יהודה אתה יודוך אחיך

רמח

שבת פ' ויחי

יהודה1 אתה2 יודוך אחיך ידך בעורף אויביך ישתחוו לך בני אביך, הנה כשילדה לאה את יהודה אמרה הפעם אודה את ה' כו' דמשמע עתה הפעם דוקא אחר שכבר ילדה לראובן ושמעון ולוי כו', והוא מפני שאמר יודוך אחיך כלומר אחיך ראובן ושמעון ולוי הוא שעשאוך להיות נק' יהודה. וביאור הדברים הנה פי' יהודה הוא לשון הודאה כמ"ש הפעם אודה כו'. אך יש במשמעותו ב' עניני', א' ענין הווה שתמיד יודה בהודאה והוא מ"ש3 בד"ה תיבת יהודה בחול"ם על הוי"ו וסגול תחת הדלית, והב' ענין עבר שכבר הודה והוא מ"ש בתורה יהודה הוי"ו במלאופ"ם ובקמ"ץ תחת הדלי"ת כו'. וביאור הדבר נודע מפני שיש ב' מדרגות בהשתל' והוא דרך כלל למעלה מן בחי' הזמן ובבחי' זמן, והיינו שא' יהודה לשון הווה הוא למעלה מן הזמן, דההודאה שם תמידית שלא שייך שם לומר שכבר הודה או עתיד להודות אחר שעבר ועתיד הוא בבחי' הזמן ושם הוא למעלה מבחי' הזמן, וזהו מ"ש למען4 יזמרך כבוד ולא ידום כו' כי ההודאה שם בבחי' הוה כמו ככה5 יעשה איוב כו', וכך פי' יהודה בחול"ם שתמיד יודה כו', אבל מה שהוא בבחי' הזמן נק' יהודה לשון עבר שכבר הודה או שעתיד להודות, וכמ"ש הפעם אודה כו' כלומר הפעם הזה דוקא אתן תודה, שהוא מפני היותה תחת הזמן כו' וד"ל.

אמנם הנה יש להבין מה שאמרה הפעם דוקא אודה כו' שהוא מטעם שכבר ילדה לראובן ושמעון ולוי לפי שהם שעשאו וגרמו תחלה להיות נק' יהודה כמ"ש יודוך אחיך כו' וכנ"ל. והנה תחלה י"ל פי' וענין ראובן ושמעון ולוי מה הם בשרשם ואח"כ יתבאר בחי' יהודה שהוא מפני שיודוך אחיך כו', להיות ידוע בפי' ראובן6

רמט

שהוא פי' רא"ו ב"ן והוא בחי' ראי'7 אותיות ארי' כידוע, והיינו מפני שדגל מחנה ראובן הי' לצד דרום89 דהיינו מסט' דחסד כידוע שהוא בחי' פני10 ארי' להימין11 שבמרכבה העליונה וארי' אותי' ראי' ע"כ נאמר דגל12 מחנה ראובן תימנה כו', וכמבואר13 בזוהר בהיכלות דפ' פקודי דהדגלי' היו בדוגמא ממש לד' מחנות שכינה שבמרכבה העליונה הנושאות את הכסא כו' ע"ש. אך הנה הטעם שנק' ראובן שהוא מפני בחי' ראי' כנ"ל. ביאור הדבר יובן זה בעבודת ה' דהנה בחי' ראי' הוא בחי' ההתקרבות דע"י הראי' והבטה אנו רואים בחוש שבזה מתקרב האדם לחבירו ומתדבק בו באהבה, דמי שהוא מובדל מבנ"א ישנאו אותו ומי שיתראה תמיד יתקרב לאהוב אותו, כי האהבה שמושכת לב האדם אינה אלא ע"י הראי' דוקא וכמ"ש כביכורה14 בתאנה בראשיתה ראיתי את אבותיכם, וראי' זו ענין קירוב של אהבה הוא מלמעלמ"ט, ועד"ז יש קירוב אהבה ע"י בחי' ראי' והבטה מלמטלמ"ע, והוא ענין המבואר תמיד בזוהר לאסתכלא15 ביקרא דמלכא כו' שהסתכלות הזאת הוא בחי' ראי' מקרוב עד שעי"ז מתקרב ומתדבק ונמשך לבו כמים כו' מלמטלמ"ע ורוח16 אייתי רוח כו' ונמשך מאתעדל"ת אתעדל"ע ג"כ בבחי' זאת להיות נמשך גילוי אור אלקי מלמעלמ"ט בבחי' ראי' מקרוב וכמ"ש ראיתי את אבותיכם כו'. וזהו פי' ראובן רא"ו ב"ן בחי' ראי' שהוא אותי' בחי' ארי' להימין כנ"ל וע"כ דגל מחנה ראובן תימנה לסט' דחסד שהוא בחי' האהבה והדביקות ע"י בחי' ראי' מקרוב כנ"ל וד"ל.

וכ"ז הוא מב"ש ועד ואהבת שבק"ש, כי הנה פי' ענין ברוך שאמר והי' העולם ידוע שעיקר הענין של ברוך17 היינו לשון המשכה בבחי' הגילוי אור והוא שיהא מתגלה כח האלקי מבחי' ההעלם עד שיראו כל בשר איכות התהוות יש מאין וכמ"ש ונגלה18 כבוד הוי' וראו כל בשר כו', משא"כ עכשיו דאעפ"י שהכל יודעי' שיש מחי' כל העולם מאין כו' אבל אין זה אצלם רק בבחי' ידיעה מרחוק והוא בבחי' ההעלם, וכמו ע"ד דוגמא הנה גם גנבא19 אפום מחתרתא רחמנא קרי וידוע לו בודאי באותה

רנ

שעה שה' צוה והזהיר על הגניבה ואעפ"כ אינו שב מחטאו ולא עוד אלא שמבקש שיצליח רשעתו וכו' א"כ אין זה אלא לפי דמה שקורא לרחמנא הוא רק מן השפה ולחוץ ואין זה אצלו בבחי' גילוי אור בשכל ומדות כו', וע"כ ארז"ל איזהו20 חכם הרואה את הנולד, פי' הנולד מאין ליש כו' שיהא אצלו בבחי' ראי' שכלי' ואז יהי' ממילא באוי"ר תמידי' כו', וזהו פי' ברוך אומר ועושה שמתבונן בבחי' ראי' שכלי' איך שאומר ועושה מאין ליש באמירה זו כמ"ש בדבר21 ה' שמי' נעשו כו' וכמ"ש ויאמר אלקים יהי אור כו' וד"ל. ופי' ברוך עושה בראשית הענין הוא על בחי' ששת ימי בראשית הראשונים מפני שכל שבת הוא בחי' שבת בראשית כי ו' ימים שלפני השבת מחודשים הן מתחלת הבריאה ממש ע"ד ששת22 ימי בראשית הראשוני' מאחר שאמר מחדש23 בכל יום מעשה בראשית כו' לפי שבכל יום התהוות הנבראי' כולן מאין ליש באה בבחי' התחדשות ממש כמו שהי' לפני ההשתל' ממש וזהו ג"כ פי' עושה בראשית לשון עושה הוא ענין הווה שבתמידות הוא מהווה מאין כו', והיינו ג"כ פי' עושה בראשית לפי שבכל יום מחדש מע"ב וע"כ עושה בראשית כו' וד"ל.

