יונתי בחגוי הסלע

רצא

(בעז"ה שבת פ' משפטים תקס"ו לפ"ק)

שבת פ' משפטים

יונתי1 בחגוי הסלע2 בסתר המדריגה, הנה פסוק3 זה נא' על הגלות דכשכנ"י היא בגלות אזי הוא בחגוי הסלע כו' כי הנה בזמן יציאת מצרים אמר תחלה כי4 הנה הסתי"ו עבר הגשם חלף כו' ולכך קומי5 לך רעייתי יפתי כו', והנה פי' רעייתי6 מלשון רועה שזן ומפרנס כידוע היינו בחי' לחמה של תורה כמ"ש לכו7 לחמו בלחמי

רצב

כו' והוא בחי' מזון8 לנפש האלקי' והמצות בפ"מ הן בחי' לבושין לנפש האלקי' כמבואר בספרי הקבלה. ולהבין ענין המזון דתורה וענין הלבושים שבמצות ואיך נעשו מזון ולבוש לנפש בג"ע.

הנה יש להקדים תחלה ענין הידוע דמה שהנשמה ירדה בגוף בעוה"ז ירידה9 זו צורך עלי' היא כו'. והענין הוא להיות ידוע שהנשמה10 האלקי' אין כולה מתלבשת בגוף אלא11 רק קצת חלק קטן והארה בעלמא ממנה הוא שמתלבש' שהרי הנשמה גבוה מן המלאך כידוע והמלאך עומד בשליש העולם כידוע וא"כ האיך יתצמצם הארת הנשמה כולה בגוף כו' אלא רק קצת הארה מאיר מאורה בגוף וכל עיקרה הוא למע' מן הגוף והוא הנק' מזלא כמארז"ל דאע"ג12 דאיהו לא חזי מזלי' חזי כו' והוא האר' בחי' המקיף מה שהנשמה מקפת על הגוף וכמ"ש אך13 בצלם יתהלך איש כו' ומה שנק' בשם מזל ידוע שהוא מפני שעושה את ההמשכה וההזלה כענין מאכל משקה כו' כי פי' ניזל היינו מה שכבר נמשך והוזל בגוף מהארת הנשמה ופי' מזל הוא הארת המקיף שממשיך את ההארה שיאיר קצתה בגוף החומרי והיינו מזל לשון מפעיל מפני שמזלת לחבר ולקשר ההארה מלמע' בגוף למטה כו' וד"ל וזהו שאנו או' אלקי14 נשמה כו' טהורה היא אתה בראת כו' ולכאורה אינו מובן דעל מה הוא או' טהורה היא קודם שא' אתה בראת אחר שעדיין לא נברא כו' אלא הענין הוא דטהורה היא קאי על חלק העליון שבנשמה שאינה מתלבשת כלל בגוף שהיא דבוקה למע' ועלי' ארז"ל ישראל15 עלה במחשבה פי' עלה במחשבה למע' מעלה בבחי' עצמו' אא"ס ב"ה.

וביאור הדבר הנה ארז"ל בראשית16 בשביל ישראל שנק' ראשית כו' וכן כתי' ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל פי' בשביל ישראל שנק' ראשית הוא ששם התו' כו' דמשמע ששרש ישראל למע' מן התורה, ולכאורה אינו מובן שהרי אמרו בזהר17 דג' קשרין הן ישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא בקוב"ה כו' משמע מזה דשרש ישראל למטה מן התורה כו', אך הענין דיש ב' מדריגות בישראל הא' הנק'

רצג

ישראל דלעילא שהוא למע' מן התורה והוא שא' ישראל עלו במח', דהיינו כמו שהי'18 הוא ושמו בלבד לפני ההשתלשלות כל העולמות דאבי"ע כו'. דהנה פי' עלה במחשבה היינו כאשר עלה19 ברצונו הפשוט כמו שהוא לבדו עדיין דקמי' כולא כלא חשיב20 כו' דכתי' בי' אני21 הוי' לא שניתי כו' פי' אין שינוי כלל בין קודם ההשתלשלות לאחר ההשתלשלות לפי שיש ב' מדרגות ברצון הא' אשר מתפשט באורות וכלים כמו שידוע דהאברים כולם נשמעים לרצון המוח שבראש עד הרגל לפי שהרצון שבמוח מתפשט בהם ומניע אותם בפרט בכל אבר ואבר וגם בכלל כוללם יחד כו'. אך בחינת הרצון הפשוט הוא אשר עדיין איננו מתפשט כלל באברי' אלא הוא נשאר בבחי' מקיף וסובב עליהם בהעלם מכל צד כו' והוא הנק' מזלא או צלם באדם התחתון למטה כנ"ל, ומזה יובן הדוגמא למע' שזהו הנק' בכלל בחי' סוכ"ע דהיינו מה שצופה22 ומביט במח' א' עד סוף כל הדורות בסקירה א' והיינו עלה במח' פי' במח' זו דרצה"פ שהוא בחי' המקיף הכללי לכללו' כל ההשתלשלות בכל שית23 אלפי שני דהוי עלמא עד סוף כל הדורות בסוף אלף הז' כו' וד"ל. וע"ז ארז"ל ישראל עלה במח' דהיינו במחשבה דעצמו' אור א"ס הפשוט כו' דכתי' בי' אני ה' לא שניתי כנ"ל, וזהו שאו' אנחנו על חלק הנשמה האלקי' שאיננה מתלבשת בגוף ששרשה היינו במח' עליונה שבעצמו' אא"ס אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת פי' אתה ברא"ת בבחי' הבריאה יש מאין היינו חלק הנשמה בגוף שנק' ישראל דלתתא אבל חלק הנשמה שבבחינת מקיף, ששרשה דבוקה במח' שבעצמו' אא"ס טהור"ה היא פי' למע' היא מבחי' התהוות נברא יש מאין אלא הוא בבחי' א"ס כמו קודם השתלשלות שאינו בגדר ההשתלשלות להתחלק לחלקים כלל כנ"ל אלא שאח"כ אתה בראת יצרת נפחת כו' שהן ג'24 חלקים בריאה יצי' עשי' שהוא כללות ענין סדרי ההשתלשלות בכל עולם לפי ערכו כמ"ש לכבודי25 בראתיו יצרתי"ו אף עשיתי"ו וכמ"ש במ"א וד"ל.

