התלבשות אור אין סוף ב"ה בהן שהוא מיחד לון כחדא ומקשר לון כחדא מצד הביטול וההתכללות שלהן בו ית' וכדכתיב לך הוי"ה הגדולה והגבורה והתפארת וגו' לך דוקא בטלי' במציאות כנודע.

בשכמ"ל הוא בחי' יחודא תתאה36 להמשיך בחי' הארת מלכות דאצי' בתוך כל העולמות בי"ע כמ"ש לכבוד"י37 בראתי"ו יצרתי"ו אף עשיתי"ו. וזהו ברוך הוא המשכה38 שיומשך ש"ם כבו"ד מלכות"ו הם ג' בחי' ומדרגו' שבמל' דאצי' בתוך ג' עולמות בי"ע וזהו לעול"ם וע"ד כנ"ל וד"ל.

ואהבת את הוי' אלקיך39 בכל לבב"ך ובכל נפש"ך ובכל מאדך וגו' שמואהבת עד ובשעריך יש מ"ב תבות40 כנגד שם מ"ב שהוא ממדת הגבורה שלמעלה כנודע שש' מ"ב נרמז באנא בכח וגו' שהוא שית שית תבין כו' נגד שית

כג

גדפין עלאין בשתים יכסה פני"ו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף בבחי' רצוא והעלא' מ"ן מלמטה למעלה, ולכך צ"ל בק"ש שעל המטה41 בכדי שתתעלה נשמתו למעלה כו' וכנודע שש' מ"ב הוא מצד הגבורה שכל העליות עולמות ממדרגה למדרגה הוא הכל ע"י ש' מ"ב (כמשנ"ת במ"א בענין מ"ב מסעות ע"ש), אך הפרשה ראשונה דק"ש42 בעצמה היא כלי החסד רק הכונה שלה שהוא פנימיו' האור שלה הוא שם מ"ב אור הגבורה המתלבש <יז>

בכלי החסד, והיינו כי אהבת מאוד"ך היא בחי' מדת האהבה שא"א ליתפס בגדר כלי הלב שהיא קטן מהכיל אותה להיותה מלובשת בתוכה ממש כ"א היא בבחי' רצוא והסתלקות מכלי הלב לגמרי שזהו בחי' כלות הנפש ממש (כענין תשובת ר"א בן דורדי'43 שיצאת נשמתו ממש כו') וזהו בכל מאוד"ך שמא"ד הוא בלי גבול שלמעלה מגדר הכלי הלב המגביל האהבה להיותה בגדר גבוליי כ"א היא מסתלקת מן הכלי ברצוא והסתלקות ממש מצד שא"א לה לשרות בכלי הלב כנ"ל. הנה זהו בחי' התלבשות אור הגבורה בכלי החסד שנק' בחי' גבורה שבחסד פי' האו"ר הוא גבורה והכלי הוא חסד שאור הגבורה מתלבש בכלי החסד, והיינו כי חצוניות אהבת מאדך דהיינו מה שנתפס ומתלבש בכלי הלב שניכר ונרגש בכלי הלב בבחי' הרגשה ממש הוא בחי' חסד דהיינו שמדת האהבה היא מדת החסד שנמשך אליו באהבה וחסד שבלבו, אך זהו בחי' כלי החסד דהיינו במה שנתפס בכלי הלב ונרגש באהבה בהרגשה שנמשך אליו באהבה וחסד כנ"ל וד"ל.