והנה בברוך שאמר אנו אומרים יחיד חי העולמים מלך כו' ובק"ש אנו אומרים אחד, וההפרש24 בין יחיד לאחד ידוע להיות כי פי' אחד הוא ענין אחדות ויחוד וחיבור שאין זה שייך אלא בדבר שצריך יחוד וחיבור והוא בב' דברים שהן נפרדים כו', וכך המשל למעלה להיות כי השמים והארץ וכל צבא העליונים והתחתונים כולם נמשכו מקור החיים בבחי' יש מאין שהוא בבחי' הפירוד להיות יש ודבר בפ"ע כידוע ע"כ כשממשיכים אור האלקי עליהם שיהיו מיוחדים ומחוברים באור אלקי ולא יפרידו היינו ענין אחד שהוא ליחדם ולחברם באור אלקי שלא ימצאו מציאות ונפרד כו', וזהו אחד25 א"ח דלי"ת פי' הח'26 הוא ז' רקיעים וארץ והד' הן ד' סטרי עלמא כו' וכמארז"ל תמליכהו27 בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם כו', וכמ"ש במ"א שזהו פי' לך28 הוי' הגדולה והגבורה כו' שהן בחי' ו"ק העליונים שהם בחי' מקור ושרש לבחי' ו"ק התחתונים מעלה ומטה כו', וכ"ז אינו אלא בחי' היחוד האלקי

רנא

שיתייחד בנבראים, אבל בחי' מהו"ע של אור האלקי הוא למעלה מגדר היחוד והחיבור הנ"ל לפי שלמעלה הוא מבחי' השתל' השפע עדיין מאין ליש כו' ואיך שייך בו ענין יחוד דבר נפרד כו' מאחר שאין עוד מלבדו כו', והוא הנק' בחי' סוכ"ע כידוע שאין שם בחי' מעלה ומטה וכו', ונק' מטעם זה יחיד ולא בלשון אחד שלשון יחיד משמעו ענין ההבדלה שהוא יחיד ומובדל ואין שני לו כלל שיתאחד כו', וכידוע בפי' יחיד שהוא כאשר האדם לבדו בלתי יש עוד אתו שיאמרו עליו שיתאחד עמו כו'. וז"ש בב"ש יחיד חי העולמים, פי' בתחלה הוא יחיד דהיינו בבחי' סוכ"ע הנ"ל למעלה מבחי' השתל' עדיין וע"כ אין עוד מלבדו כלל ונק' יחיד כנ"ל, ואח"כ מתפשטת ההארה מאתו להיות בבחי' ממכ"ע שהוא בחי' התפשטות להחיות רוח שפלים מאין ליש כנ"ל בפי' עושה בראשית ואומר ועושה כו', וזהו פי' חי העולמי' מלך כו' מפני שכל חי העולמים כולם הוא רק מבחי' מלך וכמ"ש ומלכותו29 בכל משלה וכן מלכותך מלכות כ"ע30 כו', ולהיות כי ב"ש הוא ענין הכנה לק"ש כידוע ע"כ מתחילים שם מבחי' יחיד ואיך שמתפשט ההארה מאתו להיות בבחי' אחד.

וכ"ז הוא כללות הענין גם בברכת יוצר כשאנו31 אומרי' וכולם ממליכים את שם המלך כו', פי' רק מבחי' שם ומלכות מקבלי' כל המלאכים כי בחי' מהו"ע אינם יכולים לקבל מטעם הנ"ל. ואח"כ או' קדושת יוצר איך שאומרים המלאכים ג"פ קדוש כו', והענין הוא שאו' קדוש עד שמשיגים בחי' הכח האלקי שמהווה מאין ליש שהוא הנק' הוי' צבאות כו', וג"פ קדוש כי פי' קדוש הוא ענין בחי' הבדלה הנ"ל32 ויש בבחי' יראה ואימה ופחד וכמ"ש וכולם33 מקבלי' עליהם עומ"ש באימה כו' וכיוצא, הכל הוא מפני שיש בהם רבוא רבבות מיני' וכמ"ש אלף34 אלפי' ישמשוני כו', ודרך כלל הן ד' מחנות מיכאל תימנה ומחנה גבריאל כו' כמבואר בזהר35 בפרטי ההיכלות בפ' פקודי ע"ש וד"ל.

והנה כתי' שמאלו36 תחת לראשי וימינו תחבקני, פי' שמאלו וימינו הוא בחי' שמאל וימין העליון דבחי' סוכ"ע הנ"ל וכמא' ימינא37 ושמאלא ובניהו כלה

רנב

כו', וזהו בחי' אתעדל"ע38 בשמאל העליון וימין העליון כמ"ש שמאל[ו] תחת לראשי כו' ע"י אתעדל"ת דוקא, כידוע שאין אתעדל"ע אלא ע"י אתעדל"ת תחלה וכמא' רוח אייתי רוח ואמשיך רוח כו' וכתי' אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף וכמ"ש במ"א, וגם כאן מה שנמשך ימין ושמאל העליון לחבק לכלה שהיא כנ"י למעלה זהו ע"י בחי' אתעדל"ת מכנ"י למטה תחלה ג"כ באותו האופן דוקא, והוא בבחי' ימין ושמאל, בחי' ימין הוא בפסוק ואהבת כו' שהוא כללות פ' ראשונה דק"ש, כמו שאוהב אדם לחבירו שנמשך לבו אחריו כך יש אהבה מכנ"י כלפי מעלה שנמשך הלב כמים, והוא ענין אהבת בכל לבבך כו', והוא ע"י בחי' ראי' מקרוב דוקא כנ"ל שאין האהבה באה אלא מצד הקירוב כו', ואח"כ באה הדביקות וההתקשרות ממש ע"י הקירוב הזה, והוא באומרו ובכל נפשך, פי' בכל נפשך לקשר בחי' הנפשיות מחשבה דבור כו', מח' במח' בגדולת ה' ואור תורה ודבורו בדבור שבתו', וזהו אליך39 הוי' נפשי אשא, וזוהי שלימות האהבה והקירוב, וכמשל40 המתקרב אל המלך באהבה ואח"כ מדבר המלך ע"י ומשתמש בו כו' וד"ל.

וזהו בחי' ראובן רא"ו ב"ן והוא בחי' פ' ראשונה דק"ש שהיא בבחי' ימין דהיינו סט' דחסד שהוא דגל מחנה יהודה תימנה כנ"ל ובאתדל"ת אמשיך רוח להיות ג"כ אור האהבה העליוני' נמשך מלמעלה למטה כמים41 שיורדים מגבוה לנמוך כו' וכמ"ש אהבת42 עולם אהבתיך ע"כ משכתיך חסד והוא מ"ש וימינו תחבקני וד"ל. וזהו שאמרה לאה בלידת ראובן כי ראה43 ה' בעניי כי עתה יאהבני אישי כו' פי' כי עתה דוקא ע"י בחי' ראי' מקרוב לאסתכלא ביקרא דמלכא שהוא בחי' ראי' מלמטה למעלה עי"ז נמשך אהבה מקרוב מלמעלה למטה ג"כ בבחי' ראי' וכמ"ש ראיתי44 את אבותיכם והוא בחי' רא"ו ב"ן כנ"ל וזהו כי עתה יאהבני אישי בחי' סוכ"ע שנק' אישי, כמ"ש ביום45 ההוא תקראי לי אישי כו' וכמ"ש ואל46 אישך תשוקתך כו', יאהבני בבחי' אהבה מקרוב שהוא בחי' ראי' כנ"ל וד"ל.