וזהו שארז"ל בראשית בשביל ישראל שנק' ראשית, פי' לא על חלק הנשמה המתלבשת בגוף אמרו אלא [על] חלק העליון שאינו מתלבש בגוף כלל והיינו בחי' ישראל דלעילא שעלי' אמרו ישראל עלה במחשבה דהיינו במח' הקדומה שבעצמו' אא"ס כנ"ל שבשביל ישראל זה ניתנה התורה כמ"ש ויקם26 עדות ביעקב ותורה שם בישראל פי' בישראל בשביל ישראל זה דלעילא לעילא שעלה במח' דעצמו' אא"ס על היותו למע' הרבה מכל ההשתלשלו' כנ"ל, וכענין

רצד

מארז"ל במי27 נמלך בנשמתן של צדיקים שעלו במח' הקדומה בבחי' העלא' מ"נ וכמ"ש במ"א וד"ל. וזהו שגם כל התורה נאמרה רק לישראל בלבד וכמו שמפורש בכל פרשה שבתו' דבר28 אל בנ"י דוקא והיינו לפי שבשביל ישראל דלעילא הנ"ל נמשך אור התו' למטה ומה שאמרו בזוהר דתלת קשרין הן ישראל מתקשראן באורייתא כו' היינו בישראל דלתתא שהוא חלק הנשמה המלובשת בגוף שהן מקבלי' האור מן התורה אבל ישראל דלעילא הנ"ל הוא למעלה ממדרגת התורה הרבה עד שהתורה נמשכת ונעשית רק מישראל זה שעלה במח' כמ"ש ותורה29 שם בישראל שמישראל נעשית תורה למטה כו' וד"ל. ובזה יובן מה שאמרו בראשית בשביל ישראל כו' ולכאורה מאחר דעיקר הם ישראל הל"ל בהדיא בשביל ישראל ולמה אמר בראשי"ת אלא משום דב' מיני ישראל יש כנ"ל דקדק לומר בראשית פי' בשביל אותו ישראל שנק' ראשי"ת היינו ישראל שעלה במח' ולא ישראל שלמטה וד"ל.

אך הנה לפ"ז יש ריחוק גדול בין ישראל דלעילא לישראל דלתתא שעליי' ישראל דלעילא היינו בתכלית הרוממו' כנ"ל שעלה במח' דעצמו' אא"ס ב"ה וישראל דלתתא הם הנשמו' שמלובשים בגופים למטה בעולם הנפרד יש מאין כו' וכמאמר אתה בראת כו' והתורה היא בחי' ממוצע ביניהם כי עפ"י הנ"ל בפי' ותורה שם בישראל דלעילא וענין ישראל מתקשראן באורייתא כו' ישראל דלתתא הרי התורה הממוצע בין ישראל דלעילא בישראל דלתתא כו'. ויש להבין מהיכן יש כח ההתחברות הזאת שיתחבר ישראל דלעילא בישראל דלתתא שרחוקי' זמ"ז בתכלית ע"י התורה שהיא בחי' ממוצע והרי גם התו' צריכה לבא בהמשכה והשתלשלות מישראל דלעילא וכמ"ש ותורה שם בישראל מהו הגורם המשכ' התורה להיות בחי' ממוצע ולהיות ישראל דלתתא מתקשראן באורייתא ויתחברו ישראל דלעילא וישראל דלתתא כו'. הענין הוא שכח המחבר הזה הוא בתפלה דוקא לפי שהתפלה30 נק' סולם כידוע וכמ"ש סולם31 מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה כו' עד"מ הסולם שרגליו נעוצי' למטה בארץ וראשו מגיע השמימה כך התפלה מתחלת למט' והיינו בהעלא' ניצוץ האלקי המלובש בגוף ע"י רעותא דלבא בכל32 לבבך ובכל נפשך כו' וראשו מגיע השמימה היינו בהתקשרות הנפש בעצמות אא"ס ב"ה שעלה שם במח' כנ"ל והיינו חיבור וקישור ישראל דלתתא בישראל דלעילא שנק' מזלא והוא מה שאו' טהור"ה היא שלמע' מבחי' בריאה כנ"ל. וגם סדר33 התפלה הוסדה כדוגמת הסולם שעולה במעלות זו אחר זו כו' כך בתחלה פסד"ז דהיינו מה שהנפש המלובש בגוף תתפשט מבחי' החומרי' שלה ע"י התבוננות בשירות ותשבחות כו' ואח"כ

רצה

ביוצר אור מזכירים שירות ותשבחות של המלאכים והן בזה יותר גבוהים מה שאין להם חומר גופני כ"כ והיינו שאו' והאופנים ברעש גדול כו' ואח"כ בק"ש שאומרים שמע34 ישראל הכוונה על בחי' ישראל דלעילא הנ"ל שעלה במח' והוא בחי' מזלא המקיף על האדם למטה בו דוקא נעשה יח"ע ויח"ת למהוי אחד באחד כו' לפי שישראל זה עלה במח' למע' מכל ההשתלשלו' דיח"ע ותתאה כו' וזהו שמ"ע ישרא"ל הוי' אלקינו הוי', פי' ישראל דוקא מטעם שבכחו דוקא ליחד יחודים הללו מטעם הנ"ל שהי' כלול במח' תחלה להיות בבחי' א"ס ממש כמו שהוא לבדו כו' וד"ל. אך ע"י מה יגיע בחי' ישראל דלתתא לישראל דלעילא זה הוא מה שאמר ואהבת את ה' כו' פי' אה'35 ידוע שהוא ל' רצון שע"י דוקא חיבור וקישור להוי' שהוא בחי' סוכ"ע באלקיך הוא חלק התחתון שמאיר בגוף כו' ע"ד שיתחברו שניהם יחדיו כו', ובכל נפשך היינו למסור36 נפשו בא' כמ"ש אליך37 ה' נפשי אשא וזהו בש"ע שישראל זה עלה במח' ממש וה"ז כדמיון הסולם ממש שראשו מגיע השמימה והוא בש"ע והתחלתה נעוץ בארץ דהיינו בפסד"ז כנ"ל וד"ל, ונמצא ע"י התפלה להיותה ממוצעת לקשר ולחבר הסוף עם התחלה להיות נעוץ38 סופן בתחלתן כו' לכך גם התו' נמשכת מישראל דלעילא ע"י אמצעות התפלה להיות בחי' ממוצע מישראל דלעילא לישראל דלתתא להיות ותורה שם בישראל וזהו שארז"ל האומר39 אין לי אלא תו' אפי' תו' אין לו דבלא סולם דתפילה אין התו' נמשכת כלל מלמעלה כו' וד"ל.