אך בתוך זה מלובש האור הפנימי של הגבורה דהיינו האור הפשוט של אהבת מאד"ך מה שאינו יכול ליתפס בכלי הלב שהוא הכונה הפנימיות שלהם שהוא בחי' רצוא והסתלקות בגבורו' רשפי אש לצאת מנרתק הגוף בכלות הנפש ממש שזהו פנימית אור האהבה של מאד"ך שהוא אור הגבורה רק שמלובש בכלי החסד הוא חיצוניות האהבה המלובש בכלי הלב ונרגש בה בבחי' הרגשה שהוא בחי' כלי החסד לימשך אחרי' כמים כו' נמצא עצמות אור הפשוט של האהבה מה שמופשט מגדר כלי הלב שא"א לו להתלבש בה הוא בחי' גבורה והכלי דהיינו חצוניותה מה שמלובש בכלי הלב הוא בחי' חסד כנ"ל. וזהו בחי' הכונה שפ' ראשונה דק"ש מה שאין נראה בה בבחי' גילוי זולתי דרך העלם והתלבשות שהוא הכונה שינה האור הפנימי שלה הוא ש' מ"ב שהוא אור הגבורה שנרמז במנין מ"ב תיבות שבה אבל אין מבואר בה להדיא בהמשך פשט הפרשה כו' והכלי שהוא המשך פשט הפרשה שניכר בבחי' גילוי הוא בחי' חסד שנאמר ואהבת את ה' אלקיך וגו' והיו הדברים האלה כו' ודברת בם כו' שזהו בחי' גבורה שבחסד פי' אור הגבורה מלובש בכלי החסד שהעיקר הוא בחי' גבורה רק התלבשותו בכלי החסד שזהו ענין כונת ש' מ"ב שבפרשה ראשונה דק"ש שעיקר המכוון הפנימי שבה הוא ש' מ"ב רק הכלי הוא המשך הפרשה שנראה בגילוי הוא חסד וכ"ז נכלל באהבת מאד"ך שהוא התלבשו' אור הגבורה בחי' הרצוא וההסתלקות בכלי החסד כנ"ל (ולקרב אל השכל יותר בחי'

כד

גבורה שבחסד שעיקר המכוון האור הפנימי הוא הגבורה רק התלבשותו בכלי החסד שאז יוכל להתקיים עיקר המכוון של הגבורה כמו באדם שמאכיל ומשקה לשונאו בכדי לקיים מ"ש אם44 רעב שונאך וגו' כי גחלים אתה חותה על ראשו שהגילוי הוא כלי החסד שמטיב עמו שמאכיל אותו לחם כו' והכונה לרעתו כו' להיותו גחלי' חותה על ראשו כו' ולהפך בחי' חסד שבגבורה הוא שעיקר המכוון הוא בחי' חסד רק מלובש בכלי הגבורה בכדי שיתקיים עיקר החסד45 כמו האב המיסר את בנו מצד האהבה להדריכו בדרך הישר כו' וכמש"ת לקמן).

