זוהר פ' שלח והי' ביום ההוא

תקי

[זהר שלח לך קע"א.]

והי'1 ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים2 כו' וגמיר קמי' חד עמודא דעלמא ברי' דרבי יהודא, י"ל שרבו הי' ברי' דר"י או הינוקא עצמו ברי' דר"י, מיא דאינון מלרע האיך סלקין לעילא מיני' יתיר בכמה דרגין ומה איצטריך לון, כי ים הקדמוני הוא בינה כמארז"ל נ'3 שערי בינה נבראו בעולם שמלמטה למעלה נק' מ"י בגימ' נ' ומלמעלה למטה נק' ים וכשנמשך למטה הוא ים שעשה שלמה על י"ב בקר מיכאל כו' והים4 מל'5 דאצי' עומד עליהם כו' וא"כ איך יתכן שיצא מים חיים מירושלים הוא המל' כח האחרון אל הים הקדמוני דבינה שאו"א6 הם תרין ריעין כו' ואין7 א"ס מתלבש כ"א בחכמה כידוע ומשם יקבל המלכות8 דלית לה מגרמ' כלום, וגם ב' קושיות בפסוק הא' האיך אפשר להמל' לעלות יתיר בכמה דרגין חג"ת כו' והב' למה נצרכי' לשפע דילה כו' ומה אתר דכל מבועין ונחלים נפקין מינה הן חו"ג והיא השפעת הגילוי ודאימא9 נק' נחלים ע"ש מ"ש כל10 הנחלים הולכים אל הים כו' והשפע דחכמה כח הנעלם נק' מבועין עד"מ מעיין הוא הולך מתחת לארץ משא"כ הנהר הולך בגילוי כו' והמשיל משל שני מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיא למבועין דנביע כמו שא"א לומר שיהי' הולך מים מן הבריכה והחפירה אל מקור המעיין כך א"א לומר שיצאו מים כו', ואחידו בי' תלת עמודין חג"ת והם ג' צדיקים עמודי עולם כו' ותתסחי בכל יומא מטלא קדישא כו' הרב כבסני כו'.

פתח ההוא ינוקא ואמר והי' ביום ההוא לא ידיע מאן הוא, כי הו"א לשון נסתר שאינו יודע מי זה וכאומר ההוא בה' הידיעה משמע זה בגילוי וא"כ איך יתכן יחד כו', אלא בכל אתר ביום ההוא יומא בתראה הוא, הוא מל' דאצי', אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא הוא בחי' בינה כמד"א ועבד11 הלוי הוא להמשיך בחי' הוא וכשמתחבר עם מל' ה' תתאה מתפשט בבי"ע נק' ההוא כו' הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלים פי' בתמי' וא"כ מה זה שאמר והי' ביום ההוא יצא מים חיים מירושלים דמשמע שירושלים אינו בחי' ביום ההוא המל'

תקיא

ביום ההוא יצא מים חיים אל ירושלים כל דרגין קדישין דילה כד אסתחרן איקרון ירושלים שמקיפים זב"ז כמו ירושלים של מטה הר הבית ובתוכה העזרה כו' עד הארון וכפורת שמוקפין מן כולם שיש עשר קדושות כו' וכך למעלה י"ס דמל' מקיפים זעג"ז לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה כתר מל' ונקודה דא איקרי ההוא וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא כו', שבכין נק' נצח והוד עד"מ הכברה שעי"ז ניסנן הקמח כו' וכך נו"ה נק' כליות שהם ביעי דדכורא דמבשלי' הזרע להיות נמשך כו' ועד"מ הרב לתלמיד שצריך להשפיע שכלו שא"א להרב לומר כמו שמבין הוא בעצמו מפני שלא ישיג התלמיד וצריך ליעץ איך להשפיעו ולהטעימו ולהבינו והכליות המה יועצות איך להשפיעו ולהטעימו ונק' שבכין כו', ומסגיאו חלבא דיניק איתמלי פומי' ואתרבי בי' אריק לפומא דאימא כך חצים אל הים הקדמוני, שזה תירוץ על הקושי' הנ"ל שבאמת המים חיים מבינה הם אלא שהם נמשכו במל' ומריבוי השפע חוזר לשרשו כו'.

