[אדון הנפלאות] אשירה לה' כי גאה גאה

רצ

ביאור1 מאדומ"ו על תורה שע"פ אשירה לה' כי גאה גאה, בשלח תקס"ו

בשלח

אדון2 הנפלאות הוא בחי' סוכ"ע פלא התחלת האצי' כתר חכמה ואדון הנפלאות היינו מל' דא"ס והמחדש בטובו היינו בחי' ממכ"ע כי השגת הנשמה היא רק בבחי' ממכ"ע וע"י תורה ומצות נעשה גילוי סוכ"ע שלמעלה מבחי' ההשתלשלות היינו ע"י סוס3 ורוכבו רמה בים הפך4 ים ליבשה שינוי סדר כו' סוס הם האותיות שמושכים את הרוכב כו' והרוכב הם המדות של האורות זו היא בחי' צדקה המשכת אורות בכלים והיינו בחי' המתקת גבורות בחסדי' וצדיק ממשיך ה"ח לצדק5 מלכותא6 קדישא דלית לה מגרמה כלום לך7 הוי' הגדולה כו' בבחי' ביטול וה"ח אלו כמשל חיות הנשמה באברים שהחיות הוא חסד כו' וכ"ז הוא כי סוס ורוכבו רמה בים בעתיקא8 תליא מילתא מה תצעק אלי אלא תחרישון למעלה מאותיות ואין שם תפילה אלא שתיקה ואלא הצדקה היא דרך הוי' מי"ג מדות הרחמים שהם מקור האצי' שהם מבחי' שלמעלה מן האצי' להיות הוי' אצי' כו' יו"ד חכמה כו' ובאמת אנת9 חכים ולא בחכמה ידיעא כו' אנת הוא מבין כו' ומחמת רחמנות יותר מזבוב כו' וכמאמר והמתנשא10 מימות עולם ברחמיך הרבים ומשפט מזיגות חסד ודין כי יש דין ע"ע במותרות ועי"ז ממשיך משפט כי לפי שהוא שוה ומשוה הי' יניקה כו' עבדי'11 היינו לפרעה מותרות צפרניים כו' וצריך להיות המשכת משפט בוצינא דקרדינותא ע"י אתדל"ת.

ב) ועי"ז אשירה12 להוי' להיות התפשטות החיות וגילוי הוי' כי עד13 שלא נברא העולם הי' הוא ושמו לבד בבחי' העלם ועתה אשירה שיהי' גילוי ע"י סוס ורוכבו רמה בים רמה ב' פי' רוממות והשלכה שלפי שהוא סוכ"ע מעלה ומטה שוים

רצא

יצדק בו מעלה ומטה גם רמה רוממות העלאה ורמה השלכה היא המשכה מלמעלה למטה ועי"ז עזי14 וזמרת יה שיהי' בחי' אותיות הוי' זמרת מלשון זמיר15 עריצים שהוא ענין קצירה להיות נקשר בחי' אותיות מא"ס והיינו עזי בחי' גבו' כו' ואח"כ זה16 אלי זה17 קוינו לו קוין יו"ד קוצא לעילא וקוצא לתתא ויהי18 לי לישועה גאולה מי"ג מדות רחמים שזהו דוקא באתערותא דלתתא לעורר רחמים שלפיכך ירדה הנשמה ששם הי' לה דו"ר כו' אך בחי' רחמנות הוא דוקא בהתלבשותה בגוף שעי"ז עזי וזמרת יה שע"ז מזל נוצר ונקה אבא19 יונק כו' ואמא כו' וצ"ל סוס ורוכבו שגם הסוס צ"ל רמה בים שגם הסוס אינו יכול לילך לשם שהוא למעלה מבחי' אותיות אך דוקא סוס דקדושה משא"כ סוס20 פרעה טובעו21 בים סוף וישב22 ה' עליהם את מי הים אלא סוס ורוכבו דקדושה כו' וד"ל.


1) ביאור. . תקס"ו: תיבות אלו הם בכי"ק אדמו"ר הצ"צ.

2) אדון הנפלאות: ברכת יוצר — הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי.

הנחת המהרי"ל נדפס בתו"א בשלח סב, ד (ד"ה ”אשירה לה' כי גאה גאה"). הגהות על המאמר נדפס באוה"ת בשלח ע' קתט-תקכב.

המאמר באריכות מכ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בתו"ח בשלח [הוצאת קה"ת — תשס"ג] קסד, א. ובמאמרי אדמו"ר האמצעי בשלח ע' קח-קלג.

מאמר זה נדפס ג"כ במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ע' תתקיא.

הגהות על הביאור נדפס באוה"ת בשלח כרך ח ע' ב'תתקסא.

3) סוס ורוכבו רמה בים: בשלח טו, א.

4) הפך ים ליבשה: תהלים סו, ו.

5) לצדק מלכותא קדישא: הקדמת תקוני זהר יז, ב.

6) מלכותא. . דלית לה מגרמא כלום: ע"ח שער (ו) העקודים פ"ו. שער (ח) דרושי הנקודות ספ"ד. שער (לו) מיעוט הירח רפ"א. שער (מב) דרושי (כללות) אבי"ע ספי"ג. וראה אור החמה לזוהר ויחי רמט, ב. מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקא.

7) לך ה' הגדולה: דברי הימים א כט, יא.

8) בעתיקא. . מה תצעק אלי. . תחרישון: ראה בשלח יד, טו. יד. זהר בשלח מח, א.

9) אנת חכים. . מבין: ראה תקוני זהר בהקדמה יז, ב.

10) והמתנשא. . ברחמיך הרבים: ברכת יוצר.

11) עבדי' היינו לפרעה: נוסח ההגדה.

12) אשירה לה': בשלח טו, א קודם התיבות (כי גאה גאה) סוס ורוכבו.

13) עד שלא נברא העולם: ראה הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה לע' תקעב.

14) עזי וזמרת יה: בשלח טו. ב.

15) זמיר עריצים: ישעי' כה, ה.

16) זה אלי: המשך הכתוב עזי וזמרת.

17) זה קוינו לו: ישעי' כה, ט.

18) ויהי לי לישועה: המשך הכתוב עזי וזמרת (קודם זה אלי).

19) אבא יונק: ראה ע"ח שער (יג) א"א ספ"ט. שער (יד) או"א ספ"ח. שער (טו) הזיווגים ספ"ב. שער (טז) הולדת או"א וזו"נ פ"ו. שער (כח) העיבורים פ"ב. שער (כט) הנסירה ספ"ג.

20) סוס פרעה: בשלח יד, כג.

21) טובעו ביום סוף: בשלח טו, ד.

22) וישב ה' עליהם: בשלח טו, יט.