להבין שרשי הדברים

תקנה

בעזר"ה

<רעז>

להבין1 שרשי הדברים הנ"ל. הנה בע"ח2 בשער מ"ן ומ"ד מבואר ששרש מ"ן דנוק' מבחי' המוחי' שבה הוא נמשך כמו שמ"ד דדכורא מבחי' המוחי' שבו נמשך והיינו מבחי' חכמה דנוק' נמשך המ"ן והנה ידוע דמ"נ דנוק' הוא מבחי' המלכים דתוהו שנשאר עדיין להתברר וכמ"ש שם באריכות, וא"כ הרי יש בחכמה דנוק' בחי' הכת"ר דתוהו ג"כ אחר שהחכמה3 מאי"ן4 תמצא דהיינו מבחי' הכת"ר כידוע והכת"ר5 לעולם הוא בחי' ממוצע בין אור א"ס לנאצלי' כידוע הרי יש הארת אור א"ס בכתר זה דתוהו והארה זו היא גבוה גם מהארת חכמה ובינה דתיקון שנק' ים הקדמוני כי ע"ס דא"ח דתוהו גבוהי' מע"ס דא"י דתיקון ובירור ז' המלכים בשם ב"ן דנוק' עולין הם בבחי' א"ח וזהו שרש ענין בחי' באר מים חיים הנ"ל שנעשה ע"י המצות מפני שנעשי' בבחי' ברורי' דתוהו בעוה"ז וע"ז נא' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חציים אל הים הקדמוני.

ולהבין ביאור הדברים הנה איתא בס' הבהיר דיש ע"ס מלמטה למעלה וע"ס מלמעלה למטה ומלמעלה למטה ידענו ומלמטה למעלה לא ידענו וע' פרד"ס6 שער מלמטה למעלה כי מלמטה למעלה הוא בחי' ע"ס דנוק' בבחי' מ"נ שבה שהם בבחי' א"ח והכלל ידוע שבע"ס דא"ח הכתר עולה ראשון ובע"ס דא"י הכתר יורד ראשון ואח"כ החכמה עד שהמל' אחרון והנה המצות שרשם מבחי' כתר שהרי נק' תר"ך עמודי אור והתורה שהיא פי' המצות הוא בחי' החכמה ואמנם מאחר שהתורה והמצו' כולם המה בבחי' עשי' גשמית הרי המה בבחי' כתר וחכמה דתוהו שמתבררי' בבי"ע ע"י שם ב"ן וע"כ מצד התורה והמצות שמלובשי' בעשי' נק' הנפש באר מים חיים מפני שעולי' בבחי' א"ח ראשונה והם משפיעי' לבחי' כתר וחכמה דתיקון דהיינו פי' מעיין גנים כנ"ל. כי הנה ענין מעיין גנים הנ"ל היינו בחי' בינה דאצי' שנק' ים הקדמוני שיורדת לבי"ע ע"י ההתלבשו' תחלה בבחי' מלכו' דאצי' שנעשית עתיק לבריא' כידוע ואח"כ בבחי' בינה שבמל' דאצי' מאיר בחי' עתיק דבריא' והיינו מה שהנשמו' נהנין מזיו כו' בג"ע העליון כי אימא7 מקננא בכורסייא וכן עד"ז הולך ויורד עוד מבריא' ליצירה ומיציר' לעשי' בג"ע התחתון דהיינו בחי'

תקנו

מל'8 דבריאה נעשה בחי' עתיק ליצי' וכו' עד שבג"ע דעשי' הוא בבחי' בינה שבמל' דיצי' שמאיר בה מבחי' עתיק דיצי' ושם הנשמו' נהנין ג"כ מזיו כו' וב' ג"ע הללו נק' גנים והמעיין המשקה אותם ממקורם האמיתי שהוא בחי' בינה דאצי' שנק' ים הקדמוני היינו בחי' מל' דאצי' להיותה בחי' ממוצע בין האצי' לבריא' כידוע דבחי' הכתר הוא בחי' ממוצע בכל מקום והרי המל' נעשית בחי' כתר לנבראים וא"כ על ידה דוקא נשפע האור ממקורו הראשון והוא בחי' בינה דאצי' עצמה שהוא המקור למעיין גנים זה ואמנם היא אינה יורדת למטה אלא ע"י אמצעות בחי' מל' דאצי' שנק' כתר דבריא' הממוצע והמחבר כנ"ל וד"ל.

והנה השבח הזה במעיין גנים על כנ"י נאמר משום דשבוחי הוא דקא משבח לכנ"י שנקראת מעיין גנים ואח"כ משבח אותה בשבח אחר שהיא ג"כ <רעח>

באר מים חיים כו' וא"כ זהו בהכרח בשני מדרגות שא"א להיות השבח הכל במדריגה א', ומה שמשבח בתחלה שהיא מעיין גנים היינו מלמעלה למטה והוא בבחי' א"י דתיקון דהיינו איך שהאור אלקי נשפע בע"ס כח"ב בתחלה ומבינה דאצי' יורד האור עד בחי' בינה דעשי' שבג"ע התחתון כנ"ל ואח"כ משבח אותה מלמטה למעלה במה שיש בה ע"ס דא"ח בבחי' מ"ן דילה והוא במה שנקרא' באר מים חיים.

