בהעלותך את הנרות

תקו

שבת פ' בהעלותך

בהעלותך1 את הנרות אל מול פני המנורה כו' וזה מעשה המנורה כו' עד יריכה עד פרחה מקשה היא כמראה אשר הראה ה' למשה כן עשה את המנורה2. הנה ידוע מה שיש לדקדק3 בזה דהרי הציווי העיקרי בכאן אינו אלא שבהעלותו את הנרות אל מול פני המנורה יאירו כו' ומה שייכות ענין לכאן מה שמפרש עוד והולך ואומר וזה מעשה המנורה כו' שזה הענין הוא רק באיכות מעשה המנורה שאינה אלא מקשה כו' וכבר נאמר פ'4 שלימה באיכות מעשה המנורה ולמה כתבה כאן דלכאורה אין מעשה המנורה ענין סמיכות וחיבור כלל להצווי שאמר בענין העלא' הנרות כו'.

אך הענין יובן בהקדים תחלה לבאר מאמר מדברי רז"ל במדרש5 והביאו הרמב"ן בריש פ' זו וז"ל6 למה נסמכה פ' זו לפ' חנוכת הנשיאים לפי שכאשר ראה אהרן חנוכת הנשיאי' חלשה דעתו שאין לו ולשבטו חלק בהם א"ל הקדב"ה חייך שלך גדול משלהם שאתה מטיב את הנרות בבקר ובערב ע"כ וידוע מה שקשה ע"ז המאמר הרבה דלמה חלשה דעתו בזה וכי מעט קרבנו' הי' מקריב אהרן שיחלש

תקז

דעתו בעבור חנוכת הנשיאי' הלא כל הקרבנו' הקריב וביחוד קרבן הקטורת ע"ג מזבח הפנימי שמשובח מכולם וכמ"ש ישימו7 קטורה באפך כו' וכמבואר עוד פרטיו' של הקושיו' בזה ברמב"ן בר"פ זו ע"ש.

אך להבין זה המאמר יש להקדים תחלה שרש ענין <רמג>

חנוכת הנשיאים מהו וקצתו מבואר8 במ"א בדרך כללות ענין החנוכה של המזבח דהיינו ע"ד מ"ש חנוך9 לנער עפ"י דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה פי' עד"מ כשמחנכין לתינוק לבא בראשונה לבית הספר הנה ידוע שצריך אביו לילך עמו בפעם הראשון ואח"כ יוכל לילך מהתעוררו' עצמותו אבל בפעם הא' א"א כ"א בהיות אביו מוליכו לשם ומרצהו לכך וכן עד"ז כל חינוך צ"ל מן הגדול ממנו לחנכו בפעם הא' והכונה הוא בזה כדי שיהי' מגיע מחמת זה החינוך תועלת לתינוק על להבא בכל ימי חייו שיוכל לילך מעצמו כו' והיינו חנוך לנער כו' ואח"כ גם כי יזקין לא יסור ממנה והנמשל מובן מזה בענין חנוכת המזבח ג"כ ממש ע"ד הזה. דהנה בחי' מלכות דאצי' הוא בחי' מזבח עילא' בבהמ"ק של מעלה כמ"ש בזוהר10 ע"פ אש תמיד תוקד על המזבח כו' והוא מזבח החיצון למטה בבהמ"ק שלמטה ומבואר בזוהר שם דהיינו שהעלא' מ"ן מבחי' מל' דאצי' תמיד עולה למעלה ולהיו' מזה בחי' אריה11 דאכיל קרבנין וזהו אש תמיד תוקד כו' אך כדי שיוכל להיו' העלא' מ"ן במל' בתמידו' במזבח החיצון שהוא אש שע"ג המזבח כו' הוצרך להיות בפעם הראשון בחי' חינוך למזבח זה והחינוך בא ממקום ומדרגה היותר גבוה כמשל החינוך לתינוק כנ"ל והיינו ענין ריבוי הקרבנות בחנוכת המזבח כו' כמבואר במ"א באריכות.

