ביאור על הנ"ל

שמא

קצת ביאור על הנ"ל

ושורש הדברים הנ"ל, הנה סוסים נקראו בחי' הכלים דנוק' עליונים והרוכבים הם בחי' האורות דמ"ד המלובשים תוך הכלים שנק' בשם רוכבים מצד התלבשותן בתוכם, והנה לכך נק' הכלים דנוק' בשם סוסים מצד שיש מעלה יתירה בהכלים דמ"נ יותר מבהאורות דמ"ד כמו שיש מעלה יתירה בהסוס יותר מהרוכב דהיינו שהסוס מגביה ומנשא את הרוכב ממקום מדרון למקום הר גבוה אשר לא הי' ביכולת הרוכב להגיע שם כשהי' הולך רגלי כך ימצא מעלה יתירה בהכלים דמ"נ יותר מהאורות בזה במה שבלתי ההעלאות לא הי' נמשך המ"ד מעצמו כלל כ"א ע"י ההעלאות מ"ן נתעורר למעלה אתעדל"ע להשפיע המ"ד לתוך הכלים דמ"נ נמצא יש בזה מעלה יתירה בהמ"נ שלמעלה מהמ"ד שמעורר המ"ד ממקור שורשו מה שלא הי' בכוחו ויכולתו בעצמו כנ"ל ולכך נק' בחי' הכלים דמ"נ בשם סו"ס גימטר' ב"פ גס פי' כי הנוק' עיקר בנינה מהגבורות שהם המ"נ דילה שהם בגבורות רשפי אש למעלה מעלה בחי' התנשאות והסתלקות כמ"ש אלקים אל דומיה לך כו' וזהו בגבורת הסוס שהוא בחי' גס מצד ההגבהה וההתנשאות בגבורות רשפי אש למעלה וזהו בחי' גס הא' שבבחי' העלאות מ"ן, והשני הוא בבחי' המ"ד שלמעלה שנמשך ע"י המ"נ הזה שהוא מתנשא מימ"ע בבחי' רוממות והתנשאות מהחיצונים שלא יגיע השפע אליהם זולתו לסט' דקדושה בלבד, וזהו סוס4 ורוכבו רמה בים רמה5 יש ב' משמעות לשון התרוממות ולשון מפלה והרמה למטה, זה לישראל וזה לאוה"ע, וזהו הקו האמצעי שהוא דת"י שעולה עד הכתר שלשם אין מגיע השפע להחיצונים מצד הארת הכתר בחי' התנשאות בהם משא"כ בחי' קו ימינא ושמאלא שאמרז"ל דלא6 כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ודלא כיצחק שיצא ממנו עשו אלא כיעקב כו' כי אברהם7 ויצחק שלמעלה הם ב' ידות העליונים ימינא ושמאלא ששניהם מגדלים הצפרנים הם המותרות שלהם שנאחזים בהם החיצונים אבל לא בקו האמצעי דע"י שעולה עד הכתר כנ"ל וד"ל.

וזהו שאמרו נעשה ונשמע כמ"ש בע"ח שמבחי' הכלים דאצילות נעשו אורות בבי"ע ולכן תחילה צריכים להמשיך בחי' האורות בהכלים דאצילות שאף שזה מקרי עשי' לגבי עצמות המאציל שאף החכמה ראשית הנאצלים נחשבת לעשי' גשמיות כמ"ש כולם8 בחכמה עשית כו' ואח"כ כשכבר המשיכו האורות בהכלים דאצילות אז ונשמע וקבל השפע דהכלים דאצילות שמשפיעים בבי"ע בחי' אורות וד"ל.

וזהו סוד יביאו לבוש מלכות והסוס אשר רכב עליו המלך ואשר ניתן כתר מל' בראשו זהו כללות ע"ס דאצילות ואשר ניתן כתר מל' בראשו הוא בחי' כתר

שמב

דאצילות שנק' בשם כתר מל' ועליה9 אתמר מגיד מראשית אחרית ואיהו קרקפתא דתפילין כו' פי' כי בחשבון ומנין הע"ס מלמעלה למטה אזי כתר הוא כתר ומל' הוא מל' אבל בחשבון ומנין הספי' [מלמטה למעלה] אזי מל' הוא כתר וכתר הוא מל' העשירית. והטעם לזה הוא כמ"ש בס"י10 נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן דווקא שהארת הכ"ע הוא במל' סופא דכל דרגין דווקא, וזהו מגיד מראשית אחרית ראשית הוא הכ"ע מגיד ונמשך לאחרית הוא בחי' מל' דאצילות וזהו ואשר ניתן כתר מל' בראשו בראשו דאיש אשר המלך חפץ ביקרו הוא בחי' ז"א דאצילות שנק' איש הכולל כל הע"ס דאצילות וכנ"ל וד"ל.

והנה בזכרי'11 נאמר המרכבה של הסוסים סוסים אדומים מסט' דגבורה סוסים לבנים מסט' דחסד סוסים אמוצים וברודים הם מקו האמצעי בחי' ארגמן הכולל כמה גוונין ביחד, וזהו ענין הסוס אשר רכב עליו המלך כו' כנ"ל וד"ל.


4) סוס ורוכבו רמה בים: בשלח טו, א.

5) רמה. . התרוממות. . מפלה: ראה גם תו"ח בשלח [הוצאת קה"ת — תשס"ג] קסט, א. וש"נ.

6) דלא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל: ראה פסחים נו, א.

7) אברהם ויצחק. . ימינא ושמאלא: ראה זהר בראשית קנ, א.

8) כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

9) ועליה אתמר מגיד מראשית. . קרקפתא דתפילין: פתח אלי'.

10) בס"י נעוץ תחלתן בסופן: ראה ס"י פ"א, מ"ז.

11) בזכרי': ו, ב-ג.