ענין יין המשומר (המשך)

שמח

ענין1 יין המשומר2 בענביו מששת ימי בראשית כו' הנה בר"מ3 פ' בא מבואר איך שיש ג' בחי' מקור ומעין וחפירה רברבא מעיין דא יו"ד ואח"כ ז' נחלים והם ג"ר כח"ב וז"ת ז' נחלים כו'. והנה בינה הוא ההשגה וההבנה המושגת ומובנת לו וחכ' הוא המקור שממנו נמשך ונובע ההשגה ונק' שכל הנעלם והכתר הוא המקור והשרש גם לשכל הנעלם שיהי' נובע ממקורו.

והנה בבהמ"ז יש ג' ברכות ברכת הזן הוא חסד עד ברכת בונה ירושלים בחי' ת"ת וכוס של ברכה הוא המל' שבה נמשכים כל המשכות המוחין חו"ג וכדוגמת האותיות שמגבילים בתוכה השכל ומדותיו והרי זה ככוס גשמי שמקבל היין וזהו וברכת4 את הוי' אלהיך את הוא המל'. וכמו"כ ענין ברכות שלפני המצות שאומרים ברוך אתה הוי' אלהינו מלך העולם אתה הוא חסד הוי' ת"ת אלקים גבורה ואח"כ נמשך למל' והיינו מ"ש מלך העולם. וזהו הטעם שיחיד5 או שנים שאוכלים פטורים מד"ת משא"כ בג' כי ע"י ג' קווין נמשך השפע מבחי' חכמה והיינו ענין התורה דאורייתא מחכמה כו' משא"כ ע"י שנים או אחד.

והנה עתה הוא התלבשות מל' דאצי' בנוגה דבריאה [ונאמר6 ענבימו7 ענבי רוש שהמל' הגם שנק' ענבין8 אוכמין לגבי אימא מ'מ לגבי ענבין שבבחי' נוק' איקרי עינבי חיוור' כו']. ומזה הוא התהוות מאכלים גשמיים [ובשבת הוא עלי' של המל'], משא"כ לע"ל יהי' הסעודה מלויתן [דכל מה שיש ביבשה יש בים וכמ"ש וידגו] שנאמר עליו לויתן זה יצרת לשחק בו לויתן היינו יחוד או"א ע'י יסוד אבא המלובש ביסוד דאימא לויתן לשון התחברות כמו הפעם9 ילוה אישי לויתן10 חן וענקים לגרגרותיך וממנו נמשך השחוק שהוא בחי' תענוג והיינו באימא שנק' עוה"ב והוא התגלות התענוגים משא"כ בחכמה הוא העלם ועצמות התענוג ונק' עדן והבינה נק' נהר היוצא מעדן.

ועל סעודה זו הי' כוס של ברכה ביין המשומר בענביו שהוא מו"ק דאבא הנק' ששת ימי בראשית שהם בבחי' שבירה כי ג' ראשונות הן למע' מהשבירה

שמט

וכמארז"ל יעקב11 אבינו לא מת כו' וע"כ המקור ומעיין וחפירה יהי' למעלה משהן עתה והיינו בג"ר כי כתר חו"ב שבכתר כתר שבכתר הוא המקור ח"ס הוא המעיין ובינה דא"א הוא החפירה וז' נחלים הם חג"ת דא"א שהם למעלה מעלה גם מאו"א שאבא בחסד דא"א אחיד ותליא ובינה מלבשת לגבורה דא"א כמ"ש אני12 בינה לי גבורה כו' וענין מדות חו"ג באריך שהוא למעלה מעלה מהמדות הוא כענין שנמצאים החו"ג בשכל שהרי השכל הוא המקור להם וממילא מוכרח שנמצא בהשכל וכך גם בא"א יש גם המדות. ועליו אברהם13 אינו רוצה לברך מפני שיצא ממנו ישמעאל ויצחק מפני שיצא ממנו עשיו והגם שלע"ל יתבררו הברורים מ"מ אינו יכול כ"כ להגביה הכוס למעלה מאחר שהי' ממנו יניקה תחלה יעקב14 אמר לא אברך מפני שנשא ב' אחיות שעתידה תורה לאוסרן עלי.