והנה בחינוך המזבח החיצון הקריבו י"ב הנשיאי' את קרבנם כאו"א כפי הראוי לו בשרש שבטו למעלה כי ידוע די"ב12 שבטים שרשם למעלה הן י"ב גבולי אלכסון דמלכות דאצי' ונק' בס"י13 שש כפולות וכו' וזהו ששם14 עלו שבטים שבטי י"ה כו' ולפי שהחינוך הי' בבחי' מל' דאצי' ע"כ הקריבו י"ב הנשיאים דוקא ולהיות כי החינוך צ"ל ממקום ומדרגה היותר גבוה כנ"ל ע"כ הי' חינוכם בא משרש שרשם

תקח

האמיתי שמשם נחצבו ונולדו והוא בחי' אור15 אימא שנקראת אם הבנים והבנים המה י"ב שבטי' ובכפולות הן רק ששה קצוות דז"א כו' שזהו בחי' לאה שילדה16 ששה בנים כו' וד"ל.

וזהו שאמרו ז"ל שחלשה דעתו של אהרן כאשר ראה חנוכת הנשיאי' ולא מצד הקרבת קרבנות כי הרבה קרבנו' גדולי' במעלה הקריב אהרן כנ"ל אלא מטעם חנוכת המזבח החיצון דוקא להיות כי חנוכה זו הוא בבחי' מל' דאצי' שהוא בחי' מזבח החיצון דוקא כנ"ל ובנין ותיקון הנוקבא צריך להיות ע"י אהרן דוקא ולא ע"י הנשיאי' להיותו מבחי' אור אבא כידוע דאהרן17 ומשה הם שניהם בבחי' אור אבא אלא שאהרן18 מבחי' נצח כו' וידוע דאבא19 יסד ברתא דוקא וכמשל החינוך דאב לבתו להוליכה לחופה וכאמרו את20 בתי נתתי כו' וכמ"ש במ"א וד"ל והשיבו הקדב"ה חייך שלך גדול משלהם, פי' כי אור אבא גדול בכפליים מאור אימא כידוע21 ע"כ אמר שלך גדול משלהם.

וביאור הדברים יובן עפ"י הקדמה בתחלה להבין ההפרש בין אור אבא לאור אימא, דהנה כתיב ליהודים22 היתה אורה ושמחה ויש להבין מהו ההפרש23 בין אור לשמחה אך הענין הוא דהשמחה24 היא בחי' התגלות להיותה באה מבחי' בינה שהוא גילוי ההשגה וע"כ היא מולדת התפעלות השמחה שהוא ג"כ בגילוי וגם היא באה בבחי' מורגש אבל האורה25 הוא בחי' הארת החכמה שנק' אור כמ"ש בזוהר בפי' יהי אור כו' ופי' אורה בה"א הוא התפעלות שנולדה <רמד>

מצד בחי' החכמה שהוא בחי' ביטול בחשאי כו' כמ"ש במ"א וזהו ההפרש שיש בין אור אבא לאור אימא מפני שהחכמה26 נק' אין והבינה נק' יש כו' כידוע וד"ל וזהו שאמר חייך שלך גדול

תקט

משלהם כי בחי' אור שמאיר מאור אבא דוקא הוא ענין הדלקת נרות המנורה במה שציוהו אל מול פני המנורה יאירו ז'27 הנרות כי פי' ז' הנרות הן ז' מדות שבמל' דאצי' חו"ג כו' ואל מול פני המנורה כו' היינו להעלותם לנגד בחי' הפנים דאור אבא שהוא בחי' האמצעי והיינו לנגד מדרגת אהרן מפני ששם שרשו למעלה וזהו כל עיקר ענין מצות הדלקת המנורה באור ושמן וגם להטיב הנרות כו' כדי שעי"ז יהי' בחי' תיקון הנוקבא שנק' מנורה כידוע ע"י בחי' הארת אור אבא דוקא והוא ענין ההדלקה שאמר בדרך העלאה וביטול כמ"ש בהעלותך את הנרו' וכמ"ש בע"ח28 באריכות והוא היפך בחי' השמחה כנ"ל וע"כ אמר חייך שלך גדול משלהם כי מדרגת הנשיאים מבחי' אימא שהוא בחי' השמחה ואין לה ערך עם בחי' האור שמאיר בהדלקת המנורה כו' שהוא בא ומאיר מבחי' אור אבא כנ"ל וד"ל.

