בגמרא (מסכת פסחים קיט, ב) דרש רב עוירא עתיד הקב"ה לעשות סעודה

שמב

בגמרא1 (מסכת פסחים קיט, ב) דרש רב עוירא זמנין אמר לה משמי' דרב אמי וזמנין אמר לה משמי' דרב אסי מ"ד ויגדל2 הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסד עם זרעו של יצחק אחר שאוכלין ושותין נותנין לו כוס של ברכה (פי' כוס יין3 המשומר בענבין משי"ב כמ"ש במ"א) לאברהם לברך אומרים לו ברוך אומר להם אני לא אבריך כו' עד שאומרים לדוד טול אתה לברך אומר אני אבריך ולי נאה לברך שנאמר כוס4 ישועות אשא וכו'.

הנה כתיב ויין5 ישמח לבב אנוש כו' המשמח6 אלוקי' ואנשים כו' דהיינו כמארז"ל נכנס7 יין יצא סוד להיות פועל השמחה בלב האדם שהשמחה הוא בחי'

שמג

התגלות אשר צהבו פניו כו' ויצא סוד הנעלם בגלוי הלב בשמחה בבחי' השמחה והתבונה כו' והיינו בעבודת ה' כשיתבונן המשכיל בגדולת א"ס ב"ה בהרחבת דעתו אזי יוליד מזה בחי' שמחה בלבו לשמח בה' ית' כמ"ש ישמח8 ישראל בעושיו כו' שזהו שורש ענין היין שלמעלה שישמח לבב אנוש (וכמ"ש אם9 הבנים שמחה וכמ"ש במ"א) אך כ"ז בחי' היין שנסחט מענביו דווק' שאז דווק' מקרי יין אבל בעודינו עצור וכנוס בענביו לא מקרי יין וכמארז"ל בגמ' וזהו בחי' עה"ד טו"ר כמארז"ל אשכול10 של ענבים סחטה לו דייק' שהוא מקרי יין המשמח כו' והיינו שמבחי' היין זה יוכל להיות טוב שהוא פעולת המשחה באלוקות להיות ישמח ישראל בעושיו בהתגלות לבבו וכן יוכל להסתעף ממנו ההיפוך בחי' רע כו' מפני שהוא בחי' אלינא דטו"ר שזהו עה"ד שחט'11 בו עה"ד והענין הוא בהיות היין הוא נסחט מענב' שהם הכלים שלו שנפרד מהם ויצא בבחי' התגלות לחוץ לזאת פועל ג"כ השמחה בהתגלות הלב שמסתעף מהדעת וההרגשה שהוא בחי' התגלות יש ודבר מה שמרגיש בבחי' הרגשה בדעתו ממש בגדולת ה' ב"ה ולכך מסתעף ממנו השמחה בהתגלות לבבו בבחי' יש ודבר נרגש בלב ממש ולזאת יוכל להסתעף ממנו גם ההיפוך בחי' רע ח"ו כמ"ש במ"א אבל בחי' יין המשומר בענביו משי"ב פי' הוא חמר' דמנטר' תוך ענביו בבחי' העלם שכנוס בתוכם ולא נפרד מהם עדיין לחוץ והוא מו' י"ב קודם חט' אדה"ר הוא בחי' עה"ח.

וביאור הענין הוא דהנה אמרז"ל הרואה12 ענבים אוכמין בחלום סימן רע לו ענבים חוורין סימן יפה לו פי' ענבים של מעלה הם בחי' הכלים דאצילות שהן הכלים של היין המשומר בתוכם הוא בחי' אור א"ס ב"ה המלובש בהם בבחי' העלם ומיוחד עמהם בתכלית היחוד דאיהו וגרמוהי כולא חד בהון ממש כמו היין הגשמי המשומר בענביו טרם הפרדו מהם שלא נק' עדיין שם יין עליו מצד היחוד שלו בתוך הכלים שלו הם הענבים שלא נסחט ונפרד מהם עדיין להיות עלה בשם דבר בפ"ע כ"א יחיד ומיוחד עימהם מתחי' בריאתם ונעלם בהם בבחי' העלם עד שאינו עולה בשם דבר בפ"ע כלל משא"כ כשנסחט מהם שאז נפרד ויצא לחוץ בבחי' התגלות להיות מהות דבר בפ"ע אז נק' בשם יין כו' כמו"כ עד'מ למעלה בחי' יין המשומר בענביו מו' י"ב הם בחי' האורות עליונים דאצילות שנמשכו באוא"ס בתחי' האצילות שמשומרים בתוך הכלים בבחי' העלם והסתר דאצילות שנק' ענבים ומיוחדים עמהם בתכלית היחוד להיות איהו וגרמוהי חד ממש והם משתמרים בתוך הכלים בבחי' העלם והסתר עד שאינו עולים בשם דבר בפ"ע ולא מקרי עדיין יין כנ"ל מצד שאינם נרגשים עדיין בבחי' גלוי למהות דבר בפ"ע כו' כ"א נעלמים וגנוזים בתוך הענבים בבחי' העלם והתכללות בתכלית היחוד מתחי' האצילות וכ"ז

שדמ

קודם חט' אדה"ר אבל לאחר חט' אדה"ר נפרדו האורות מתוך הכלים להיות יוצאין בבחי' גלוי שאז נק' יין המשמח כו' שאין הכלים מיוחדים בתכלית היחוד עם האורות כמקדם כי הרי יש בהן בחי' עליות וירידות בשבת ויו"ט עליות ובחול ירידות כו'.

