נוסח שני: יהודה אתה יודוך אחיך

רעח

בעזה"י וית' שבת קודש פ' ויחי

יהודה1 אתה יודוך אחיך2 ידך בעורף אויבך, ישתחוו לך בני אביך וגו'. הנה יהודה הוא לשון הודי"ה כמ"ש הפעם3 אודה את ה' ע"כ קראה שמו יהודה שהיו"ד מורה על התמדת הפעולה תמידית כמו ככה4 יעשה איוב כל הימים (כדפירש"י שם וכמ"ש בלק"א5 ח"ב) והיינו כדכתיב אלקים6 אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט אל וגו' למען7 יזמרך כבוד ולא ידום וגו' שלמעלה הוא בחי' ההודאה תמידיו' בלי הפסק כלל אך למטה בלבד נאמר הפעם אודה את ה' הפעם דוקא שהוא תחת הזמן כנודע וזהו יהוד"ה אתה יודוך אחיך כו' שבחי' ההודאה שבבחי' יהודא נמצא מאחיו המפורשי' בתורה קודם לכן שהם ראובן שמעון ולוי שהם יודו"ך להמשיך בו בחי' ההודאה כו'.

וביאור הענין דהנה ארבעה8 אחין אלו הם בחי' ד' תיקונין דתפלה והיינו כי ראובן הוא בחי' ארי"ה שבמרכבה דכתיב ופני9 ארי"ה אל הימין לארבעתם וכן דגל10 מחנה ראובן תימנה וארי"ה11 הוא אותיות ראי"ה והיינו בחי' ומדרגת ראובן12 שהוא בחי' ראי"ה והתקרבות דהיינו בחי' האהבה רבה שנתעוררה בתפלה מגודל עוצם עומק ההתבוננות בגדולת אין סוף ב"ה איך שאמר במאמר א' והי' העולם כו' ולזה אומר' ברוך13 הוא לשון המשכה וגילוי שיתברך ויתגלה זה בלבבינו איך שאמר והי' העולם ברוך14 אומר ועושה כי בטובו15 מחדש בכל יום מע"ב וכן בפסוקי דזמרה כשיתבונן המשכיל איך שהללוהו16 מן השמים הללוהו כל מלאכיו כו' אשר לגדודיו17 אין מספר אלף אלפים וריבוא רבבן אין קץ וכולם18 עונים באימה ואומרים ביראה

רעט

קדו"ש ג"פ הוי' צבאות כו' פי' שהוא בעצמו ית' קדוש ומובדל מהם המתנשא מימות עולם דלית19 מחשבה תפיסא ביה כלל רק החיות של הנפעלים הרוחניים והגשמיים הוא מבחי' ש' כבוד מלכותו ית' המחיה את כולם ומתלבשת בבחי' הצבאות וזהו הוי' צבאות מכה"כ כבודו דוקא כנודע, אי לזאת כאשר יתבונן המשכיל בכל הדברים האלה בעומק הדעת תתעוררה בלבבו בחי' אהבה רבה ברשפי אש ושלהבת עזה לאסתכלא20 ביקריה דמלכא ולחזות21 בנועם ה' ב"ה כי ראיה והסתכלות הוא בחי' התקרבות כי אין הראיה יתכן זולתי מקרוב ממש וזהו בחי' ראובן22 רא"ו ב"ן להיות האהבה והתשוקה להתקרב אליו ב"ה לאסתכלא ממש ביקרי' דמלכא ולחזות בנועם ה' ממש הגם שהכל יודעין איך שהקב"ה ממכ"ע וסכ"ע ומחדש את כל הנפעלים מאין לי"ש וישראל מאמינים23 בני מאמינים אך לזה נאמר [מי] לא יראך24 מלך הגוים שאף הגוים ואו"ה קרו25 ליה אלהא דאלהא רק הוא למעלה מן השכל והדעת בבחי' העלם מאד שאעפ"כ יכול לעשות מה שלבו חפץ כמארז"ל גנבא26 אפום מחתרתא רחמנא קריה שאף שהולך לגנוב במחתרת שם מזכיר שם אלהים שיעזרוהו בהגניבה ואם הי' נקבע זה בדעתו לא הי' גונב כי כתיב לא27 תגנוב ויראת28 מאלקיך כתיב אלא שזהו למעלה מן הדעת בבחי' אמונה בלבד שמאמין בה' ולכך רחמנא קרי' אף במחתרת ואין זה סותר לו למונעו מהעבירה שהוא דבר בפ"ע ועושה מה שלבו חפץ ועד"ז מי לא יראך מלך הגוים וד"ל.