רנג

ומהשאמרה עוד כי ראה ה' בעניי כו', כי הנה פי' בכל לבבך47 ידוע שהוא בשני יצריך כמארז"ל, והענין הוא דהיינו בחי' גבו' שבחסד דמפני אהבה יבא לבחי' מרירות וצער על היפוכו ממה שמרוחק עדיין ולא נתדבק כראוי כו' והוא בחי' פנימי' האהבה, ונק' חולת48 אהבה כידוע בפי' רשפי'49 רשפי אש כו' דמוקדין50 לי' בשלהובא דרחימותא והיינו בגלותא דוקא מפני עוצם הריחוק שיבא מזה תגבורת התשוקה באהבה כו', והיינו ג"כ בחי' בע"ת שגדולי' מצ"ג משום דמשכין51 לי' בחילא יתיר כו' כמ"ש בזוהר, וזהו מ"ש ויצעקו52 אל ה' בצר להם כו' פי' מן המיצר והצמצום שהוא בחי' התגשמות זה העולם מכל צד בבחי' זמן ומקום, וגם מי שאין לו חטא ועון יכול להיות בע"ת לצאת מחשך והסתר זה העולם הגשמי וגם מעולמות53 העליוני' ממנו שגם הם בבחי' גבול ותכלית ת"ק שנה כו', שכ"ז בחי' העלם והסתר לאור אלקים חיים שהוא בחי' א"ס אין לו תחלה ואין לו תכלה כו', ע"כ באה הנפש לידי מרירות וצער מהסתר הזה, והוא מ"ש ויצעקו אל הוי' בחי' סוכ"ע בצר להם מבחי' הצמצום וההסתר כו' וכמ"ש מן54 המיצר קראתי י"ה כו'. וזהו ג"כ פי' כי ראה ה' בעניי פי' בבחי' העוני והמיצר שלי כי מפני בחי' התשוקה באהבה מקרוב הנ"ל כשימנע ממנו ההתקרבות והראי' זהו בחי' עוני ביותר, והיינו כי ראה ה' ג"כ בבחי' אהבה מקרוב בעוני בצעקתם מצר להם ע"כ יאהבני אישי באתעדל"ע ג"כ בבחי' פנימי' אהבה ע"ד העלאה זו כי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח כו' וד"ל.

וכ"ז בחי' פ' ראשונה דק"ש שהוא בחי' ראובן כנ"ל, אבל פ' שניה והי' א"ש תשמעו כו' הוא בחי' שמעון. דהנה בלידת שמעון אמרה כי55 שמ"ע ה' כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה כו', להיות ידוע דהראי' מקרוב והשמיעה מרחוק דוקא וכמ"ש ה'56 שמעתי שמעך יראתי כו', והטעם הוא דהנה כתי' והחיות57 רו"ש, פי' בחי' הרצוא מבואר למעלה שהוא בחי' האהבה מקרוב להתקרב ולהתדבק בתשוקה מורגשת וכמ"ש ואל אישך תשוקתך, והוא ע"י בחי' ראי' לאסתכלא כו' שהוא בחי' ראובן כנ"ל. והנה אחר בחי' הרצוא הנ"ל יש בחי' שוב שהוא היפוך בחי' הרצוא ממש וכמא' הס"י אם58 רץ לבך שוב, והענין של בחי' השוב הזה הוא בחי'

רנד

הריחוק שמתרחק ומשפיל א"ע מאד, והוא בחי' שמאל59 דוחה דהיינו שמדחה א"ע ומשפיל א"ע ביותר להיות עומד בריחוק מקום דוקא, משא"כ בחי' ימין של אהב' בבחי' ראי' הנ"ל שהוא מקרוב דוקא כי ימין60 מקרבת ושמאל דוחה כו', ובחי' הדחיי' הזאת היא באה מחמת השפלות שבאה בנפשו אחרי שהוא רואה ומתבונן בגדולת ה' איך שהוא רם ומתנשא על כל ההשתל' בעלוי אחר עלוי עד רום המעלות א"כ תקטן נפשו מאד בעיניו ויעמוד מרחוק מפני היראה מעוצם הרוממות וההתנשאות ויהי' נבזה בעיניו נמאס בתכלית הקטנות, וכל שיותר הוא מכיר בגדולת ה' יותר תקטן נפשו בעיניו וכמ"ש דוד ונקלותי61 עוד מזאת והייתי שפל בעיני כו' מפני שכל מה שתגדל בעיניו ביותר גדלות הבורא יכיר יותר שפלות ערכו ואיך שאיננו ראוי כלל לקירוב ודביקות כו', וכענין וינועו62 ויעמדו מרחוק וכמו שאמרו בפירוש דבר אתה עמנו כו' והרי זה הי' בהם מפני עוצם הרוממות שנתרומם ונתגדל אצלם אא"ס בהגלות נגלות עליהם בהר בקולות וברקים כו'. וכיוצא בזה יובן מה שאמר חבקוק שמעתי שמעך יראתי כו' מפני שהיראה63 לעמוד מרחוק כנ"ל היא באה מסיבת השפלות והשפלות אינה אלא לאחר הכרת עוצם הרוממות כנ"ל, והכרה זו היא בחי' שמיעה שהיא מרחוק דוקא, שהשמיעה הוא ענין הבנה והשגה וכמ"ש דבר64 נא כי שומע עבדך כלומר מבין וההבנה אינה אלא מרחוק דוקא כי בבואו בקרוב יראנו בעין וא"צ לזה השגה, ולכך אינו65 דומה שמיעה לראי' כי הראי' מקרוב והשמיעה מרחוק, וע"ד דוגמ' הנה כשהאדם עומד מרחוק מהיכל המלך אינו אלא שומע באזניו מזולתו מעניני רוממות גדולתו משא"כ העומד בהיכל המלך פנימה כו'. וכך יובן ג"כ בענין בחי' השוב הנ"ל שהוא בחי' עמידה מרחוק שאז הוא בבחי' שמיעה בלבד, כי אם הי' בבחי' הראי' מקרוב לא הי' נופל בו היראה אלא אדרבה האהבה והקירוב כנ"ל אלא מוכרח שאינו אלא בבחי' שמיעה שהוא מרחוק ע"כ יהי' נסוג אחור מפני היראה והוא בחי' שוב הנ"ל, וזהו שמעתי שמעך יראתי שהיראה עם השמיעה ענין א' אך לפני היראה קדמה השמיעה כו' והוא בחי' שמאל דוחה הנ"ל (דקו66 השמאל הוא בינ"ה גבור"ה וכו' והשמיעה67 בבחי' בינה והראי' בבחי' חכ' כו' כידוע וד"ל.

רנה

וזהו שאמרה כי שמע ה' כי שנואה אנכי, פי' כי שנואה אנכי להשפיל א"ע בבחי' שמאל דוחה הנ"ל עד שיהי' נבזה בעיניו נמאס בבחי' שנואה לבעלה כו' מצד עוצם השפלות כנ"ל, ומחמת אתעדל"ת הזאת בבחי' שמאל דוחה מעורר ג"כ למעלה בחי' אתעדל"ע ע"ד הזה כי רוח אייתי רוח כו' וכנ"ל והיינו שמעורר למעלה בחי' שמאל העליון להיות שמאלו תחת לראשי כו' וה"ז בחי' קירוב שמגביה ראש דכנ"י בשמאלו והוא מפני ששמאל התחתון דוחה א"ע בשפלות כו', והיינו שאמרה כי שמע ה' כי שנואה אנכי בבחי' שמיעה מרחוק ג"כ שכפי אתעדל"ת כך הוא אתעדל"ע אך הי' שמיעה זו מרחוק לבא אלי לקרבני להיות שמאלו תחת לראשי כו'. וזהו ענין פ' שני' והי' א"ש תשמעו שהוא בחי' שמיעה מרחוק והוא בבחי' קו השמאל הדוחה כו', וע"כ נאמר בפ' זו בחי' גבורות ודינים השמרו68 לכם פן יפתה לבבכם כו' וחרה אף ה' כו' וכיוצא, וזהו בחי' שמעון, אבל פ' ראשונה היא בחי' ראובן כנ"ל, ובכלל הן בחי' ימין ושמאל רו"ש ומעוררים למעלה שיהי' שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני כו' וד"ל.

