נוסח שני: הנותן שלג כצמר

שמו

הנותן1 שלג כצמר2 כפור כאפר כו' ישב רוחו יזלו מים כו' הנה כתיב מים3 חיים יצאו מירושלים חציים אל הים הקדמוני וחציים אל הים האחרון וידוע מארז'ל שאין4 טפה יורדת מלמעלה אא"כ טיפיים עולה כנגדה מלמטה והטעם ידוע לפי שבמל' שהוא מקבל שתי קומות מכמו שמקבלת וכמ"ש ואולך5 אתכם קוממיות כו'.

והנה יש להקדים מהו יין6 המשומר בענביו שארז"ל7 שעליו אינו רוצה אברהם לברך לעתיד מפני שיצא ממנו ישמעאל ויצחק לפי שיצא ממנו עשיו עד דוד שאמר לי נאה לברך וכמ"ש כוס ישועות אשא. הנה יין סתם הוא בחי' התגלות והיינו מ"ש אשכול8 על ענבים סחטה כו' דהיינו שיצא היין מן הענבים ונתגלה מההעלם שהעלימוהו הענבים כו' והיינו בחי' חסדים המגולים מן החזה ולמטה שיש שם שרש להיות עה"ד טו"ר כו' והיינו כמו עד"מ האהבה באלקו' המורגש אצלו שיש שרש בזה למדות הקשות וישות כו' משא"כ ענין שמחת בית השואבה הוא ע"ד התענוג והשמחה הנולד מההתבוננות בגדולת הבורא שבלתי מורגש כלל מחמת תכלית אמיתית העמקות הדעת בהשגה אזי התענוג ממילא נולד ולא יורגש אליו כו' וזהו שמחו9 צדיקים בה' שהשמחה היא כלולה באלקות ממש והיינו עד"מ למעלה חסדים הסתומים ביסוד דאימה שהם למטה מהרגשה וע"ש ואתה10 מרום ה' כו' אוביך כו' יעקב שמח11 כו' ואמנם שרש ההעלם זה שבלתי מורגש הוא הכתר שהוא שרש לכל העולמות כמ"ש אהי'12 אשר שלחני כו' שיש אהי' באימא והיינו ת"ת דאימא שנעשה כתר לז"א כתר הפרטי אבל אהי' שבכתר הכללי הנק' אהי' אשר אהי', אנא13 זמין לאתגלאה הוא שרש לכל הנעלמים שהוא כללי כו'.

והנה כעת נק' המל' כוס של ברכה שהוא בחי' התגלות והיינו מה שסחטה לו אשכול של ענבים שיצאו האורות ונתגלה וההמשכה הוא מבחי' הבריכה העליונה שהוא הכתר הנ"ל ולע"ל שתהי' הנקבה14 תסובב גבר עלית המל' בכתר

שמז

וכתר יהי' מל' שמה שעתה הוא מל' כח הפועל בנפעל יהי' אז הכתר כו' א"כ יקרא כוס של ברכה וההמשכה אליו יהי' ממקום היותר גבוה יהי' בחי' א"ק וזהו שאמרו כסא15 דמשיחא רכ"א לוגין והיינו כוסי רוי' בגימט' רכ"א והוא אותיות אר"ך דהיינו א"א כו' כי נעוץ תחב"ס ע"כ הכתר נעשה מל' ומה שהמל' נעשה שתי קומות הוא כי הכתר הוא כעת ממוצע בין המאציל לנאצלים שיש בו מע"ס הגנוזות שהם הסתומים והנעלמים בעצמותו והוא שרש ג"כ לע"ס הגלוים דאצילות ולע"ל שתתעלה המל' בכתר תהי' שתי קומות כו' וד"ל.

אך ביאור הענין הוא שלע"ל שיהא מים חיים יוצאים כו' היינו שרש מקיפים דאור ישר ומקיפים דאו"ח ופי' מקיפים דאור ישר עד"מ השכל שלמעלה מהיותו מוגבל בכלי השגה והרי זה בחי' העלם של הכלי ופי' מקיפים דאו"ח עד"מ מי שהבין השכל לכאורה לפום ריהטא ואמנם עדיין לא נתיישב במוחו היטב שיהי' ברור בלי קושיא והנה כאשר ירצה שיתיישב בתוך הכלי אזי יסתלק ממנו מפני שא"א להגביל ולהתיישב להיות למעלה הרבה והרי זה העלם שבדרך חזרתו מלמטה למעלה והוא עולה עד מקור הכח היולי המשכיל על כל דבר כו' וכמו"כ אנו רואים שכאשר לא יבין השכל אחרי העיון וסבתו הסתלקות הנ"ל אזי אח"כ ע"י ההעמקה יומשך השפעת שכל ממקורו והיינו ע"י הסתלקות זו של המקיף דאו"ח מעורר עד בעצמיות המשכיל וממשיך שם שפע חדשה וזהו ג"כ שאמר הגמרא שתיק16 רב ואח"כ השיג להם כמו שע"י הקושיא שלהם נסתלק שכלו בבחי' אור חוזר ונעשה מקיף אזי ממשיך שפע חדשה כו' וזהו הטעם מילי17 בסלע שתיקותא בתרין שנמשך ב"פ מכמו שע"י הדיבור והיינו ענין שתיקותא והנה כמו"כ למעלה דעכשיו נק' המל' מקבלת ונק' כוס של ברכה כנ"ל וכתר הוא המשפיע ונק' בריכה ולע"ל שיקרא הכתר מל' יקראוהו כוס והא"ק נק' משפיע וכמו שעתה יש למעלה מהכתר כך לע"ל שא"ק יהי' במקום כתר א"כ מוכרח שיש למעלה הימנו דהיינו עצמיות הא"ס כו' ומפני שהכתר יהי' בחי' מקבל א"כ מה שהוא למעלה הימנו והוא בחי' א"ק הוא כענין בחי' מקיף דאו"י עליון וד"ל.


1) הנותן שלג כצמר: הנחת המהרי"ל. נעתק מכת"י 80 עו, א. נמצא ג"כ בכת"י 392 מא, א. 523 שו, ב. 735 צ, ב.

הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי — ד"ה ”ענין ברכת הזימון" נדפס בסידור קב, א [מגוכתי"ק 1025 ה, ב].

הנחת ר' משה בן אדה"ז ממאמר זה נדפס לעיל ע' שמב בד"ה בגמרא. . דרש רב עוירא.

מאמר זה נדפס ג"כ במאמרי אדה"ז הקצרים ע' רמז.

2) הנותן שלג כצמר: תהלים קמז, טז.

3) מים. . האחרון: זכרי' יד, ט.

4) שאין. . מלמטה: ראה ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב.

5) ואולך אתכם קוממיות: בחוקותי כו, יג. וראה ב"ב עה, א.

6) יין. . בענביו: ברכות לד, ב.

7) שארז"ל: פסחים קיט, ב.

8) אשכול. . סחטה: ראה ב"ר פי"ט, ה. ובכ"מ.

9) שמחו צדיקים בה': תהלים צז, יב.

10) ואתה. . אוביך: תהלים צב, ט-י.

11) שמח: נ"א: שמש ומגן.

12) אהיה. . שלחני: ראה שמות ג, יד.

13) אנא זמין לאתגלאה: ראה זח"ג סה, סע"א ואילך.

14) הנקבה תסובב גבר: ירמי' לא, כב.

15) כסא. . לוגין: ראה יומא עו, א.

16) שתיק רב: סוכה ז, א. ובכ"מ.

17) מילי. . בתרין: מגילה יח, א.