ועשית ציץ

שעא

ועשית1 ציץ2. הנה אית רצון ואית רצון אית רצון שהוא במדות ונלקח מטעם ודעת והוא ההסכם שאחרי ההתבוננות שנגמר בדעתו שראוי לאהוב כו' ונק' מצחא כמו מצח שהוא החופף ומכסה על המוחין רק כשהמוחין מתקצרין נעשה ההסכם כנודע וכו' ואית רצון למעלה למעלה שם יש ג"כ מוחין ח"ס שהוא מקור

שעב

החכמה הגלוי' וכמה דרגין צמצומים והשתלשלות דרך שערות כו' עד דאתפתחא לל"ב3 שבילין כו' וכמבואר בפרד"ס4 קבלת הגאונים שד' מוחין חב"ד והדעת נחלקו לחו"ג כל אחד כלול מח' בחי' הם ל"ב.

והנה גם מצחא5 חפיא על מוחא שהמוחין מתלבשים ומתעלמים ולא נשאר גילוי אלא ההסכם אלא שם נק' גילוי ע"ק גלוי רצון דילי' כנודע זמן מנחת6 שבת רעוא דכל רעווין. והענין כי למטה בז"א נק' המצח דינין ד' מאות בתי דינין כו' כי החימה מקו המסדים כנודע שהקטן מתכעס ומקפיד כו' בהתלבשות והתעלמות החכמה במצח שהוא ההסכם בלבד נעשה בחי' דין אבל למעלה במקורא דכולא גם בהתעלמות מוחא כו' סתימאה הנה גילוי המצח הוא רעווא דכל רעווין והי'7 הציץ על מצח אהרן ז"א בעל שמונה בגדים כו' והציץ הוא המשכת מצחא דע"ק למצחא דז"א אסתכלותא דמצחא ש"ע נהורין כו'.

והענין כי המשכת מ"ס לז"א הוא דרך שערות ת"ד שערות הם חלולים שיש בהם הבל דק שנמשך מחכמה ויש בהם קצת הארת חכמה שלכן אינה צומחת שערא8 דדיקנא עד ך' שנה שגדל כח החכמה כו' אך מ"מ הוא צמצום גדול ואין ערוך כו', אבל אסתכלותא דמצחא הרי הוא מקום פנוי בלי שערות וכנראה בגשמיות שהמצח הוא יותר גבוה מהזקן והציץ דאהרן הי' אסתכלותא ממטה למעלה, ולכן למ"ד9 והוי' מלמעלה הוי' שלפני האצילות הוי'10 הוי' פסיק טעמא קודש חכמה הוי' שבאצי' יו"ד חכמה כו' דאילו הי' הכל בלמטה קודש חכמה להוי' לז"א דאצי' אבל כשכתב קודש למ"ד מלמטה לכן מלמטה מובן כוונת הציץ. אך הנה כ"ד ועשית משה הוא העושה כו' כי יש תורת11 משה ותורה12 צוה לנו משה כי תורה צוה לנו משה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה להמשיך בחי' חכמה ולדבקה בו בבחי' חכמה מחשבה דמחשבה כו' אך תורת משה עצמו הוא בחי' המשכת חכמה דהיינו התלבשות אור13 א"ס להיות חכמה ועשיתם אותם עוסק

שעג

בתורה14 לשמה לשם הוי' להיות בחי' תורה הגם שיש תרי"ג15 אחרין כו' מ"מ הגלוי הוא מחכמה ולמטה מחכמה16 נפקת כו'.

אך חכמה זו הגלוי' נמשך ממוחא סתימאה דא"א ששם בחי' ואנחנו17 מה בחי' בטול שם היא המשכות א"ס ממש ודברי18 אשר שמתי בפיך דבר הוי' ממש וע"כ אחר ולעבדו19 בכל נפשיכם נאמר ונתתי כו' כי היינו ע"י מס"נ20 וקבלו היהודים כו' ובבחי' בטול זה אמר המגיד21 להב"י אני המשנה המדבר בפיך והשגת רוה"ק שלו הי' ג"כ עד"ז שהוא עצמו הי' מדבר קול22 דודי דופק היינו בקרבו ממש ודברי מוסר שאמר לו הכל הוא עצמו הי' מדבר אלא דרך התלבשות בקולו והוא הי' שומע את קולו ועד"ז כל השגת רוה"ק23 רוח הדובר בו וכן השגת הנביאים המלאך הדובר בו ממש ולכן רב יהודה הי' פטור מהתפלה24 שלמד בבחי' בטול זה. וע"י בחי' משה נמשך הציץ לרצון להם לפני ה' מבחי' הוי' אסתכלותא דע"ק במצח אהרן הוא ז"א ולכן ונשא25 אהרן את עון כו' בחי' נושא עון בי"ג מדה"ר נמשך ממוחא סתימאה אלא שהי"ג מד"ר י"ג תקוני דקנא נמשכו דרך שערות (ומ"מ בבחי' אחת הם יותר מעולים שהן פנימי' משא"כ דרך המצחא הוא בחי' חיצונית) ומצחא דע"ק רעווא דכל רעווין בק"ו ושרש כו'. ומעלות משה להכרית זרעו של עמלק26 כי27 לא כאברהם שיצא ממנו כו' היינו בחג"ת דז"א כי בז"ת יש יניקה ואחיזה כו' משא"כ בג' ראשונות בחי' משה נק' יין28 המשומר בענביו משומר ממגע נכרי שאין שם נגיעה ואחיזה כו'.