והענין הוא כי המ"ן דנוק' לא נשלם בו הבירור והתיקון מהשבירה עדיין ואפי' בחי' המל' עצמה דהיינו בנין קומתה כבר נשלם בה הבירור והתיקון אך בחי' כלי ההולדה שלה בלבד שהוא בחי' מ"ן לא נשלם בה הבירור וכמ"ש בע"ח ובחטא אדה"ר נפל גם בחי' מ"ן דאימא כו' וצריכי' עכ"פ בירור בבחי' העלא' דא"ח כי ז' המלכי' עולי' רק בבחי' א"ח כנ"ל וידוע דהנשמו' נולדי' מיחוד דזו"נ ממ"ד ומ"ן וע"כ יש בירור ותיקון במ"נ בנשמות בג' מדרגו' דבי"ע בדרך כלל מזמן החורבן דבית שני עד ביאת משיח ב"ב דהיינו כמו בימי9 התנאי' שאחר החורבן הי' הבירור והתיקון מבחי' מ"נ דנוק' נשמות שהם בבחי' מוחי' חב"ד דבריא' ובזמן האמוראי' הי' בחי' בירור ותיקון בנשמו' דמ"נ דבחי' חג"ת דיצירה ואח"כ בימי הגאונים עד דורו' האחרוני' הכל נחשב בבחי' עקבות משיחא שהן בחי' נה"י דעשי' והיינו מ"ש רז"ל עד10 שיכלו כל הנשמו' שבגוף פי' נשמו' שצריכי' בירור והיינו אותם שמלובשי' עדיין באוצר11 א' ששמו גוף והוא בחי' מ"נ דנוק' ולפי שהן באין בשיעור קומה ראש ורגל כי המ"נ נמשך מן המוח שבראש דוקא והולך ומתפשט עד בחי' נצח והוד דכליות ומשם עוד בבחי' ירכין כו' ע"כ אמרו בזוהר12 דמי שבקי בשיעור קו המדה יוכל לשער שיעור גלותא דאתמשך כו' והוא עד כלות שיעור

תקנז

ירכין דנוק' והיינו שאמר עד13 דמטו רגלין ברגלין וכמ"ש ועמדו14 רגליו ביום ההוא על הר הזיתים כו' פי' עד כלות שיעור הברורי' גם מבחי' נשמו' דמ"נ שהן בבחי' עקבות משיחא כנ"ל ואמנם עיקר הבירור ע"י המ"ד שמברר מ"ן אלא שהמ"ן עצמו גם הוא בא בבחי' בירור תחלה אחר שיורד מן המוח דחכמה דנוקבא והמוח כבר נברר כי בנין הנוק' בכל קומתה כבר נברר בבחי' התיקון דאצי' כנ"ל רק כלי ההולדה שלה שהוא המ"ן לא נברר עדיין וה"ז כמשל כלי ההולדה באשה גשמית שהוא דבר נבדל ממהותה העצמי כי אין הזרע שלה רק כח המוליד בדומה לעצמותה ולא שהיא מבחי' עצמותה ממש וכך יובן הדוגמא והמשל למעלה וד"ל.

והנה מבואר למעלה שבכל מקום בחי' הכתר הוא המחבר המאציל עם הנאצלי' וגם כאן בבחי' בירור דרפ"ח ניצוצו' דתוהו במ"נ דנוק' בבחי' א"ח אחר שהחכמה דנוק' הוא שרש המ"ן הזה א"כ גם כאן בחי' הכתר דתוהו מאיר בחכמה זו כי החכמה מאין תמצא בכל מקום וכנ"ל ובחי' כתר זה דתוהו הוא בחי' ממוצע כמו שכתר דתיקון הוא ממוצע במקומו רק שבבחי' התיקון בא בבחי' פרצופים ובבחי' התוהו בא בבחי' נקודו' זה תחת זה כו' ואמנם הנה בזאת יתרון מעלת בחי' התוהו על התיקון במה שהוא בא <רעט>

בבחי' נקודו' שאין בזה ענין הגבלה וצמצום אור בבחי' קו המדה כלל אלא הם אורו' פשוטים וע"כ מבלתי בחי' התיקון הי' אור התוהו חוזר לקדמותו מטעם זה כידוע אך גם לאחר שבאו בבחי' התיקון מ"מ מצד שרשם כשהם עולים הם אורו' פשוטים וחוזרים למקורם בבלתי הגבלה בכלי כלל וע"כ אורם ושפעם רב מאד וע"כ כאשר עולי' בבחי' א"ח לאחר הבירור דמ"ן דנוק' כנ"ל אזי עולין עד רום המעלו' דהיינו בעצמו' אור המאצי' שלפני בחי' התיקון הרבה ונעשה למעלה גם מבחי' כתר דתיקון.

וזהו ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים בבחי' א"ח חציים אל הים הקדמוני כו' להשפיע בחי' כתר וחכמ' דתיקון והמה משפיעי' לבינה דאצי' שנק' מעיין גנים כנ"ל והמשל בזה יובן מעיגול גדול הסובב כמה עיגולים שבתוכו ובוקע אור ישר את כולם מראש העיגול עד אמצעיתו ביושר ומאמצעיתו עד למטה בתחתית העיגול מצד השני יש אור בוקע ועולה והנה לגבי ראש העליון שבעיגול נקרא ירידה למי שעומד שם והוא ירידת א"י ולמי שעומד בתחתית העיגול מצד השני הרי נק' ירידת אור זה כשמגיע למטה בשם עליה כי העיגול מצדדיו הכל בהשוואה אחת הוא והכל נק' עליון בין בצד מזרחו או בצד מערבו כי אין בעיגול מעלה ומטה ממש שהרי למי שעומד בתחתיתו נק' ראש העליון מטה כידוע וא"כ מובן ממילא דמי שעומד באמצעית הקו ההולך מעליונו של עיגול רחוק הוא בהשווא' א' לב' הצדדי' אבל מי שעומד למטה מאמצעית העיגול הרבה קרוב הוא לבא יותר לתחתיתו של עיגול שמצד השני וקרוב הוא יותר להגיע לשם מלבא ולהגיע לעליונו של עיגול