אבל כשיוקבע בדעתו היטב בעומק ההתבוננות בתפלה גדולתו ית' איך שאלף29 אלפים ורבוא רבבן קדמוהי אשר לגדולתו30 אין חקר וכולם מקבלים עליהם עול מ"ש באימה ויראה מפני שעיקר חיותם הוא ממדת מלכותו ית' בלבד אבל מהותו ועצמותו מרומם לבדו אי לזאת תתפעל לבבו באהבה והתלהבות אליו ית' לאסתכלא ביקריה דמלכא וזהו בחי' ומדרגת ראובן31 רא"ו ב"ן שהוא בחי' פרשה ראשונה דק"ש דכתיב ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך32 ודרשו רז"ל בשני יצריך ביצ"ט וביצ"ה כו' כענין מארז"ל במקום33 שבע"ת עומדין צדיקים גמורים אין יכולים

רפ

לעמוד ומפ' הזהר הטעם מצד שבע"ת הם ששבי' בתשובתן הנפלאה בכל נפשם ומאדם מן ההיפוך לאהפכא34 מחשיכא לנהורא אזי תגדל הצמאון וההשתוקקות הנפלאה שלהם בהתלהבות גדולה בחילא דתיאובתא יתיר להיותם צועקים בצר להם דוקא לכך משכי35 לי' בחילא יתיר וכדכתיב ויצעקו36 אל ה' בצר להם דייקא, ולאו דוקא בע"ת גמורים ששבים מהעבירות שבידם אלא אפילו37 מי שלא עבר עבירה קלה של ד"ס מימיו אעפ"כ נק' בחי' בע"ת והיינו שכל הנשמות ישראל שירדו ממקור חוצבן שהיו צרורים בצרור החיים ב"ה להתלבש בגופים החומריי' דעה"ז נקראו בחי' בע"ת ויצעקו אל ה' בצר להם דהיינו כמ"ש אני38 ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים וגו' פי' מצרים39 הוא לשון מיצר וגבול שהמה כל העולמות הנפרדים שהם בבחי' מצרי"ם וגבולים כמארז"ל מהארץ40 לרקיע ת"ק שנה וכן מרקיע לרקיע כו' רגלי החיות כנגד כולן שוקי החיות כנגד כולן כו' שיש להם גבול ומיצר בחי' ת"ק שנה כו' וגם יש גבול להשגתן שמשיגים באור41 פני מלך חיים ב"ה ולזאת יצעקו בצעקה גדולה ומרה מנקודת לבבו בצר להם בבחי' תשובה לשוב עד ה' אלקיך בכל לבבם ונפשם ומאדם, וע"י אתערותא דלתתא של בחי' בע"ת דמשכי לי' בחילא יתיר בצר להם שזהו בחי' ראובן לאסתכלא ביקרי' כו' שהוא בחי' פרשה ראשונה דק"ש דכתיב בה ואהבת כו' בכל לבבך בשני יצריך כנ"ל ובכל נפשיך הוא בחי' התקשרות מדו"מ שלו במדו"מ של הקב"ה בחכמתו ורצונו בתו"מ מעוררים אתערותא דלעילא שיתגלה בחי' אהבה רבה וחסד עליון של הקב"ה לכנ"י כמ"ש וימינו42 תחבקני וד"ל.

וזהו שכתוב ותהר43 לאה ותלד בן ותקרא שמו ראוב"ן כי אמרה כי ראה הוי' בעניי כי עתה יאהבני אישי, פי' שע"י בחי' אתערותא דלתתא דבחי' ומדרגת ראובן שהוא בחי' אהבה רבה לאסתכלא ביקרי' דמלכא שנסתעפה מבחי' העוני והמיצר בקראתו אליו בצר לו דוקא כנ"ל מעוררי' אתעדל"ע בחי' אה"ר וחסד עליון בראי' והסתכלות מלמעלה למטה להיות וימינו תחבקני וזהו כי ראה ה' בבחי' ראיה מלמעלה למטה בעניי בבחי' העוני והמיצר שלי אשר קראתי בצר לי כנ"ל כי אתה יאהבני אישי פי' אישי44 נק' הקב"ה כדכתיב ביום45 ההוא תקראי לי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי וגו' והיינו שהוא בחי' אש שלי שאין לו חפץ ורצון אחר ברשפי אש זולתי אליו ית' רשפיה46 רשפי אש שלהבת י"ה וזהו אישי שהוא בחי' האש דכנ"י