אך הנה כ"ז ההתעוררות בימין ושמאל באתעדל"ע אחר אתעדל"ת עדיין הוא רק בחי' הכנה לפני היחוד האמיתי, אבל בחי' לוי הוא מה שאמרה עתה69 הפעם ילוה אישי אלי פי' ילוה הוא ענין היחוד ממש כידוע. ולהבין ביאור ענין זה היחוד דלטעם זה נק' לוי בבחי' מדרגה שלישית מלבד בחי' ראובן ושמעון הנ"ל, הנה זהו ענין המא' הנ"ל דימינא ושמאלא ובנייהו כלה כו', וזהו ג"כ בחי' וענין ט"ו ווי"ן שבאמת ויציב שהוא אחר ב' פרשיות דק"ש שמע וא"ש כו'. והענין הוא להיות ידוע כי התורה נמשלה למים כמ"ש הוי70 כל צמא לכו למים כו', ועד"מ הנפש הצמאה בצמאון כששותה מים תסלק ממנה הצמאון ויהי' לה מנוח כו' כך התו' הוא בחי' מים העליוני' (הנק' מ"ד), וע"י שהאדם לומד ההלכה בדבור בפה בחי' המים העליוני' הללו משיבי' את ניצוץ האלקי שהי' צמא בבחי' רו"ש הנ"ל דהיינו אחר אתעדל"ת הנ"ל באהבה מקרוב ובשמאל דוחה כו' שנעשה עי"ז שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני כנ"ל אזי נעשה גוף היחוד והוא בחי' אתדבקות71 רוחא ברוחא ממש, והוא בחי' התקשרות הדבור בדבר72 ה' זו הלכה וכמ"ש ודברי73 אשר שמתי בפיך כו' דברי ממש הוא שמתקבל ושופע בדבורו של אדם, וזהו בחי' יחוד ממש כמשל יחוד משפיע ומקבל גשמיי' כו', וכן ע"י המצות74 שנק' רמ"ח אברים דמלכא כידוע בענין אשר75 קדשנו במצותיו כו' נעשה ג"כ בחי' יחוד ממש והוא בחי' חיבור ויחוד גופא דמלכא ברמ"ח אברים דילי' בכנ"י כו', ונמצא ע"י התומ"צ נעשה יחוד עליון דקוב"ה

רנו

ושכינתי' (בחי' יחוד מ"נ ומ"ד כשמתחברים יחד כו' וד"ל), וזהו ענין ימינא ושמאלא ובנייהו כלה בבחי' יחוד ממש. והיינו ג"כ ענין ט"ו76 ווי"ן שבאמת ויציב, דהנה אנו אומרים אמת ויציב כו' עד ונחמד ונעים הדבר הזה כו', הענין הוא דהדבר הזה הוא מ"ש בק"ש שמע ישראל כו' עד והיו הדברי' האלה אשר אנכי מצוך כו' ועל אותו הדבר הוא שאומר שהוא אמת ויציב ונכון כו' ונחמד ונעים בט"ו ווי"ן כלומר כמו אות77 הוי"ו הגשמי מורה בצורתו בחי' ההמשכה מלמעלמ"ט כידוע כן הדבר הזה שהוא התו' והמצו' שנק' מים עליונים המה נמשכים בט"ו ווין הנ"ל מלמעלמ"ט בכנ"י באמרינו ויציב ונכון עד ומקובל כו' הכל בווי"ן, ופי' ונחמד ונעים הוא בחי' התקשרות השפע במקבל להיות בבחי' נעימות כו' (ואזי אתבסמת78 נוק' ונמתקו הגבו' שלה וכמ"ש קול79 ה' יחולל אילות דקאי בקול דאוריית' דוקא מטעם הנ"ל וכמ"ש במ"א). וזהו בחי' לוי שאחר ימינא ושמאלא דראובן ושמעון הנ"ל, וכמו שאמרה עתה הפעם ילוה אישי אלי בבחי' יחוד ממש מפני שאתעדל"ע ג"כ יהי' בבחי' מים שיורדים מגבוה לנמוך כנ"ל, וילוה אישי פי' היינו אמיתית הדביקות שהוא ע"י החסדי' דבחי' מ"ד דוקא, והוא למעלה הרבה מבחי' ראובן שאמרה עתה יאהבני אישי שאינו אלא ימינו תחבקני כנ"ל, וזהו ע"י תורה וגמ"ח שנק' מים כנ"ל וד"ל.

וזהו יהודה אתה יודוך אחיך כו', פי' אחיך שהן בחי' ראובן שמעון ולוי הנ"ל הם אשר יודוך כלומר עשאוך להיות נק' יהודה, וזהו יהודה אתה מה שבחי' יהודה בא לבחי' גילוי באתה שהוא בחי' ההתגלות כנודע הוא מפני שיודוך אחיך דוקא כנ"ל. ולהבין זה תחלה יש להבין שרש ענין יהודה מהו. דהנה אחר אמת ויציב אעפ"י שהוא בחי' היחוד כמ"ש ילוה אישי אלי עכ"ז עדיין אין עיקר היחוד אלא בש"ע בתפלה שבלחש דוקא והתפלה שבלחש הוא שנק' בחי' יהודה וכמ"ש הפעם אודה את ה' כו', וענין ההודאה הזאת הוא למעלה הרבה מבחי' אהבה ודביקות כו', כי הנה האהבה הוא בדבר המושג שתכסוף נפשו אליו כו', אבל בדבר שאינו מושג כלל לא יוכל להגיע אליו בשום צד קירוב ודיבוק אלא הן רק בבחי' הודאה וביטול בלבד, כמו בעמדו לפני המלך ממש שלא יוכל לימשך אליו באהבה וקירוב מפני הבדלת רוממות ערכו כו' אבל רק בהודאה שהוא בחי' ביטול במציאות יוכל לעמוד לפניו, והוא ענין הכריעות וההשתחוואו' שבש"ע מפני שהוא לבחי' סוכ"ע שנק' סדכ"ס80 ולית מח' תפיסא בי' אפי' מח' דא"ק כו', והענין הוא שהוא למעלה לגמרי מכל בחי' ההשתל' דאבי"ע וע"כ קמי' כחשיכה81 כאורה כו' רוחני' וגשמי' שוין ממש מאחר שאינו נתפס בתוך עלמין כלל בבחי' ממכ"ע כו', וא"כ אין מגיעים לו בתפלה שבלחש רק בבחי' הביטול וההשתחוואה שהוא העדר