ועם כל זה יובן מ"ש וזה מעשה המנורה כו' סמוך למצות הדלקת המנורה ולכאורה אין להם קשר וחיבור כלל זע"ז כנ"ל. אך הענין הוא שבמצות המנורה יש ב' מצות א' הדלקת המנורה באור ושמן והב' מצות מעשה גופה של מנורה כו' והנה מצות הדלקת המנורה הוא בחי' הארת אור אבא כנ"ל אך בחי' בנין המלכות בגופה מבחי' ראשה עד בחי' רגלה הוא ענין מצות29 המעשה של המנורה כי גופה של המנורה הוא בחי' בנין הנוק' באורו' וכלים מבחי' הראש עד בחי' הרגל הנק' בגמ'30 רגלי השכינה והיינו מה שאמר סמוך למצות ההדלקה וההעלא' וזה מעשה המנורה פי' אחר שאהרן נצטווה להעלות הנרות דמלכות בהארת אור אבא אזי דוקא נבנית בנין המל' והכל ע"י אור אבא משום דאבא דוקא יסד ברתא וכנ"ל שזהו ענין שאמר לו חייך שלך גדול כו' ולכך מפרש והולך דרך כלל מעשה המנורה מראשה לרגלה דהיינו עד יריכה עד פרחה כו' ואע"פ שכבר נאמר פ' שלימה במעשה המנורה אבל לא נאמר בענין שרש בנינה איך שהוא ע"י בחי' אור אבא דוקא כו' וד"ל והיינו מ"ש מקשה היא עד יריכה כו' כאשר31 הראה ה' למשה כו' פי' כאשר הראה ה' למשה בחי' שרש המל' למעלה כך עשה את המנורה למטה בבחי' עשי' שהוא תיקון האורו' בכלים מכלים שונים עד יריכה עד פרחה כו' כי עיקר בנינה מהגבורו' המתחלקי' אבל הגבורו'32 הם באי' מבחי' אור אבא ע"י אהרן שהוא המדליק הנרו' כו' וכמ"ש בע"ח וד"ל.


1) בהעלותך את הנרות: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. נעתק מגוכתי"ק 1025 (סב, א).

מאמר זה באריכות מכ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס במאמרי אדה"א בהעלותך ע' תתקמה. ראה ספר המאמרים תרל"ה ח"ב ע' שכט. תרל"ד ע' רכו.

2) בהעלותך את הנרות. . וזה מעשה המנורה. ֿ. עשה את המנורה: בהעלותך ח, ב. שם ד.

3) לדקדק בזה: ראה גם רמב"ן ואור החיים שם, ד.

4) פ' שלימה. . באיכות מעשה המנורה: תרומה כה, לא ואילך. ויקהל לז, יז ואילך.

5) במדרש והביאו הרמב"ן בריש פ' זו: מדרש תנחומא תצוה ב. ורמב"ן ר"פ בהעלותך. במדב"ר פט"ו ג, ה.

6) וז"ל: בשינוי לשון קצת.

7) ישימו קטורה באפך: ברכה לג, י. וראה פרש"י קרח טז, י: הקטורת החביבה מכל הקרבנות.

8) מבואר במ"א: ראה תו"א וישב כט, סע"ד. לקו"ת נשא כט, א-ב. ברכה צח, סע"ב ואילך. סידור עם דא"ח רעז, א ואילך. שערי אורה שער החנוכה ד"ה בכ"ה בכסליו פל"ז.