תקנח

וא"כ העומד סמוך ממש לתחתונו של עיגול בודאי עומד במעלתו גבוה ממי שעומד רחוק מעליונו של עיגול בקו ההולך ממנו אע"פ שהוא רחוק קצת כי זה כבר הגיע למעלה העליונה שבעגולת העיגול עצמו הסובב כולם וזה רחוק מעליונו של עיגול זה ועומד למטה בעיגולי' שבתוכו שהם למטה הרבה מעגולת העיגול הגדול כו' והנמשל מובן בבעלי תשובה וצדיקים דבע"ת15 גדולים מצדיקי' גמורים מזה הטעם דהנה הנמשל הוא בבחי' הקו ההולך מעליונו של עיגול היינו הקו דתיקון בבחי' ע"ס דא"י שמתחיל מבחי' כתר דתיקון עד בחי' אמצעי' העיגול שהוא מסתיים שם והוא בחי' מל' דאצי' ומשם ולמטה עומדי' היכלות החיצוני' שהוא בין הכלים והמקיפי' אחוריהם אל המקיף כו' כמ"ש בע"ח עד תחתית העיגול מלמטה הוא קרוב אליהם יותר והבע"ת כשהוא בעומק רע שנק' כתר דקליפה קרוב הוא יותר להגיע בתשובתו לבחי' סובב כ"ע האמיתי כמ"ש ומתחת16 זרועו' עולם יותר גם מבע"ת שלא הגיע עדיין בחטאיו לעומק הרע כ"כ כי רחוק הוא יותר ממנו להגיע לתחתית העיגול הגדול עד"מ וע"כ קרוב ונקל יותר לרשע גמור לעשות תשובה לפי שקרוב יותר לבחי' סובב שמתחתית הכל כו' ועכ"פ מצדיקי' גמורים שהם מבחי' התיקון דהיינו קו שכבר הולך ביושר ונתרחק מעליונו של עיגול עד"מ הרי בודאי הבע"ת גבוהי' מהם במעלה שהרי הבע"ת עומדים במעלת עגולת העיגול הגדול עצמו עד"מ כנ"ל וד"ל.

ועפ"י כל זה יובן גם כאן דמטעם זה בנשמות העולין בבחי' בירור דא"ח דתוהו <רפ>

משם ב"ן דמלובשת בג' קליפו' דבי"ע ודאי מובן שנשמות העולין באחרונה דוקא דהיינו מבחי' עקבות משיחא דהיינו עד בחי' נוגה דעשי' שמה עיקר ותכלית המעלה יותר מכולם כי קרובי' ומגיעי' לבחי' תחתית העיגול הגדול והיינו עד דמטו רגלין ברגלין הנ"ל והיינו מ"ש ביום ההוא כו' אל הים הקדמוני שהוא בחי' כתר וחכמה דקו התיקון כי עגולת זה העיגול מצד עצמו הרי עליון הוא מהכל וד"ל וזהו מ"ש בס' הבהיר דע"ס מלמעלה למטה ידענו לפי שבא מהכתר באור שפע קו עכ"פ אבל ע"ס מלמטה למעלה לא ידענו משום דלית מחשבה תפיס' בי' להיותו למעלה מבחי' קו כי הרי הוא בבחי' עצמיו' הכתר הכללי מקור כל המקיפי' שאין בו בחי' מעלה ומטה כלל כמשל הנ"ל וד"ל.

וזהו אז ישיר ישראל עלי באר ענו לה כו'. פי' ישראל17 עלה במחשבה היינו בבחי' התיקון דוקא והיינו במ"ד דדכורא ואמנם בירידתה למטה ירידה צורך עלי' הוא כנ"ל דהיינו להיו' באר מים חיים כנ"ל והוא לברר ברורי' דתוהו שיעלו מלמטה למעלה כנ"ל וזהו עלי באר כו' ועלי' זו למעלה מים הקדמוני דתיקון הוא מטעם המבואר למעלה וד"ל.

אך הנה ע"י מה מגעת הנשמה למעלה זו דא"ח דהיינו בחי' באר מים חיים להיו' מקור למעיין גנים דא"י הנ"ל היינו ע"י המצות מעשיו' דתוהו כי הנה גופי

תקנט

מעשה המצות הרי המה נעשים מבחי' הנוגה דוקא כמו קלף עור בהמה דתפילין וצמר דציצית כנ"ל והגם שהשרש של המצות18 הוא בכתר כנ"ל שנק' תר"ך עמודי אור כו' זהו בבחי' הכתר דתוהו דוקא אחר שהמצו' המה בדברים גשמיים דבחי' נוגה דתוהו כו' ולטעם זה יובן מה שנחלקו המצות לג' מדרגות נגד בירור ג' קליפו' נוגה דבי"ע הא' הכונה במחשבה במוח ולב והן המצו'20 שצריכי' כונה כמו ק"ש ומצות אוי"ר שתלוי' בכונה במוח דוקא וכוונות שאר כל המצות וכונה זו במוח היינו בבחי' המוחי' דנוק' שמשם נמשך המ"נ והרי זה בירור ראשון והב' מצו'19 התלויו' בדיבור כמו ת"ת וק"ש וכיוצא וכן אוי"ר שבלב בלא שכל כו' הכל מבחי' חג"ת דיצי' והג' המצות התלויות במעשה דוקא והוא בחי' נה"י דעשי' וכולם מלובשי' בבחי' נוגה ונמצא כל המצו' המה בג' מדרגו' בי"ע שהן מחשבה דו"מ והמה נעשי' בדברים שהמה מבחי' נוגה דבי"ע וכולם עולי' בבחי' א"ח בעשות המצוה עד בחי' כתר דתוהו שהוא שרש המצות הנעשות כאן בעוה"ז וד"ל.