רנז

הכלי כו'. וזהו פי' ענין יהודה הפעם אודה את ה' בבחי' הודאה לשם הוי' בחי' סוכ"ע כו' שאינו מושג כלל כו' אך ע"י הודאה זו באה עכ"פ הארה מבחי' סוכ"ע בכנ"י, וכידוע דע"י אתעדל"ת אתעדל"ע כו', וזהו פי' יהודה אתה שבחי' יהודה לסוכ"ע הנ"ל בא לבחי' גילוי מן ההעלם בבחי' אתה שהוא בחי' ממכ"ע והוא עיקר היחוד, וזהו למעלה מבחי' לוי הנ"ל, דמה שילוה אישי אינו אלא ממה שיוכל אור אלקי לבא בבחי' השתל' בדרך משפיע ומקבל כו' אבל בחי' יהודה הוא בחי' האור העצמי של א"ס ב"ה דלית מח' תפיסא בי' כנ"ל. וזהו ענין שמ"ע שאחר ב' פרשיות דק"ש ואמת ויציב דוקא, כי גם אם לא שהקדימו בפסד"ז וברכות ק"ש כו' לא היו יכולים להתחיל בש"ע בלבד כי בחי' סוכ"ע לא יכולים לקבל כ"א ע"י הכנה בתחלה מלמטה למעלה שהוא בג' מדרגות הנ"ל ראובן שמעון ולוי והן ב' פרשיות ואמת ויציב אז יכולי' לעמוד בש"ע (ובמנחה ששייך לבקר דאברהם וכבר הקדימו בשחרית א"צ להאריך בפסד"ז ובק"ש לפני ש"ע ויכולי' להתחיל בש"ע בלבד מיד, אבל בערבית ששייך ליום שלאחריו צריך להתחיל בק"ש לפני ש"ע כו'). וז"ש יהודה אתה יודוך אחיך, פי' מה שאתה יהודה בבחי' הגילוי מבחי' סוכ"ע בש"ע בלחש ובחשאי שהוא בחי' ביטול כנ"ל היינו ע"י אחיך בחי' ראובן שמעון ולוי שקדמו תחלה שהרי הם עשאוך באתעדל"ע שיהי' למעלה ימינא ושמאלא ובינייהו כלה בבחי' היחוד תחלה כנ"ל, ואח"כ יודוך אחיך הנ"ל להיות נק' בשם יהודה בשמ"ע שלמעלה גם מיחוד זה כו' וד"ל. ובזה מובן בפי' יהודא בלשון הוה שלמעלה מן הזמן שהוא בבחי' ש"ע82 בצלותא דבלחש שאז הארת סוכ"ע ועכ"ז נקרא יהודה בקמץ תחת הדלי"ת לפי שע"י אחיו הנ"ל נעשה יהודה כנ"ל. וזהו שאמרה הפעם אודה את ה' כו' הפעם דוקא אחר שקדמו ראובן ושמעון ולוי שהם ב"פ דק"ש ואמת ויציב וד"ל.

ידך בעורף אויביך. הנה בחי' עורף הוא בחי' חצוני', עד"מ עורף באדם שהוא למול פני הראש ואחוריו להיות כי בפנים של אדם מאיר מבחי' פנימי' החיות של הנפש כידוע ובאחורי העורף אין מאיר שם רק מבחי' חצוני' הנפש, כך צריך שיהא האדם בעניני עוה"ז בבחי' חצוני' בלבד והוא בבחי' עורף דהיינו בבחי' הקרירות ולא בבחי' פנימי' כו' שהוא מקרב83 לב עמוק כו' כידוע, אך עכ"פ בבחי' קרירות בהכרח הוא שיהי' באדם מפני צורך פרנסתו כו', וא"כ בהיות עובד ה' אח"כ בתפלה שבלב הרי עולה לה' כל מה שעשה בעניני פרנסתו, מן המאכל שאכל יתחזק כח שכלו ומדותיו בהתבוננו' אחדות הוי' ומדות אוי"ר בק"ש וממעות שקיבץ יעשה צדקה להחיות רוח שפלי' וכיוצא עד שנמצא בזה מתעלים גם כל כחות חצוניו' שנפשו נמשך בעניני פרנסתו לה' אחד. וזהו ידך בעורף אויביך, פי' אויביך הן כל עניני עוה"ז שנמשכו מהיכלות החצוני' דע' שרים84 שיניקתם מאחוריים דקדושה כידוע

רנח

והנה"ב85 שבאדם משם ג"כ נמשכה כידוע, ומלבד שבחי' פנימי' שבנפש הזאת נתבררה כבר להיות שלא נמשך כלל בעניני גשמיו' דנוגה דעשי' כנ"ל עוד זאת שגם בחי' חצוני' שבה שנק' עורף אויביך גם הוא מתהפך לקדושה האלקי', וע"ד שיהי' לע"ל דכתי' ואת86 רוח הטומאה אעביר כו'. אך מהיכן יש כח הזה להפוך גם בחי' החצוני' דקליפה לקדושה היינו שאמר ידך בעורף אויביך, פי' ידך הוא בחי' יד הגדולה כמ"ש וירא87 ישראל את היד הגדולה כו', ועל בחי' יד הגדולה הזאת אמר וימינך פשוטה לקבל שבים פי' לפי שיד הזאת נק' גדולה כי לעוצם רוממות מדריגתה למעלה מעלה ע"כ יכולה היא להתפשט מטה מטה מאד, עד"מ יד הגדולה באדם שתתפשט למטה למטה בעומק ג"כ להשיג גם מי שנפל בתחתית כו', וזהו פי' וימינך88 פשוטה לפי שמתפשטת עד אין שיעור למטה כו' וע"כ מקבלת גם השבים שאינם ראויים שיתקבלו דהיינו לאהפכא חשוכא לנהורא גם מבחי' חצוני' דקליפה שנק' שאול תחתית כו' וד"ל, ועיקר הטעם הוא לפי שבחי' ימין זה שפשוטה לקבל שבים הוא נמשך מבחי' סוכ"ע הנ"ל דקמי' כחשיכה כאורה כו' וגם חשך לא יחשיך89 כו' לפי שהוא מבחי' עצמו' המאציל שלפני ההשתל' עדיין ושם שוה90 ומשוה קטן וגדול כמ"ש קטן91 וגדול שם הוא כו' עד שבחי' רוחניות נק' גשמיו', וכמו החכ' שנק' ראשית92 בסדר ההשתל' ולגבי עצמות המאציל נק' בשם בחי' עשי' גשמי' וכמ"ש כולם93 בחכ' עשית כידוע, וכן בהיפוך שהגשמיות כרוחניות חשוב וכמ"ש בפי' כחשיכה כאורה שהחושך כאור94 ממש, והוא מטעם שלמעלה הוא לגמרי מבחי' וערך השתל' וכמ"ש לך95 הוי' הגדולה והגבורה כו' ולהיות כן יכול להיות שההארה משם יהפוך גם החשך של חצוני' הקליפות לאור הקדושה וכמ"ש אם96 אסק שמים שם אתה אציע שאול הנך שגם בשאול תחתית החשך לא יחשיך מפני דקמי' כחשיכה כאורה כו', ולכך גם שם ימינו פשוטה לקבל שבים. וזהו יד"ך דוקא וא"ת97 ידך אלא יוד"ך בחי' יו"ד, והוא בחי' יו"ד דיהוד"ה שהוא בחי' יו"ד דשם הוי' בחי' סוכ"ע הנ"ל

רנט

לפי שיודוך אחיך עד שהוא למעלה גם מבחי' היחוד בחי' לוי כנ"ל ואזי יו"ד דיהוד"ה יכול להתפשט עד אין שיעור למטה עד שיהפוך גם בחי' עורף לקדושה מטעם הנ"ל וד"ל.