וביאור הענין בחי' יין המשומר למט' הוא כענין שנאמר שמחו13 צדיקים בה' וישמחו14 בך כל חוסי בך כו' פי' שאין השמחה בהתגלות לבבו בבחי' יש ודבר נרגש בפ"ע המסתעף מהדעת וההרגשה ממש שזהו בחי' יין סתם שנסחט מענביו המשמח לבב אנוש כנ"ל כ"א השמחה נעלמה וגנוזה ומיוחדת בהוי' ממש בתכלית היחוד בבחי' הוי' ממש בלי הרגשה כלל שהוא בבחי' אין האמיתי שהוא בבחי' יין המשומר בענביו ממש שהוא בחי' עה"ח שלא יתסעף מהם בחי' רע ח"ו כלל למעלה מבחי' עה"ד טו"ר כנ"ל ומה שארז"ל נכנס יין דווק' יצא סוד פי' מה שנק' בשם יין שנסחט מענביו ונפרד להיות יש ודבר בפ"ע להיות נק' בשם יין זה מגלה הסוד הנעלם להיות מתגלה בבחי' גלוי הלב בבחי' שמחה וחדווה כו' אבל יין המשומר בענביו הוא עיקר הסוד הנעלם שהיין כנוס ועצור בתוך ענביו הם הכלים שלו בהעלם גדול ובהתכללות ויחוד אמיתי והיינו כמ"ש שמחו צדיקים בה' וישמחו כל חוסי בך כו' וד"ל.

והנה לע"ל יהי' מבחי' יין המשומר בענביו כוס של ברכה בסעודת הצדיקים כו' דהיינו כמה שנת' שע"י כוס של ברכה מזמנין בחי' הבריכה עליונה ממקור הברכה ע"י ברכת הזימן ואח"כ מתחלק השפע לחלקים בבחי' ג' קוין העליונים כו' שעתה בחי' הברכה עצמה שמזמנין בכוס של ברכה הוא בחי' יין המשומר בענביו כנ"ל שהוא בחי' הבריכה העליונה כנודע אבל לע"ל יהי' מזה הברכה בחי' כוס גדול של ברכה ויצטרכו לזמן בו ברכה עליונה וגבוה הגבה למעלה מאוד נעלה ממנו מפני שאף הוא יצטרך להמשכת ברכה עליונה הגבוה מאוד נעלה ממנו כמו שמצטרכים עתה בכוס של ברכה שלמטה להמשיך ממנו הבריכה כו' והיינו15 שלע"ל בזמן עליות העולמות יהי' הוא בחי' כוס של ברכה שלמטה להמשך ממנו הבריכה כו' והיינו שלע"ל בזמן עליות העולמות יהי' הוא בחי' כוס של ברכה לבד והבריכה יהי' נמשכת מעצמות אוא"ס ב"ה שלמעלה מבחי' הכלים הפשוט בתכלית הפשיטות מגדר הכלים לגמרי שבחי' יין המשומר בענביו הוא בחי' האורות המלובשים בתוך הכלים ומיוחדים בתכלית היחוד להיות איהו וגרמוהי חד דהיינו בחי' השמחה הנעלמה בהוי' שהוא בבחי' אין כו' אבל הבריכה העליונה תהי' נמשכת מעצמות אוא"ס ב"ה שהוא למעלה מהכלים שמופשט מגדר הכלים לגמרי שהוא למעלה אף מבחי' מקור התענוגים וזהו ע"י הזימון בכוס של ברכה של יין המשומר כנ"ל.

וז"ש באגדה הנ"ל לאחר שאוכלין ושותין נותנים כוס של ברכה לאברהם כו' ואמר להם אני לא אברך לפי שכבר יצא ממני ישמעאל כנ"ל פי' אברהם הוא בחי'