והנה מטעם זה יובן שרש ענין הנ"ל איך שמן התורה והמצות נעשי' בחי' א"פ ובחי' א"מ וכמ"ש אז21 יבקע כשחר אורך והלך לפניך צדקך עד וכבוד ה' יאספך דהנה בצדקה שהיא כללות כל המצות יש ג"כ ב' מדרגו' הנ"ל א' מ"ש פרוס22 לרעב לחמך והוא בחי' א"פ והב' כי תראה ערום וכסיתו שהוא בחי' א"מ ועל שניהם אומר אח"כ שאז יבקע כשחר אורך להיו' ג"כ השכר לנפש בב' מדרגו' הללו בבחי' א"פ וא"מ והוא מ"ש והלך23 לפניך בבחי' א"פ ואח"כ כבוד ה' יאספך בבחי' א"מ וכך הוא בכללו' המצות כי הנה המצו' נק' לבושי' לנפש כמ"ש והיתה24 נפש אדני צרורה בצרור החיים כו' ומהתורה נעשה מזון <רפא>

לנפש והיינו ענין מ"ש אז25 תתענג על ה' שהוא כמ"ש שרפים26 עומדים ממעל לו וא' בזוהר27 ממעל לשכינתא לפי שנכנס בו אור האלקי בבחי' א"פ והנפש מקיף על אותו האור והיינו כמו בחי' מזון לנפש שנכנס בתוך הגוף וכך כתיב ותורתך28 בתוך מעי כו' משא"כ האופני' שרחוקי' יותר נא' בהם רעש כו' וד"ל אבל המצו' בכלל נק' לבושי' בחי' מקיפי' להקיף לנפש מלמעלה וז"ש כבוד ה' יאספך כו' ושני מדרגו' אלו פנימי ומקיפי'

תקס

באי' לנפש בג"ע ע"י מעיין גנים הנ"ל שהוא בחי' מל' דאצי' שנעשה עתיק לבריא' והיינו אז יבקע כשחר אורך כו' אבל סיבת זאת ההארה מלמעלה למטה באה דוקא ע"י מעשה המצות ולימוד התורה שהן בחי' כתר וחכמה דתוהו וזהו באר מים חיים ענין נביעו דמים חיים הללו בתוך הבאר הוא נביעת חכמה שבתורה שמלובשת בעניני מעשה המצו' בגשמיו' ולכך נק' מים חיים כי היא מבררת רפ"ח ניצוצי' דתוהו כו' וכנ"ל כי כל התורה היא רק פירוש וביאור המצות והבאר הוא הכתר עצמו וכמו החכמה שמלבשת לרצון בלבד וכמ"ש במ"א ע"פ עוטה אור כשלמה כו' וד"ל וזהו הטעם שנעשה מתורה ומצות דתוהו בחי' א"פ וא"מ לנפש בג"ע ממעיין גנים כמ"ש ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים שהוא בחי' מל' כשמבררת ברורי' דתוהו כנ"ל חציים אל הים הקדמוני דתיקון כנ"ל ומטעם המבואר למעלה באריכות וד"ל.

וזהו פי' המשך הפסוק דשיר השירי' מעיין29 גנים באר מים חיים ונוזלי' מן לבנון, פי' בתחלה משבח אותה בבחי' התיקון דא"י והוא מה שנק' מעיין גנים כנ"ל ולפי שעיקר התהוו' האור בג"ע הוא מבחי' בינה דאצי' כנ"ל והמל' הוא המעיין המשקה הגן כנ"ל, ואח"כ משבח אותה בבחי' הברורים דתוהו שע"י תורה ומצות שנק' בזה באר מים חיים שנובע מלמטה למעלה עד שחציים אל הים הקדמוני דתיקון מטעם הנ"ל, ונוזלים מן לבנון, פי' אע"פ שברורי' דא"ח הנ"ל מגיעי' עד למעלה מעלה בעצמו' המאציל למעלה מבחי' התיקון מטעם הנ"ל מ"מ צריך בתחלה להיות לזה בחי' גילוי הארה מבחי' לבנון דהיינו בחי' התיקון דמ"ד דדכורא כדי לעורר העלא' המ"ן דנוקבא כי א"א לה להיו' התעוררות להעלות מ"ן מצד עצמה בלתי אם לא שיהא נמשך כח האור לעוררה לזה מלמעלה וכמ"ש אני ישנה30 שזהו בגלותא ולבי ער קול דודי דופק כו' וכמ"ש31 במ"א שיש אתעדל"ע שאחר אתעדל"ת ויש אתעדל"ע שלפני אתעדל"ת שאינה אלא כדי לעורר אתעדל"ת וההפרש ביניהם הוא שהאתעדל"ע שאחר אתעדל"ת היא באה בבחי' שפע אור ממש והוא בחי' מ"ד שנשפע בשעת היחוד וכיוצא משא"כ בחי' אתעדל"ע שלפני אתעדל"ת אינה באה בבחי' השפעה עצמיית אלא רק בחי' הארה בעלמא בלבד אחר שהוא רק לעורר את המקבל כו' וכמ"ש במ"א באריכות וד"ל.