ישתחוו לך בני אביך. הנה כתי' שמע98 בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך, וידוע בדרז"ל דמוסר אביך נק' תושב"כ ותורת אמך נק' תושבע"פ, וי"ל הטעם לזה למה תושב"כ בשם אב ותושבע"פ בשם אם. אך הענין הוא פשוט עד"מ99 אב ואם גשמיי' [שהטפה] הנמשכת מן האב אעפ"י שהוא כח המוליד הולד עכ"ז אין הולד נוצר ממנו אלא מן טפת האודם שבאם שמצייר הולד בצורת אברים בהגדלה רבה ראש ויד ורגל והולך ומתגדל בבטן האם בט"ח עד שנעשה ברי' גדולה, ובטיפת האב לא הי' הולד הזה רק בבחי' כח היולי כו' כידוע. והנמשל מזה יובן ג"כ בהפרש שבין תושב"כ ותושבע"פ שאעפ"י שעיקר ההשפעה מאא"ס ב"ה הוא בתושב"כ כידוע דאורייתא100 מח"ע נפקת והתלבשות101 אא"ס אינו אלא בחכ', מ"מ אין גודל אור ההשפעה לאורך ורוחב כמו בציור ולד וכיוצא אלא דוקא בתושבע"פ לפי שהיא מפרשת באר היטיב כל דין ודין איך הוא ומה הוא ומתגדל באורך ורוחב, וכמו שיש מסכת102 שלימה בדיני סוכה ע"פ א' בסוכות תשבו ז' ימים וכיוצא, וז"ש ששים103 המה מלכות ושמונים פלגשים כו' ס' מלכות הן ס' מסכתות ופ'104 פלגשים הן ברייתות כו' כידוע, וכ"ז בתושבע"פ, וזהו שנק' תורת אמך עד"מ האם שמגדלת הולד בבטנה כו' כנ"ל וד"ל.

וזהו ישתחוו לך בני אביך, פי' אביך הוא בחי' תושב"כ שהוא בחי' אור אבא עד"מ הנ"ל, ונק' אבינו105 אב הרחמן כו' מפני שמקור כל החסדי' מן האב דוקא לפי שהחכ' הוא מקור כל החסדים ומקור כל הרחמים כידוע, וע"כ בחי' בני אביך דוקא הוא שממשיכים את ההשפעה למטה והוא תורה וגמ"ח כנ"ל בפי' יודוך אחיך ולוי הוא העיקר כו', ומשום שה'106 בחכ' יסד ארץ דהיינו ענין אבא107 יסד

רס

ברתא דוקא כמ"ש במ"א ע"כ ישתחוו לך פי' שבני אביך ממשיכים בשבילך דוקא, כי יהודה108 הוא בחי' המל'109 שהוא עולם הדבור ומקבלת מאחיך בתחלה ואח"כ הוא שמתעלה המל' מהם כנ"ל. וזהו פי' ישתחוו לשון זה הוא ענין ההשפעה מלמעלמ"ט דוקא, והוא מפני שב' מיני השתחוואו' יש, הא' השתחוואה מלמטלמ"ע שהמשתחווה למטה בארץ בפישוט ידים ורגלים לפני מי שמשתחווה אליו כו', והב' השתחוואה מלמעלמ"ט כאדם שמרכין ראשו שכופף קומתו לגבי מי שמתחנן לו דבר כו' ובהרכנה זו ממשיך לו השפע והברכה, והוא ענין הודאה מלמעלמ"ט (וז"ש ששם110 עלו שבטים כו' להודות לשם הוי' כו'), וזהו פי' יודוך אחיך מלמעלמ"ט להמשיך לך הברכה והשפע, והיינו ג"כ ענין ישתחוו לך בני אביך בחי' השתחוואה מלמעלה דרך כריעה, וזהו ענין הכורע111 כורע בברוך כו', והוא ענין הכריעות והשתחוואות שבש"ע שהוא בחי' ח"י המשכות עליונות משמות דהוי' דג' מדרגות הנ"ל בכלל בג"ר וג' אחרונות כו' (וממילא יש ג"כ בחי' השתחוואה מלמטה למעלה מבני אביך לפי שהמל' עולה עד הכתר למעלה מבחי' אחיך הנ"ל ע"כ הם משתחווים לפני בחי' יהודה כי יהודה עולה בבחי' כתר מל' כנ"ל וד"ל). ופי' בני אביך הן ראובן ולוי בלבד, כי שמעון הוא בחי' שמאלו תחת לראשי בלבד אבל ראובן ולוי הן בחי' החסדים שיורדי' מגבוה לנמוך לבחי' מל' כמ"ש כל112 הנחלים הולכים אל הים כו' ושרשם של לוי וראובן הוא בחי' אבינו אב הרחמן דהיינו אא"ס שמלובש בחכ' שבתו' שבכתב כמ"ש שמע בני מוסר אביך כנ"ל הטעם וד"ל.

והמשך דברי הפסוק ידך בעורף אויביך ישתחוו לך בני אביך הוא ענין קשר דברים ששייך ענינם זל"ז, דהיינו שנותן טעם למה שידך בעורף אויביך שהוא לפי שישתחוו לך בני אביך כו', לפי שההשתחוואה זו באה מבחי' אא"ס שבחכ' דקמי' כחשיכה כאורה כו' ויכול להיות ג"כ מחמת זה שיהפוך האויב ערפו לנוס כפשט הכתוב דידך בעורף אויביך והוא ענין מה שאנו רואי' שלפרקי' יהי' האדם סומ"ר מחמת שהרע אין לו מקום אחיזה אצלו כלל והוא מושלל ומרוחק ממנו הרבה וכ"ז מפני שהאויב יהפוך ערפו לנוס מסט' דקדושה וכמ"ש אחד113 ירדוף אלף כו', וכמ"כ למעלה ברוחני' כתי' יפול114 מצדך אלף ורבבה מימינך כו' וד"ל, והוא מפני

רסא

שהיו"ד שבחכ' למעלה מבחי' שבירה וכמ"ש ימותו115 ולא בחכ' כו' ע"כ אין להם מקום שם כלל, וזהו ידך בעורף כו' יודך כו', והוא ענין א' עם ישתחוו לך בני אביך כנ"ל וד"ל.


1) יהודה אתה יודוך אחיך: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. נעתק מכת"י 1156 צב, א. נמצא ג"כ בכת"י 34 בתחלתו. 107 ע' קטו (ושם חסר הסיום). 655 ע' קלח. 872 ע' ו והמשכו בע' ה (ומתחיל מאמצע המאמר) בכותרת: שבת פרשת ויחי תקעזיי"ן לפ"ק.

מאמר זה וביאור מיוסדים על ד"ה זה וביאורו בתורה אור ריש פרשתנו, והגהות וכו' — באור התורה ויחי כרך ה' ע' תתקצז ואילך. ע' תתרה ואילך. כרך ו ע' 2276 ואילך [השוה כרך ה שם ע' 2994 בתוס' הגהות].

הנחת ר' משה בן אדה"ז נדפס לקמן ע' רעח.

מאמר זה נדפס ג"כ (עם כמה שינויים) במאמרי אדמו"ר האמצעי ויחי ע' תצז, בכותרת: שבת פרשת ויחי תקעזיי"ן לפ"ק. וראה שם בתוס' ביאור ע' תקל.

2) יהודה אתה יודוך אחיך. . הפעם אודה את ה': ויחי מט, ח. ויצא כט, לה.

3) מ"ש בד"ה תיבת יהודה בחול"ם: בתורה אור כאן ובשערי אורה ע' 40 וע' 186 מציין לנחמי' יא, יז. — אבל כ"ה גם בביאורי הזהר ויגש כז, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תקצח. שם ע' א'מו [נדפס גם במאמרי אדה"א במדבר ח"א ע' קטז]. תקס"ח ח"ב ע' תשיח. אור התורה ויחי כרך ו ע' 2276.

4) למען יזמרך כבוד ולא ידום: תהלים ל, יג.