שמה

קו ימין חח"ן באצילות שיצא ממנו ישמעאל בחי' חסד דקליפה שנסתעף מבחי' חסד דקדושה דקו ימין דאצילות ולכך אינו יכול לברך על כוס ש"ב של יין המשומר להמשיך הבריכה מאוא"ס ב"ה שלמעלה מהכלים מאחר שהוא בחי' קו כזו שיכול להסתעף ממנו בחי' ישמעאל הגם שלע"ל כתיב ואת16 רוח הטומאה אעביר מן כו' ולא יהי' עוד בחי' ישמעאל רק מצד שהוא קו כזו שיכול להסתעף ממנו ישמעאל אעפ"י שלא יהי' עוד אז לע"ל אינו יכול לברך להמשיך הבריכה עליונה ע"י כוס של ברכה של יין המשומר כנ"ל וכן ביצחק הוא קו שמאל דאצילות שיצא ממנו עשיו אף שלא יהי' לע"ל כשרוח הטומאה יעבור כנ"ל רק מאחר שהקו שלו גורם סיבת הסתעפות בחי' עשיו שיצא כבר ונסתעף ממנו לכך אינו יכול לברך כו' כנ"ל (וזהו דקדוק לשונם לפי שכבר הנ"ל אף שעתה איננו כי רוח עברה ותטהרם כו') נותנין לו ליעקב אומר להם אני לא אברך לפי שכבר נשאתי שתי אחיות בחייהון שעתידה תורה כו' פי' יעקב הוא בחי' קו האמצעי מאצילות בחי' בריח התיכון שמבריח מן הקצה אל הקצה שהוא כללא דאבוהון שלמותי' דכולא והי' ראוי לברך בכוס של ברכה כו' השיב להם אני לא אברך לפי שכבר נשאתי שתי אחיות כנ"ל פי' הם ב' פרצופים דלאה ורחל שהם ב' עולמות עלמ' דאתכסיא ועלמא דאתגלי' שחיבר ב' עולמות אלו ביחד כמ"ש ברוך17 ה' מן העולם ועד העולם כו' פי' ברוך הוא המשכה מן העולם היא עלמ' דאתכסי' ועד העולם הוא עלמ' דאתגלי' שיתחבר ביחד שזה עשה יעקב שנשא שתי אחיות בחייהון כו' ולכן מצד18 אומר אני לא אברך הבריכ' העליונה בכוס ש"ב ביין המשומר כנ"ל וד"ל, אומרים לו לדוד טול אתה וברך אומר אני אברך ולי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא כנ"ל פי' דהע"ה הוא בחי' מל' מדת מל' דאצילות ונאמר בס"י נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן דייק' לכך אמר אני אברך ולי נאה לברך מצד היות כ"ד19 דאצילות שנעוץ תחילתן בסופן דייק' וסופן בתחילתן דייק' לכך לי נאה לברך דייק' בחי' הבריכה העליונה מעצמות אוא"ס ב"ה שלמעלה מהכלי' ע"י כוס ישועות דיין המשומר כנ"ל וד"ל.


1) בגמרא (מסכת פסחים קיט, ב) דרש רב עוירא: הנחת ר' משה בן אדה"ז. נעתק מכת"י 735 קלב, ב.

הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי ממאמר זה נדפס בסידור קב, א. [מגוכתי"ק 1025 ה, ב] בד"ה ענין ברכת הזימון.

הנחת המהרי"ל ממאמר זה נדפס לקמן ע' שמו בד"ה הנותן שלג כצמר. וע' רעה בד"ה ענין יין המשומר.

ראה אוה"ת עקב ע' תקלט ואילך.

מאמר זה נדפס ג"כ במאמרי אדה"ז ש"ס ע' פא.

2) ויגדל הילד ויגמל: בראשית כא, ח.

3) יין המשומר בענבין משי"ב: ברכות לד, ב. (וראה עוד מזה בארוכה בהנסמן בס' הלקוטים למאמרי אדמו"ר הצ"צ ערך יין ע' תשכז).

4) כוס ישועות אשא: תהלים קטז, יג.

5) ויין ישמח לבב אנוש: תהלים קד, טו.

6) המשמח אלקי' ואנשים: שופטים ט, יג.

7) נכנס יין יצא סוד: עירובין סד, א.

8) ישמח ישראל בעושיו: תהלים קמט, ב.

9) אם הבנים שמחה: שם קיג, ט.

10) אשכול של ענבים סחטה לו: ראה ב"ר פי"ט, ה. זח"א לו, א. קצב, א. זח"ב רסז, ב. זח"ג רלו, א.

11) שחט' בו עה"ד: כ"ה בהכת"י. ואוצ"ל: שחטא בו אדה"ר.

12) הרואה ענבים אוכמין בחלום סימן רע לו: ראה ברכות נו, סע"ב. מדרש תהלים קכח, ד. זח"א קצב, א. זח"ב קמד, א.

13) שמחו צדיקים בה': תהלים צז, יב.

14) וישמחו בך כל חוסי בך: שם ה, יב.

15) והיינו. . הבריכה כו': כ"ה בהכת"י. והוא טעות המעתיק, ומיותר.

16) ואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

17) ברוך ה' מן העולם ועד העולם: ראה דה"א כט, י.

18) מצד: אוצ"ל: מצד זה.

19) כ"ד: כ"ה בהכת"י.