הנה עיקר איסור העריות נאמר בתורה בלשון גילוי עריות וכמ"ש ערות15 אמך לא תגלה והיינו כי באצי' היחוד הוא בבחי' עריות כי אימא נק' אמו או חמותו מל' נק' בתו וכתיב אמור16 לחכמה אחותי את רק שבבי"ע אסור לעשות כן ושם הוא הערוה והיינו מפני שאצי' הוא בבחי' אתכסי' איהו17 וגרמוהי חד ע"כ יהי היחוד שלום משא"כ בבי"ע שנק' עולם הפירוד בחי' אתגלי' ע"כ הם שם בחי' ערוה וזה שנק' גילוי עריות גילוי דוקא שהוא בבי"ע. והנה יעקב הי מרכבה לבחי' אצי' ומטעם זה הי' מותר לו לישא ב' אחיות ומ"מ הרי עתידה תורה לאוסרה עליו שהרי אצילות הוא מקור על הבריאה ויהי' מזה גילוי עריות. משה אמר לא אברך שלא זכה לכנוס לא"י והיינו שהי' מעולם היותר גבוה ואין לו שייכות לזה כלל. רק דוד אמר לי נאה לברך כוס18 ישועות אשא כי דוד הוא בחי' רחל בחי' מל' ועכשיו נק' יעקב בעלה דמטרוניתא ולע"ל יהי' עליות המל' בכתר אשת19 עט"ב והי'20 אור הלבנה כאור החמה. (וכל21 מה שיש ביבשה יש בים וכמ"ש וידגו, ובשבת הוא עליות המל' ונאמר ענבימו ענבי רוש שבמל' גם שנק' ענבי אוכמי לגבי אימא מ"מ לגבי ענבים שבבחי' נוגה נק' ענבי חוורין כו').


1) ענין יין המשומר: הנחת המהרי"ל. נעתק מכת"י 80 עט, א. נמצא ג"כ בכת"י 392 מד, א. 735 צא, א.

הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי — ד"ה ”ענין ברכת הזימון" נדפס בסידור קב, א. [מגוכתי"ק 1025 ה, ב].

הנחת ר' משה בן אדה"ז ממאמר זה נדפס לעיל ע' שמב בד"ה בגמרא. . דרש רב עוירא.

מאמר זה נדפס ג"כ במאמרי אדה"ז הקצרים ע' שיא.

2) ענין יין המשומר: ברכות לד, ב.

3) בר"מ פ' בא: מב, ב.

4) וברכת. . אלקיך: עקב ח, י.

5) שיחיד. . בג': ראה אבות פ"ג מ"ג.

6) ונאמר. . כו'. ובשבת. . המל'. דכל וידגו: כל המוסגר כאן בין חצאי עיגול, נמצא כאן רק בכת"י 735 הנ"ל, ובכת"י 80, 392 בא קטע זה בסוף הדרוש (כמועתק לקמן — בין חצאי עיגול).

7) ענבימו. . רוש: האזינו לב, לב.

8) ענבין אוכמין. . חיוורין: ראה זח"א קצב, א.

9) הפעם ילוה אישי: ויצא כט, לד.

10) לויתן. . לגרגרותיך: משלי א, ט.

11) יעקב אבינו לא מת: תענית ה, ב.

12) אני. . גבורה: משלי ח, יד.

13) אברהם אינו רוצה: פסחים קיט, ב.

14) יעקב. . אחיות: ראה עד"ז גם בד"ה יעקב נשא במאמרי אדה"ז הקצרים — פסחים קיט, ב.

15) ערות. . תגלה: אמור כ, יט.

16) אמור. . את: משלי ז, ד.

17) איהו. . חד: הקדמת תקו"ז ג, ב.

18) כוס. . אשא: תהלים קטז, יג.

19) אשת. . בעלה: שם יב, ד.

20) והי'. . החמה: ישעי' ל, כו.

21) וכל. . כו': רק בכת"י 80, 392. וראה לעיל. ונראה שהוספה זו נכתבה על הגליון, ולא ידע המעתיק לאן שייכת.