<יח>

והיה אם שמוע46 תשמעו אל מצותי כו' ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם וגו' ונתתי מטר ארציכם וגו' ונתת"י עשב בשדך וגו' השמרו לכם פן יפתה לבבכם וגו' וחרה אף ה' בכם וגו' עד ושמתם יש ע"ב תיבות נגד ש' ע"ב, שהוא אור החסד שלמעלה שמקו ימין חח"ן שנמשך מחכמה עלאה שמתלבש בכלי הגבורה הוא המשך הפרשה דוהיה אם שמוע כו' וחרה אף ה' כו' שזהו בחי' חסד שבגבורה אור החסד שמתלבש בכלי הגבורה כו'. והענין דהנה ידוע שמדת החסד דאצי' מתחלק באצי' לע"ב מיני התחלקות שונות שהמה ע"ב גשרים שלמעלה47 דבויס"ע48 ויב"א וי"ט כו' שזהו בחי' ש' ע"ב דאצי', וצריך להבין היטב ענין המשל דגשרים כו', והיינו כמו עד"מ למטה הגשר עשוי על נהר גדול משפתו אל שפתו ובתוך הגשר חדרים ימלאו שמחולקים זמ"ז כמה וכמה בתים מיוחדים וחדרים קטנים עד שהמים יורדים תחת הגשר עוברת דרך התחלקות הבתים מיוחדים שבגשר להיות נתמלא כל חדר מיוחד במים המגיע בחלקו כו', כך ממש עד"מ למעלה שבחי' אור מדת החסד עליון הכולל דאצי' נמשל למים נדמה כטבע המים שיורדים ממקום גבוה49 למקום נמוך כך בחי' החסד נמשך ממקום גבוה הגבה למעלה למטה במורד לעולמו' בי"ע הנפרדי' ממש ולזאת מוכרח להיות אור החסד כוללי דאצי' להתחלק לחלקי' רבים פרטיים שונים בכלים מכלי' פרטי' שונים בכדי שיוכל להיות נמשך לבי"ע להנבראי' פרטיים להיות מתלבש כל חלק פרטיי בנברא פרטיי ההוא המלאך או הנשמה להחיותו ולקיימו תמיד מאין ליש כנודע שכל הנבראי' פרטיי הם משוני' זמ"ז בשכלי' הנבדלי' שלהן עד שאין האחד דומה לחבירו באופן ההשגה ובאופן הביטול שלו המסתעף מההשגה עד שאין השירה של מלאך פרטי' זו דומה לחבירו50 כמשי"ת במ"א, שכ"ז נסתעף מרבוי ההתחלקות פרטיי' של אור החסד כוללי דאצי' בכלי' מכלי' שונים פרטי' מה דלא סגי בלא"ה שלא הי' אפשר להתמשך מהחסד הכוללי דאצי' בחי' התחלקות הנבראי' פרטי' מינים ממיני' שונים שנמשכים ממהו' מדת החסד עצמו דאצי' זולתי ע"י התחלקותו בכלים מכלי' שונים, והמה ע"ב גשרים שלו שבאצי'

כה

מתחלק לע"ב חלקים שונים בע"ב מיני כלים שונים שהמה ע"ב גשרים דכמו עד"מ המים העוברין תחת הגשר מתחלקים בע"ב בתים מיוחדים שיש בו שכל חדר מיוחד נתמלא ממים המגיע בחלקו כנ"ל כך עד"מ למעלה ימצא ע"ב מיני כלים שונים שמכונים בשם גשרי"ם שבכל כלי מיוחדת תתלבש אור החסד פרטיי שנבדל מהכלל המגיע בחלקה כפי אופן מזג הכלי ההיא דכמו שהכלי' הם שונים זמ"ז במהותן ואיכותן, כך השינוי בהאורו' המחולקי' של החסד שמתלבש בהם שכל אור מיוחד פרטיי מתלבש בכלי פרטי הראוי לו שמשונה מחברתו כנ"ל עד שמבחי' התחלקות פרטי' של אור החסד כללי דאצי' בע"ב גשרים שהם ע"ב כלי"ם שונים יסתעף מזה בבי"ע בחי' התחלקות הנבראים פרטי' שנתהוו ממהו' מדה אחת של החסד דאצי' רק השנוי הוא מצד שינוי מקורם בבחי' התחלקותו של החסד דאצי' בע"ב גשרים מאיזה גשר פרטי נמשך הנברא פרטי ההוא שנבדל ומשונה מנברא חבירו שנמשך מגשר השני כו' וכנראה בעליל שיש כמה <יט>

