נוסח שני: זוהר קרח מאן דעביד ימינא שמאלא

תקמב

זהר1 פ' קרח תקס"ו לפ"ק

<שצ>

מאן2 דעביד ימינא שמאלא ושמאלא ימינא [כו'] קרח בעא למעבד חלופא דימינא לשמאלא ר' יוסי3 אמר שמאלא איתכלל תדיר בימינא קרח בעא לאחלפא תיקונא דלעילא ותתא כו', הנה הלוים4 הם מבחי' גבו' ששרשם מאוד נעלה יותר מן החסדים וכנודע מעלת5 הזהב על הכסף ששרש הגבורות בבחי' הצמצום ומקום פנוי

תקמג

כו' ואח"כ נמשך הקו והחוט בחי' חסדים ולכך לע"ל6 יהי' הלוים כהנים כו' אלא שכ"ז לפני אצי' אבל באצי' בעולם האצי' העיקר הם החסדים שהם בחי' שו"ב המשכות א"ס ב"ה למטה וזהו ענין באר מים חיים עד"מ כמו הבאר שנובע להיות מים שיורדים כו' והגבורות הם בחי' רצוא שהוא בחי' העלאת, ועלי' זו צורך ירידה היא כמו שיתבאר, וקרח סבר שהגבורות עיקר כמו שהן בשרשן לכך אמר מדוע7 תתנשאו כו', ויש בזה פלוגתא חד מ"ד סבר שרצה שיהי' כמו בשרשן ממש שהחסדים בטלים להגבורות וא"כ יהי' אהרן ומשה כפופים ובטלים אצלו וחד מ"ד סבר שזה לא עלה על דעתו אלא להיות שמאלא איתכלל כו' והוא רצה שיהי' נפרדים להיות הגבו' בפ"ע שלא להיות בטל אל החסד כו', והאמת הוא כי צריך להיות הגבורות בטלים להחסדים כי עלי' צורך ירידה הוא.

והענין הוא כי הנה כתיב אלף8 שנים בעיניך כיום אתמול כו' ולהבין זה אם הוא בעצמות הא"ס הרי כשמו כן הוא בלתי מוגבל ואיך יתכן בו המספר אלף שנה ויום והלא למעלה אינו נופל לשון זמן כלל אלא דהיינו בהשתלשלות הזמן כו' כי הזמן הוא השתלשלות מכלל לפרט כענין ראש השנה שנמשך כלל החיות על כל השנה ולכך9 נק' ר"ה כמו שבראש נמשך כלל החיות שבאברים כי הגם שאין בו כח ההולכה של הרגל ממש מ"מ החיות של כח זה כלול בראש תחילה ומשם נמשך ומתפשט באברי' לכאו"א לפי תכונתו ואח"כ מתחלק לפרטים כמ"ש אדם10 נידון בכל יום כו' בכל רגע כו' וכן ר"ח הוא ראש כלל החיות של למ"ד יום ויש כלל יותר שית אלפי שנין11 כל אלף כלל בפ"ע, וגם כלל יותר כל הז' אלפי שנין שהוא שמטה ועד"ז יובל כו' ודהמע"ה בתפלה למשה מיירי באותו כלל של אלף שנה שדוד ידע מקום השגתו של משה בתפילה זו בבריאה או ביצי' ששם הוא הכלל הזה כו' ובאמת שזה כלל מיירי בבריאה ומאי כיום אתמול כי יעבור הכלל של אלף הוא יום כי יום א' חסד כו' ושית אלפי שנין הוי עלמא שמשם נמשך זה ההשתלשלות עד שמתחלק לפרטים. והנה הפרטים הם רבים מאד, עד שי"ב12 שעות היום הם י"ב צרופי הוי' וי"ב שעות הלילה הם י"ב צרופי אדנ"י שיש שינוי בהמשכות כח החיות בין יום ללילה וכמארז"ל לא13 איברי לילה אלא לגירסא ולחד מ"ד לשינה, ויש פירות שצומחין ביום דוקא ממגד14 תבואות שמש ויש ממגד גרש ירחים, והנה המשכות כח התחלקות בפרטים רבים הוא מקור הגבורות והוא ע"י הלוים <שצא>