וזהו ונוזלים מן לבנון פי' בחי' באר מים חיים הנ"ל שיוכלו לעורר ולהעלות כמ"ש עלי באר זהו בא מבחי' לבנון דתיקון ומה שאמר לשון נוזלים מלשון הזלה לפי שבאה זאת ההתעוררו' לעורר למטה מבחי' י"ג מדה"ר שנק' י"ג תיקוני דיקנא דא"א והמה נמשכי' ובאי' מבחי' מזלו' דא"א כידוע דמזל32 ונוצר הוא מזל הח' ומזל

תקסא

ונקה הוא מזל הי"ג כו' ומהם נמשך הארת הכרוזין שב"ק33 מכרזת בכל יום <רפב>

שובו בנים שובבים כו' וכמ"ש במ"א וזהו שאמר ונוזלים מן לבנון וד"ל.

וזהו ג"כ פי' אז ישיר ישראל כו' עלי באר ענו לה פי' עלי באר ע"י ישראל הוא שהוא בחי' התיקון כי המ"ד מברר מ"ן כנ"ל אך מ"מ צריך שיעוררו בתחלה שיהי' להמל' כח להעלות מ"ן ולבא לידי בחי' בירור אח"כ ע"כ אמר עוד ענו לה פי' ענו לה בחי' מ"ד משרש בחי' התיקון לעורר בה העלא' מ"ן כנ"ל בפי' ונוזלים מן לבנון והיינו ג"כ שרש הברכות של המצות כולן שהן ברורי' דתוהו וכדי שיוכלו לעלו' אומרי' בתחלת עשיתן הברכה בכונה לעורר העלא' מ"ן והיינו בא"י מן ההעלם לגילוי כידוע והיינו ענו לה וד"ל.

באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם כו'. פי' החפירה בבאר הוא לעשות אח"כ בחי' כלי בית קיבול במלכו' דאצי' וכמ"ש בע"ח ובפרע"ח בפי' מקדש ה' כוננו ידיך שהן בחי' ידים עליונים דבינה כו' וכמ"ש ויבן34 ה' אלקי' את הצלע דאו"א תקינו לה כו' והיינו חפרוה שרים שהן בחי' או"א אך לא מבחי' או"א עצמם אלא מבחי' חג"ת נה"י שבהם והיינו כרוה נדיבי עם שהן בחי' נה"י כו' וביאור ענין החפירה הזאת היינו ע"י התפלה לברר הטוב מן הרע שהוא ע"י ביטול רצון דוקא כמ"ש למעלה והוא להסיר העפר החומרי מבחי' נוגה שמחשיך על ניצוץ האלקי ואז ממילא נגלה ניצוץ הטוב כי יש בחי' אהבה מסותרת בכל ניצוץ מישראל אלא שהוא נעלם ומוסתר בעפר חומריו' נפש דנוגה כו' ומעורב הטוב הזה ברע דנוגה וע"י אור חו"ב דוקא נחקק בחי' הכלי בניצוץ האלקי והוא ע"י שחופר תחלה ומסיר העפר דנוגה הסובב עליה ואח"כ נעשית בחי' כלי כו' והוא כמ"ש במחוקק כו' וכמ"ש בסמוך ואמנם כללו' ענין חפירה זו הוא כדי שתהא נק' בשם באר מים חיים הנ"ל משא"כ אם לא חפרוה שרים הנ"ל לא היתה נק' באר מים חיים דתורה ומצוה כי יש בור שאין בו מים חיים הנ"ל אלא הוא ריקן מכל וכמ"ש והבור ר"ק מים אין בו וכשמים דאוריי' אין בו ממילא נחשים ועקרבים יש בו דהיינו ג' קליפו' נחש שרף ועקרב שיונקי' שם כו' וזה הי' כל עיקר ענין חפירת בארו' דאבות כדי לעשו' בחי' כנ"י שתהא נקראת דוקא באר מים חיים כנ"ל וד"ל.

והנה הבחיר35 שבאבות הוא יעקב כי בו נא' כי36 שרית עם אלקים ועם אנשים כו' וע"כ נא' ביעקב אשר37 פדה את אברהם דהיינו שהוא עיקר המשלים בנין החפירה הנ"ל דחפרוה שרים והיינו שפודה את אברהם ויצחק להיו' שלימו' בחפירת בארו' שלהם כו' והטעם הוא מבואר למעלה בפי' כי שרית עם אלקי'

תקסב

דהיינו שם ב"ן המצמצם כו' ועם אנשים דהנה באברהם נא' והנה ג'38 אנשים נצבים עליו ופי' עליו היינו בבחי' מקיף וא"כ הי' גדולי' המלאכי' הללו ממנו אחר שהיו נצבים עליו וביעקב נאמר וישר39 אל מלאך ויוכל לו כו' בכה ויתחנן לו כו' שהמלאך הי' בטל ונכנע לו בתכלית והענין הוא כי שרש האבו'40 בכלל הן בחי' חג"ת דז"א שהוא בחי' המדו' דאצי' בכלל והמדות הללו דאבות הם קדמו לתורה שניתנה אח"כ כי האבות41 היו בחי' מרכבה למדו' דאצי' עד שלא ניתנה התורה כידוע ואמנם בחי' יעקב הי' בו יתרון מעלה בכלל במה שהי' מאיר בו בחי' חכמה שבתורה כידוע המאמר <רפג>

דמשה42 מלגיו יעקב מלבר וא"כ כמו שמשה הי' שרש להמשכת חכמה שבתורה מלגיו בבחי' הפנימי' להיותו מבחי' אור אבא כך יעקב43 הי' בו ג"כ מבחי' חיצוניו' המשכה זו והוא חיצוניו' התורה כי להיותו בחי' בריח התיכון המבריח מן הקצה לקצה הגיע לקצה היותר עליון שהוא בחי' הכתר דתורה כו'.