וזהו קומי40 לך רעייתי פי' המשך הפסוקים כך הוא כי41 הנה הסתיו עבר הגשם חלף כו' הנצנים42 נראו בארץ כו' התאנה43 חנטה כו' קומי לך רעייתי יפתי ולכי לך יונתי בחגוי הסלע כו', והנה הקרי44 קומי לך והכתי' קומי לכי רעייתי כו' ולכי לך, והטעם יובן בהקדים תחלה מהו ענין הקר"י קומי ל"ך כו'. הנה מבואר למע' דב' מדרגו' בישראל הא' ישראל דלעילא והב' ישראל דלתתא כו' וזהו ענין שאומר על בחי' ישראל דלתתא קומי ל"ך כלומר קומי והתעלי לעצמ"ך ושרשך במחשבה הנק' ישראל דלעילא והוא בחי' מזלא למט' כו' וע"י מ"ה תקום ותעלה להיות נעוץ סב"ת חלק התחתון בחלק העליון כנ"ל, היינו ע"י התפלה שנק' סולם מטעם הנ"ל באריכות, וזהו שהכתי' לכי והוא אותיו' כ"ף יו"ד פי' כף הוא כמו כף יד כף בחי' סוכ"ע הנ"ל משום דכתי' בי' ומתחת45 זרועות עולם, מפני שהוא המקיף

רצו

וסובב את הכל בסקירה א' כנ"ל, והיו"ד46 הוא החכ' כידוע והיינו התו' דאורייתא47 מחכ' נפקת מאחר דבשביל ישראל זה העליון נמשך אור התו' וכמ"ש ותורה שם בישראל כנ"ל, וזהו לכי כ"ף ויו"ד מפני ששם שרש הנשמה כמו שעלתה במח' כנ"ל, לכך הכתי' כ"ף ויו"ד והקרי ל"ך כלומר לעצמותך ממש וד"ל. וזהו קומי לך רעייתי, פי' אחר שקומי לך לעצמותך אז דוקא נק' רעייתי, דהנה פי' רעייתי ידוע שהוא מל' רועה הזן ומפרנס כו' כך ישראל48 מפרנסי' לאביהם שבשמים כו'.

וביאור הדברים הנה בתו' נא' לכו לחמו בלחמי כו' פי' עד"מ הלחם אשר הוא מחזק השכל והחיות להתפשט בכלי הגוף להיות הנפש מפרנס וזן את כל כלי הגוף כי בתענית מסתלק השכל והחיו' והכלי הגוף אין להם מזון וחיו' מחיו' הנפש וכשאוכל הלחם תשוב רוחו עליו להתפשט בכל האברים בתוס' ההתפשטות לאורך ורוחב כו' כך הנמשל יובן למשכיל למע' דאא"ס הרי הוא מובדל בערך מכל ההשתלשלו' דאבי"ע, וכדי שיקרא חכים או מבין חסד49 דרועא ימינא כו' צריך שימשיכו אותו להתפשט בבחי' אורות וכלים והן בחי' י"ס חכים ומבין כו', אבל מצד עצמותו הרי א' לאו דאית לך צדק ידיעא כו' ולאו מכל אינון מדות כלל כי הוא50 המדע כו' והחכ' איננה נמשכת רק בבחי' עשי' וכמ"ש כולם51 בחכ' עשית כידוע וע"י מה ימשיכו אור א"ס באורות וכלים דאצי' היינו ע"י התורה52 שהיא נמשל[ה] ללחם כמ"ש לכו לחמו בלחמי וכנ"ל שהלחם משיב את הנפש בתוך הגוף כך יושב אור א"ס להיות מתפשט בחכ' ובינה כו' וד"ל. ומה שנא' לעשות53 את כל דברי התו' הזאת כו' פי' לעשות התורה ולהמשיכה מלמעלה למטה היינו ע"י הדיבור בד"ת וכמ"ש ודברת54 בם דידוע שהוא ענין הנהגה והמלאכה כמו ידבר55 עמים כו', והענין הוא לפי שע"י הדיבור נמשך אור א"ס בחכ' שבתורה והיינו לעשות את התו' שעושין את התורה וזהו ענין עוסק בתו' לשמ"ה פי' לשם התו' עצמה לעשותה שתומשך מלמעלה כו' וזהו א"ת56 בנייך אלא בוניך דעוסקים בבנינו של עולם פי' לבנות עולם הנאצל להיות נק' חסיד ומבין וחסד כו', והוא ע"י הדיבור בד"ת דוקא כי רוח57 אייתי רוח כו', והקב"ה58 יושב ושונה כנגדו כמ"ש59 במ"א ע"פ ודברי אשר שמתי בפיך כו' וד"ל. ואין כח זה להמשיך אור א"ס בחכ' שבתו' להיות עושה את התו' כנ"ל אלא בישראל

רצז

דוקא וכמ"ש ותורה שם בישראל כו' וזהו שציוה לישראל דוקא ודברת בם ולא לזולתו לפי שישראל עלה במח' עילא' שבעצמו' אור א"ס שלפניו כל ההשתלשלו' כנ"ל ומשם נמשך אור א"ס בחכ' (וכמשל הלחם שיחזק המוח כו') וכמ"ש והחכ'60 מאין תמצא ע"כ כשישראל דוקא עוסק בתו' בדיבור שהוא שממשיך את התו' משרשה ומקורה במחשבה דהיינו בחי' מזל העליון שהוא מקיף וסובב את הכל כנ"ל בענין בראשית בשביל ישראל שנק' ראשית כו' שהוא בחי' ישראל דלעילא כו' וד"ל.