רפא

וזהו כי עתה יאהבני אישי שיומשך בחי' אהבה וחסד עליון להיות ימינו תחבקני וכ"ז מצד בחי' אתערותא דלתתא של בחי' ראוב"ן כי ראה ה' בעניי שעי"ז יאהבני אישי וכנ"ל וד"ל.

ותהר 47עוד ותלד בן ותאמר כי שמע ה' כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון וגו'. הנה תחלה נולד ראובן שהוא בחי' הרצוא בהתלהבות באהבה רבה אליו ית' לאסתכלא ביקרי' דמלכא שזהו פר' ראשונה דק"ש דכתיב ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך ודגל מחנה ראובן תימנה וכן פני ארי' אל הימין וכנ"ל ועתה אח"כ הוא בחי' ההולדה דשמעון שהוא בחי' פרשה שני' דק"ש דכתיב והיה48 אם שמוע תשמעו וגו' שהוא בחי' שמיעה וכדכתיב כי שמע ה' כי שנואה אנכי וגו' פי' ראי"ה הוא מקרוב עד"מ כשעומד לפני המלך מקרוב והוא מקורב אליו מרוא"י פני המלך שאהוב ונחמד לו מקרבו בראי' פניו ממש אבל שמיעה הוא מרחוק ששומע מארץ מרחק שמעו של המלך ההולך בכל המדינות אבל אינו רואהו מקרוב ממש כך ממש עד"מ למעלה ראיה הוא מקרוב ממש שהוא בחי' פני ארי' אותיות ראי"ה אל הימין וכמ"כ למטה הי' דגל מחנה ראובן תימנה שהוא בחי' הרצוא באהבה וחסד אליו ית' לאסתכלא ממש ביקרי' דמלכא שזהו בחי' ואהבת שבפ' ראשונה דק"ש כנ"ל, אבל שמיעה הוא מרחוק והיינו בחי' שמעון שהוא בחי' פרשה שני' דק"ש דכתיב והיה אם שמוע תשמעו וגו', והוא בחי' השוב שלאחר הרצוא להשפיל א"ע בבחי' שמאל דוחה למטה מטה בבחי' יראה ופחד עליו תפול לומר אמת כי חפץ אני ומשתוקק באהבה רבה לאסתכלא ביקרי' דמלכא כי קרבת אלקים לי טוב אך מי אנכי כי באתי עד הלום אשר ערב לבי לגשת אליו מצד פחיתות עצמו לזאת ישפיל א"ע בבחי' שמאל דוחה למטה והיינו מ"ש כי שמע ה' כי שנוא"ה אנכי שמשפיל א"ע בבחי' שמאל49 דוחה להמשיך יראה עליו לומר כי שנואה אנכי לו כו' ואינו ראוי לכך וזהו מ"ש בפ' שניה דק"ש השמרו50 לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלקים אחרים, ולאו דוקא קאמר על המומר הנושא צלם על צוארו ועע"ז אלא אפי' כשהוא עובד ה' רק שיש בו גסות הרוח ששקולה כעע"ז וכן כל51 הכועס כאלו עע"ז וזהו וסרתם כו' והיינו שפר' שני' דק"ש שהיא בחי' שמיעה מרחוק בחי' שמאל דוחה להמשיך בחי' יראה ופחד עליו מרחוק כדכתיב וירא52 העם וינועו ויעמדו מרחוק לכך נאמר בה בחי' גבורה וקצף באזהרת השמרו לכם כו' וחרה אף ה' בכם וגו' וכדכתיב ה'53 שמעתי שמעך יראתי שמן בחי' השמיעה שמרחוק יסתעף בחי' היראה לעמוד מרחוק שזהו בחי' השוב להשפיל א"ע בשמאל דוחה בבחי' ריחוק למטה וזהו כי שמע ה' כי שנואה אנכי וגו' ותקרא שמו שמעון כנ"ל וד"ל.