והנה ידוע שבחי' ההתחלקו' במדו' חג"ת היינו שיש לכל מדה ומדה מקום וכלי בפ"ע נבדל מזולתה והן בחי' האבו' שהיו מרכבה למדו' דאצי' שהן באין בהתחלקו' בכלים נבדלים דוקא והיינו שג' אנשים מפני שהיו בבחי' כלים נבדלים היו נצבים על אברהם כו' אבל שרש חכמה שבתורה הגם שהתורה באה ג"כ במדו' כמו כשר פסול טמא טהור אבל מ"מ יש בחי' חכמה במדו' הללו שהיא באה בבחי' ההתכללות שכוללת כל המדו' יחד כמו עד"מ הידוע דהגם שיש באדם שכל פרטי בכל דיבור הרי יש בכללו' כל דבריו שכל כללי הכוללם יחד וא"כ גם בפרט א' נמצא מכללות הכל כו' כך יש במדו' דאצי' חכמה כללית שכוללם הכל והוא אור התורה שנא' בה אחת דבר אלקי' שתים כו' וכמ"ש כפטיש44 יפוצץ סלע שדיבור א' מתחלק כו' לפי שהיא בחי' ההתכללות מריבוי כללות החיות כולם כנ"ל ע"כ גם בדיבור פרטי נמצא מהכלל כולו משא"כ במדות שאין מאיר בהם בחי' ההתכללו' דתורה כמו במדו' דאבו' יש לכל מדה התחלקות בפ"ע ויש לה כלי נבדל בהכרח כו' ודוגמא לדבר זה ממה שמבואר במ"א בביאור ענין כי אלף שנה כיום אתמול שאלף השנה נמשכי' בבת א' ואח"כ מתחלק לאלף חלקי' כו' ע"ש כך אור חכמה שבתורה נמשכת בריבוי גדול בבת א' דהיינו בבחי' ההתכללו' הנ"ל וע"כ כל דיבור שמתחלק אח"כ יש בו מכללו' הכל כו' והעיקר הוא להיות כי התורה באה בבחי' התכללו' ובבת א' כנ"ל ע"כ לא הי' צריך יעקב למלאך שהוא בחי' כלי נבדל כנ"ל ואברהם הי' צריך לג' מלאכי' שהם ג' כלים והוא להיותו בא בבחי' התחלקו' כנ"ל אבל יעקב הי' שרשו למעלה מבחי' התחלקו' כנ"ל וא"כ גם כלי א' לא הי' צריך וזהו וישר אל

תקסג

מלאך ויוכל לו וע"כ בכה המלאך שיהא לו לבחי' כלי ויתחנן לו ולא רצה יעקב לקבלו מטעם הנ"ל וד"ל.

וזהו כי שרית עם אלקי' שהוא שם ב"ן המצמצם ועושה התחלקו' לג' אנשי' בכלל שהן מט"ט וס"נ כו' וע"כ כשיעקב השתרר עליו מצד שהי' בחי' גופא דאוריי' כי יעקב מלבר כנ"ל לכך נא' בו אשר פדה את אברהם דהיינו לעשו' בחי' שלימו' בחפירת הבאר הנ"ל והוא ע"י מדתו של יעקב שהוא בחי' הרחמנו' כמ"ש למעלה וד"ל.

כרוה נדיבי עם במחוקק במשענותם. פי' נדיבי עם, עם הוא בחי' מל' דאצי' כמאמר אין45 מלך בלא עם והוא מדת המלכו' שמלכותו46 בכל משלה ונדיבי עם היינו כמ"ש בת47 נדיב בתו של אברהם שנק' נדיב כי מבואר למעלה דהבונים לבחי' מל' הוא אברהם ויצחק שהן חג"ת ונה"י וזהו כמ"ש והוכן48 בחסד כסא דהיינו בהארה והשפעה מלבר שבאה מחסד זה דאברהם הוכן בנין המל' שנק' כסא והוא כמשל הנדיבו' באדם למטה שהוא ענף מעצמות החסד בלבד, וזהו בהתנד"ב ע"ם שמתנד"ב להיו' בחי' עם שהוא אין מלך בלא עם כנ"ל וכן ענין המתנדבי' בעם כו' וד"ל.

<רפד>

במחוקק במשענותם. הנה מחוקק49 זה משה דכתיב בי' כי50 שם חלקת מחוקק ספון וכידוע והוא בחי' יסוד אבא שנק' מחוקק דהיינו הדבר שבו חוקקי' ולא גוף החקיקה עצמה והענין הוא מבואר במ"א51 ע"פ אם בחוקותי תלכו שיש ב' חקיקו' א' להעביר החלודה מבחוץ והב' לעשו' חקיקת בית קיבול מבפנים כו' וביאור שרש הדברים הוא לפי שמשה הי' מבחי' כח52 מה דחכמה והוא בחי' ביטול וכמ"ש ונחנו53 מה וע"כ אנו מוצאי' שמשה54 קיבל התורה הרבה פרשיות בסקירה אחת ובבת א' ואח"כ חלק אותה לחלקי' ולמדה לבנ"י פרקי פרקי וכידוע לפי שבחי' הביטול הוא כלי המחזיק ברכה בלי שיעור וגבול כי ע"י בחי' הביטול בתכלית השפלות נעשה עי"ז בחי' בית קיבול בעומק ביותר כמשל חקיקת כלי כשחקוק בו בעומק עד שמגיע בעומק התהום יכול להתקבל בו עד אין שיעור כו' כך בחי' ביטול דמשה הי' עמוק כ"כ עד שהי' עניו55 מכל האדם אשר ע"פ האדמה לכך הי' מתקבל בו אור התורה כולה בבת א' ואח"כ הי' צריך לחלקה לחלקי' כדי ללמדה לבנ"י לפי שיעורם כו'