וביאור זה הנה בחי' עליות העולמות הוא עפ"י מ"ש דמל' נק' דיבור ע"ש ודבר12 מלך שלטון שהנהגת אבא13 יסד ברתא כו' כמשל השכל שהוא עצמו מלובש באותיות כו' ועיקר ירידת החכמה לעבודת הבירורים לברר כי יש תוהו ותיקון תהו בחי' פירוד חסד לבדו כו' ובתיקון התכללות חו"ג שמתלבש החסד בגבו' כו' עי"ד14 דמ"ה וכמאמר עושה שלום כו' והנה יש י"ס בתוהו ויש שם חלקים מבינה שמתבררים וכשמתבררים הוא גבוה מן התיקון ויש בירור ס"ג בחי' מלאכי' ונשמות וספי' שמה שא"א לעלות באצי' נשאר בבריאה.

והנה פי' מסגיאות חלבא מ"ה דתיקון דאבא שמתלבש במל' וב"ן דתוהו נתברר ונעשה ס"ג למעלה ממ"ה אריק לפומא דאימא עי"ד חלקים מבינה דתהו כו' (וכמשל15 ע"י דבר חדש שהציפור יכול לדבר יש תענוג כך ע"י אתהפכא דחשוכא לנהורא מיש לאין נמשך עולם התענוג בחי'16 וד"ל) וז"ש אשת17 חיל ב"ן עטרת בעלה ז"א דמתחילה החכמה נמשכת דרך אמצעות המדות שמהם מקבלת המל' כמ"ש לך18 הוי' הגדולה ואח"כ הממלכה כו' אבל ע"י הבירורים נתעלו ולכך יצאו מים חיים בחי' מקור הבירורים והחכ' מאין כו' וכנודע שזב צריך מים19 חיים וכמו פרה אדומה ויש שדינם במים מכונסים כו'.

תקיב

מירושלים נקודת המל' חצים אל הים הקדמוני באימא וחצים אל הים האחרון ז"ת דמל' הגם שמתחילה ג"כ קיבלו השפע מכתר מל' אלא שעתה הי' תוספת הבירורים כו' ופי' נקודה פנימי' (פי' הפרד"ס20 הוא שעי"ד אימא בתוקף נעשה אור חוזר כתר חכמה מלמטלמ"ע לכך נק' כתר מל' כו') פנימי' מלכו' על כלל הג"ר כו').

ולהבין בתוספ' ביאור הנ"ל הנה מסגיאות דחלבא אוריק לפומא דאימא עפ"י קבלת הפרד"ס הוא שע"י אימא בתוקפה נעשה חוזר כתר חכמה מלמטה למעלה ולכך נק' כתר אמנם זהו כשהאימא מאיר בתוקף עוז מסגיאות חלבא דוקא כשהאימא מרובה אז אריק באו"ח אך טעם הדבר מפני מה יהי' או"ח ע"י האימא אינו נודע לנו שבפרד"ס אינו מבואר כ"כ רק ממשל המראה כלי ההבטה וכמ"ש הראני21 את מראיך מראיך כו' והיא הלכתא בלא טעמא ועפ"י קבלת האריז"ל נגלה לנו מפני הבירורים22 דב"ן שעולה בס"ג ממטלמ"ע כו' והנה חלב דאימא דם23 נעכר ונעשה חלב היא המגדיל המדות שהיא עפ"י השכל ואמנם לא כל ההתבוננות מתגלית במדות רק הארה שההשגה שיעור קומה בפ"ע כמ"ש האם והחלב מדדים24 וכך דד במקום בינה אל דד כו' ופירוש גידול המדה שיש התכללות יו"ד מיו"ד עד אין קץ ויש יו"ד מוא"ו ויש וא"ו בוא"ו והוא תלוי בערך המשכות השכל וד"ל וכשמתגלה הכוונה שהמדות מאירים בגילוי להיות החכ' בגילוי בחסד שמשפיל חכמה בחסדו ולמעלה הוא גילוי אלקות בג"ע ולמטה תורה קבלה כו' משא"כ חסד בלי חכמה שהוא בהעלם היא למעלה נהנין מזיו ולמטה הרחבת דירה נאה בני חי' ומזוני כו' ובחכמה עצמה יש כמה בחי' כמו חכמת התורה או תכונה ודקדוק לפי אופן גילוי החכמה בחסד וד"ל. וסגיאו דחלבא לגידול הנ"ל שנתברר ברורים וכו' וד"ל.