רפב

ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי ותקרא שמו לוי וגו', פי' לוי הוא בחי' אמת ויציב שלאחר ק"ש שהוא בחי' קבלת עול התורה והמצות עלינו ועל כל דורותינו ועל כל דורות זרע ישראל כו', בהיות ראובן54 ושמעון הם בחי' ימינא ושמאלא שהם שני הפכים ממש שראוב"ן הוא בחי' הרצוא דואהבת שבפ' ראשונה דק"ש55 ושמעון הוא בחי' השוב שבפ' שניה דק"ש להשפיל א"ע בשמאל דוחה למטה לומר כי שנואה אנכי ואינו ראוי לכך שעי"ז מעוררי' למעלה ג"כ בחי' שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, ולוי הוא הממוצע ביניהם המחברן יחד והיינו שהוא בחי' גופא עמודא דאמצעיתא המחברן יחד שהוא בחי' התורה שנמשכת מקו האמצעי שכוללת שניהם יחד דהיינו למטה בעבודת56 ה' זו תפלה הוא בחי' אמת ויציב שלאחר ק"ש שכולל ב' פרשיות דק"ש בזה שמקבל עליו עול תורה ומצות באומרו אמת שאני מצד עצמי איני ראוי לכך כי שנואה אנכי אך דבריו חיים וקיימים הוא אשר שם בפי המדבר בד"ת דכתיב ודברי57 אשר שמתי בפיך וגם שבזה נכללו הב' קוין דימינא ושמאלא דבחי' רו"ש ביחד, וזהו (שכ' בפזמון58 של שבת של האריז"ל) ימינא ושמאלא ובינייהו כלה פי' ימינא ושמאלא הם ב' אחים ראובן ושמעון ובינייהו כלה זהו לוי הממוצע ביניהם הכוללם יחד שהוא בחי' התקשרות לקשר מחשבתו במחשבתו של הקב"ה בחכמתו ורצונו ודבורו בדבורו ומעשיו במעשה הצדקה להחיות59 רוח שפלים, שע"י עסק התורה וג"ח ימשיך מלמעלה בחי' התחברות והתקשרות של הקב"ה עמו להיות נשפע ממנו גילוי אור א"ס למטה כי התורה60 משולה למים הנגרים במורד מלמעלה למטה ממקום גבוה למקום נמוך וגם חסד נמשל למים נדמה כמ"ש באאע"ה זכור61 אב נמשך אחריך כמים מפני שע"י תורה וג"ח ימשיכו בחי' השפעת גילוי אור א"ס ב"ה שיומשך מלמעלה למטה וזהו עתה הפעם ילוה אישי אלי שע"י תורה וג"ח ילוה ויתקשר בחי' אישי הוא הקב"ה שנאמר ביום ההוא תקראי לי אישי וגו' אלי ממש וזהו כמארז"ל ע"פ62 ולדבקה בו וכי אפשר להדבק בשכינה אלא הדבק במדותיו מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון כו' שזהו בחי' ומדרגת לוי שילוה אישי אלי והוא בחי' אמת ויציב שבתפלה כנ"ל וד"ל.

ותהר63 עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את הוי' ע"כ קראה שמו יהודה ותעמוד מלדת. הנה זהו בחי' תפלה64 די"ח ברכות שהיא בלחש וחשאי שהוא