תקסד

וכיוצא בזה מצינו בהאריז"ל שפ"א הי' ישן והשיג בחלומו רזין דאוריי' הרבה כ"כ עד שהיו צריכין לכתוב ס' שנה כמ"ש בשבחי56 האריז"ל והיינו שהשיג בפ"א ובסקירה א' מה שהי' צריך אח"כ לכתוב ס' שנה וכל זה מפני בחי' הביטול דהיינו בחי' מ"ה שאור א"ס שורה שם מטעם שהוא בחי' הביטול כידוע וזהו שנק' משה מחוקק לפי שהי' חקוקי' בו כל אותיו' שבתורה בבת א' ואח"כ חקקה לחלקי' כנ"ל ובדרך כלל בב' חקיקו' מבפנים ומבחוץ והוא בחי' שלימו' כלי בית קיבול כשנעשה בחי' באר מים חיים במחוקק זה גם בבחי' הפנימי' כי משה מלגיו ויעקב מלבר כנ"ל וד"ל.

במשענותם הם תמכי57 אוריי' כו'. פי' כמו ביששכר וזבולון דכתיב שמח58 זבולון בצאתך ויששכר באהליך דהנה הסנהדרין היו משבט יששכר59 יודעי בינה כו' והם נקראי'60 עיני העדה בבחי' חכמה שבמל' דאצי' וזבולון61 לחוף ימים ישכון לסחורה ולהאכיל ולהלביש ליששכר והגם שמלמעלה למטה הסנהדרין בחי' חב"ד והעוסקי' במו"מ הם שבט זבולון בחי' נה"י אבל מאחר שנה"י מעמיד את הראש הרי בהכרח לומר שמלמטה למעלה בחי' נה"י גבוהי' מחב"ד והענין הוא לפי שבבחי' א"ח הכתר דתוהו גבוה מבחי' התיקון כולו כנ"ל בפי' חציים אל הים הקדמוני, וע"כ החיות של הסנהררין הוא מבחי' נה"י דזבולון כמו שיחי' המאכל את הנפש כו' וכמ"כ המאכל של זבולון גורם חיות התורה דסנהדרין כו' וד"ל.

<רפה>

ובזה יובן מ"ש בזבולון עמים62 הר יקראו לפי שזהו צ"ל בחלקו של זבולון דוקא והענין הוא דעמים הם רפ"ח כו' המתבררי' מבחי' השבירה דתוהו עד שנפל בעקבו' משיחא והוא בחי' נה"י דזבולון כו' ושם דוקא עמים הר יקראו כלומר שעולים בתכלית הבירור היותר נעלה והוא כמ"ש מי63 יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו נקי כפים ובר לבב דתמוהי קא מתמה מי הוא אשר יכול לעלו' כ"כ במדרגה הגבוה בהר ה' אלא רק נקי כפים הוא בחי' נה"י שבמעשה והוא להיותו במדרגה היותר תחתונה ונעוץ תחלתן בסופן כנ"ל בפי' חציים אל הים הקדמוני כו' וע"כ בזבולון דוקא נא' עמים הר יקראו שהעמים יתבררו שם ויעלו להר ה' שהוא עלי' ובירור היותר נעלה מכל מה שקדם להיות גם בזמן בהמ"ק וזה יהי' לעתיד דוקא בימות המשיח כידוע וזהו ויהי64 נועם ה' לעתיד דוקא כו' לפי שמעשה ידינו דוקא כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו וד"ל וזהו במשענותם תמכי אוריי' דוקא.


1) להבין שרשי הדברים: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. נעתק מגוכתי"ק 1025 (עג, ב).

נדפס בשינויים בלקו"ת חוקת סג, ב. ובתוס' הגהות באוה"ת חקת ע' תתעב ואילך.

נוסח אחר (הנחת המהרי"ל) נדפס לקמן ע' תקסה בהתחלה: עלי באר.

2) בע"ח שער מ"ן ומ"ד: שער לח.

3) שהחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

4) מאין. . דהיינו מבחי' הכתר כידוע: ראה תו"א ויצא כב, ד. וישלח כו, ג. הוספות יתרו קט, א. תו"ח בראשית מא, ד. ובכ"מ.

5) והכתר. . ממוצע: ע"ח שער דרושי אבי"ע (שמ"ב) פ"א. שער מוחין דצלם (שכ"ג) פ"ח. וראה לקו"ת בחוקותי מו, ג. שלח מט, ג.

6) פרדס שער מלמטה למעלה: שט"ו, פ"ד. וראה לקו"ת שה"ש כ, ב ואילך.

7) כי אימא מקננא בכורסייא: ת"ז ת"ו (כג, א).

8) מל' דבריאה נעשה בחי' עתיק ליצירה: ראה ע"ח (שער העקודים) ש"ו, פ"ב.

9) בימי התנאי' שאחר החורבן. . מבחי' מ"נ: ראה אוה"ת חקת שם שמבאר זה באריכות.

10) עד שיכלו כל הנשמו' שבגוף: יבמות סג, ב. ובפרש"י שם. ע"ז ה, א ובפרש"י ותוס' שם. רש"י ותוס' הרא"ש נדה יג, ב. זהר חדש [מדרש הנעלם] בראשית פ"ד י, ב. לקו"ש ח"ה ע' 434 בהערה.

11) באוצר. . ששמו גוף: ראה גם ספר הערכים — חב"ד בערכו (ח"ב ע' שצג-ד).

12) בזוהר. . גלותא דאתמשך: ראה זהר שמות רנח, א.