5) ככה יעשה איוב: איוב א, ה. ראה שער היחוד והאמונה פ"ד (עט, רע"א). מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשצ.

6) ראובן. . רא"ו ב"ן: ראה בראשית רבא פע"א, ג.

7) ראי' אותיו' ארי': ראה תקוני זהר ת"ע קכב, א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'ל.

8) שדגל מחנה ראובן. . דרום: נסמן בסמוך.

9) דרום. . דחסד: ראה ספר המאמרים תר"ן ע' שפט. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תצח. מאמרי אדה"ז פרשיות התורה ח"ב ע' תרטז.

10) שדגל מחנה ראובן. . פני ארי': ראה בסמוך הערה ד"ה: וכמבואר.

11) פני ארי' להימין: ע"פ יחזקאל א, י.

12) דגל מחנה ראובן תימנה: במדבר ב, י.

13) וכמבואר בזוהר בהיכלות דפ' פקודי: ראה שער האמונה ספנ"ד. תורת חיים חיי שרה קכט, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רכג. במדבר ח"א ע' כה וע' סז. וראה זוהר במדבר קיח, ב.

14) כביכורה בתאנה בראשיתה ראיתי את אבותיכם: הושע ט, י [בהוספת תיבת ”את"].

15) לאסתכלא ביקרא דמלכא: ראה זהר מקץ קצט, א. בראשית לח, א-ב. פקודי רמז, ב. תרומה קלד, א.

16) ורוח אייתי רוח: ראה זהר תרומה קסב, ריש ע"ב. וירא צ, ריש ע"ב. סידור ערב שבת קסג, ד. אמרי בינה שער התפילין פל"א. אור התורה חנוכה כרך ב ע' רפו.

17) ברוך. . לשון המשכה: ראה לקוטי תורה בחוקותי מח, ב. ראה כט, א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ס"ע קכג ואילך.

18) ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר: ישעי' מ, ה.

19) גנבא אפום מחתרתא: גי' העין יעקב — ברכות סג, א. ראה הנסמן במאמרי אדה"ז פרשיות התורה ח"א לע' ט.

20) איזהו חכם הרואה את הנולד: תמיד לב, א. תניא פמ"ג.

21) בדבר ה' שמי' נעשו. . ויאמר אלקים יהי אור: תהלים לג, ו. בראשית א, ג.

22) ששת ימי בראשית. . מחודשי': ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' א'רסו ואילך.

23) מחדש בכל יום מעשה בראשית: ע"פ ברכת יוצר.

24) וההפרש בין יחיד לאחד: ראה מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קלה (ומקבילו בתורה אור וארא נה, ב) וע' רמט. פרשיות התורה ח"ב ע' תשיד. לקוטי תורה בלק ע, א. ואתחנן יא, ג. דרך מצותיך ע' קכד. אמרי בינה שער הק"ש פ"ח.

25) אחד א"ח דלי"ת: ראה פרי עץ חיים שער (ח) הק"ש פי"ב.

26) הח' ז' רקיעי'. . ד' סטרי: ראה שולחן ערוך אדה"ז הל' ק"ש סס"א ס"ו.

27) תמליכהו בשמי' ובארץ: כ"ה בכ"מ בדא"ח — ראה ברכות יג, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רלג. וש"נ. ח"ב ע' תסג. וש"נ. ח"ד ע' א'תקה. במדבר ח"ג ע' תתפה וע' א'קפא. בראשית ע' שפד ע' תכט.

28) לך הוי' הגדולה והגבורה: דברי הימים-א כט, יא. ראה הנסמן לעיל בהערה ד"ה: וההפרש.

29) ומלכותו בכל משלה: תהלים קג, יט.

30) מלכותך מלכות כ"ע: תהלים קמה, יג.

31) כשאנו אומרי' וכולם ממליכים את שם המלך: בברכת יוצר [בדילוגים].

32) הנ"ל: במאמרי אדה"א שם נוסף: שהוא בחי' סוכ"ע וג"פ הוא קדוש ומובדל עד שנעשה בחי' הוי' צבאות להוות מאין ליש כו' וכמ"ש הטעם* לג"פ דוקא במ"א, ומה שנזכר בברכת יוצר אור מענין המלאכים שיש מתפעלי' באהבה.

33) וכולם מקבלים עליהם עומ"ש באימה: ראה ברכת יוצר.

34) אלף אלפי' ישמשוני: דניאל ז, י.

35) בזהר. . פקודי: ראה שער האמונה ספנ"ד. תורת חיים חיי שרה קכט, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רכג. במדבר ח"א ע' כה וע' סז. ראה זהר במדבר קיח, ב.

36) שמאלו תחת לראשי: שיר השירים ב, ו.

37) ימינא ושמאלא ובניהו כלה: פיוט אזמר בשבחין (זמירות ליל שבת).

*) הטעם לג"פ: ראה תורה אור מקץ לו, ב. ומקבילו בספר המאמרים תקס"ה ח"א ע' קכד. תו"א תשא פו, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקב.

38) אתעדל"ע. . אתעדל"ת: ראה זהר לך פח, א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קצח. וש"נ. ח"ב ע' תנה. ח"ד ע' א'שכ.

39) אליך הוי' נפשי אשא: תהלים כה, א.

40) וכמשל המתקרב אל המלך: ראה גם מאמרי אדה"א בראשית ע' תקמא.

41) כמים שיורדים מגבוה לנמוך: ראה תענית ז, א.

42) אהבת עולם אהבתיך: ירמי' לא, ב [ושם: ואהבת — אבל כ"ה בכ"מ, ומהם: מאמרי אדה"א בראשית ע' שדמ. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תקפב. נביאים ע' ריא. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ח. וש"נ. ח"ב ע' תשנח. במדבר ח"א ע' טו. ח"ב ע' תתנח. וע' תתסב. ח"ג ע' תתקסב. דברים ח"ג ע' תתקעב. וש"נ. דברים ח"ד ע' א'שלג].

43) כי ראה ה' בעניי: ויצא כט, לב.

44) ראיתי את אבותיכם: נסמן לעיל בפיסקא ד"ה: אמנם.

45) ביום ההוא תקראי לי אישי: הושע ב, יח [בדילוג תיבות ”נאום ה'" ובהוספת תיבת ”לי" — וכ"ה גם בתורה אור כאן מח, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תקכב. וש"נ. במדבר ח"ג ע' א'רס וע' א'ער].

46) ואל אישך תשוקתך: בראשית ג, טז.

47) בכל לבבך. . בשני יצריך: ואתחנן ו, ה. ובספרי שם. ברכות נד, א (במשנה). ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קעח. וש"נ. במדבר ח"ג ע' א'רמז.

48) חולת אהבה. . בגלותא: שיר השירים ב, ה. ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקס. וש"נ. דברים ח"ב ע' עתר. וש"נ.

49) רשפי' רשפי אש: שיר השירים ח, ו. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תקיב. וש"נ. ח"ד ע' א'תסב. וש"נ.

50) דמוקדין לי' בשלהובא דרחימותא: ראה זהר קדושים פד, א.

51) דמשכין לי' בחילא יתיר: ראה זהר חיי שרה קכט, ב. אגרת התשובה פ"ח. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תקעז. ח"ג ע' א'קכח.

52) ויצעקו אל ה': תהלים קז, ו. כח.

53) מעולמות העליוני'. . ת"ק שנה: ראה חגיגה יג, א.

54) מן המיצר קראתי י"ה: תהלים קיח, ה.

55) כי שמ"ע ה' כי שנואה אנכי: ויצא כט, לג.