9) חנוך לנער עפ"י דרכו: משלי כב, ו.

10) בזוהר ע"פ אש תמיד תוקד: צו ו, ו. וראה זהר ח"ג ל סע"א ואילך ובמקדש מלך שם. קנא, ב ובהגהות מהרח"ו שם. וראה גם לקו"ת שה"ש נא, ב.

11) אריה דאכיל קרבנין: ראה זהר ח"א ו, ב. ח"ב רעח, א. ח"ג יז, א. לב, ב. לג, א. יומא כא, ב. לקו"ת במדבר יא, א.

12) די"ב שבטים. . י"ב גבולי אלכסון: ראה זהר ח"ג קיח, ב. וברמ"ז שם. ספר יצירה פ"ה מ"א ובפי' הראב"ד שם. לקו"ת בהעלותך לא, ב. מסעי צד, א ואילך. ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי (פה, א ואילך). ולהצ"צ (ח"א ע' תמט ואילך). אוה"ת בראשית ח"א טו, ב ואילך.

13) בס"י שש כפולות: ראה ספר יצירה שם. מקדש מלך לזהר ח"א קעו, א.

14) ששם עלו שבטים: תהלים קכב, ד.

15) אור אימא שנקראת אם הבנים: תהלים קיג, ט. זהר ח"א ריט, א. ח"ב פד, א. פה, ב. פרדס שער כג (שער ערכי הכינויים) ערך אם הבנים. לקו"ת שמע"צ פח, ד. ובכ"מ.

16) שילדה ששה בנים: ויצא ל, כ. פרדס שער כג שם. לקו"ת להאריז"ל פ' ויצא. תו"א ויצא כב, ד.

17) דאהרן ומשה. . אור אבא: ראה לקו"ש ח"ו ע' 244 ואילך.

18) שאהרן מבחי' נצח: כ"ה גם בתו"א גי, ריש ע"ד. מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ס"ע עה. הנחות הר"פ ע' קיד. תקס"ח ח"א ע' שנט. וראה לקו"ש ח"ו ע' 244.

19) דאבא יסד ברתא: זח"ג רמח, א. רנו, ב. רנח, א. ת"ז תי' כא (סא, ב).

20) את בתי נתתי: תצא כב, טז. וראה קידושין ג, ב. כתובות מו, ב.

21) כידוע ע"כ אמר שלך גדול: ראה ע"ח שער הכללים פ"י. פע"ח שער ר"ח חנוכה ופורים פ"ה. לקו"ת להאריז"ל דברים א, יא.

22) ליהודים היתה אורה: אסתר ח, טז.

23) ההפרש בין אור לשמחה: בכ"ז ראה גם אוה"ת מג"א ע' ב'שדמ (בהוצאת קה"ת תש"נ — ס"ע קנא ואילך). וראה ספר הערכים — חב"ד ח"ד ערך אורה.

24) דהשמחה. . בינה: ראה תו"ח שמות סט, א.

25) האורה. . הארת החכמה שנק' אור כמ"ש בזוהר: בסה"מ תרפ"א ע' רמא מציין כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ: זח"א טז, ב. וראה סה"מ תרצ"ו ע' 63 בהערה.

26) שהחכמה נק' אין: ראה לקו"ת פקודי ג, סע"ג. ו, ב. ובכ"מ. וראה תניא פי"ח ובליקוט פירושים שם.

27) ז' הנרות הן ז' מדות שבמל': ראה גם לקו"ת בהעלותך כט, ג ואילך. לא, א.

28) בע"ח באריכות: ראה ע"ח שער לד (שער תיקון הנוקבא) פ"ז.

29) מצות: בגוכי"ק רשם ב' פעמים תיבות מצות.

30) בגמ' רגלי השכינה: ראה קידושין לא, א.

31) כאשר הראה ה' למשה: ע"פ בהעלותך ח, ד.

32) הגבורו'. . ע"י אהרן. . וכמ"ש בע"ח: ראה ע"ח שם פ"ה, פ"ז.