רפג

תכלית הביטול האמיתי בכריעות והשתחואות והודיה בהיות כל בחי' ומדרגת ג' אחין הנ"ל הוא בחי' ג' קוין ימין ושמאל ואמצע שהם בחי' אהוי"ר רצוא ושוב ובחי' עסק התורה ומצות הממוצע כנ"ל שבבחי' אהוי"ר לא ימצא עדיין בחי' תכלית הביטול האמיתי שהרי יש65 מי שאוהב והם ב' דברים האוהב והאהוב כו', וכן היראה כו', אבל יהודה הוא בחי' 66תכלית הביטול האמיתי בכריעה והשתחואה במודים אנחנו לך כו' שמתבטל לגמרי מכל וכל בהודיה זו עד שיעמוד בקול67 דממה דקה ותשוקה ממש דתמן68 קאתי מלכא בבחי' גילוי מלמעלה למטה ולכך התפלה היא בלחש וד"ל. וזהו יהודה אתה יודוך אחיך פי' אתה69 הוא בחי' גילוי לנוכח כמאמר בתפלה ברוך אתה הוי' כו' שכאשר יומשך בחי' ההודיה דיהודה בבחי' אתה בגילוי בנפשו האלקית ממש א"א בלתי שיודוך אחיך דהיינו שג' אחיו ראובן ושמעון ולוי הם ממשיכים ביהודה בחי' ההודיה זו שיהי' בו בבחי' גילוי בבחי' אתה והיינו למטה שא"א להתחיל התפלה מש"ע שימצא בו בחי' ההודיה וההשתחואה דש"ע עד שיסדר התפלה דפסד"ז וברכות יוצר ופ' ראשונה ושני' דק"ש קודם לכן שזהו בחי' הכנה לעורר לבבו תחלה ברצוא ואח"כ בשוב ואח"כ לקבל עליו עול תורה וג"ח באמת ויציב ואח"כ יסתעף מזה אח"כ בחי' ההודיה בכריעה והשתחואה בתכלית הביטול האמיתי שעולה על כולנה שבתפלה בלחש שהוא בחי' יהודה אתה שיודוך אחיך דוקא כנ"ל וד"ל.

ידך70 בעורף אויביך הנה כתיב כי71 פנה אלי עורף ולא פנים וגו' מפני שמצטרך להיות בהיפוך שיפנה אליו ית' בבחי' פנים ממש להתענג על ה' ית' בעבודת ה' זו תפלה ובעסק התו"מ ואליו יהי' נושא את נפשו בבחי' פנים ממש ולעה"ז לכל חפצו יהי' בבחי' עורף ואחוריים דהיינו שיעקור הרצון והתענוג מכל חפצי עה"ז ויעשה אותם בהכרחי כאלו כפאו שד בלי הרגשת טוב טעם ונחת כלל, אך אף בחי' העורף עצמו אשר שם בענייני עה"ז הכוונה בזה בכדי לברר בירורין שע"י שיאכל מאכל ההוא כדומה יתחזק כחו בעבודת ה' בתפלה אח"כ ויאריך באחד יותר שיוכלל המאכל ההוא באחד, וזהו ידך בעורף72 אויבך א"ת יד"ך אלא יודך שבחי' הי' דיהודה שהוא בחי' חכמה עילאה הוא מקיף אף את בחי' העורף של אויבך הם החצוני' והקליפות כל תאוות עה"ז לאהפכא מחשוכא לנהורא להעלותן לקדושה ליכלל באחד כי בחכמה אתברירו דייקא, וגם פירושו כמשמעו ידך בעורף כו' דהיינו כמ"ש

רפד

וימינך73 פשוטה לקבל שבים וכתיב וירא74 ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים שנשפל ומתפשט היד עליון באורך והתפשטות מאד במורד למטה לברר ברורין בעורף אויבך וגם משמע ידך בעורף אויבך לגרש החצוני' להיות עי"ז סר מרע בתכלית כדכתיב יפול75 מצדך אלף וגו' וד"ל.

וישתחוו76 לך בני אביך, הנה נאמר אבינו אב הרחמן שהח"ע נקראת בחי' אב הרחמן כרחם אב על בנים שהיא מקור החסדים ובני אביך זוהי התולדות של האב הרחמן והם בחי' תורה וגמ"ח כמ"ש שמע בני מוסר אביך זו7778 תשב"כ ואל תטוש תורת אמך זו תשבע"פ כמשל האב שמזריע טפה א' וממנו הולד נוצר בהרחבת אבריו בבטן האם כך התשב"כ היא בקיצור מופלג שעל תיבה א' שבה נשנית מס' א' בתשבע"פ כמו הל' שבת שנאמר מס' שבת ודומיהן וכמ"כ ס'79 המה מלכות ושמונים פלגשים כנ"ל וזהו וישתחוו לך בני אביך שהשתחואה הוא המשכה מלמעלה למטה כצורת הו' הנמשך באורך למטה שבחי' ההודיה דיהודה נסתעף מההשת[חואה] הוא ההמשכה דבני אביך הם תורה וג"ח שנמשלו למים נדמו שהם בני אביך כנ"ל וד"ל.


1) יהודה אתה יודוך אחיך: הנחת ר' משה בן אדה"ז. נעתק מכת"י 2140 ריח, א.

הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי ממאמר זה נדפס לעיל ע' רמח. נו"א נדפס בתו"א ר"פ ויחי (מה, א). ועל אחד מהכת"י של נוסח התו"א נמצא כותרת: פרשה ויחי שנת תקס"ו לפ"ק בלאדי.

הגהות על מאמר זה [נוסח תו"א] מאדמו"ר הצ"צ נדפס באור התורה ויחי כרך ה' ע' תתקצז ואילך. ע' תתרה ואילך. כרך ו ע' 2276 ואילך [השוה כרך ה שם ע' 1994 בתוס' הגהות].

2) יהודה אתה יודוך אחיך: ויחי מט, ח.

3) הפעם אודה את ה': ויצא כט, לה.

4) ככה יעשה איוב כל הימים: איוב א, ה.

5) בלק"א ח"ב: ראה שער היחוד והאמונה פ"ד (עט, רע"א). וראה מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשצ.

6) אלקים אל דמי לך: תהלים פג, ב.

7) למען יזמרך כבוד ולא ידום: תהלים ל, יג.

8) ארבעה אחין. . ד' תיקונין דתפלה: ראה זהר בהיכלות דפ' פקודי. שער האמונה ס"פ נד. תורת חיים חיי שרה קכט, ג. וראה זהר במדבר קיח, ב.

9) ופני ארי' אל הימין: יחזקאל א, י.

10) דגל מחנה ראובן תימנה: במדבר ב, י.

11) ואריה הוא אותיות ראיה: מגלה עמוקות אופן קג וביאורי הזהר שם. ראה תקוני זהר קכב, א.

12) ראובן. . האהבה רבה: ראה זהר חדש יתרו לא, ב.

13) ברוך הוא לשון המשכה: ראה לקו"ת בחוקותי מח, ב. ראה כט, א.

14) ברוך אומר ועושה: ברכת ברוך שאמר.

15) בטובו מחדש בכל יום מע"ב: ע"פ ברכת יוצר אור.

16) שהללוהו מן השמים. . כל מלאכיו: תהלים קמח, א-ב.

17) לגדודיו אין מספר: חגיגה יג, ב. הובא בתניא פמ"ו (סה, ב).

18) וכולם עונים. . צבאות: ברכת יוצר.

19) דלית מחשבה תפיסא ביה: ראה תקו"ז בהקדמה (יז, א).

20) לאסתכלא ביקריה דמלכא: ראה זהר מקץ קצט, א. בראשית לח, א-ב. פקודי רמז, ב. תרומה קלד, א.

21) ולחזות בנועם ה': תהלים כז, ד.

22) ראובן רא"ו ב"ן: ראה בראשית רבא פע"א, ג.

23) מאמינים בני מאמינים: שבת צז, א. שמו"ר פכ"ג, ה.

24) מי לא יראך מלך הגוים: ירמי' י, ז.

25) קרו ליה אלהא דאלהא: מנחות בסופה.

26) גנבא אפום מחתרתא: גי' העין יעקב — ברכות סג, א.

27) לא תגנוב: יתרו כ, יג. וראה סנהדרין פו, א. הובא ברש"י יתרו שם.

28) ויראת מאלקיך: קדושים יט, יד. ועוד.

29) שאלף אלפים ורבוא רבבן קדמוהי: דניאל ז, י.

30) לגדולתו אין חקר: תהלים קמה, ג.

31) ראובן. . פרשה ראשונה דק"ש: ראה אוה"ת כי תשא ע' א'תתפו. דברים ע' ב'נג.

32) בכל לבבך. . ודרשו רז"ל בשני יצריך: ואתחנן ו, ה. ובספרי שם. ברכות נד, א (במשנה).

33) במקום שבע"ת עומדין: ברכות לד, ב. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים תש"ט ע' 183.

34) לאהפכא מחשוכא לנהורא: ראה זהר בהקדמה ד, א.

35) משכי לי' בחילא יתיר: ראה זהר חיי שרה קכט, ב. אגרת התשובה פ"ח.

36) ויצעקו אל ה' בצר להם: תהלים קז, ו. כח.

37) אפילו מי שלא עבר עבירה. . בחי' בע"ת: ראה גם לקו"ת בלק עה, ב. שבת שובה סו, ג.