וכמה מדרגו' חלוקות במהות הנבראים שנמשכו ממדה אחת של החסד דאצי' דכמו בחי' אור שלמטה נמשך ממדת החסד דאצי' כמ"ש51 ויאמר אלקים יהי או"ר כו' ויום ראשון מימי השבוע הוא נמשך ג"כ ממדת החסד52 כו' ומים נמשך ג"כ ממדת החסד ובגוונין גוון לבן נמשך ג"כ ממדת החסד53 כו' שלא ידמה וישתווה בחי' אור למים וגוון לבן כו' וכולם אל בחי' יום ראשון שהוא ג"כ נמשך ממהו' החסד דאצי' שכ"ז בלתי אפשרי הי' להתמשך רבוי ההתחלקות פרטי' שונים ההם ממהו' אחד של החסד זולתי ע"י התחלקותו בע"ב מיני כלים שונים שהם ע"ב גשרים שעצמו' אור החסד כולו נק' בשם מים שמשתנה לפי אופן שינוי הכלים המה ע"ב מיני חדרים של הגשרים שהמים שנמשכו בחדר השני יסתעף מהם בחי' מים ובהשלישי יסתעף גוון לבן כו' ועד"ז יש ע"ב מיני התחלקות כוללים באצי' שמהם יסתעף רבוי התחלקות פרטיים אין קץ בבי"ע כי אין חקר לרבוי ופרודי התחלקות הנבראים שונים ומשונים בבחי' העבודה והביטול שלהן השיר של המלאכים שיוצאין בשיר שאין הא' דומה לחבירו מצד רבוי התחלקות של החסד בבי"ע כנודע שנסתעפו ממהות א' של מדת החסד דאצי' כנ"ל וד"ל.

והנה עיקר סבת ההתחלקות האורות של החסד כוללי דאצי' בכלי' מכלי' שונים דע"ב גשרים הוא ע"י כלי הגבורה דוקא מפני שטבע הגבורה לפרר השפע עליונה ומחלקה לחלקי' רבים וכמ"ש אתה54 פוררת בעז"ך י"ם כמשנ"ת במ"א, והיינו שהכלי' דע"ב גשרים הנ"ל שבהם מתלבש מדת החסד עליון בבחי' התחלקות פרטי' הם בעצמן שרשן מבחי' הגבורו' עליונו' דטבען לפרר השפע של החסד כוללי לפרורים וחלקים רבים שונים כאופן שינוי הכלי מכלים שונים דע"ב גשרים ולכך יש בהם הכח הגדול הזה לחלקו בהתחלקו' פרטי' מצד שהם כלי הגבורו' פי' ששרשן מבחי' הגבורות עליונות כנ"ל, אך באמת זהו עיקר הקיום של אור החסד שמתלבש

כו

בכלי' הגבורות בבחי' התחלקות פרטים בכדי שיוכל להתלבש בבי"ע להתהוות נבראי' פרטיים שונים משא"כ אם הי' נמשך כמו שהוא אור פשוט כוללי לא הי' אפשר להתהוות ממנו שום נברא כלל וגם בלתי אפשרי הי' לו לירד למטה כלל כנ"ל לזאת עיקר קיומו הוא ע"י הגבורו' דכלי' דע"ב גשרים שמתלבש בהן בבחי' התחלקות פרטי' שעי"ז יפעול פעולתו בשלימו' בבי"ע כנ"ל. וזהו בחי' חסד שבגבורה שהעיקר האור הוא החסד רק שמתלבש בכלי הגבורה שעי"ז דוקא יתקיים עיקר פעולתו של החסד כנ"ל.

וכענין שארז"ל מזכירין55 גבורו' גשמים בתחי' המתים כו' שלכך נק' גבורות גשמים מפני שיורדין בגבורה כו' והיינו הגם שבאמת ירידת המטר על הארץ הוא מעיקר אור החסד עליון להשפיע למטה לרוות הארץ ולהשקותה בכדי להצמיח כל טוב הארץ תבואות השדה ופירות האילן ותדשא הארץ דשא כו' שיתברכו כל יושבי הארץ בשובע. אך ירידתו למטה הוא ע"י כלי הגבורה שאז דוקא יתקיים עיקר פעולתו החסד והיינו שכלי הגבור"ה במה שמתלבש בה הח"ע מפרדת השפע של <כ>