וזהו קומי לך רעייתי, פי' אחר שעלה ישראל במחשבה עליונה וחזרה לעצמותה ושרשה במקור חוצבה בתחלה הרי משם גם שרש התורה נמשכת מאי"ן ליש וכמ"ש והחכ' מאין תמצא ע"כ אז דוקא נקראת רעיית"י כלומר פרנסתי שמפרנסין לאביהם שבשמים דהיינו מפני שממשיכים ע"י הדיבור בד"ת אור א"ס בחכ' הרועה הזן ומפרנס כו' אבל אם לא מטעם שעלה במח' שמשם שרש התו' נמשך כנ"ל לא הית' נק' רעייתי אלא אחר שקומ"י ל"ך אז נק' רעיית"י וד"ל.

וביאור61 ענין יפתי אלו המצות מעשיות בפ"מ, והטעם שהתורה נק' רעית"י והמצות יפת"י מבואר למעלה משום דהתורה הוא מזון לנפש האלקי' בג"ע והמצות הן בחי' לבושי' לנפש האלקי' בג"ע וכמו שהלבושים מייפים האדם כך המצות מייפים הנפש בג"ע כו'. ולהבין הטעם למה נק' המצות בשם לבושים יובן בהקדים תחלה שמדת62 המלכות נק' בשם לבוש כמ"ש יביאו63 לבוש מלכות וכתיב ה'64 מלך גיאות לבש כו'. וביאור הדברים יובן בהיות ידוע בפי' מדת מלכות שהוא ע"י בחי' לבוש המסתיר ומעלים את העצמות כמשל הלבוש המסתיר ומעלים את האדם כו' כי הנה מה שנראה העולם לעין בבחי' יש ודבר נפרד כמו השמים וארץ הגשמיי' ואפי' עולמות העליונים הרוחניים הן בבחי' יש נפרד הכל הוא מפני שצמצם אור אלקי א"ע והסתיר והעלים את עצמותו כי אם לא הי' מעלים ומסתיר א"ע הרי בהגלות נגלות זיו ואור אלקי לא הי' דבר חוץ ממנו בבחי' יש נפרד לעצמו כלל כי הי' הכל כלולי' בבחי' אלקות ואין עוד מלבדו כלל כו' והמופת לזה שבהתחדשות הבריאה יש מאין הי' ע"י צמצום והעלם כו' שלעתיד שיחזור האור למקורו ויהי' חידוש הבריאה מחדש כתיב כי65 השמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה כי לא יהיו שמים וארץ הנראין עתה בבחי' יש נפרד אלא יהיו שמים חדשים וארץ חדשה אשר אני עושה אני דוקא מחדש הבריאה מפני שהבריאה שעבר תבטל בהגלות נגלות האור וכמ"ש ונגלה66 כבוד ה' כו' וא"כ מוכרח שעכשיו מפני ההעלם וההסתר הן נראין ליש כו' והוא לפי שאין מלך בלא עם פי' מפני שצריך להתפשט מדת מלכות על בחי' נפרד דוקא כי אין67 מלך בלא עם וא"כ צריך שיצמצם ויעלים

חצר

א"ע בכדי שיוכל להיות מציאת נפרדים כו' וזה ההעלם נק' בשם לבוש מלכו"ת וכמ"ש ה' מלך גיאות לבש שנתלבש בהעלם מפני שצריך68 להיות מלך על עם כו' וכמ"ש במ"א וד"ל.

והנה מדת מלכותו ית' מתפשטת תמיד להחיות רוח שפלים מאין ליש בכל העולמות וא"א כ"א ע"י לבוש מלכות כנ"ל, א"כ צריך שימשיכו לו בחי' לבוש זה המעלים ומסתיר כו' בכדי שיקרא מלך על עם כנ"ל, הנה ההמשכה של אותו הלבוש מלכות הוא ע"י מעשה המצות דוקא ולכך נקרא'69 המצוה בשם מצות המלך כידוע בזוהר ור"מ וזהו ענין הברכה שעל מעשה המצוה באמרו אשר קדשנו במצותיו וציונו כו' פי' וציונו לעשות בחי' לבוש למלכות כו'. אך כיצד נעשה בחי' לבוש ע"י קיום המצוה הענין הוא ע"י בחי' קבלת מלכות שמים שיש בכל מצוה במה שמקבל ע"ע עול מלכות שמים כענין וכולם מקבלים עליהם עול מלכות כו' והוא מה שמבטל א"ע לעשות רצון ה' במצוה זו שהוא עושה כמאמר בטל70 רצונך מפני רצונו כו' וזהו הנק' קבלת עול מלכות שמים וכמ"ש שום71 תשים עליך מלך כו' ובהיות שבזה העול מעורר למעלה שיתפשט מלכות שמים בבחי' אימה ויראה על כל הנבראים כמאמר וכולם72 מקבלים כו' לכך נק' המצוה בשם מצות המלך לפי שמעוררת למעלה בחי' מלך להיות ה' מלך גיאות לבש כו' והיינו בחי' הלבוש כי העול הוא צמצום ובטול הרצון ומעורר למעלה צמצום והסתר עצמותו ג"כ וזהו שע"י המצוה נעשה בחי' לבוש מלכות למעלה וזהו שאו' בברכת המצות אלקינו מלך העולם מפני שיקרא בשם מלך ע"י קיום המצוה דוקא מטעם זה וד"ל.