<קמג>


1) ועשית ציץ: הנחת המהרי"ל. נעתק מכת"י 80 עח, א. ונמצא ג"כ בכת"י 392 מג, ב.

הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בתו"ח תצוה [הוצאת קה"ת — תשס"ג] שנו, א. שנט, א. שס, ג מגוכתי"ק 1025 ח, א, בכותרת: שבת פ' תצוה. וראה שם בסוף הספר ברשימת הכת"י.

הנחה אחרת נדפס בתו"א פג, א ואילך.

2) ועשית ציץ: תצוה כח, לו.

3) לל"ב שבילין כו': ראה זהר (אד"ר) נשא קכח, א. קלו, א.

4) בפרדס קבלת הגאונים: שער הנתיבות פ"ב (הגאונים שמו להם שמות כפי אשר קבלו בפעולתם. . עד הנה הגיע מה שנמצא בביאור הנתיבות בדברי הגאונים).

5) מצחא חפיא על מוחא: ראה זהר (אד"ר) נשא קכח, ב.

6) מנחת שבת רעוא דכל רעוין: ראה זהר יתרו פח, ב. (אד"ר) נשא קכט, ב. (אד"ז) האזינו רפח, ב. רצג, סע"א.

7) והי' הציץ על מצח אהרן: תצוה כח, לח.

8) שערא. . עד כ' שנה: ראה שו"ע אדה"ז הל' ברכת השחר סנ"ג, סי"א. לקו"ת מסעי צב, ד.

9) למ"ד והוי' מלמעלה: באוה"ת תצוה ע' א'תרצ מציין: פ"ו דשבת דס"ג ע"א [צ"ל ע"ב] ופ"ק דסוכה דף ה' ע"א. ושם הלשון: יו"ד ה"א למעלה וקודש למ"ד למטה. וראה גם ירושלמי יומא פ"ד, ה"א. מגילה פ"א, ה"ט.

10) הוי' הוי' פסיק טעמא: תשא לד, ו. ראה זהר (אד"ר) נשא קלח, רע"א.

11) תורת משה: ראה יהושע ח, לא. לב. כג, ו. ועוד.

12) ותורה צוה לנו משה: ברכה לג, ד.

13) אור א"ס להיות חכמה: ראה תניא פל"ה בהג"ה.

14) בתורה לשמה: ראה אבות רפ"ו. לקו"ת שלח מז, ג.

15) תרי"ג ארחין: ראה זהר (אד"ר) נשא קכט, א. קלו, א.

16) מחכמה נפקת: זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. (רע"מ) משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.

17) ואנחנו מה: ראה בשלח טז, ז.

18) ודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.

19) ולעבדו בכל נפשיכם כו' ונתתי: עקב יא, יג.

20) מס"נ וקבלו היהודים: אסתר ט, כז. וראה לעיל ד"ה וקבל היהודים. תו"א צז, סע"ד.

21) המגיד להב"י אני המשנה המדברת: ראה מגיד משרים פ' ויחי, בא, תשא, ועוד (ירושלים תש"ך מה, ב. נג, ב. סט, ב).

22) קול דודי דופק: שה"ש ה, ב.

23) רוה"ק רוח הדובר בו: ראה תניא פל"ד.

24) ר' יהודה היה פטור מתפלה: ראה ר"ה לה, א.

25) ונשא אהרן את עון: תצוה כח, לח.

26) להכרית זרעו של עמלק: ראה דברים כה, יז.

27) כי לא כאברהם שיצא ממנו: ראה פסחים נו, א.

28) יין המשומר בענביו: ראה ברכות לב, ב.