להבין ענין מה שארז"ל אין אדם עובר עבירה

תג

להבין1 ענין מה שארז"ל אין2 אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות כו' דהנה אנו רואים בחוש בכל דבר תאוה שיתאוה האדם הנה הגם שיהי' האדם חכם גדול בשאר הדברים יעשה שטותי' גדולי' באותו הדבר שמתאווה בו וחכמתו מסתלקת ממנו בהכרח בשעה שמתאוה לאותו הדבר יהי' הענין איך שיהי' אם במילי דעלמא אם במילי דשמיא וכו' בהכרח שיעשה שוטה לאותו הדבר באותה השעה וזה הדבר מנוסה בכל האנשי' וגם לחכמים גדולים יגיע ערך השטות בזה כמו לטפשים כאשר יעיין האדם בזה.

ולכאורה יפלא דבר זה מאיזה טעם יסתלק שכלו בענין ההוא שמתאוה לו כו' אך הענין הוא לפי שנעשה האדם המתאווה אותה תאוה בחי' נוקבא לגבי אותו הדבר שמתאוה לו שהרי הוא רוצה לקבל תענוג ממנו וא"כ הרי הוא בחי' מקבל והדבר שמקבל ממנו העונג הוא בחי' דכר משפיע וכלל גדול הוא שכל בחי' מקבל אין לו דעת שלם כידוע מארז"ל דנשים3 דעתן קלות והוא מפני שהם בחי' מקבלי' וע"כ בהכרח שיעשה שטות באותו הדבר <קסב>

שמתאוה לו כי אין דעתו בשלימותו באותה השעה שמתאוה לאותו הדבר כי נעשה בחי' נוק' בחי' מקבל באותה השעה כו' וד"ל והיינו מ"ש אשרי4 איש ירא את ה' וארז"ל אשרי5 איש ולא כשהוא אשה בחי' נוק' דגם במילי דשמייא יובן עד"ז שכאשר הוא בחי' נוק' בעבודת ה' אין דעתו שלם בגדולת הבורא דהיינו ההתבוננות כו' וכמ"ש וידעת6 היום והשבות כו' וכמ"ש במ"א וד"ל.

וזהו שאין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות כי אחרי שמתאוה תאוה בהכרח שיבא בו רוח שטות מטעם הנ"ל ורוח השטות הזה הוא המביא בו בחי' שכחה לשכוח על ה' שהוא היפך הדעת שהוא ההתקשרות בכח השכל בלתי נטיי' לעולם ונשים שדעתן קלות היינו שאין בהם בחי' התקשרות בכח השכל ונוחין לכך להתפתו' להיות נוטין מכח השכל וכדוגמא זו בכל אדם שעובר עבירה דעתו קלה באותה השעה והוא רוח השטות וד"ל.

<קסג>


1) להבין ענין מה שארז"ל: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. נעתק מגוכתי"ק (1025 לג, א). לענינים המבוארים במאמר זה ראה ג"כ מאמרי אדמו"ר האמצעי הנחות תקע"ז ע' שכג.

2) אין אדם עובר עבירה: סוטה ג, א.

3) דנשים דעתן קלות: שבת לג, ב. וראה לקו"ש חי"ז ע' 149.

4) אשרי איש ירא את ה': תהלים קיב, א.

5) אשרי איש ולא כשהוא אשה: ע"ז יט, א.

6) וידעת היום והשבות: ואתחנן ד, לט.