והנה בזמן הגלות כתיב אלביש73 שמים קדרות ושק אשים כסותם, פי' שהלבושי' הם בתכלית הקדרות והחושך היפך הלבושים שממעשה המצות והענין הוא לפי דכמו שע"י קבלת מלכות שמים שבכל מצוה נעשה לבוש להעלים האור בתוך הקדושה האלקי' כמ"ש שום תשים עליך מלך כו' כנ"ל, כך בהיפוך כשאין לו קבלת מלכות שמים באימה בשעה שעושה המצוה אזי יוצא האור והשפע לחיצונים כי שרש יניקתם נמשך מפריקת עול מלכות שמים שע"י פריקת עול מלכות שמים מסתעפים כל המדות הרעות כנראה לעין ונעשה מזה כל הבנין דקליפה במדות ושכל כו' כי74 את זלע"ז עשה האלקים כו' והגם שעושה המצוה בפ"מ אם הוא בבחי' פריקת עול באותה שעה יש מקום לחיצונים לקבל יניקה מאותה ההשפעה ביחוד עליון שנעשה למעלה ע"י המצות כי ידוע דרמ"ח75 מ"ע נק' רמ"ח איברים דמלכא

רצט

והעשי' של המצוה הוא בחי' הלבוש לאבר כו' וכאשר יש קבלת מ"ש בעשי' זו הרי הלבוש הזה נאה ומהודר להיות שאין החיצונים מגיעים שם כלל מטעם הנ"ל אבל בפריקת עול מ"ש מקבלים גם הם ומשחירים הם את הלבושים דמעשה המצות וזהו שאמר אלביש שמים קדרות כו' וכן כתיב אל76 תראוני שאני שחרחורת כנ"ל, ופי' שמים77 היינו בחי' המצות כמו שהן מפורשים בתורה שנק' רמ"ח איברים כו' והן כלולי' מאש78 ומים רצוא ושוב דהיינו חו"ג כך כשר וכך פסול כך טמא וכך טהור כו' וכמ"ש מימינו79 אש דת למו שהתורה80 ניתנה בשתי מדות הללו חו"ג ולכך נק' התורה שמי"ם כלומר א"ש ומי"ם יחד כו' ובפריקת עול שמי"ם הללו מלובשים בלבוש החשוך והוא הנק' קדרו"ת מפני יניקו' החיצונים כו' וד"ל, וזהו שארז"ל שהאומר אין לי [אלא] תורה אפי' תורה אין לו מפני יניקות החיצונים שמקבלים בתורה שבלא יראה כנ"ל וד"ל. וזהו בזמן הגלות דוקא שמתגברים יניקות החיצוני' בשמי"ם העליונים מטעם פריקת עול כו' אבל בזמן בהמ"ק אמר קומי לך רעיית"י יפת"י, פי' יפת"י שמייפים בחי' האדם דלעילא ע"י מעשה המצות כשהן בקבלת עול מ"ש מטעם הנ"ל וכמ"ש עוז81 והד"ר לבוש"ה כו' דהיינו בחי' לבוש מלכות הנ"ל וכמ"כ כתיב הו"ד82 והד"ר לבש"ת כו' מטעם שהעול מלכות מייפה למדת מלכות כי אין מלך בלא עם כנ"ל וד"ל. וזהו שסמך ב' דברים הללו זה אצל זה דהיינו רעיית"י ואח"כ יפת"י שהן ב' המדרגו' דתורה ומצות מפני שזה מזון וזה לבוש והלבוש מייפה כנ"ל וד"ל.

וזהו יונתי בחגוי הסלע בסתר המדריגה כו' שזה נאמר בזמן הגלות דוקא, דהנה מ"ש כי הנה הסתי"ו עבר כו' על זמן יצ"מ נאמר דכתיב לכתך83 אחר"י במדבר כו' וכמ"ש אחרי84 ה' תלכו פי' בבחי' אחוריי' וחיצוניו' בלבד עד שהנצנים נראו כו' והתאנה חנטה כו' אזי אמר קומי לך רעיית"י יפתי דהיינו זמן מ"ת וקיום המצות שהן מזון ולבוש כנ"ל, ואח"כ אמר יונת"י בחגוי הסלע כו' שהוא בזמן הגלות והענין הוא כך משום שבתחלה אמר קומי לך כו' דהיינו ענין ההעלאה למעלה ע"י התפלה שנק' סולם עד שישראל עלה במחשב"ה הקדומה כנ"ל אבל בזמן הגלות א"א לכנ"י לעלות כ"כ מצד עצמה לפי שאין כח לעלות כלל והמשיל הדבר כמו עד"מ היונה המסתתרת א"ע בבקעי הסלע מפני השמש או השלג וכיוצא שבהיות היונה טמונה בעומק הבקעי' בודאי מתצמצמת בעצמה לבלתי תתפשט אגפיה לפרוח והנמשל מובן למעלה בכללות נש"י שנמשלה ליונה כידוע שבזמן הגלות אין ביכולתה לעלות בבחי' אוי"ר שנק' גדפין כידוע לפי שמסתתרת בחגוי הסלע בסתר

ש

המדרגה כלומר אע"פ שבאוי"ר הנק' גדפין הי' ביכולת כל ניצוץ האלקי לעלות ולהדבק בעצמו' אור א"ס אך מפני שהגלות מקום צר הוא עד"מ נקיקי הסלעים לא תוכל להתפשט בגדפין דאוי"ר כלל והיינו מפני שיעבוד מלכיות ועול הפרנסה אשר בא בקושי גדול גם שיש לה גדפין אבל בסיבת המצוק לא תוכל לפשוט ולפרוח בהן עד"מ והרי ידוע דבלא דו"ר לא פרחא לעילא כמ"ש בזוהר וד"ל.