13) עד דמטו רגלין ברגלין: ראה זח"ב רנח, א. ובמק"מ שם. ובהנסמן עוד במאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקד.

14) ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים: זכרי' יד, ד.

15) דבע"ת גדולים מצדיקי': ראה ברכות לד, ב. לקו"ש כרך יד ע' 361 וע' 363.

16) ומתחת זרועו' עולם: ברכה לג, כז.

17) ישראל עלה במחשבה: ב"ר בתחילתו.

18) המצות. . תר"ך עמודי אור: ראה תורת העולה להרמ"א ח"ג פל"ח (לב, א). של"ה יתרו שו, א. מאו"א מערכת תר"ך סנ"ו.

20) מצו' התלויו' בדבור כמו ת"ת: ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב הי"ב. תניא רפל"ז. ספמ"ט. תו"א נח ח, ג. וראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רמ ובהנסמן שם.

19) המצות שצריכי' כוונה כמו ק"ש: עירובין צה, סע"ב.

21) אז יבקע כשחר: ישעי' נח, ח. ראה זהר אמור קד, א שיעקב אמר פסוק זה. וראה תו"ח ויצא קעט, ג. קפה, ב. קפט, ג.

22) פרוס לרעב לחמך. . כי תראה ערום וכסיתו: שם נח, ז.

23) והלך לפניך. . כבוד ה' יאספך: ישעי' נח, ח.

24) והיתה נפש אדני צרורה: שמואל-א כה, כט.

25) אז תתענג על ה': ישעי' נח, יד.

26) שרפים עומדים ממעל לו: ישעי' ו, ב.

27) וא' בזוהר ממעל לשכינתא: ראה לקו"ת ברכה צט, ד. סה"מ תקס"ח ע' רטז וע' שלא. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקא. ובכ"מ.

28) ותורתך בתוך מעי: תהלים מ, ט.

29) מעיין גנים באר מים חיים: שה"ש ד, טו.

30) אני ישנה. . בגלותא: שה"ש ה, ב. זהר אמור צה, א.

31) וכמ"ש במ"א שיש אתעדל"ע שאחר אתעלד"ת: ראה לקו"ת שה"ש לח, ג.

32) דמזל ונוצר הוא מזל הח': ראה זהר (אד"ז) האזינו רפט, ב. ע"ח שער הכללים פ"ה.

33) שב"ק מכרזת בכל יום: ראה זהר נשא קכו, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ט.

34) ויבן ה' אלקי' את הצלע: בראשית ב, כב.

35) הבחיר שבאבות הוא יעקב: שער הפסוקים להאריז"ל תולדות כז, כה. וראה ג"כ ב"ר רפע"ו. זח"א קיט, ב. קמז, ב.

36) כי שרית עם אלקים: וישלח לב, כט.

37) אשר פדה את אברהם: ישעי' כט, כב.

38) והנה ג' אנשים נצבים עליו: וירא יח, ב.

39) וישר אל מלאך ויוכל לו: הושע יב, ה.

40) האבו'. . חג"ת: ראה מאו"א מערכת אבות סכ"ז. פרדס (שער הכינויים) שכ"ב, פ"ד. ע"ח (שער אנ"ך) שי"ט, פ"ג. סידור שער חגה"ס רנז, ג.

41) האבות היו בחי' מרכבה: ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו. ראה סידור שער נפ"א צב, ב.

42) דמשה מלגיו יעקב מלבר: תקו"ז תי"ג (כט, א).

43) יעקב. . מבריח מן הקצה: ראה זהר תרומה קעה, ב.

44) כפטיש יפוצץ סלע: ירמי' כג, כט.

45) אין מלך בלא עם: ס' החיים פ' גאולה פ"ה. בחיי וישב לח, ל. עמה"מ שער שעשועי המלך רפ"א. לעיל ע' תקנב.

46) שמלכותו בכל משלה: ראה תהלים קג, יט.

47) בת נדיב בתו של אברהם: שה"ש ז, ב. סוכה מט, ב.

48) והוכן בחסד כסא: ישעי' טז, ה.

49) מחוקק זה משה: ראה ב"ב טו, א. ביאוה"ז בשלח מד, סע"ד. סה"מ תקס"ד ע' קעו. ועוד.

50) כי שם חלקת מחוקק: ברכה לג, כא.

51) במ"א ע"פ אם בחוקותי תלכו: ראה לקו"ת בחוקותי מז, ג ואילך.

52) כח מה דחכמה: זח"ג לד, א.

53) ונחנו מה: ראה בשלח טז, ז. ח. וראה מאמרי אדה"א בראשית ע' כב.

54) שמשה קיבל התורה: אבות רפ"א.

55) עניו מכל האדם אשר ע"פ האדמה: בהעלותך יב, ג.

56) בשבחי האריז"ל: ראה פע"ח (שער קשעהמ"ט) שט"ז, פ"א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' רסד ובהנסמן בהמ"מ לשם. שה"א צג, א ובהערה 9. תו"ח שמות קג, א. של, א.

57) תמכי אוריי': ראה זהר בהקדמה ח, א.

58) שמח זבולון בצאתך: ברכה לג, יח. ראה ב"ר פצ"ט, ט. ורש"י ברכה שם.

59) יששכר יודעי בינה: דברי הימים-א יב, לב.

60) נקראי' עיני העדה: ראה שלח טו, כד. ויקרא ד, יג. ע"ח שער (ח) דרושי הנקודות פ"א.

61) וזבולון לחוף ימים: ויחי מט, יג.

62) עמים הר יקראו: ברכה לג, יט.

63) מי יעלה בהר ה'. . נקי כפים: תהלים כד, ג-ד.

64) ויהי נועם ה': תהלים צ, יז.