1) והי' ביום ההוא: הנחת המהרי"ל. נעתק מכת"י 284 (צח, א).

הנחת כ"ק אדה"א ממאמר זה נדפס בביאוה"ז שלח צ, ד (מגוכתי"ק 1025). הגהות מכ"ק אדמו"ר הצ"צ נדפס בביאוה"ז הצ"צ ע' תעט.

2) והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים: זכרי' יד, ח.

3) נ' שערי בינה נבראו בעולם: ראה ר"ה כא, ב.

4) י"ב בקר. . והים: מלכים-א ז, כה. מד. דהי"ב ד, טו.

5) והים מל' דאצילות עומד עליהם: ראה מאו"א אות יו"ד, סט"ז. וראה לקו"ת קרח נג, ד.

6) שאו"א הם תרין ריעין: ראה זח"ב נו, א. זח"ג ד, א. אוה"ת נצבים ע' א'רכב.

7) ואין א"ס מתלבש כ"א בחכמה: ראה תניא פי"ח. פל"ה בהגה [ובהנסמן בליקוט פירושים לשם ע' תרעא ואילך].

8) המלכות דלית לה מגרמ' כלום: ראה זהר תולדות קלה, סע"ב. ויחי רלו, ב. רמט, ב. ויקהל רטו, א. בחוקותי קיג, ב.

9) ודאימא: כ"ה בכת"י המעתיק, וניכר שחסר כאן.

10) כל הנחלים הולכים אל הים: קהלת א, ז.

11) ועבד הלוי הוא: קרח יח, כג.

12) ודבר מלך שלטון: קהלת ח, ד.

13) אבא יסד ברתא: ראה זהר (רעיא מהימנא) פינחס רמח, א. רנו, ב. רנח, א.

14) עי"ד דמ"ה: על ידי דמ"ה. כ"ה בכת"י המעתיק.

15) וכמשל. . שהציפור יכול לדבר: ראה ג"כ לקו"ת שלח מח, ד. תו"ח ויצא קסו, א. וישלח קצ, ג. ובכ"מ.

16) בחי': כ"ה בכת"י מעתיק, וניכר שחסר כאן.

17) אשת חיל ב"ן עטרת בעלה ז"א: משלי יב, ד. וראה לקו"ת שה"ש טו, ג. תו"ח בראשית לו, ד. לך לך צא, א. שמות [הוצאת קה"ת — תשס"ג] ע, ג.

18) לך הוי' הגדולה: דברי הימים-א כט, יא.

19) מים חיים. . פרה אדומה: ראה חוקת יט, יז.

20) (פי' הפרדס. . מל' כו'): אולי כ"ז נמחק.

21) הראני את מראיך: תשא לג, יח.

22) הבירורים דב"ן שעולה ס"ג: ראה לקו"ת בחוקותי מז, ג. תו"ח בראשית טז, ג ובהערה 36.

23) דם נעכר ונעשה חלב: נדה ט, א.

24) מדדים. . במקום בינה: ברכות י, א.