וזהו יונתי בחגוי הסלע כו' הראיני85 את מראייך כו' פי' אחר שיונת"י בחגוי הסלע בזמן הגלות וא"א לה לעלות מעצמה להיות קומי לכ"י כף יו"ד כנ"ל זאת היא העצה היעוצה להיות לה תקומה לכנ"י באופן אחר והוא במה שאמר הראיני את מראייך כו' פי' מראיי"ך דהנה כנ"י דלעילא נק' בשם מראה כמ"ש מראה86 דמות כבוד ה' ואראה מראות אלקים כו' וכמ"ש87 בזוהר דאית מראה כו' ובחי' כללו' נש"י מפני שהוא בחי' מל' דאצי' למעלה נק' מראה דמות כבוד הוי' פי' כמו עד"מ המראה הגשמית דהנה אנו רואים בסיבת המראה בזכוכית לבינה וכיוצא שכאשר היא דבוקה מאחריה בדבר מה המחשיך כמו כסף לבן שמדביקין באחורי המראה אזי כשמסתכלין במראה אותה הצורה המסתכלת נראית בה מפני שחוזרת להראות אותה הצורה המסתכלת וידוע שסיבת חזרת האור הזה להראות בא דוקא מפני שדבקו מאחוריה דבר מה המונע ומעכב על בהירות הזכוכית לבלתי תתפשט עוד ע"כ כשמסתכלין בה חוזר האור לאחוריו לפי שהדבק אשר מאחריה אינו מניח התפשטות האור יותר א"כ בהכרח שיחזור האור לנגד דבר המסתכל בה ע"כ בא סיבת חזרת האור להראות הצורה המסתכלת. והנה יש בזה תנאי עוד והוא בהמסך הדבוק מאחוריה שלא יהי' מדבר גס ועב אלא יהי' דק וקלוש דוקא כמו כסף לבן וכיוצא ואם הדבק בדבר גס ועב מאד לא יהי' סיבת חזרת האור כלל כידוע. והנמשל מכל זה יובן למשכיל למעלה דהנה מבואר למעלה דשרש ענין ירידת הנשמה בגוף היתה לצורך עלי' דוקא כו'.

וביאור הדברים הנה עד"מ המראה הנ"ל דמפני סיבת הדבק הדבוק מאחריה חוזר האור כו' כך ע"י שירדה הנשמה בגוף וחומריות הגוף מחשיך עליה מאד לפי שחומריות הגוף נלקח מד' יסודות גשמיים דנוג"ה דעשי' כידוע ושרש88 הנשמה היא חלק אלוה ממעל ע"כ מפני זה בא בנפש האלקי' בחי' אור חוזר למעלה דהיינו שעי"ז תכסוף ותשתוקק לצאת מנרתק החומרי שלא יסתיר וכמ"ש ויצעקו89 אל ה' בצר להם כו' ועולה היא במעלת הדביקות וההתקשרות למעלה ברום המעלות דהיינו להדבק ולהכלל בעצמות אא"ס דוקא כי כל בחי' אור חוזר חוזר לקדמותו למקום שנלקח משם והיינו כמו שעלה ישראל במחשב"ה בעצמו' אור הא"ס כנ"ל וסיבת עלי' גדולה הזאת הנה היא באה רק מפני המונע ומעכב עלי' להתפשט ולירד

שא

עוד כמשל הדבק שאחורי המראה והוא מחשך חומריו' עוה"ז וא"כ ירידה זו דוקא היא שעשתה העלי' הזאת משא"כ אם לא ירדה הנשמה בגוף לא היתה ביכולתה לעלות כ"כ מטעם שאין בחי' א"ח אלא כשיש דבר המעכב כו' כמשל המראה ואם אין מעכב היא יורדת ואין לה עלי' כלל כו' והיינו שארז"ל יפה90 שעה א' בתשובה ומע"ט מכל חיי העוה"ב פי' דהגם שחיי העוה"ב הוא שנהנין מזיו כו' זהו בסדר הבריאה במדה שנמדד לכל חד לפום שיעורא דילי' אבל כדי שתעלה הנפש להדבק בעצמו' אור א"ס שלמעלה מכל ההשתלשלו' והוא שתקרא טהור"ה לפני בחי' בריא' שאתה בראת' כנ"ל אין זה אלא מצד התלבשו' הנפש בגוף דוקא שבאת עי"ז לידי תשוב"ה דהיינו תשוב ה"א בבחי' א"ח מטעם הנ"ל לפי שהגוף מחשיך ואז תגיע למעלה יתירה שאינה בסדר השתלשלו' כלל אפי' בחיי העוה"ב כו' וזהו יפה שעה א' בתשוב"ה ומע"ט פי' המעשים הן טובים דהיינו מאירים וכמ"ש וירא91 אלקים האור כי טוב כו' ואם לא סיבת התשוב"ה הזאת אין המעשה של המצוה מאירה כ"כ מטעם שהתשוב"ה היא בחי' א"ח כמ"ש ויצעקו אל ה' צעק לבם כו' והיינו שאמרו ז"ל דבע"ת92 גדולי' גם מצדיקים גמורים ואמרו בזוהר הטעם משום דמשכין93 לי' לקודב"ה בחילא יתיר פי' חילא יתיר היינו מפני בחי' א"ח שעולה בכח גדול מאד וכענין ופרעה94 הקריב הקריב לבם כו' כמ"ש במ"א. אך זהו בתנאי שהמסך המבדיל הוא מדבר דק וקלוש כמשל הדבק שאחורי המראה ולא מסך עב וגס. והענין הוא דכתיב עוונותיכם95 מבדילים כו' הן מסך מבדיל עב וגס מאד ולא יוכל להיות בנפש אלקי' בחי' א"ח בתשובה אלא רק מבחי' מסך קלוש דוקא והוא כמו דברים המותרים בתאוות היתר שהוא מבחי' קליפת נוג"ה מעורב טו"ר ואינו איסור גמור אבל הוא מחשיך קצת וה"ז כמשל כסף לבן הקלוש שדבוק באחורי המראה כנ"ל וד"ל.