56) ה' שמעתי שמעך יראתי: חבקוק ג, ב.

57) והחיות רו"ש: יחזקאל א, יד.

58) אם רץ לבך שוב: ספר יצירה פ"א מ"ח.

59) שמאל דוחה: ראה הערה הבאה.

60) ימין מקרבת ושמאל דוחה: ראה סוטה מז, א.

61) ונקלותי עוד מזאת: שמואל-ב ו, כב.

62) וינועו ויעמדו מרחוק. . דבר אתה עמנו: יתרו כ, טו. שם טז.

63) שהיראה לעמוד מרחוק: ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קעו-ז ובהנסמן שם.

64) דבר נא כי שומע עבדך: שמואל-א ג, י [בהוספת תיבת ”נא" — ראה ספר המאמרים תקס"ה ח"ב ס"ע תשה]. ראה הערה במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשמא. בהנסמן לפנ"ז.

65) אינו דומה שמיעה לראי': ראה מכילתא יתרו יט, ט. לקח טוב שלח יג, יח. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' שי ואילך. דברים ח"א ע' קמז ואילך.

66) דקו השמאל. . בינ"ה גבור"ה וכו': ראה זהר (רעיא מהימנא) בהעלותך קנג, ב. פרדס שער (ו) סדר עמידתן פ"א. עץ חיים שער (א) דרוש עיגולים ויושר ענף ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ריש ע' תרעח. וש"נ. במדבר ח"ג ע' א'קלג.

67) והשמיעה. . בינה: ראה זהר (אדרא רבא) נשא קלח, ב. מאמרי אדה"א פרשיות התורה ח"ב ע' תקלז ואילך ובהנסמן לשם.

68) השמרו לכם. . וחרה אף ה': עקב יא, טז. יז.

69) עתה הפעם ילוה אישי אלי: ויצא כט, לד.

70) הוי כל צמא לכו למים: ישעי' נה, א.

71) אתדבקות רוחא ברוחא: ראה זהר משפטים קכד, ב.

72) בדבר ה' זו הלכה: שבת קלח, ב.

73) ודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.

74) המצות. . רמ"ח אברים: ראה תקו"ז ת"ל (עד, סע"א). הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ק. דברים ח"ד ע' קצא.

75) אשר קדשנו במצותיו: נוסח ברכת המצות.

76) ט"ו ווי"ן שבאמת ויציב: ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תנא. וש"נ. ח"ג ע' תתקעא.

77) אות הוי"ו. . ההמשכה: ראה אגרת התשובה פ"ד.

78) אתבסמת נוק': לשון הזהר לך צד, א.

79) קול ה' יחולל אילות: תהלים כט, ט. ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' רז ואילך.

80) סדכ"ס ולית מח' תפיסא בי': זהר יתרו פט, א. תרומה קמו, ב. תקוני זהר בהקדמה יז, א.

81) כחשיכה כאורה: תהלים קלט, יב.

82) ש"ע בצלותא דבלחש: ראה תיקונים בזהר חדש קא, ג. זהר ויקהל רב, א. שולחן ערוך אדה"ז הל' תפלה סק"א ס"ב-ד. ניצוצי אורות לזוהר ויגש רי, א. אור התורה נח כרך ג ע' 1204.

83) מקרב לב עמוק: ע"פ תהלים סד, ז.

84) דע' שרים שיניקתם מאחוריים דקדושה: ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שצח. וש"נ.

85) והנה"ב. . משם ג"כ נמשכה: ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תצד. וש"נ.

86) ואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

87) וירא ישראל את היד הגדולה: בשלח יד, לא. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שלח. וש"נ.

88) וימינך פשוטה לקבל שבים: תפלת נעילה. ראה מאמרי אדה"ז מארז"ל ע' רפז וע' תכז. אמרי בינה שער הק"ש עג, ג. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שצג.

89) כחשיכה כאורה. . וגם חשך לא יחשיך: תהלים קלט, יב [ושם: גם. אבל כ"ה בכ"מ — ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצב. וש"נ].

90) שוה ומשוה קטן וגדול: ע"פ פיוט (לימים נוראים) ”האוחז ביד משפט".

91) קטן וגדול שם הוא: איוב ג, יט.

92) החכ' שנק' ראשית: תהלים קיא, י. ראה זהר בראשית לט, ריש ע"ב. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רלד. וש"נ. וראה גם פלח הרמון ר"פ בראשית.

93) כולם בחכ' עשית: תהלים קד, כד. ראה מאמרי אדה"א ח"ד ע' א'רפה. וש"נ.

94) כחשיכה כאורה שהחושך כאור: ראה לקוטי תורה צו יב, א, ומקבילו בסידור סדר הגדה רצז, רע"ג.

95) לך ה' הגדולה והגבורה: דברי הימים-א כט, יא.

96) אם אסק שמים. . אציע שאול הנך: תהלים קלט, ח [ושם: ואציעה].

97) וא"ת ידך אלא יוד"ך: ראה תקוני זהר בהקדמה ז, ב.

98) שמע בני מוסר אביך. . תושבע"פ: משלי א, ח. מאמרי אדה"א ח"ד ע' א' תנ בשם הזוהר. וש"נ.

99) עד"מ אב ואם גשמיי': ראה מאמרי אדה"א מקץ ע' שה. ובהנסמן שם.

100) דאורייתא מח"ע נפקת: זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. (רעיא מהימנא) משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.

101) והתלבשות אא"ס. . בחכ': ראה תניא פי"ח. פל"ה בהג"ה. סידור ערב שבת קסה, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרכא.

102) מסכת שלימה. . בסוכות תשבו: אמור כג, מב. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תכז.

103) ששים המה מלכות. . ס' מסכתות: שיר השירים ו, ח. ראה זהר פינחס רטז, א. מאמרי אדה"ז פרשיות התורה ח"א ע' שעח ובהנסמן לשם. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תד. וש"נ.

104) ופ' פלגשים הן ברייתות: ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ד שם. וש"נ.

105) אבינו אב הרחמן: ברכת אהבת עולם. ראה ביאורי הזהר במדבר קמה, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"א ס"ע רלז. וש"נ.

106) שה' בחכ' יסד ארץ: משלי ג, יט. ראה מאמרי אדה"ז פרשיות התורה ח"א ע' לג.

107) אבא יסד ברתא: ראה זהר (רעיא מהימנא) פינחס רנו, ב. רמח, א. רנח, א. ראה מאמרי אדהא דברים ח"ב ע' שפז. וש"נ. ח"ג ע' תתקנח. במדבר ח"ג ע' תתקעח וע' א'קסח. ספר המאמרים תקס"ה ח"ב ע' תקצג.

108) יהודה הוא בחי' המל': ראה זהר ויחי רלז, א. (סבא) משפטים קג, ב. קד, א. ובאור החמה ומקדש מלך שם. מאורי אור מערכת יהודה ס"ו.

109) המל'. . שהוא עולם הדיבור: ראה זהר לך פו, ב. ובאור החמה ורמ"ז שם. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שפב. וש"נ.

110) ששם עלו שבטים. . להודות: תהלים קכב, ד.

111) הכורע כורע כברוך: ראה ברכות יב, ע"א.

112) כל הנחלים הולכים אל הים: קהלת א, ז. ראה פרדס שער (כג) ערכי הכינויים מערכת ים. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' שצז. וש"נ.

113) אחד ירדוף אלף: יהושע כג, י [ושם: אחד מכם].

114) יפול מצדך אלף: תהלים צב, ז.

115) ימותו ולא בחכ': איוב ד, כא. ראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רצט.