הטוב שמך ולך נאה להודות

רפז

בעזרה"י ליל ש"ק פ' בשלח (תקסוואוו)

ליל ש"ק פ' בשלח

הטוב1 שמך ולך נאה להודות2, פי' טו"ב3 הוא בחי' יסוד בכ"מ שהוא בחי' צדיק העליון דכתיב אמרו4 צדיק כי טוב וגו' שמ"ך היא מדת מלכותו ית' המחי' את כל עולמים והיא מקבלת השפע מיסוד ז"א שנק' בחי' טוב שהוא הטוב והמטיב להשפיע השפע עליונה לתוכה והיא מתלבשת בתוך כל עלמין בבחי' התלבשו' ממש להוותם כדכתיב מלכותך5 מלכות כל עולמים וגו', שהוא בחי' הודו6 על ארץ ושמים שממלא כ"ע להחיותם והוא בחי' שמו ית' בלבד כמשל השם של האדם שאינו רק

רפח

הארה בעלמא כו' וזהו הטוב שמך שמבחי' טוב העליון דצדיק עליון נשפע בבחי' שמ"ך ושמ"ך הוא הממכ"ע להחיותם להתהוות עולמו' הנפרדים נבראים רבים פרטיים מינים ממינים שונים אשר לגדולתו אין מספר ואבל מהותו ועצמותו מרומם לבדו ומתנשא מימות עולם עד שאין לו ערוך אליו כלל ולכך ול"ך נאה להודות פי' ול"ך אל בחי' מהותו ועצמותו ית' נאה להודו"ת להיות בבחי' הביטול תמיד אליו ולא למידותיו בבחי' הודאה בלבד כי7 לית מחשבה תפיסא בי' וכו' מצד ההתבוננו' אשר החיות של כל עולמים הוא רק מבחי' שמך הטוב בלבד כנ"ל וד"ל וזהו הכל8 יודו"ך והכל ישבחוך וכו' כנ"ל וד"ל.

והכל יאמרו אין קדוש כהוי"ה וגו', פי' כי ישראל נק' קדושי' דכתיב קדושים9 תהיו ואר"ז יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני הוי' קדושתי למעלה מקדושתכם כו'. והענין דהנה יש כמה בחי' ומדרגו' בבחי' קודש העליון כדכתיב ואתא10 מרבבות קדש כו' וכמ"ש11 בזהר ע"פ אין קדוש כהוי' כמה קדישין אינון לעילא ישראל אקרון קדישין כו' ובכלהון אין קדוש כהוי' כו' ע"ש. והכונה בזה בהיות ידוע שקדו"ש12 הוא לשון מובדל שהוא בחי' התנשאות והבדלה מערך ההתלבשו' בהכלים שאינו נתפס ומלובש בתוך הכלים להיותו ממולא בתוכם ממש כ"א הוא סובב ומקיף עליהם מלמעלה כו' (וזהו הכלל בכ"מ שנז' תיבת קדוש שהוא לשון הפרשה והבדלה כמו בנזיר נאמ' קדוש13 יהי' כו' וכן בישראל קדושי' תהיו מובדלי' תהיו כו') ולזאת כל המקיפי' עליוני' נק' בשם קדוש, ולז"א הכתוב אין14 קדוש כהוי' פי' ש' הוי' הוא מקור החיים של כל סדרי ההשתלשלות שע"ז מורי' ד' אותיו' דשם הוי"ה י'15 הוא צמצום השפע ה' התפשטות וי"ו המשכה כו' שמורה על המשכת השפע והחיים בכל סדרי ההשתלשלות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין כו' וזהו הפלאתו אשר אף שהוא בחי' הויה המהוה את הכל ומחי' את כולם והי' מצטרך להיות מלובש בתוכם, אעפ"כ הוא קדוש ומובדל מהם להיותו סכ"ע בבחי' מקיף ואעפ"י שהוא קדוש ומובדל מהם אעפ"כ הוא מהוה ומחיה את כולם ואעפ"י שזה ב' הפכיי' ומנגדים זל"ז אין סותרי' זא"ז שיתקיימו שניהם שהוא קדו"ש והוא הוי"ה וזהו אין קדוש כהוי"ה שבחי' קדוש כזה לא נמצא בכל סדרי ההשתלשלות בכמה בחי' קדישין אית לעילא ישראל אקרון קדישין ומלאכים אקרון קדישין כו' ובכולהון אין קדוש כהוי"ה מפני שבכל סדרי ההשתלשלות מציא' בחי' הקדו"ש כמו המלאכים וישראל שלמטה כיון

רפט

שהם קדושי' ומובדלים לא ימצא בהם בבחי' זו ההפכי בחי' ההתפשטות והאחדות בדבר זה שהם קדושים ומובדלים ממנה (כמו ישראל16 קדושים הם ומובדלי' מאומות להיות לו לעם סגולה שלא יתכן בהם ההיפך להתערב בגוים מאחר שהם מובדלי' מהם וכן הנזיר קדו"ש ומובדל ומופרש הוא מן היין אינו מתחבר עם היין כו' וכיוצא בזה) משא"כ למעלה בעצמו' אור א"ס ב"ה הסכ"ע המתנשא מימות עולם שהוא קדוש ומובדל מסדרי ההשתלשלות שאין ערוך אליו ולית מחשבה תפיסא ביה כלל ואעפי"כ איהו תפיס בכלהו עלמין ומהוה אותם ומחי' את כולם ולית מאן דתפיס בי' שנסבלו ב' הפכיי' אלו כא' להיותו קדוש והוי' ואין סותרים זא"ז וכמ"ש בע"ח שעיקר החיות הוא מבחי' המקיף דוקא שמצחצח הכלי מבחוץ כו' ולזאת אין קדו"ש כהוי' כנ"ל וד"ל.