וזהו המשך הפסוקי' כי הנה הסתי"ו עבר כו' זהו בזמן יצ"מ כנ"ל ואח"כ קומי לך רעיית"י יפת"י והכתיב לכ"י היינו בחי' התורה והמצות ואח"כ בזמן הגלות שא"א לקום העצה היא הראיני את מראייך פי' בבחי' תשוב"ה כדי שיבא האור בבחי' א"ח למעלה כנ"ל וזהו הראיני את מראיי"ך ומה שאמר מראייך ב' מראות הענין הוא לפי שיש ב'96 מיני תשובה הא' תשובה עילאה והוא כענין התפלה ברעותא דלבא ע"י ההתבוננות כנ"ל שנק' סולם כו' והב' תשובה תתאה ע"י שיצעקו בצר להם כנ"ל וזהו תשוב97 ה"א עילאה ותשוב ה"א תתאה והכל בבחי' א"ח כדי שיבא הצורה המסתכלת בה לנגד כנ"ל וד"ל. ואח"כ אומר השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה פי' אחר שאמר העצה בתשובה שתהא בבחי' א"ח כמו במראה כנ"ל

שב

אמר עוד שעי"ז יהי' קולך ערב ומראך נאוה כלומר שבא לפרש וליתן טעם למה שקדם בעצה זו דתשובה באמרו הראיני את מראייך כו' שעיקר הכוונה הוא שיהא דוקא יתרון האור בתוספת גילוי מכמו שהי' בראשונה דאם לא יהי' יתרון אור הרבה מכמו שהי' מהו התועלת בירידת הנשמה בגוף כדי שתבא לבחי' תשובה כו' וענין היתרון הזה הוא במה שאמר כי קול"ך ער"ב ומראך נאוה, פי' קול"ך ער"ב כוונתו בתו' שנקראת מזון לנפש האלקי' כנ"ל בפי' רעיי"תי כו'.

<קט>


1) יונתי: מאמר זה נסמן במפתח גוכתי"ק אדהצ"צ 1025: יונתי בחגוי הסלע דף א. אבל התחלת המאמר מדף א חסר שם בגוכתי"ק והכת"י מתחיל מדף ב'. המאמר נעתק כאן (בשלימות) מכת"י: 420 פה, ב בכותרת: בעז"ה שבת פ' משפטים, תקס"ו לפ"ק. [הסיום נמצא ג"כ בגוכתי"ק אדמו"ר האמצעי 1025 ב, א].

הנחת המהרי"ל נדפס בלקו"ת שה"ש טז, ג בתוס' הגהות (וראה שם ברשימת הכתבי יד). ראה ג"כ מאמרי אדה"ז כתובים ח"ב ע' קטז. קיצורים לנוסח הלקו"ת נדפס באוה"ת שה"ש ע' שנג.

בכת"י 2045 צא, א נמצא נוסח הלקו"ת (בלי הגהות), אבל הביאורים שם הם כמו הנחת כ"ק אדה"א (ראה לקמן בהביאורים).

בכמה כת"י רשום על נוסח הלקו"ת: ”בשקלאב הבירה".

2) יונתי בחגוי הסלע: שה"ש ב, יד.

3) פסוק זה. . היא בגלות: בלקו"ת שם יש הג"ה מכ"ק אדמו"ר הצ"צ [כן הוא ברבות שיר השירים בשם ר' יוסי הגלילי וע' עוד מענין יונתי ברבות בסדר לך לך פמ"ה בשלח פכ"א].

4) כי הנה הסתיו עבר: שה"ש ב, יא.

5) קומי לך רעייתי יפתי: שה"ש ב, יג.

6) רעייתי מלשון. . ומפרנס: ראה שהש"ר ע"פ לסוסתי ובזח"ג לג, ב.

7) לכו לחמו בלחמי: משלי ט, ה.

8) מזון לנפש. . והמצות. . בחי' לבושין. . בספרי הקבלה: זח"א רכד, א. וראה גם תניא פל"ז. תו"א כ, ד. וראה לקמן הערה 54.

9) ירידה זו צורך עלי': ראה ספר המפתחות לספרי אדמו"ר הזקן בערכו.

10) שהנשמה האלקי' אין כולה מתלבשת בגוף: קטע זה מובא באוה"ת פ' ראה ע' תשסב.

11) אלא רק קצת חלק קטן והארה בעלמא: בהמשך תער"ב ח"א ע' קמב מבאר שזה בחי' נר"ן לבד והוא העבודה שבסדר והדרגה במוח ולב כו' ע"ש. וראה שם כרך ב' ע' תתל, ובכ"מ.

12) דאע"ג דאיהו לא חזי: מגילה ג, א.

13) אך בצלם יתהלך איש: תהלים לט, ז.

14) אלקי נשמה: ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב).

15) ישראל עלה במחשבה: ב"ר רפ"א. זח"ב (קיט, סע"א). ובזח"א (א, ב. כד, א). ובכ"מ.

16) בראשית בשביל ישראל שנק' ראשית: רש"י ורמב"ן ר"פ בראשית. וראה ב"ר פ"א, ד. ויק"ר פל"ו, ד.

17) בזהר דג' קשרין הן: צ"ע דבזח"ג עג, א לא נאמר ג' קשרין כ"א ג' דרגין כו', אמנם בודאי נמצא באיזה מקום בזהר או בתי' בל' ג' קשרין. וכפי הנראה אדה"ז אמר בכל פעם בל' ג' קשרין שכן נזכר הל' בכל הדרושים (ד"ה ובכן יתקדש תרנ"ז בהחלק שלא הועתק).

18) שהי' הוא ושמו בלבד: פדר"א פ"ג. וראה דיוק גי' זו בהקדמת השל"ה בתחלתה.

19) עלה ברצונו הפשוט: ראה אוצרות חיים שער העיגולים דרוש א"ק בתחלתו. ע"ח שער (א) דרוש עגולים ויושר ענף ב'. מבוא שערים ח"א פ"א.

20) דקמי' כולא כלא חשיב: ראה זהר בהקדמה יא, ב. ראשית חכמה (שער היראה) ש"א, פ"א (ז, רע"א).

21) אני הוי' לא שניתי: ישעי' מב, ח.

22) שצופה ומביט. . עד סוף כל הדורות: זח"ב כ, ג. וראה הנסמן בהמ"מ ללקו"ת עקב טז, ד.

23) שית אלפי שני דהוי עלמא: ר"ה לא, א.

24) ג' חלקים בריאה. . עשי': ראה פע"ח שער (ב) הברכות רפ"ז. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רב. וש"נ.

25) לכבודי בראתיו יצרתיו: ישעי' מג, ז.

26) ויקם עדות ביעקב: תהלים עח, ה.

27) במי נמלך בנשמתן של צדיקים: רות רבא פ"ב, ג (בשינוי לשון קצת).

28) דבר אל בנ"י: בשלח יד, ב ובכ"מ.

29) ותורה שם בישראל: תהלים עח, ה.