החסד לטפין דקין בהתחלקות פרטי' שאז דוקא יתקיים עיקר החסד לרוות הארץ ולהצמיח כל טוב הארץ כנ"ל. אבל אם לא הי' מתלבש אור החסד בכלי הגבורה כ"א היו יורדים המים בשפע שיפתחו ארובות השמים אז יסתעף מזה עיקר הגבורה להיות מבול על הארץ לשחתה נמצא שמה שיורדים בגבורה דהיינו שמתלבש החסד בכלי הגבורו' זהו עיקר קיומו של החסד כנ"ל ולכך תיקנו הזכרת גשמים בברכה שניה דאתה גבור כו' שבתפלה וכמ"כ בפ' שניה דק"ש שהיא כלי הגבורה שנאמר וחרה אף ה' וכו' נרמז בה ש' ע"ב שבה מלובש עיקר אור החסד עליון שמתלבש בכלי הגבורה הם הע"ב תיבו' שבה שכנגד ע"ב גשרים שהם הכלי' שנמשכו מצד הגבורה שבהם דוקא תתפרר השפע של אור החסד עליון ואז יהי' עיקר קיומו שזהו בחי' חסד שבגבורה שהעיקר האור הפנימי הוא החסד רק שמתלבש בכלי הגבורה הם ע"ב גשרים שלו וכן המשך הפרשה הוא כלי הגבורה, רק עיקר המכוון הפנימי שבה הוא אור החסד שמלובש בע"ב תיבות שבה שכנגד ע"ב גשרים דש' ע"ב (ששם ע"ב עצמו הוא הכלי לאור החסד כנ"ל), וזהו מ"ש בזוהר אחליפו56 דוכתי' כמבואר בע"ח שאור החסד נכנס בכלי הגבורה וזהו פ' שניה דק"ש ואור הגבורה נכנס בכלי החסד שזהו פ' ראשונה דק"ש כנ"ל וד"ל (וזהו ג"כ ג' פ' דויסע ויבא וי"ט שהיא בחי' אור החסד שמלובש בכלי הגבורה כנ"ל ולכך הוא ישר והפוך וישר שהוא נגד ג' קוין שלמעלה שתחלה הוא ההמשכה ביושר מלמעלה למטה ואח"כ הפוך בא"ח מלמטה למעלה ואח"כ ישר כו').

וז"ש בפ' שני' דק"ש, ולעבדו בכל לבבכם57 ובכל נפשכ"ם וגו' ולא נאמר בכל מאדכ"ם כמ"ש בפ' ראשונה בכל מאדך, מפני שבפ'58 ראשונה הוא בחי' התלבשות אור הגבורה בכלי החסד שזהו אהבת מאדך שהוא בחי' הרצוא

כז

וההסתלקות חוץ לגדר כלי הלב שקטן מהכיל אותה שזהו בחי' אור הגבורה שבכלי החסד כנ"ל משא"כ פ' שניה דק"ש שהוא בחי' התלבשות אור החסד בכלי הגבורה כו' שטבע אור מדת החסד להתמשך ולהתפשט בהכלי דוקא מלמעלה למטה היפך הגבורה שהוא ההסתלקו' מן הכלי' כו' לכך נאמר בה בכל נפשכם ולא נז' בכל מאדכם שהכונה להמשיך האורו' עליוני' של החסד בתוך הכלים דוקא וכנ"ל, וזהו ונתתי עשב בשדך59 וגו', ונתת"י מטר ארצכם וגו' וכמארז"ל שכינה מדברת מתוך גרונו של משה60 כו' דלכאורה הוא פלא מפני מה במקום הזה דוקא נאמר ונתתי שזה משה אמרן מפי הגבורה ששכינה מדברת מתוך גרונו הלא הכל משה מפי הגבורה אמרן61 כו'. אך הענין כנ"ל שבפ' שני' דק"ש נרמז ש' ע"ב שהוא התלבשו' אור החסד בהתחלקו' ע"ב גשרים כו' שזהו בחי' ומדרגו' מרע"ה כנודע שעיקר הכונה להמשיך האורו' בכלי' דש' ע"ב דוקא לכך אמר משה ונתת"י ושכינה מדברת מתוך גרונ"ו הוא התלבשו' האורו' דח"ע בכלי' דע"ב גשרי' כנ"ל וכמ"כ אנחנו קוראין ק"ש ואו' ג"כ ונתת"י מצד בחי' הביטול במס"נ בפ' <כא>