38) אני ה' אלקיכם: בהר כה, לח. בחוקותי כו, יג. שלח טו, מא.

39) מצרים הוא לשון מיצר: ראה בראשית רבה פט"ז, ה.

40) מהארץ לרקיע ת"ק שנה: חגיגה יג, א.

41) באור פני מלך חיים: משלי טז, טו.

42) וימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.

43) ותהר לאה. . יאהבני אישי: ויצא כט, לב.

44) אישי נק' הקב"ה: ראה במדבר רבא פ"ט, מד.

45) ביום ההוא תקראי לי אישי: הושע ב, יח.

46) רשפיה רשפי אש: שה"ש ח, ו.

47) ותהר עוד ותלד בן. . שמו שמעון: ויצא כט, לג.

48) והיה אם שמוע: עקב יא, יג.

49) שמאל דוחה: ראה סוטה מז, א.

50) השמרו לכם: עקב יא, טז.

51) כל הכועס כאלו עע"ז: כ"ה בתניא אגה"ת פ"ז. אגה"ק רסכ"ה. וראה לקו"ש חי"ז ע' 20 הערה 33. וש"נ.

52) וירא העם וינועו: יתרו כ, טו.

53) ה' שמעתי שמעך: חבקוק י, ב.

54) ראובן ושמעון הם בחי' ימינא ושמאלא: ראה כ"ז באריכות תו"ח שמות [הוצאת קה"ת — תשס"ג] כא, ד. וארא פד, ג ואילך.

55) דק"ש. . אמת ויציב. . דימינא ושמאלא: ראה פרי עץ חיים שער (ז) הק"ש פכ"ז וראה שם פ"ד.

56) בעבודת ה' זו תפלה: ראה תענית ב, א.

57) ודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.

58) בפזמון של שבת של האריז"ל: פיוט אזמר בשבחין (זמירות ליל שבת).

59) להחיות רוח שפלים: ישעי' נז, טו.

60) התורה משולה למים. . למקום נמוך: ראה תענית ז, א.

61) זכור אב נמשך אחריך כמים: פיוט גשם.

62) ע"פ ולדבקה בו וכי אפשר. . חנון: עקב יא, כב. ספרי עקב עה"פ. וראה רמב"ם הל' דעות פ"א ה"ה. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע ח. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו, ס"ג. וראה ג"כ מכילתא בשלח טו, ב. שבת קלג, ב.

63) ותהר עוד. . שמו יהודה: ויצא כט, לה.

64) תפלה די"ח ברכות. . בלחש: ראה תיקונים בזהר חדש קא, ג. זהר ויקהל רב, א. שו"ע אדה"ז הל' תפלה סק"א, ס"ב-ד. ניצוצי זהר לזהר ויגש רי, א.

65) יש מי שאוהב: ראה תניא פל"ה (מד, סע"א). פל"ז (מח, סע"א). תו"א ויקהל (בהוספות) קיד, ד. ביאוה"ז לאדמו"ר האמצעי פא, א-ב. ועוד.

66) יהודה. . ביטול: ראה תו"א ויגש מד, א. ושם ר"פ ויחי. ובכ"מ.

67) בקול דממה דקה: מלכים-א יט, יב.

68) דתמן קאתי מלכא: ראה זהר (רע"א) פנחס רכז, ב. ת"ז בהקדמה (ג, ב).

69) אתה הוא בחי' גילוי: תו"א בראשית א, ד. ויחי מה, ג. ואילך.

70) ידך בעורף אויבך: ויחי מט, ח.

71) כי פנה אלי עורף: ירמי' לב, לג.

72) בעורף. . א"ת ידך אלא יודך: תהלים קלט, ח. וראה תקוני זהר בהקדמה ז, ב.

73) וימינך פשוטה לקבל שבים: תפלת נעילה.

74) וירא ישראל את היד הגדולה: בשלח יד, לא.

75) יפול מצדך אלף: תהלים צא, ז.

76) וישתחוו לך בני אביך: ויחי מט, ח.

77) שמע בני מוסר אביך. . תורת אמך: משלי א, ח.

78) זו תשב"כ. . זו תושבע"פ: ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תנ בשם הזהר. וש"נ.

79) ס' המה מלכות ושמונים פלגשים: שה"ש ו, ח. וראה זהר פנחס רטז, א.