30) שהתפלה נק' סולם: זח"א בהשמטות רסו, ב. ח"ג (תוספת) שו, ב. תקו"ז תמ"ה (פג, א).

31) סולם מוצב ארצה: ויצא כח, יב.

32) בכל לבבך ובכל נפשך: ואתחנן ו, ה. וראה לקו"ת האזינו עא, ד.

33) סדר התפלה: ראה ג"כ תו"א ל, א. לקו"ת ראה יט, ד.

34) שמע. . יח"ע: ואתחנן ו, ד. זהר בראשית יח, ב. פסחים נו, א.

35) אה'. . לשון רצון: ראה שרש ישע שרש אבה הובא בס' החקירה להצ"צ מערכת אהב (צב, רע"א). תו"א מקץ לב, ג. לקו"ת נשא כו, ב.

36) למסור נפשו באחד: ראה זהר (רע"מ) משפטים קיט, א. צו לג, א.

37) אליך ה' נפשי: תהלים כה, א.

38) נעוץ סופן בתחלתן: ס"י פ"א, מ"ז.

39) האומר אין לי אלא תורה: ראה יבמות קט, ב.

40) קומי לך רעייתי: שה"ש ב, י.

41) כי הנה הסתיו: שה"ש ב, יא.

42) הנצנים נראו בארץ: שה"ש ב, יב.

43) התאנה חנטה: שם יג,

44) הקרי קומי. . שרש הנשמה: ראה ג"כ לקו"ת שה"ש יז, א. יח, ד.

45) ומתחת זרועות עולם: דברים לג, כז.

46) והיו"ד הוא החכ': ראה זהר ויקרא יז, א.

47) דאורייתא מחכ' נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

48) ישראל מפרנסי' לאביהם שבשמים: זח"ג ז, ב. שהש"ר א, ע"פ לסוסתי. יל"ש פקודי רמז תיח.

49) חסד דרועא ימינא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

50) כי הוא המדע: ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"י. שמונה פרקים להרמב"ם בסופו.

51) כולם בחכ' עשית: תהלים קד, כד.

52) התורה שהיא נמשלה ללחם: ראה שבת קכ, א. לקו"ש כרך ד' ע' 1038 הערה 26.

53) לעשות את כל דברי התו' הזאת: האזינו לב, מו. וראה לקו"ת שה"ש ב, א.

54) ודברת בם: ואתחנן ו, ז.

55) ידבר עמים: תהלים מט, ד.

56) א"ת בנייך אלא בונייך: ברכות סד, א. וש"נ.

57) רוח אייתי רוח: זח"ב קסב, ב.

58) והקב"ה יושב ושונה כנגדו: ראה תדא"ר רפי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלד.

59) כמ"ש במ"א ע"פ ודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא. וראה לקו"ת ראה כ, ב.

60) והחכ' מאין תמצא: איוב כח, יב.

61) וביאור ענין יפתי: מכאן נמצא בגוכתי"ק 1025 ב, א.

62) שמדת המלכות נק' בשם לבוש: ראה לקו"ת דרושים לר"ה נג, ד. אוה"ת שלח ע' תריט.

63) יביאו לבוש מלכות: אסתר ו, ח.

64) ה' מלך גיאות לבש: תהלים צג, ג.

65) כי השמים כעשן נמלחו: ישעי' נא, ו.

66) ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

67) אין מלך בלא עם: בחיי וישב לח, ל.

68) מפני שצריך להיות מלך על עם: ראה שער היחוד והאמונה פ"ז.

69) נקרא' המצות בשם מצות המלך: אסתר ג, ג. ובזח"ג קעה, ב.

70) בטל רצונך: אבות פ"ב, מ"ד.

71) שום תשים עליך מלך: פ' שופטים יז, טו.

72) וכולם מקבלים: ברכת יוצר.

73) אלביש שמים קדרות: ישעי' נ, ג.

74) כי את זלע"ז עשה האלקים: קהלת ז, יד.

75) דרמ"ח מ"ע נק' רמ"ח איברים דמלכא: ראה תיקוני זהר ת"ל. וראה תניא פ"ד ובליקוט פירושים ומ"מ שם.

76) אל תראוני שאני שחרחורת: שה"ש א, ו.

77) שמים היינו בחי' המצות: ראה תו"א מקץ (לה, א). שם סע"ג. שערי אורה שער החנוכה נ, ב ואילך.

78) מאש ומים רצוא ושוב: ראה ג"כ תו"א עג, ד. לקו"ת חקת נו, ב. שה"ש יח, ג.

79) מימינו אש דת למו: ברכה לג, ב.

80) שהתורה. . חו"ג: ראה שער היחוד והאמונה פ"ה.

81) עוז והדר לבושה: משלי לא, כה.

82) הוד והדר לבשת: תהלים קד, א.

83) לכתך אחרי במדבר: ירמי' ב, ב.

84) אחרי ה' תלכו: פ' ראה יג, ה.

85) הראיני את מראייך: שה"ש ב, יד.

86) מראה דמות כבוד ה': יחזקאל א, כח.

87) וכמ"ש בזהר דאית מראה: ראה זהר בהקדמה יא, ב.

88) ושרש הנשמה היא חלק אלוה ממעל: ראה תניא רפ"ב.

89) ויצעקו אל ה': ראה תהלים קז, ו.

90) יפה שעה א' בתשובה ומע"ט: אבות פ"ד מי"ז.

91) וירא אלקים האור כי טוב: בראשית א, ד.

92) דבע"ת גדולים גם מצדיקים: ראה ברכות לד, ב. הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ ה'תש"ט ע' 183-4.

93) דמשכין לקוב"ה בחילא יתיר: זח"א קכט, ב. אגרת התשובה פ"ח.

94) ופרעה הקריב הקריב לבם: בשלח יד, י. ראה שמו"ר פכ"א, ה. זהר לך פא, ב. בשלח מז, א.

95) עונותיכם מבדילים: ישעי' נט, ב.

96) ב' מיני תשובה: ראה אגרת התשובה פ"ו. פ"ח. פ"ט.

97) תשוב ה"א: ראה זהר נשא קכב, א.