ראשונה דק"ש באהבת מאדך להתבטל במציאות מכל וכל בבחי' משה שאמר ונחנו62 מ'"ה שאזי שכינה מדברת מתוך גרונ"ו להיות יוכל לומר ונתתי כנ"ל וכדכתי' ואשים דברי בפי"ך63 וגו' כנודע, ונתתי מטר ארצכם זהו בחי' היחוד דמ"ד ומ"ן שהמ"ן דארצכ"ם מתחבר עם המ"ד דדוכרא שיורד בגבורה שהוא בחי' מט"ר שהוא התלבשו' אור החסד בכלי הגבורה כנ"ל וד"ל.


*1) ואתחנן ו, ד.

1) שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד: הנחת ר' משה בן אדה"ז. נעתק מכת"י 1042 (קמז, א).

נזכר בדרך מצותיך (קכ, ב) ”כן שמענו מפה ק' כאאזמו"ר נ"ע בליל ש"ק פ' נח שנת תקס"ה באריכות בעת היות משולחי הרב הק' ר' אהרן מטוטיאב נכד הבעש"ט ז"ל אצל כ"ק ועמהם יחד שמענו מאמר הנ"ל".

הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי ממאמר זה נדפס לעיל ע' א בהתחלה: להבין ענין ק"ש. וראה בהנסמן שם.

2) בזוהר ע"פ ויקח רמח: בלק כה, ז. ראה פע"ח שער קשעה"ט רפי"א. ובזח"א (יב, א). ובלקו"ת תצא לח, א מציין — ”וע' בספר מאורי אור אות ריש סט"ו".

3) מ"ב. . ע"ב: נסמן לעיל ע' א הערה 4.

4) בזוהר לאכללא שמאלא בימינא: נסמן לעיל ע' א.

5) שב"ך: ש'מע, ב'רוך (שם) כ'בוד.

6) ה' אלקינו הוא יחוד או"א: נסמן לעיל ע' ד.

7) תרין ריעין דלא מתפרשין: נסמן לעיל ע' ד.

8) מחדש בכל יום: ראה ברכת יוצר אור.

9) (בלק"א ח"ב): שעהיחוה"א פ"ב, פ"ט.

10) הבינה. . רחובת הנהר: נסמן לעיל ע' ד.

11) להנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

12) ונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

13) אנת הוא חד: ראה תקו"ז בהקדמה (יז, א).

14) בחכים ולא בחכמה ידיעא: שם (יז, ב).

15) בריש הורמנותא דמלכא: נסמן לעיל ע' ג.

16) שמע. . ע' רבתי: נסמן לעיל ע' ה.

17) אני ראשון ואני אחרון: ישעי' מד, ו.

18) אני הוי' הוא שמי: ראה ישעי' מב, ח.

19) אשר עיין בעין יראו: ראה לשון הכתוב — שלח יד, יד.

20) אתווין רברבין: ראה זהר ר"פ ויקרא. וראה בהנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ע' יד.

21) בשם זעיר אנפין: ראה ג"כ לקו"ת עקב יד, ב.

22) איך יאתה: ראה ג"כ תו"א פרשת זכור פה, ג.

23) העבודה שבלב זו תפלה: ספרי (ופרש"י) עקב יא, יג. תענית ב, סע"א.

24) ישראל סבא: ראה תו"א ד, ד. נ, ד. לקו"ת מצורע כה, ב. במדבר ט, ד. ועוד.

25) ישראל עלה במחשבה: ראה ב"ר פ"א, ד.

26) שא"ל הוא נהירו דחכמתא: זהר לך צד, א. צו ל, ב. לא, א. אחרי סה, א.