וביאור הענין דהנה נז' בלק"א ח"א (פ' מ"ח ד' ס"ח וד' ס"ט ע"ב) עמ"ש17 הרמב"ם ז"ל הוא היודע והוא הידוע והוא המדע כי בידיעת עצמו יודע כל הנבראי' כו' כמו האדם שמצייר בדעתו איזה דבר שראה או שרואה הנה אף שגוף העצם הדבר ההוא כו' מצוייר בדעתו ומחשבתו כו' נק' דעתו מקפת הדבר ההוא כו' עד הרי ידיעה זו מאחר שהיא בבחי' א"ס אינה נק' בשם מתלבשת כו' אלא מקפת וסובבת אף שידיעה זו כוללת כל עוביו ותוכו בפ"מ ומהוה אותו עי"ז מאין ליש כו' ע"ש.

והענין דהנה מבשרי18 אחזה אלו"ה דכמו עד"מ בנפש האדם נראה בעליל לארץ שבבחי' הדעת של האדם מתהוה מאין ליש דהיינו כמארז"ל אין19 קשוי אלא לדעת כו' שכאשר יסיח דעת לא יומשך הטפה וע"י הדעת נמשכת הטפה מן המוח הרוחניי להתגשם בבחי' הגשמה מאין ליש ממש ולהיות נוצר מזה הולד המחודש מאין ליש ממש ויש בהידיעה זו בחי' כח אין סוף ממש שמוליד בנים והבנים מולידי' בני בנים עד סוף כל הדורות מכ"ש וק"ו ואעכו"כ בידיעתו של המאציל ב"ה שבידיעת עצמו ית' שיודע כל הנבראים וסובב כ"ע ומקיף אותם שבידיעה זאת עצמה הוא מחי' את כולם ומהוה אותם מאין ליש ואדרבה עיקר החיות של כ"ע הוא מבחי' הסובב והמקיף דוקא, ואעפי"כ הוא סובב ומקיף שאינו מלובש תוך כ"ע כ"א מקיף אותם כו' דאיהו תפיס בכולהו עלמין ולית מאן דתפיס בי"ה כלל כנ"ל, וזהו אין קדו"ש כהוי"ה שהוא קדו"ש בבחי' סובב ומקיף ובזה עצמו ממש הוא עיקר ההוי"ה המהוה כ"ע ומחי' אותם תמיד מה שלא נמצא כזאת זולתי בו ית', וזהו קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני הוי"ה קדושתי למעלה מקדושתכם כו' וכנ"ל וד"ל.


1) הטוב שמך ולך נאה להודות: הנחת ר' משה בן אדה"ז. נעתק מכת"י 1042 (רלז, א).

הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נמצא בכת"י 1001. בהתחלה ”אין קדוש כהוי'", נדפס בסה"מ תקס"ה ע' שג.

2) הטוב שמך ולך נאה להודות: תפלת העמידה.

3) טוב הוא בחי' יסוד: ראה זהר נח ס, א. בראשית ל, ב. תרומה קכח, ב. ובהגהות מהרח"ו שם. ויקרא כא, ב. בהעלותך קנ, א ובהגהות מהרח"ו שם. וראה שערי אורה שער החנוכה ד, ב. שער הפורים פו, א. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רכד.

4) אמרו צדיק כי טוב: ישעי' ג, י.

5) מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

6) הודו על ארץ ושמים: תהלים קמח, יג.

7) כי לית מחשבה תפיסא בי': ראה ת"ז בהקדמה (יז, א).

8) הכל יודוך והכל ישבחוך: תפלת שחרית לשבת.

9) קדושים תהיו וארז"ל יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני הוי': ויקרא יט, ב. ויקרא רבא פכ"ד, ט. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' רכו. וש"נ. שמות ח"ב ע' תקצד.

10) ואתא מרבבות קדש: ברכה לג, ב.

11) וכמ"ש בזהר ע"פ אין קדוש כהוי' כמה קדישין אינון לעילא: ראה זהר ויקהל מד, א.

12) שקדוש הוא לשון מובדל: ראה רש"י ותו"כ ר"פ קדושים. תניא כמצוין במפתח ענינים בערך קדושה.

13) קדוש יהי': במדבר ו, ה.

14) אין קדוש כהוי': שמואל-א ב, ב.

15) י' הוא צמצום: ראה אגרת התשובה פרק ד.

16) ישראל קדושים הם: ראה נדה יז, א. חולין ז, ב.

17) עמ"ש הרמב"ם הוא היודע: הל' יסודי התורה פ"ב ה"י.

18) מבשרי אחזה אלו"ה: לשון הפסוק איוב יט, כו.

19) אין קשוי אלא לדעת: יבמות נג, סע"ב.