והם קבלו מי"ב15 נשיאים והם י"ב

תקמד

גבולי אלכסון שש16 עגלות צב ושנים עשר בקר כו' וכענין י"ב17 בקר והים עליהם מלמעלה ועי"ז ונשאו18 את המשכן ואת הארון ממכ"ע הכל בחי' העלאות ועד"ז הי' כל המסעות כנודע ואח"כ והוא ימשל בך להיות המשכות מ"ה החסדים והוא ענין המתקת הגבורות וגם מתחילה קודם שנשאו כתיב ובא19 אהרן ובניו וכיסו כו' ולא יבוא לראות כבלע כו' לפי שהמסעות שלהם הי' במדבר מקום יניקת החיצונים ולכן עשו הכהנים כיסוי מכסה עור תחש כו' בחי' מקיפים שמסמא עיני החיצונים ולא היו רשאים לעמוד אצל זה כי צריך להיות בחי' כהנים דוקא בחשאי כו'. וע"י המקיפים נעשה ב' פעולות א' שלא יהי' יניקה לחיצונים כי הם מקבלים ממ"ח20 צירופי אלקים באדמת בני חם אבל בהע"ב הנותרים אין להם יניקה כלל. והב' שכדי שיהי' להתחתון כח לעלות מוכרח לירד הארת מקיף עליון כענין ברוך א"י אמ"ה כו' ונודע שלפני אתעדל"ת קדמה אתעדל"ע כו' והרי נתבאר שעיקר הדבר נעשה ע"י הכהנים בין בתחילה בהמשכת הכיסויים בין בסוף בהמשכות החסדים שעליות הלוים צורך ירידה היא להיות המתקות הגבורות בחסדים כנ"ל.

אך קרח לא רצה זה ואמר מדוע תתנשאו כו' כלומר למה האתם העיקר לבלתי היות אפי' עליות הלוים בלי המשכות המקיפים כו' ולא רצה ליכלל באהרן שהוא בנצח אבא בחי' החסדים, ולכן אחר שנענש קרח כתיב ואני21 הנה לקחתי את אחיכם הלוים כו' מתנה נתונים, וילוו22 עליך וישרתוך היפך כוונת קרח וזר23 לא יקרב עליכם כלומר שלא יהי' יניקת החיצוני' כי אהרן24 בחי' אבא והוא ביטול יניקתם וכענין שמבואר שהם סגירו25 דנהורא דאבא פי' שהם בעצמם אינו קליפה כלל רק שבמניעת נהורא דאבא רק בחי' אימא יש יניקה לחיצונים ולכן יבוא אל הכהן בחי' אבא וכמ"ש ימותו26 ולא בחכמה כי החכמה27 תחי' כו' וד"ל.


1) זהר פ' קרח: הנחת המהרי"ל. נעתק מכת"י 284 (צז, ב).

הנחת כ"ק אדה"א ממאמר זה נדפס לעיל ע' תקלג.

בהוצאה הקודמת של מאמרי תקס"ו נדפס מאמר זה בהוספות.

2) מאן דעביד. . שמאלא: זוהר קרח קעו, א.

3) ר' יוסי: כ"ה בהכת"י, ולכאו' זה טעות המעתיק וצ"ל: רבי יהודה.

4) הלוים הם מבחי' גבו': ראה גם תו"ח בראשית לו, א ובהערה 8.

5) מעלת הזהב על הכסף: ראה תו"א תולדות כ, ב. תשא פו, ב. לעיל ע' תקלד.

6) לע"ל יהי' הלוים כהנים: ראה ספר הגלגולים פכ"ג. תניא פ"נ. לעיל ע' תקלד.

7) מדוע תתנשאו: קרח טז, ג.

8) אלף שנים בעיניך: תהלים צ, ד.

9) ולכך נק' ר"ה: ראה ג"כ עטרת ראש בתחלתו.

10) אדם נידון בכל יום: ר"ה טז, א.

11) שית אלפי שנין: ראה ר"ה לא, א.

12) שי"ב שעות. . י"ב צירופי הוי': ראה תניא פמ"א (נח, ב). ובס' שיעורים בתניא שם. וראה רשימות מכ"ק אדמו"ר זי"ע חוברת קמא. לעיל ע' תקלה.

13) לא איברי לילה אלא לגירסא: ראה עירובין סה, א.

14) ממגד תבואות שמש: ברכה לג, יד.

15) מי"ב נשיאים והם י"ב גבולי אלכסון: ראה ספר הבהיר (סמ"ב) סצ"ד-ה. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תסז. וש"נ.

16) שש עגלות צב ושנים עשר בקר: נשא ז, ג.

17) י"ב בקר והים עליהם: מלכים-א ז, כה. מד. דברי הימים-ב ד, טו.

18) ונשאו את המשכן: ראה נשא ד, כה.

19) ובא אהרן ובניו וכיסו: ראה נשא ד, ה.

20) ממ"ח צירופי אלקים באדמת בני חם: ראה פע"ח שער (כא) חג המצות פ"ה ע"ח שער (טו) הזיווגים פ"ו. שער (מד) השמות פ"ה.

21) ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים: קרח יח, ו.

22) וילוו עליך וישרתוך: שם ב.

23) וזר לא יקרב: שם ד.

24) אהרן בחי' אבא: ראה סידור שער בהמ"ז קז, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שלד וע' תקד. וש"נ.

25) סגירו דנהורא דאבא: ראה זהר תזריע מט, ב. ע"ח (שער לאה ורחל) של"ח, פ"ז.

26) ימותו ולא בחכמה: איוב ד, כא.

27) החכמה תחי': ראה קהלת ז, יב.