27) יש"ר אל: נסמן לעיל ע' ז.

28) החכמה כח מה: זח"ג לד, א.

29) להנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

30) כמשנת"ל ע"פ עוטה אור כשלמה: תהלים קד, ב. וראה סה"מ תקס"ה ע' תתקפ ואילך.

31) החכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

32) שאחד. . והארץ: בסידור שער הק"ש פו, סע"ד: כמ"ש בטור [הל' ק"ש סס"א. וראה שו"ע אדה"ז שם].

33) לך הוי' הגדולה: דברי הימים-א כט, יא.

34) בשם יחיד: ראה מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קלה (ומקבילו בתו"א וארא נה, ב) וע' רמט. פרשיות התורה ח"ב ע' תשיד. לקו"ת בלק ע, א. ואתחנן יא, ג. דרך מצותיך קכד, א. אמרי בינה שער הק"ש פ"ח.

9) דאיהו וגרמוהי: הקדמת ת"ז (ג, ב).

35) במ"א ע"פ עושה שלום במרומיו: תו"א מקץ מג, ב. בשלח סו, א. סז, ב. לקו"ת נשא כז, א. ובכ"מ.

36) בשכמ"ל. . יחודא תתאה: זהר בראשית יח, ב. וראה בארוכה תו"א קטו, א ואילך.

37) לכבודי בראתיו: ישעי' מג, ז.

38) ברוך הוא המשכה: ראה כלאים רפ"ז. וראה תו"א בשלח רכ, ב.

39) ואהבת את הוי' אלקיך: ואתחנן ו, ה.

40) שמואהבת. . מ"ב תבות: נסמן לעיל ע' א.

41) בק"ש שעל המטה: נסמן לעיל ע' י הערה 74.

42) הפרשה ראשונה דק"ש: נסמן לעיל ע' ב.

43) תשובת ר"א בן דורדי': ע"ז יז, א.

44) אם רעב שונאך: משלי כה, כא.

45) ולהפך. . עיקר החסד: ראה ג"כ תו"ח בראשית מ, ב.

46) והיה אם שמוע: עקב יא, יג.

47) ע"ב גשרים שלמעלה: נסמן לעיל ע' יב.

48) דבויסע ויבא ויט: נסמן לעיל ע' יד.

49) המים שיורדים ממקום גבוה: ראה תענית ז, א.

50) השירה של מלאך. . לחבירו: ראה סידור שער המילה קמב, ג. סה"מ תקס"ה ע' רל. וראה טעמי המצות להרח"ו פ' ואתחנן שער האמונה לאדה"א ע' סא, ב.

51) ויאמר אלקים יהי אור: בראשית א, ג.

52) ויום ראשון. . ממדת החסד: ראה ג"כ תו"א מגלת אסתר צב, ב. דרך מצותיך יז, ב. קנא, א.

53) גוון לבן. . ממדת החסד: ראה ג"כ לקו"ת ואתחנן יג, ב. שה"ש יד, א. נ, ד. ובכ"מ.

54) אתה פוררת בעזך ים כמשנ"ת במ"א: תהלים עד, יג. וראה תו"א הוספות מגלת אסתר קכג, א. לקו"ת בלק עב, ב.

55) מזכירין גבורו' גשמים: ברכות לג, א.

56) אחליפו דוכתי': נסמן לעיל ע' א.

57) ולעבדו בכל לבבכם: ואתחנן יא, יג.

58) שבפ' ראשונה — אור הגבורה בכלי החסד: ראה ג"כ לקו"ת ואתחנן יב, ד.

59) ונתתי עשב בשדך: עקב יא, טו.

60) שכינה מדברת מתוך גרונו של משה: נסמן לעיל ע' יג.

61) מפי הגבורה אמרן: ראה מגילה לא, ב.

62) ונחנו מה: בשלח טז, ז.

63) ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טו.