להבין מ"ש באיוב (מ') ואם זרוע כאל לך

תל

(מפה"ש1 )

להבין2 מ"ש באיוב (מ') ואם3 זרוע כאל לך כו' עדה4 נא גאון וגובה כו' ראה5 כל גיאה הכניעהו והדוך רשעים תחתם, טמנם6 בעפר יחד כו' וגם7 אני אודך כי תושיע לך ימינך כו'. פי' באה המענה מאת ה' לאיוב מן הסערה אם זרוע כאל לך כו' הדוך רשעים תחתם כו' דמשמע דזהו דבר שאי אפשר להיו' בלתי לה' לבדו ואין לאדם כח זה גם לצדיקים8 מופלגים והלא אנו רואים שצדיקי' יפילו לרשעי' ע"י תפלתם כמבואר9 בכמה כתובי'.

אך הענין הוא משום דשרש הצדיקי' משם מ"ה דתיקון כידוע, ושרש הנפשו' של הרשעים המה מבחי' התוהו שנפלו בבחי' שבירת הכלים כמ"ש הנפילים10 היו בארץ אשר11 מעולם אנשי השם, פי' מעולם התוהו שלפני בחי' התיקון וכמ"ש ואלה12 המלכי' אשר מלכו לפני מלוך כו', והן13 תתקע"ד14 דורו' שקדמו עד שלא הי' בחי' התיקון, והמה העזי פנים ששתלן בכל דור להתברר ע"י שם מ"ה דתיקון והוא ע"י הצדיקים כו', ומאחר שבחי' התוהו גבוה הרבה מבחי' התיקון איך יהי' ביכולת הצדיקי' להשפילם וזהו שאמר לו ה' לאיוב עדה נא גאון וגובה וכל גיאה הכניעהו כו' אחר שהם למעלה ממך ואז גם אני אודך כי תושיע לך ימינך כו'.

אך הנה לכאורה יש להבין בזה דהרי להצדיקי' הרי <קצ>

כבר ניתן כח ועוז להפוך רע לטוב בשם מ"ה המברר ב"ן, וא"כ הגם שהרשעי' מבחי' התוהו הרי ניתן בחי' תוהו להתברר ע"י שם מ"ה דתיקון כו', ולמה לא יהי' ביכולת הצדיקי' להשפילם והדרא קושיא לדוכתי'.

תלא

אך עיקר הענין הוא דיש הפרש בזה, דכאשר הרשעים המה בשלימותם בלתי בירור עדיין לגמרי אז לא יש ביכולת הצדיקי' להשפילם ולהכניעם אבל כשהרשעים מתבררי' ויוצא מהם חלק הטוב אזי יש ביכולת הצדיקי' להכניעם ולהאבידם כו' וטעם הדברים כי כאשר המה בשלימותם הרי המה אנשי השם אשר מעולם התוהו ממש והם גבוהי' מבחי' התיקון ולא יכלו להם אותן אשר למטה מהם במדרג' אך כשמתבררי' ע"י שם מ"ה ויוצא מהם חלק הטוב ולא נשאר רק חלק הרע שהוא בא בשבירה הנשאר בהיכלו' החיצוני' שלמטה מטה אזי בנקל מאד שיפלו ויאבדו לגמרי וכמ"ש כהמס15 דונג כו' כן יאבדו רשעי' כו', כי רק מצד הטוב שבהם גבוהי' המה מבחי' התיקון אבל לאחר שהוציאו מהם הטוב ונכלל בקדושה ולא נשאר רק חלק הרע אותו יוכלו בקל להאבידו כו', והיינו ענין הבירור שניתן לתוהו ע"י שם מ"ה דתיקון דהיינו רק ע"י בירור דוקא כנ"ל ולא כמו שהם בשלימותם כו'. ודוגמא לדבר בלעם הרשע שהי' מבחי' התוהו כו' ולא יכלו לו בנ"י אך כאשר הוציא משה ממנו חלק הטוב והוא במה16 שהשים ה' דבר בפיו כו' ונעשה בחי' תורה הרבה על ידי שנשא17 משלו ויאמר כו' שהוא כל פ' בלק שניתנה למשה וישראל והפרשיו' הללו מדברי בלעם הן ונעשי' תורה לישראל ואז לא נשאר רק חלק הרע שבו ולכך אמר אחר שגמר כל דבריו הנני18 הולך לעמי כו' ויכלו לו אח"כ והרגוהו כידוע וד"ל ועד"ז בכל הרשעי' וע"ד דוגמא במה שאמרו דלמא יפוק מיני' ברא מעליא וכשהולידו אזי יוכלו להפילו וכיוצא בזה וד"ל.

וזהו שאמר ראה כל גיאה הכניעהו והדוך רשעים תחתם כלומר כמו שהם בשלימותם שהם תחתם וכי תוכל להטמינם בעפר כמו שהם כו' וד"ל. אך הגם שאין זה ביכולת הצדיקי' אבל הוא ית' כל יכול מאחר שממנו הי' ענין השבירה והתיקון ביכולתו לעשו' מתוהו תיקון וכמ"ש במ"א ע"פ מי שם פה לאדם וזהו אם זרוע כאל לך כו' שזהו שרש ענין מענה ה' לאיוב בדרך כללו' וד"ל.


1) מפה"ש: מפי השמועה.

2) להבין מ"ש באיוב: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. נעתק מגוכתי"ק (1025 מה, ב). מאמר זה בתוס' הגהות נדפס באוה"ת וארא ע' רלא. מגילת אסתר (הוצאת תש"נ) ע' רסד ואילך. וראה ספר המאמרים תרכ"ז ע' רג. בשולי הגליון בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש: ע' בד"ה ואם זרוע כאל כו' עדה נא כל גאון וגובה בספר קס"ו, דמ"ה ע"ב. בספר המאמרים תרל"ב ח"א ע' מד מעתיק כ"ק אדמו"ר מהר"ש מאמר זה. וראה שם ע' רו (בחלק הנחות).

3) ואם זרוע כאל לך: איוב מ, ט.

4) עדה נא: שם י.

5) ראה כל גיאה: שם יב.

6) טמנם בעפר יחד: שם יג.

7) וגם אני אודך: שם יד.

8) לצדיקים מופלגי': בסה"מ שם נוסף: וכענין שנכנע יעקב לפני עשו.

9) כמבואר בכמה כתובים: בסה"מ שם ליתא תיבות אלו.

10) הנפילים היו בארץ: שלח יג, לג.

11) אשר מעולם. . פי' מעולם התהו: ראה גם מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' רכח. [ובקונ' הוספות לשם ע' רפ]. אוה"ת בראשית (כרך ג) תקצה, א. ובכ"מ.

12) ואלה המלכים אשר מלכו לפני מלוך: וישלח לו, לא.

13) והן: בסה"מ שם: והן והן.

14) תתקע"ד דורו' שקדמו: ראה אוה"ת מטות ע' א'שכב: הפי' שנבראו ברוחניות נשמות ומלאכים ולא נתקיימו לבא להברא בגשמיות.

15) כהמס דונג: תהלים סח, ג.

16) במה שהשם ה' דבר בפיו: ראה בלק כג, יב.

17) שנשא משלו ויאמר: ראה בלק כג, ז.

18) הנני הולך לעמי: בלק כד, יד.